גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שמעריך: בנק ישראל מכין הפתעה לשווקים

יו"ר מיטב צבי סטפק מנתח בטור מיוחד איך תשפיע הלחימה על שורה של פרמטרים מרכזיים כמו אבטלה, צמיחה ועוד ● הוא מזהיר מפני התנהלות ממשלתית שתפגע ביכולת לממן את המלחמה, ומעריך שבנק ישראל יפתיע את השווקים ויוריד ריבית

צבי סטפק / צילום: איל יצהר
צבי סטפק / צילום: איל יצהר

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

עלות המלחמה וההשפעות עליה

קשה מאוד להעריך את עלות המלחמה למשק הישראלי, אולם ברור שאין מדובר בעלות של עוד סבב לחימה בעזה. לא ברור כמה זמן תימשך המערכה והאם חיזבאללה ו/או איראן ייכנסו במלוא הכוח למערכה. כרגע, הנחות העבודה לצורך חישוב משוער של העלות הן שהמלחמה בעזה תימשך כחודשיים ושהחיזבאללה לא יצטרף במלוא העוצמה. הנחות אלו כמובן אינן ודאיות.

ניתוח| לאחר זינוק חודשי בשווקים שהכפיל התשואה בגמל: האם אנו לקראת ראלי סוף השנה?
הכלכלן הראשי בראיון ראשון מאז נכנס לתפקיד: "אסור להיכנס ל־2024 עם תקציב לא רלוונטי"

עלות המלחמה מורכבת מכמה אלמנטים: עלות ביטחונית ישירה, פיצויים לעסקים ובגין נזקים למשקי הבית, וכמובן - אובדן הכנסות ממסים. אלו מצטברות בחשבון פשוט לכ־80 מיליארד שקל, אך להערכתי העלות האמיתית תהיה לפחות כפולה.

בנק ישראל פרסם השבוע את הערכתו לפיה סך הוצאות הממשלה בגין המלחמה יעמדו על כ־163 מיליארד שקל, וכי האוצר יאבד הכנסות בסך של 35 מיליארד שקל, ובסך הכול כמעט 200 מיליארד שקל. מה שיכול לעזור בעניין זה הוא הסיוע האמריקאי שטרם אושר בקונגרס.

אבל הנקודה המרכזית היא כיצד ממשלת ישראל תתמודד עם ההשלכות הכלכליות של המלחמה, ובאיזה קצב. לגורם הזמן יש חשיבות קריטית, ואם הממשלה תמשיך לפעול באיטיות ובגישה גזברית צרה, יהיה קשה מאוד לתקן את הנזקים שנגרמים למשק בינתיים.

מה יהיה שיעור הגירעון ועד כמה זה חמור

ברור לגמרי שהגירעון יגדל. בתקציב לשנת 2023 שיעורו נקבע על כ־1%, ועוד לפני המלחמה הוא עקף את הרף הזה בשל הפגיעה בהייטק, החולשה בנדל"ן וקידום הרפורמה המשפטית על ידי הממשלה.

המלחמה תגדיל את הגירעון במידה ניכרת. ההערכה הרשמית של משרד האוצר כרגע מדברת על 3.5% השנה ו־5% בשנה הבאה. ההערכה של בנק ישראל שפורסמה השבוע דומה.

אני סבור שהגירעון יהיה עמוק הרבה יותר, ובכל מקרה יהיה צורך לפתוח מחדש את תקציב 2024.

השאלה עד כמה הגירעון הצפוי הוא חמור, ואני סובר שגם אם ניקח את ההערכות המחמירות, הרי שגירעון בשיעור של 5%-6% ואף יותר אינו מסכן את המשק, ובלבד שהוא יהיה אירוע נקודתי של שנה מסוימת.

בשנת 2020, שנת הקורונה, הגירעון הגיע ליותר מ־11%, מה שגרם כמובן לעלייה ביחס החוב לתוצר מרמה של כ־60% ליותר מ־70%, אבל המשק הישראלי יצא מהקורונה באופן טוב מאוד, כמעט הכי טוב מכלכלות העולם; יחס החוב־תוצר השתפר מאוד וחזר לרמה של 60%, תודות לצמיחה מרשימה של המשק מיד עם היציאה מהקורונה. כיום מדובר על עלייה פוטנציאלית לרמה שמתקרבת ל־70%.

ועם כל זה, צריך לומר שזה לא משחרר את הממשלה מהצורך לקצץ היכן שאפשר, ובראש ובראשונה בחלק גדול מהכספים הקואליציוניים.

האם צפויה הורדת דירוג לישראל וכמה זה ישפיע

הדירוג של ישראל בקרב חברות הדירוג השונות נע בין A+ לבין AA מינוס. זהו דירוג טוב, אך נמוך ממה ש"מגיע" לישראל על בסיס פרמטרים כלכליים ופיננסיים. מה שמכתיב את הדירוג הנוכחי הוא המציאות הגיאו־פוליטית שבה מצוי המשק הישראלי, ונזכיר כי אופק הדירוג עבר כבר לכיוון שלילי בין היתר בשל ההתפתחויות השליליות סביב הרפורמה המשפטית. ברור שהמלחמה כעת עלולה להביא להפחתת דירוג. אולם אין צורך להתרגש מכך. זה לא טוב, אבל גם לא נורא. למעשה, הדירוג של ישראל כבר ירד בפועל, גם אם לא פורמלית, כשפרמיית הסיכון של ישראל בשווקים הבינלאומיים שילשה עצמה מאז ראשית המלחמה. זה ניכר גם בתשואה לפדיון שבה נסחרות איגרות החוב של מדינת ישראל בחו"ל בדולרים, שדומה לתשואה באג"ח מדינות שהדירוג שלהן נמוך משל ישראל ועומד על BBB.

