גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שמעריך: בנק ישראל מכין הפתעה לשווקים

יו"ר מיטב צבי סטפק מנתח בטור מיוחד איך תשפיע הלחימה על שורה של פרמטרים מרכזיים כמו אבטלה, צמיחה ועוד ● הוא מזהיר מפני התנהלות ממשלתית שתפגע ביכולת לממן את המלחמה, ומעריך שבנק ישראל יפתיע את השווקים ויוריד ריבית

צבי סטפק / צילום: איל יצהר
צבי סטפק / צילום: איל יצהר

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

עלות המלחמה וההשפעות עליה

קשה מאוד להעריך את עלות המלחמה למשק הישראלי, אולם ברור שאין מדובר בעלות של עוד סבב לחימה בעזה. לא ברור כמה זמן תימשך המערכה והאם חיזבאללה ו/או איראן ייכנסו במלוא הכוח למערכה. כרגע, הנחות העבודה לצורך חישוב משוער של העלות הן שהמלחמה בעזה תימשך כחודשיים ושהחיזבאללה לא יצטרף במלוא העוצמה. הנחות אלו כמובן אינן ודאיות.

ניתוח| לאחר זינוק חודשי בשווקים שהכפיל התשואה בגמל: האם אנו לקראת ראלי סוף השנה?
הכלכלן הראשי בראיון ראשון מאז נכנס לתפקיד: "אסור להיכנס ל־2024 עם תקציב לא רלוונטי"

עלות המלחמה מורכבת מכמה אלמנטים: עלות ביטחונית ישירה, פיצויים לעסקים ובגין נזקים למשקי הבית, וכמובן - אובדן הכנסות ממסים. אלו מצטברות בחשבון פשוט לכ־80 מיליארד שקל, אך להערכתי העלות האמיתית תהיה לפחות כפולה.

בנק ישראל פרסם השבוע את הערכתו לפיה סך הוצאות הממשלה בגין המלחמה יעמדו על כ־163 מיליארד שקל, וכי האוצר יאבד הכנסות בסך של 35 מיליארד שקל, ובסך הכול כמעט 200 מיליארד שקל. מה שיכול לעזור בעניין זה הוא הסיוע האמריקאי שטרם אושר בקונגרס.

אבל הנקודה המרכזית היא כיצד ממשלת ישראל תתמודד עם ההשלכות הכלכליות של המלחמה, ובאיזה קצב. לגורם הזמן יש חשיבות קריטית, ואם הממשלה תמשיך לפעול באיטיות ובגישה גזברית צרה, יהיה קשה מאוד לתקן את הנזקים שנגרמים למשק בינתיים.

מה יהיה שיעור הגירעון ועד כמה זה חמור

ברור לגמרי שהגירעון יגדל. בתקציב לשנת 2023 שיעורו נקבע על כ־1%, ועוד לפני המלחמה הוא עקף את הרף הזה בשל הפגיעה בהייטק, החולשה בנדל"ן וקידום הרפורמה המשפטית על ידי הממשלה.

המלחמה תגדיל את הגירעון במידה ניכרת. ההערכה הרשמית של משרד האוצר כרגע מדברת על 3.5% השנה ו־5% בשנה הבאה. ההערכה של בנק ישראל שפורסמה השבוע דומה.

אני סבור שהגירעון יהיה עמוק הרבה יותר, ובכל מקרה יהיה צורך לפתוח מחדש את תקציב 2024.

השאלה עד כמה הגירעון הצפוי הוא חמור, ואני סובר שגם אם ניקח את ההערכות המחמירות, הרי שגירעון בשיעור של 5%-6% ואף יותר אינו מסכן את המשק, ובלבד שהוא יהיה אירוע נקודתי של שנה מסוימת.

בשנת 2020, שנת הקורונה, הגירעון הגיע ליותר מ־11%, מה שגרם כמובן לעלייה ביחס החוב לתוצר מרמה של כ־60% ליותר מ־70%, אבל המשק הישראלי יצא מהקורונה באופן טוב מאוד, כמעט הכי טוב מכלכלות העולם; יחס החוב־תוצר השתפר מאוד וחזר לרמה של 60%, תודות לצמיחה מרשימה של המשק מיד עם היציאה מהקורונה. כיום מדובר על עלייה פוטנציאלית לרמה שמתקרבת ל־70%.

ועם כל זה, צריך לומר שזה לא משחרר את הממשלה מהצורך לקצץ היכן שאפשר, ובראש ובראשונה בחלק גדול מהכספים הקואליציוניים.

