שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר
עבודת הכלכלן הראשי במשרד האוצר עשויה להיראות מתסכלת לפרקים בעיני המתבונן מהצד. בארבעת החודשים שעברו מאז שנכנס לתפקיד הכלכלן הראשי בפועל, עסק ד"ר שמואל אברמזון בהכנת תחזיות מאקרו, שהושלכו לסל המחזור לאור המלחמה. את זה עוד אפשר לקבל בהבנה. אבל בימים אלה ממש, אברמזון נאלץ לעבוד על תחזית נוספת שתוגש לכנסת, כשמראש מובן לו שהמסמך יהפוך כנראה לבלתי־רלוונטי.
● ניתוח| לאחר זינוק חודשי בשווקים שהכפיל התשואה בגמל: האם אנו לקראת ראלי סוף השנה?
● שאלות ותשובות | תחזיות למשק: מה יקרה לצמיחה והאם הריבית כאן תתחיל לרדת לפני ארה"ב?
התחזית הזו היא לא סתם ניחוש חסר חשיבות. היא חלק ממה שנקרא דוח הפרשים, הבוחן את תחזיות המאקרו העדכניות אל מול אלו שהיו בעת אישור התקציב במקור, בחודש מאי. על בסיס דוח זה אמור להתעדכן תקציב המדינה ל־2024. לאנשי המקצוע באוצר ובבנק ישראל ברור שנדרשים קיצוצים נרחבים ושינוי בסדרי העדיפויות, כגון הסטת 5.5־6 מיליארד השקלים של הכספים הקואליציוניים לצרכי המלחמה והשיקום. אלא שההחלטה ממוסמסת בינתיים אצל שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בפועל, לאיש אין מושג איך ייראה התקציב ועל כמה יעמוד הגירעון.
איך אתה יכול להגיש תחזית לפני שאתה מכיר את הנתונים? היא לא תצטרך להשתנות מייד אחר כך?
"זאת בדיוק הסיבה שביקשנו מהכנסת לדחות את הגשת הדוח. חשבנו שהוא לא רלוונטי כי לא מוצו עדיין הדיונים לגבי 2024", אומר אברמזון בראיון הראשון שלו מאז נכנס לתפקיד. "קיבלנו אירוע פורס־מאג'ורי משוגע שמצריך התאמה מאוד משמעותית. ביקשנו מיו"ר ועדת הכספים משה גפני לחבר בין דוח ההפרשים לשינוי בממשלה (עדכון תקציב 2024 בממשלה, א"ד). משלא התקבלה החלטה, החוק מכריח אותנו להגיש את זה. אז אנחנו ניתן תחזית שמקבעת את המצב הקיים, בלי חלק מההחלטות שמשפיעות על המצב. אבל זה לא מיטבי וחבל. מייד אחר כך, אני מניח שיפתחו את התקציב בכל מקרה".
במקביל, עובד אברמזון על התחזית האמיתית. זו תוגש לממשלה בשבועות הקרובים, יחד עם הערכת ההוצאות של אגף תקציבים, ועל בסיסן ייקבעו מסגרות התקציב. אבל כרגע, חודש לפני סוף השנה, לא בטוח אם התקציב יהיה מוכן בזמן ל־2024. אברמזון אומר כי לוח הזמנים להעברת התקציב עדיין "לא סגור לגמרי". הוא מעריך כי "במחצית השנייה של דצמבר נגיע לממשלה עם העדכון ואז נעבור לאישור מהיר בכנסת. הממשלה תצטרך לקבל את כל ההחלטות היותר מורכבות, לגבי צד ההכנסה וההוצאה".
צפויה לאוצר עוד עבודה מורכבת בסיכומים הקואליציוניים לתקציב. אתם רוצים להעביר קיצוצים עמוקים, לסגור משרדים ממשלתיים, להוריד את שכר הבכירים. תצליחו לעשות את כל זה בכמה שבועות?
"האמירה היא שאנחנו כן נעשה את זה עד סוף השנה. בתרחיש הטכני שזה לא יקרה, אנחנו ניכנס ל־2024 עם תקציב לא רלוונטי, מאוד חנוק בהשוואה לצרכים שהשתנו עם המלחמה. זה לא אידיאלי, ולכן משרד האוצר היום רתום לסיים את העבודה עד סוף השנה. זאת ההנחיה של השר".
מה עוד נראה בתקציב הקרוב?
