מטורקיה, אנשי חמאס ששוחררו צפויים לעלות על מטוס לדוחא כדי להצטרף לאסמעיל הנייה ולחאלד משעל
לוב שיחררה אתמול (ו') ארבעה בכירי חמאס שנעצרו באוקטובר 2016, לבקשת ארה"ב, בעקבות הברחת אמל"ח לרצועת עזה. כך מדווח בתקשורת הלובית. הארבעה הם מרוואן אל־אשכר, בנו בראא, מועאד עאבד ונאסיב שובייר.
● פוטין הורה על הגדלת הצבא והלאמת נמל תעופה
● מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: אהרון חליוה - אלוף במחלוקת
הם שוחררו אף שבפברואר 2019 נגזר דינם למאסר של 22-17 שנות מאסר בגין עבירות סחר באמל"ח וריגול. לפי הדיווחים בתקשורת הלובית, התובע הכללי בטריפולי הורה על שחרורם מכלא מיטיגה בטריפולי בעקבות "תיווך טורקי". לא היה אימות רשמי מממשלתו של עבד אל־חמיד א־דבייבה, אך ברשתות החברתיות כבר רצה תמונה של הארבעה עושים את דרכם במטוס פרטי טורקי מפואר לאיסטנבול.
מטורקיה, הם צפויים לעלות על מטוס לדוחא כדי להצטרף לראש הלשכה המדינית אסמעיל הנייה וראש חמאס בחו"ל חאלד משעל, שמתגוררים בקטאר. השחרור של ארבעת אנשי חמאס לקטאר עשוי להביא לזעם גדול על טריפולי, משום שבתיעודים של שחרור החטופים משבי חמאס - ניכר כי מחבלי ארגון הטרור משתמשים ברובי קלצ'ניקוב שהגיעו מלוב, בהיקפים גדולים.
לפני כשבועיים, בזמן שחוסל סגן מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם בלבנון, חליל חראז (אבו חאלד), נהרגו איתו יחד שני טורקים שהתגייסו בימים קודם לכן לשורות חמאס, סייפוללה בילאל אוזטורק מהעיר אדירנה ויאקופ ארדאל מהעיר אדייאמן. השניים, שהיו קשורים עמוקות עם הקהילה הסלפית בטורקיה, נקברו בטריפולי בלבנון - במסע הלוויה אופייני לגדודי עז א-דין אל-קסאם. משפחותיהם אמנם לא הגיעו להלוויות, אבל משפחת אוזטורק ארגנה אירוע הלוויה בכיכר ביאזיט באיסטנבול. מה שהיווה אירוע אנטי-ישראלי קיצוני, באישור הרשויות הטורקיות, בלב איסטנבול. יתרה מכך, נציג ממפלגת הצדק והפיתוח, מפלגתו של ארדואן, הגיע לסוכת האבלים של משפחת ארדאל.
זו אינה הייתה הפעם הראשונה שהשניים עזבו את טורקיה לטובת הצטרפות לארגוני טרור. אוזטורק נטל חלק גם במלחמת האזרחים בסוריה, לאחר שאביו היה "ג'יהאדיסט" באפגניסטן ובצ'צ'ניה. בנוגע לטרוריסט השני, ארדאל, הוא נאסר בטורקיה בשל "פעילותו" במלחמת האזרחים בסוריה ושוחרר ממש השנה. בהתחשב בעובדה שמדובר בטורקיה והוא נאסר על פעילות במלחמת האזרחים בסוריה, אפשרות סבירה היא שמדובר באיש דאעש.
"טורקיה משתמשת במערב לוב כמעין בסיס"
הצעד של ממשלת א־דבייבה התבצע כשלושה חודשים לאחר הסערה הגדולה שעורר שר החוץ אלי כהן עם פרסום דבר פגישתו באיטליה עם מקבילתו הלובית נג'לא אלמנקוש. זו אמנם הייתה הפגישה ראשונה אי פעם בין שרי החוץ של שתי המדינות, אבל כנראה האחרונה לתקופה הקרובה בשל הזעם האדיר שעורר דבר הפגישה - פרסום שלא מן הנמנע לא היה מתואם לחלוטין הן מול טריפולי והן מול משרד ראש הממשלה.
בעקבות הסערה, אלמנקוש נמלטה לאיסטנבול. טורקיה היא ידידתה הקרובה ביותר של ממשלת א־דבייבה. בנובמבר 2019, עת פאיז א־סראג' היה ראש ממשלת לוב, שתי המדינות חתמו על הסכם גבול ימי - על חשבון מאות ק"מ בים התיכון שלפי החוק הבינלאומי שייכים ליוון ולמצרים. אותו המהלך העמיק את חילוקי הדעות בין טורקיה לבין שאר מדינות העולם, שעובדות לפי החוק הבינלאומי. אנקרה לא מכירה בגבולות הימיים בהתאם לחוק הבינלאומי של קפריסין, מצרים ומעל כולן - יוון.
"כתוצאה מההסכם הגבול הימי עם לוב, טורקיה החלה לתמוך בממשלת ההסכמה הלובית. לאחר ההרס בעיר טריפולי, הטייקונים הטורקים החלו לבנות את העיר מחדש, ואנקרה מסייעת גם בתחומי הנפט והצבא. טורקיה משתמשת במערב לוב כמעין בסיס", אומר לגלובס ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. לדבריו, "יש נוכחות טורקית גם בנמלי טריפולי ומיסראתה. ארדואן מצדיק את הנוכחות הטורקית בלוב בהיסטוריה העות'מאנית. מבחינתו, טורקיה היא בת המקום".
ד"ר כהן ינרוג'ק מוסיף בנוגע ללוב כי "במזרח המדינה יש את ח'ליפה חפטר, שבו תומכות מצרים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. עם נרמול היחסים בין האמירותים והמצרים לטורקים, הגזרה הזו הפכה לרגועה יותר. נכון לעכשיו, הזירה הזו שקטה. הסכם הגבול הימי הלובי־טורקי ב־2019 מתעלם ממפת סביליה, שלפיה נקבעו הגבולות באמנת חוק הים ב־1982 (UNCLOS). טורקיה לא חתומה על האמנה הזו, ולא מכירה בה. מכאן נובעות כלל אי הסכמות בין אנקרה לבין האיחוד האירופי - ובעיקר יוון וקפריסין".