האם צפויה הורדת דירוג לישראל וכמה זה ישפיע

הדירוג של ישראל בקרב חברות הדירוג השונות נע בין A+ לבין AA מינוס. זהו דירוג טוב, אך נמוך ממה ש"מגיע" לישראל על בסיס פרמטרים כלכליים ופיננסיים. מה שמכתיב את הדירוג הנוכחי הוא המציאות הגיאו־פוליטית שבה מצוי המשק הישראלי, ונזכיר כי אופק הדירוג עבר כבר לכיוון שלילי בין היתר בשל ההתפתחויות השליליות סביב הרפורמה המשפטית. ברור שהמלחמה כעת עלולה להביא להפחתת דירוג. אולם אין צורך להתרגש מכך. זה לא טוב, אבל גם לא נורא. למעשה, הדירוג של ישראל כבר ירד בפועל, גם אם לא פורמלית, כשפרמיית הסיכון של ישראל בשווקים הבינלאומיים שילשה עצמה מאז ראשית המלחמה. זה ניכר גם בתשואה לפדיון שבה נסחרות איגרות החוב של מדינת ישראל בחו"ל בדולרים, שדומה לתשואה באג"ח מדינות שהדירוג שלהן נמוך משל ישראל ועומד על BBB.

 

בכמה צפוי לצמוח המשק השנה וב־2024

יש מנעד רחב מאוד בהערכות של גופים שונים לגבי שיעור הצמיחה של המשק הישראלי בשנת 2023 ועוד יותר לגבי השיעור הצפוי ב־2024.

בנק ישראל חזר בו השבוע מהאופטימיות המוקדמת שלו והנמיך את הערכתו לצמיחה של 2% בכל אחת מהשנתיים הללו.

גם במשרד האוצר נפל האסימון בסוף השבוע, ומהערכות של מעל 2% הוא התכנס לתרחיש מרכזי של צמיחה ב-1.6% עם אפשרות אופטימית ל-2.2% ופסימית של 0.2% בלבד.

לעומת זאת, גופי הערכה זרים מחמירים מאוד בגישתם: חברת הדירוג S&P מעריכה צמיחה של 1.5% השנה ו־0.5% ב־2024; ומגדילה לעשות מודי'ס שמעריכה צמיחה של 2.8% השנה ו־1.4%(צמיחה שלילית) בשנה הבאה.
מובן שהערכות מחמירות אלה עשויות להוות זרז להורדת הדירוג של ישראל.

במיטב העריכו בשבוע שעבר כי הצמיחה השנה תסתכם ב־2.2% וב־2024 תרד ל־1.3%.

מה תעשה המלחמה לשיעור האבטלה

אחת ההערכות שקל יחסית לאמץ היא ששיעור האבטלה בישראל (כמו גם בעולם אגב) צפוי לעלות בעקבות המלחמה. השיעור הנוכחי - 3.1% (מנוכה עונתיות וללא עובדים בחל"ת), הוא נמוך אך עלול לעלות לכ־6%. ההאטה שצפויה במשק בחודשים הקרובים, יחד עם הנזקים שעוד ייגרמו לחברות עסקיות, יאלצו אותן לצמצם עלויות, כולל בכוח אדם. מנגד, ייתכן שהמחסור בעובדים בתחומי הבנייה והחקלאות ימתן את העלייה בשיעור האבטלה, אף כי הניסיון מראה שעובדים יהודים לא ממהרים לעבוד בענפים אלה. אולי התמריצים הכספיים שמוצעים כיום יצליחו לשנות זאת.

איך תשפיע המלחמה על רמת האינפלציה בישראל?

זו שאלה קשה יותר מקודמתה והתשובה עליה היא פחות חד משמעית מכיוון שיש גורמים שפועלים בכיוונים מנוגדים או שעשויים לפעול כך.

ראשית, אינפלציה יכולה להגיע מהעולם ולא רק מגורמים פנימיים. למשל, סוגיית הנפט שיש מעריכים שמחירו (שכרגע אינו גבוה מאוד) יעלה גם בלי קשר למלחמה. צריך לזכור, שלמרות שהאינפלציה בעולם מצויה בירידה היא עדיין גבוהה, ובמידה רבה - "דביקה", כלומר, כזו שקשה לפורר אותה. בזירה הפנימית יש את סוגיית שער המט"ח. פיחות של השקל מול הדולר ב־1% עשוי להוסיף, לפי אומדני בנק ישראל, 0.2% לאינפלציה.