בכמה צפוי לצמוח המשק השנה וב־2024

יש מנעד רחב מאוד בהערכות של גופים שונים לגבי שיעור הצמיחה של המשק הישראלי בשנת 2023 ועוד יותר לגבי השיעור הצפוי ב־2024.

בנק ישראל חזר בו השבוע מהאופטימיות המוקדמת שלו והנמיך את הערכתו לצמיחה של 2% בכל אחת מהשנתיים הללו.

גם במשרד האוצר נפל האסימון בסוף השבוע, ומהערכות של מעל 2% הוא התכנס לתרחיש מרכזי של צמיחה ב-1.6% עם אפשרות אופטימית ל-2.2% ופסימית של 0.2% בלבד.

לעומת זאת, גופי הערכה זרים מחמירים מאוד בגישתם: חברת הדירוג S&P מעריכה צמיחה של 1.5% השנה ו־0.5% ב־2024; ומגדילה לעשות מודי'ס שמעריכה צמיחה של 2.8% השנה ו־1.4%(צמיחה שלילית) בשנה הבאה.
מובן שהערכות מחמירות אלה עשויות להוות זרז להורדת הדירוג של ישראל.

במיטב העריכו בשבוע שעבר כי הצמיחה השנה תסתכם ב־2.2% וב־2024 תרד ל־1.3%.

מה תעשה המלחמה לשיעור האבטלה

אחת ההערכות שקל יחסית לאמץ היא ששיעור האבטלה בישראל (כמו גם בעולם אגב) צפוי לעלות בעקבות המלחמה. השיעור הנוכחי - 3.1% (מנוכה עונתיות וללא עובדים בחל"ת), הוא נמוך אך עלול לעלות לכ־6%. ההאטה שצפויה במשק בחודשים הקרובים, יחד עם הנזקים שעוד ייגרמו לחברות עסקיות, יאלצו אותן לצמצם עלויות, כולל בכוח אדם. מנגד, ייתכן שהמחסור בעובדים בתחומי הבנייה והחקלאות ימתן את העלייה בשיעור האבטלה, אף כי הניסיון מראה שעובדים יהודים לא ממהרים לעבוד בענפים אלה. אולי התמריצים הכספיים שמוצעים כיום יצליחו לשנות זאת.

איך תשפיע המלחמה על רמת האינפלציה בישראל?

זו שאלה קשה יותר מקודמתה והתשובה עליה היא פחות חד משמעית מכיוון שיש גורמים שפועלים בכיוונים מנוגדים או שעשויים לפעול כך.

ראשית, אינפלציה יכולה להגיע מהעולם ולא רק מגורמים פנימיים. למשל, סוגיית הנפט שיש מעריכים שמחירו (שכרגע אינו גבוה מאוד) יעלה גם בלי קשר למלחמה. צריך לזכור, שלמרות שהאינפלציה בעולם מצויה בירידה היא עדיין גבוהה, ובמידה רבה - "דביקה", כלומר, כזו שקשה לפורר אותה. בזירה הפנימית יש את סוגיית שער המט"ח. פיחות של השקל מול הדולר ב־1% עשוי להוסיף, לפי אומדני בנק ישראל, 0.2% לאינפלציה.

מנגד יש את מחירי השכירויות שמהווים כ־25% ממדד המחירים לצרכן שבהם החלה התמתנות והיא צפויה להימשך. ולאלו נוספים ההאטה במשק וירידה בביקושים יחד עם קושי של יצרנים ויבואנים להעלות מחירים, גם בשל ירידה בביקושים וגם בשל חשש מביקורת תקשורתית.

לסיכום, בשקלול הגורמים האלה ואחרים, ובהנחה שמחיר הנפט ושער השקל יישארו ברמתם הנוכחית, האינפלציה צפויה להתמתן ולרדת מרמתה הנוכחית של 3.7% לתחום שבין 2% עד 2.5%, בתוך טווח יעד יציבות המחירים.

מה יקרה לריבית בנק ישראל בחודשים הקרובים

במרבית המדינות מוגדר יעד אינפלציה אם בשיעור נקוב מסוים, כמו בארה"ב - 2% בשנה, או כטווח כמו בישראל - 1% עד 3% בשנה.

הריבית היא מכשיר בידי הבנק המרכזי במדינה לדאוג לכך שהאינפלציה תיכנס לתחום הזה, אבל לא תמיד היעד הזה מושג. הרבה שנים האינפלציה הייתה פחות מ־1% ולאחרונה היא יותר מ־3% במדינות מרכזיות.

בנק ישראל העלה בשנה וחצי האחרונות את הריבית באופן אגרסיבי מאוד - מ־0.1% ל־4.75%. אני מעריך שבמדומה למקבילו בארה"ב הוא לא ימהר להוריד את הריבית, כל עוד סימני השאלה ביחס להשפעות הכלכליות של המלחמה אינם ברורים. הורדת ריבית תתאפשר ככל שהמשק הישראלי ייכנס להאטה גדולה יותר, ובתנאי שהשקל ישמור על יציבות או יתחזק מול הדולר, ושהיציבות בשווקים הפיננסיים תישמר. בנק ישראל שעקב עד עכשיו אחרי מהלכי הפדרל ריזרב בארה"ב (פד), צפוי לדעתי הפעם, אם התנאים האלה יתקיימו, להקדים דווקא את הפד בהפחתת הריבית.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: היועצים של טראמפ מעדיפים שישראל תתקוף ראשונה באיראן

שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין של בג"ץ עשוי לסלול את הדרך להוזלה קבועה במחירי ביטוח הרכב

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

הלקוחה המפתיעה החדשה של התעשיות הביטחוניות מישראל

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד