"יש בציבור עדיין חשש שישימו על השולחן עוד הצעה לעוד הפסקת אש, להאריך כל מיני הצעות, כמו כולם בעד כולם וכו', ובינתיים תהיה הפסקה מוחלטת של הלחימה. אם מפסיקים את המלחמה עכשיו, זה אומר שאנחנו בסוג של 'צוק איתן 2', עוד סבב שבו חמאס שורד, ויחיא סינוואר, בעצם, יוצא כמו נסראללה בשנת 2006. הוא חטף הרס של הדאחיה, אבל שלטונו שורד. זה ממש לא מה שהוגדר במטרות המלחמה. ההנהגה שלנו לא יכולה להרשות לעצמה את זה, והעם לא ייתן לזה לקרות, העם נחוש להמשיך".
● ראיון | האלוף שמסביר: זה הקלף האחרון של יחיא סינוואר
● ראיון | איך צריך לחקור את אירועי ה-7 באוקטובר? התשובה של האלוף לשעבר
כך אומר בשיחה עם גלובס האלוף במיל' גרשון הכהן, מפקד הגיס המטכ"לי לשעבר וכיום עמית מחקר במרכז בגין סאדאת באוניברסיטת בר-אילן וחבר תנועת "הביטחוניסטים". "יש כאן מערכה שהיא חוצת מגזרים ועמדות פוליטיות", מוסיף הכהן. "גם אנשים שהם אנשי יוזמת ז'נבה ובעד שתי מדינות באופן מובהק דורשים שצה"ל ימשיך עד הסוף".
בגזרה הצפונית היו דיווחים בהתחלה ששר הביטחון רצה לתת מכת מנע והוא נעצר, אבל כרגע התושבים מפונים והצפון באזור קו הגבול מושבת. מה נצטרך לעשות שם?
"ברור שיש פה בעיה שאי אפשר לא לטפל בה, אבל זה לא אומר שהכרחי שתפרוץ מלחמה בהיקף גדול. זאת מהמון סיבות - גם מצד הציפיות האמריקאיות שמעדיפים שזה ייגמר בלי מלחמה, גם מצד הציפיות של לבנון. גם כנראה מצד האיראנים.
השאלה הגדולה היא איך מביאים את תושבי הצפון חזרה לביתם בבטחה, כי הסיפור הוא פשוט: כבר השבוע, האיש הלבנוני ממארון א-ראס למשל חוזר הביתה. הוא בטוח שצה"ל לא ירה לו לתוך החלון. זה ברור לכולנו, צה"ל לא פוגע במכוון באזרחים אז הוא יכול לחזור והוא לא צריך ערבויות של מישהו. לעומת זאת, תבקש מהאיש ממנרה, או מטולה, או שתולה לשוב הביתה והוא יגיד: 'לא כאשר יש טילי נ"ט ואנשי חיזבאללה על הגדר'. לכן, יש פה בעיה שמחייבת סוג של פתרון - או בלחץ מדיני באיזשהי התארגנות שבסוף נסראללה מסיג את עצמו. לפי 1701, מאחורי הליטני. אבל אנחנו כרגע נמצאים במקום שבו אין הכרזת מלחמה ונראה שהכל פתוח מבחינתנו".
איך אתה מתרשם עד כה מתפקוד פיקוד הצפון?
"פיקוד הצפון עושה את שלו, מכין את עצמו ליותר ממצב אפשרי אחד. אני חושב שפיקוד הצפון עשה עבודה מעולה במיצוי המרחב של המגבלות שהוצבו לנו גם מצד האמריקאים וגם מצד הקבינט - אל תביא למלחמה, אבל תמצה את יכולות התגובה במסגרת כללי המשחק הקיימים".
מדברים הרבה לאחרונה על הקונספציה. שמענו גם על נגדת שהתריעה ולא הקשיבו לה ועל תצפיתניות שהזהירו. מה אתה חושב על הכישלונות הללו?
"אני לא חושב שנכון בעיצומה של המלחמה לעסוק בהאשמות ובניהול קרבות כאלה. אני חושב שמי שמוביל את אגף המודיעין מחויב למשימה ועושה את עבודתו. לא נכון לעסוק עכשיו בחשיפות כאלה או ברכילות שנועדה לפגוע באנשים תוך כדי המלחמה".
אני אחדד את השאלה: האם באופן כללי תפיסת המודיעין, למשל באיסוף המודיעין הסתמך יתר על המידה באמצעים טכנולוגים ופחות על השיטות הישנות?
"מודיעין יומינט - מודיעין אנושי - זה דבר קריטי. אני יכול לומר, למשל, מהחיים שלי, שכשהבן או הבת שלי כותבים לי ווטסאפ, אני לא מבין את מה שאני מבין כשאני נפגש איתם. זאת אומרת, אין תחליף למפגש. חובה להריח מקרוב את המציאות. זה נכון באופן הכי עקרוני. אני אומר לך שעוד ידונו בזה כל כך הרבה, שלא כדאי לעסוק בזה עכשיו ולא נכון לעשות זאת".
מדברים הרבה על "היום שאחרי" ברצועת עזה. האמריקאים דורשים את החזרת הרשות, נתניהו מנגד לא מסכים לכך. מה עמדתך?
"אני לא רוצה לראות את הרשות בעזה. חיבור בין עזה ליהודה ושומרון. גם יצחק רבין, כשהוא הבין מה המשמעות של החיבור הזה, נכנס לחרדה. אבל ברור שיש פה פערים בין הציפיות האמריקאיות לבין הציפיות שלנו. בוא נגיד ככה: כגודל ההישג הצבאי, כך ייפתחו לנו אפשרויות נוספות שאנחנו עוד לא יודעים שהן קיימות.
לגבי מה צריך לעשות באופן ספציפי, אני חושב שנכון עשה ראש הממשלה שהשאיר את זה במידה מסוימת פתוח. כי בין היתר, אלה גם התנאים שאפשרו את החיבור של בני גנץ וגדי איזנקוט לממשלה. אני חושב שזה מהלך שעם ישראל חייב להודות עליו. קשה לראות את מדינת ישראל מתנהלת במלחמה הזאת בלי קונצנזוס רחב. אז בואו לא נפרק את זה. נגיע לפינות של מחלוקת בהמשך, לא עכשיו".
עד כמה הפילוג הפנימי הקשה במדינת ישראל השפיעה על המוטיבציה של חמאס לצאת למתקפה בשבעה באוקטובר?
"חוץ מהדברים שקרו בתוכנו היו לחמאס גם 'נבואות' שסימנו את השנה הזאת כשנה שמתאימה למתקפה. הם באו מצוידים עם מה שנקרא 'חישובי קיצין'. לכן, עוד לפני שהם ראו מה קורה אצלנו הם החליטו על המתקפה, ולאחר מכן הם חיפשו אצלנו סימנים מעידים כדי להצדיק את החשיבה שלהם. זאת אומרת, זה היה תלוי בהם יותר מאשר שזה היה תלוי בנו".