"הדיונים עדיין לא מוצו, אבל אני יכול להגיד ששמענו מהשר שאין לו כוונה להעלות מסים לשנה הבאה. הוא מדבר על רפורמות מסוימות, אבל אשאיר לו לספר לנו עדיין במה מדובר. יהיו צרכים בצד ההוצאה, בעיקר ביטחוניים. בנוסף, אנחנו כדרג מקצועי, נכוון את השר ונמליץ לו גם לייצר צעדים שישפיעו על 2025, כי אנחנו מסתכלים קדימה וברור שאנחנו בסיטואציה חדשה שבה תהיה עלייה מאוד משמעותית בהוצאות".
תמליצו לקצץ את הכספים הקואליציוניים?
"בסוף זו החלטה של השר. אנחנו נציע לו מקורות לבחור מהם. מן הסתם, אנחנו נעדיף את המקורות שהם פחות תומכי צמיחה. בנוסף, גם בצד הכנסות המדינה יש דברים שאפשר לעשות, שהם לא צריכים להיות מוגדרים כהעלאת מסים, אבל יכולים לתמוך בצמיחה ולהגדיל את בסיס המס".
כמו למשל ביטול הפחתת מס הבלו על הדלק?
"זה בהחלט יהיה חלק מהתפריט. יש סט רחב של פתרונות".
בשלב זה אברמזון שולף תחזית שטרם פורסמה, בה פירוט 10 הטבות המס עם העלות הגבוהה ביותר ל־2023. במקום הראשון נמצאות הטבות פנסיוניות על הפקדה וצבירה, בשווי 24.3 מיליארד שקל. במקום השני נקודות זיכוי להורים בגין ילדים, בהיקף של 9.6 מיליארד שקל, ולאחר מכן הפטור על מס לקרנות השתלמות ב־7.4 מיליארד שקל.
"אלה מקורות שאפשר להסתכל עליהם ויש כאן איפה לטפל. ברור שאף אחד לא יחתוך את הכל, אבל אם חושבים על להקטין קצת פה וקצת שם, אז יש עם מה לעבוד. יש גם שאלות של בסיס מס והון שחור, שאולי אפשר לראות איך מעמיקים את הגבייה, ויש עוד עוד רעיונות לפני שמעלים מסים בצורה ישירה. זה לא חייב לקרות עד סוף דצמבר, אבל אני כן הייתי רוצה לראות את הממשלה שואלת את עצמה איך היא מכנסת את התקציב והחוב אחרי שכבר נבין את צרכי הביטחון. אנחנו נמליץ לממשלה לייצר תוכנית התכנסות לשנים הבאות, שלכל הפחות לא תאפשר את יחס החוב־תוצר להמשיך לעלות. זה מאוד חשוב".
"צריך לטפל בשילוב של חרדים בשוק העבודה"
אברמזון מכהן ככלכלן הראשי בפועל מאז יולי, אבל עדיין לא קיבל את המינוי הרשמי. בארבע השנים האחרונות עבד כסגן לכלכלנית הראשית הקודמת, שירה גרינברג. האחרונה סיימה את הקדנציה במאי, באקורד סיום שכלל אזהרות חריפות ביותר כלפי ההשלכות הכלכליות של המהפכה המשפטית אותה קידם סמוטריץ', ונגד הקצאת הכספים הקואליציוניים למטרות שלא מעודדות צמיחה - כמו סבסוד מוסדות חינוך שלא מלמדים ליבה.
"צריך לטפל בשילוב של חרדים בשוק העבודה", אומר אברמזון. "זה נושא אסטרטגי ראשון במעלה. כשהשר נכנס לתפקיד הצגנו לו את נתוני הדמוגרפיה ומצב התעסוקה. קודם כל אתה אמור לעזור לו להבין את הבעיה. אני חושב שזו בעיה שאין שום דרך אלגנטית לחלוק עליה. ואז, מפה מגיעים באמת לסט של צעדים, חלקם בצד ההוצאה, ודיברנו גם על תמריצים לעבודה".
אז למה בעצם לא הצלחתם לשכנע את סמוטריץ'? בתקציב הנוכחי יש שיא של כספים קואליציוניים לחרדים וגם עכשיו הוא מסרב לשחרר את עיקר הסכומים.