מנגד יש את מחירי השכירויות שמהווים כ־25% ממדד המחירים לצרכן שבהם החלה התמתנות והיא צפויה להימשך. ולאלו נוספים ההאטה במשק וירידה בביקושים יחד עם קושי של יצרנים ויבואנים להעלות מחירים, גם בשל ירידה בביקושים וגם בשל חשש מביקורת תקשורתית.

לסיכום, בשקלול הגורמים האלה ואחרים, ובהנחה שמחיר הנפט ושער השקל יישארו ברמתם הנוכחית, האינפלציה צפויה להתמתן ולרדת מרמתה הנוכחית של 3.7% לתחום שבין 2% עד 2.5%, בתוך טווח יעד יציבות המחירים.

מה יקרה לריבית בנק ישראל בחודשים הקרובים

במרבית המדינות מוגדר יעד אינפלציה אם בשיעור נקוב מסוים, כמו בארה"ב - 2% בשנה, או כטווח כמו בישראל - 1% עד 3% בשנה.

הריבית היא מכשיר בידי הבנק המרכזי במדינה לדאוג לכך שהאינפלציה תיכנס לתחום הזה, אבל לא תמיד היעד הזה מושג. הרבה שנים האינפלציה הייתה פחות מ־1% ולאחרונה היא יותר מ־3% במדינות מרכזיות.

בנק ישראל העלה בשנה וחצי האחרונות את הריבית באופן אגרסיבי מאוד - מ־0.1% ל־4.75%. אני מעריך שבמדומה למקבילו בארה"ב הוא לא ימהר להוריד את הריבית, כל עוד סימני השאלה ביחס להשפעות הכלכליות של המלחמה אינם ברורים. הורדת ריבית תתאפשר ככל שהמשק הישראלי ייכנס להאטה גדולה יותר, ובתנאי שהשקל ישמור על יציבות או יתחזק מול הדולר, ושהיציבות בשווקים הפיננסיים תישמר. בנק ישראל שעקב עד עכשיו אחרי מהלכי הפדרל ריזרב בארה"ב (פד), צפוי לדעתי הפעם, אם התנאים האלה יתקיימו, להקדים דווקא את הפד בהפחתת הריבית.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

גיל לוריא, ראש תחום הטכנולוגיה בבית ההשקעות האמריקאי D.A. Davidson / צילום: DA Davidson

הישראלי שהפך לכוכב בשוק האמריקאי והוריד המלצה לאנבידיה כשכולם עוד הימרו עליה בגדול

בעידן שבו מניית אנבידיה הפכה לדת, גיל לוריא בחר להיות כופר ● בראיון לגלובס מספר ראש מחלקת מניות הטכנולוגיה ב–D.A. Davidson מדוע הוריד את דירוג כוכבת השבבים ל"ניטרלי" - עוד הרבה לפני המכסים של טראמפ, סוקר את התמורות בהשקעה בטכנולוגיה ומסביר מה ענקיות ההייטק צריכות לשנות בתקופה הנוכחית

גם זה קרה פה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: שלומי יוסף

תיקון בשווקים? חלק מהמשקיעים הבינו, וחלק עדיין תופסים את הראש

מה אפשר ללמוד מפסק הדין של חניון הברזל ● בהסתדרות המורים העדיפו את הוותיקים על הצעירים ● והתשואות לא התרגשו מהטלטלה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

כוחות צה''ל מסיירים על הגבול ברצועת עזה. אין מודל דיפרנצאלי / צילום: דובר צה''ל

כיף של מילואים: הישראלים שהפכו את תגמולי הצבא לפרנסה משגשגת

לא מעט נותני שירותים ליחידות מילואים מבקשים ומקבלים שכר בימ"מים במקום בכסף ● המנגנון שלא מבחין בין קרביים לטרמפיסטים מנפח שכר ללא הצדקה ● במקביל לתודות ולשבחים לאלה שמתייצבים שוב ושוב למילואים, הגיע הזמן לנהל טוב יותר את חגיגת הימ"מים

הפקולטה. מחקר חדש: מנהלים שמפגינים חוסן משפרים את בריאות העובדים / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: מנהלים שמפגינים חוסן משפרים את בריאות העובדים

חוסן נפשי של מנהלים יכול לעבור לעובדים ולשפר את רווחתם ותפקודם ● מחקר חדש מעיד על ההשפעה החיובית של מי שמפגינים קור רוח ואופטימיות גם במצבי לחץ, ומדגיש את החשיבות של אורך הרוח כאסטרטגיה להעצמת הארגון כולו

חדר מיון בקליפורניה, ארה''ב / צילום: ap, Ashley Landis

כך הפכו חוליי מערכת הבריאות בארה"ב לשוק שמושך חברות ישראליות

ב־15 השנים האחרונות גילו סטארט־אפים ישראליים שיש להם יתרון בשוק שמנסה לפתור את חוליי מערכת הבריאות האמריקאית בעזרת ביג דאטה ● איך הם עושים את זה, והאם היתרון הזה הולך ונשחק?

Water Clinic / צילום: דבי סיני

טיפול מרגיע בבריכה ועגלת יין וגבינות: עשר דקות מתל אביב מצאנו שלווה מפתיעה

רכיבה על סוסים בשקיעה למצוק שמשקיף על הים, מתחם מופלא לוואטסו וטבילה בקרח ומיזם קולינרי שמגיש פיצה עם בוראטה ● ביקור בכפר שמריהו ורשפון ● חגית אברון תופרת יום

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

רחוב בפרדס חנה שינה את שמו בגלל בלבול משתמשי Waze. מהו?

מה פירוש ראשי התיבות אמל"ק, מהי ההחלפה הקולומביאנית, אילו שלוש מדינות בעולם אינן משתמשות באופן רשמי בשיטה המטרית ומיהו האדם הראשון ששלח דוא"ל? ● הטריוויה השבועית

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

הראשון של טראמפ: מה כולל "ההסכם ההיסטורי" עם בריטניה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע היום על עסקת סחר ראשונה מאז שהכריז על "יום השחרור" ● העסקה, שנחתמה עם הממלכה המאוחדת כוללת יצוא חופשי של בקר, אתנול ומכונות ● אך למרות ההצהרות הרמות, לא מדובר בהסכם סחר מקיף

טיל JASSM-ER בבסיס חיל האוויר האמריקאי / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב (חיל האוויר האמריקאי)

1.5 מיליון דולר לטיל שיוט: ישראל בדרך לעסקת ענק שעשויה לסייע בתקיפת איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשברקע תקיפה אפשרית באיראן, לגלובס נודע כי משרד הביטחון נמצא במשא־ומתן לרכישת טילי שיוט מתקדמים של לוקהיד מרטין ● טיל JASSM-ER נמצא בשימוש בצבאות ארה"ב ואוסטרליה, והוא מאפשר למטוסי קרב לתקוף מטרות בעומק שטח האויב, בלי להיכנס אליו

אילוסטרציה: Shutterstock

התחרות של המותגים היא על 6 שעות מדיה ביום. כך הם יוכלו לנצח

צפייה בטלוויזיה, גלישה ברשתות החברתיות ובאינטרנט לצד האזנה למוזיקה - כל אלה מתכנסים כיום לשש שעות בממוצע של צריכת מדיה, שבהן למפרסמים יש הזדמנות להגיע לכיס של הצרכנים ● הדוח השנתי של חברת הייעוץ דלויט מציע כיצד לעשות את זה

תחבורה ציבורית / צילום: Shutterstock, defotoberg

בעלות של מיליוני שקלים: משרד התחבורה מפקיע תחב"צ להילולה בהר מירון

משרד התחבורה מסיט רכבות ואוטובוסים לטובת מבצע ההילולה בהר מירון, שתתקיים בלילה שבין הימים חמישי ושישי בשבוע הבא ● בין היתר, תחנת כרמיאל תיסגר לשירות, ולא יופעלו רכבות בקו באר שבע-ת"א בין השעות 9:00-13:00 ● מדובר בהיערכות חריגה בהיקפה לעומת שנים קודמות

יוני ורונן אסיא, מייסדי איטורו / צילום: איל יצהר

המתנה שקיבלו בבר מצווה סללה לאחים אסיא את הדרך להנפקת ענק בנאסד"ק

אחרי ניסיון מיזוג כושל, קשיי רגולציה, נפילות בשוק הקריפטו וסדרה של דחיות - איטורו, שהוקמה על ידי האחים יוני ורונן אסיא והייתה בין הראשונות לאפשר מסחר בקריפטו - תהפוך בימים הקרובים לחברה ציבורית ● המטרה: לאתגר את המערכת הבנקאית המסורתית ● ומה למדה איטורו מהעבודה לצד מי שבהמשך המציא את האת'ריום

טיל JASSM-ER בבסיס חיל האוויר האמריקאי / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב (חיל האוויר האמריקאי)

"יוכל לשמש לתקיפה באיראן": חשיפת גלובס מעוררת סערה בעולם

המשא ומתן בין ישראל לארה"ב על רכישת טילי שיוט מסוג JASSM, שנחשף בגלובס השבוע, מכה גלים בתקשורת העולמית ● רבים מכלי התקשורת בתחום התעשיות הביטחוניות הבליטו את יתרונותיהם של הטילים בתקיפת יעדים ארוכי־טווח, וציינו באופן ספציפי כי הם עשויים לשמש את ישראל לתקיפה באיראן

השבוע בעולם / צילום: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP-Thomas Padilla, Shutterstock, רויטרס, goodgoodgood.com

פקיסטן מאיימת על הודו במלחמה גרעינית, ואיך למצוא ׳חיים מלאים׳ ב-8 חודשים

הימין גואה באירופה, אבל השמאל באוסטרליה והמרכז בקנדה גילו נוסחת ניצחון: אנטי טראמפ ● הצוללות שקוריאה רוצה למכור ב־24 מיליארד דולר ● שר ההגנה הפקיסטני אומר שהודו מתנהגת כמו נתניהו ומאיים במלחמה גרעינית ● דאג "מת לשרת" ● ארבעה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

קמפיין בזק / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

פרסומת ה-AI של בזק היא הזכורה ביותר השבוע, החתונה של הוט - האהובה ביותר

הפרסומת של הוט היא האהובה ביותר בפעם הרביעית, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● טורנדו מתברגת במקום השני בזכירות עם "טכנאי תוך יום", הפרסומת השנויה במחלוקת שבה מככב אליהו יוסיאן עלתה לאוויר לאחר ביצוע הסקר ● הפרסומות הזכורות והאהובות

דג שלם בגריל / צילום: רוי גיא, אפולו

הומאז' לשנות ה-90: מסעדת דגים שמחזירה את הקסם של ת"א הישנה

שולחנות נירוסטה, מוזיקה ישראלית, קרם בוואריה, צ'ייסרים של אוזו, כפכפים, שמח: הבאזז שקדם לפתיחת מסעדת הדגים בהחלט מוצדק ● תמורה טובה לכסף, פינה חדשה עם אוכל שלא קורע את הכיס

דומיסאני וושינגטון / צילום: IBSI

הכומר שנלחם למען יהודים: "לא ברור איך אמריקאים הם כל כך טיפשים כשזה נוגע לישראל"

דומיסאני וושינגטון הוא מטיף כריזמטי ומייסד המכון לסולידריות שחורה עם ישראל (IBSI) - גוף שמבקש לחזק את הקשר בין הקהילה האפרו-אמריקאית ליהודים, שהולך אחורה עד מאבק זכויות האזרח ● לדבריו התמיכה בישראל גדולה מכפי שנראה: "קולות שחורים שלא מתיישרים עם הנרטיב הרצוי בתקשורת פחות או יותר נקברים"

יבקר הפעם רק במדינות המפרץ. נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ חוזר למזרח התיכון - וישראל כבר לא בראש סדרי העדיפויות

נשיא ארה"ב פותח את סבב ביקוריו במדינות האזור - ללא עצירה בישראל ● במוקד הביקור: ערב הסעודית, אם כי המלחמה בעזה מעמידה בספק את הסיכויים לנורמליזציה בינה לבין ישראל שטראמפ שואף לקדם ● האם הוא יקדם את מסדרון הסחר שיכול לשנות את פני המזרח התיכון, ואיך הסכם הגרעין עם איראן עלול להצית מרוץ חימוש אזורי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

טראמפ הקפיץ את וול סטריט ואת הביטקוין; סולאראדג' זינקה ב-24%, סטרטסיס ב-14%

בורסות אירופה ננעלו בעליות ● טראמפ הודיע על הסכם סחר עם בריטניה ואמר: "רוצו לקנות מניות" ● מוקדם יותר טראמפ כינה את פאוול "אידיוט, אין לו מושג", לאחר שהותיר את הריבית על כנה ● הישראליות שזינקו, וזו שנפלה ● מניית המחשוב הקוונטי שזינקה ב-50% ● בואינג זינקה לאחר ההבטחה שהסכם הסחר עם בריטניה כולל רכישה של מטוסי החברה ● תשומת הלב תופנה בסופ"ש לשיחות הסחר בין סין לארה"ב

מטוס לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

האיום החות'י: חברת התעופה החזקה הודיעה - לא חוזרת בינתיים לטוס לישראל

רשימת חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לטווחי זמן ארוכים מתארכת ● כעת גם לופטהנזה מודיעה על הארכה נוספת, מה שעלול להוביל חברות נוספות בעקבותיה ● גם ריינאייר הודיעה הערב על הארכה