"לא בטוח שהנושא של התקצוב והמאבק על התקצוב היחסית ספציפי שעליו אנחנו מדברים תופס את כל התמונה הרחבה. למשל, מאוד חשוב בעיניי, מעבר לשאלה של האם השנה אתה תתן כמה מאות מיליונים כדי להכניס את מוסדות החינוך החרדים לאופק חדש, מהי איכות המורים באותם בתי ספר. הרעיון של אופק חדש היה גם להכניס לימודי ליבה. האם באמת תהיה ליבה? מה טיב הפיקוח? מה איכות המורים? כל הדברים האלה צריכים להיות נידונים לא פחות משאלת הכסף, וזה בעיניי נושא הליבה האמיתי - האם מערכת החינוך החרדית תדע לייצר את הרופאים הבאים".
סמוטריץ' לא מיהר למנות מחליף לגרינברג. לקח לו חודש וחצי לבחור באברמזון, וגם זה, רק על תקן ממלא מקום. חודשיים נוספים חלפו והשר הודיע שבכוונתו למנות את אברמזון באופן קבוע, אבל תהליך המינוי בנציבות שירות המדינה נתקע עם פרוץ המלחמה.
איך משפיעה עלייך ההתמשכות הזאת של המינוי לתפקיד?
"מבחינתי זה לא משנה, אני בתפיסה שאני כאן כי רוצים אותי כאן. אם לא רוצים, אז לא צריך. זה לא מטריד אותי בכלל. מצד שני, זה כן חשוב מבחינת הצוות, מבחינת היכולת לנהל ומבחינת היכולת לייצר אופק לאנשים. שאנשים לא יחשבו שאולי שהבוס שלהם הוא לא הבוס שעוד כמה חודשים יהיה להם. בסוף יש לך צוות שרוצה לדעת אם המדיניות שלך היא גם המדיניות שתהיה עוד שנה. זה היה לי חשוב, ואלה גם דברים שדיווחתי לשר. הוא הבין את זה".
יש טענות שהמינוי הבלתי קבוע הוא דרך של סמוטריץ' להעמיד אותך במצב שתצטרך לחשוב שלוש פעמים לפני שאתה מקבל החלטה שיכולה לא למצוא חן בעיניו.
"אני לא מרגיש את זה בכלל. חודשיים אחרי שהייתי בתפקיד, השר כבר הודיע שהוא רוצה למנות אותי באופן קבוע, וזו סיטואציה שכמעט אין בה דרך חזרה. לא הרגשתי לחצים שקשורים לסיטואציה הזו".
זמן קצר אחרי שנכנסת לתפקיד, סמוטריץ' ביקש ממך לשנות ניסוחים בסקירה מקצועית שהכנת, כדי לייפות את המציאות הכלכלית. אתה סירבת. איך אפשר לעבוד ככה? וכיצד זה השפיע על היחסים ביניכם?
"אני לא חושב שזה השפיע על היחסים, עברנו הלאה. אני גם לא יודע מי הדליף ומי תידרך, ובאופן כללי אני גם לא רוצה להתייחס לזה. אני באמת לא חושב שפקיד צריך לדבר על דברים שקורים בינו לבין שר האוצר בחדרים סגורים. מישהו בחר לתת סיפורים מסוימים, אבל אני ישן טוב מאוד בלילה על העמידה שלי על האמת המקצועית שלי. זה מה שהיה בדוח, ככה הוא יצא ואני חושב שבזה צריך לעבור הלאה".
בתחזיות שאתם מכינים כיום מורגשת מעורבות מכיוון השר?
"בעבודה המקצועית שלנו לא היה אפילו שבב התעסקות של הדרג המדיני בכלל. אפילו לא בתחושה".
תחזית הצמיחה שהוצאת בשבוע שעבר נוסחה בנימה יבשה למדי יחסית למצב. זה היה בכוונה כדי שלא לקומם את השר?
"מופיעה שם גם התייחסות לסיכונים", אומר אברמזון, כשהוא מרמז אולי לניסיונו הכושל של סמוטריץ' להסיר את פסקת הסיכונים מהסקירה הקודמת. "זה המסמך המקצועי הכי אמיתי שאנחנו עומדים מאחוריו לגמרי ושלמים איתו".
"גאה על התקופה שלי בפורום קהלת"
בתחילת השיחה הזכרת שעבדת בפורום קהלת. כשמונית לתפקיד הכלכלן הראשי, חטפתם ביקורת על הסתרה כביכול של הזיקה לקהלת. מה היה שם מהזווית שלך?
"אני גאה על התקופה שלי בקהלת. זה קשקוש מוחלט שהסתירו, הכל מופיע בלינקדין שלי. זה לא הופיע בהודעה לעיתונות כי הייתי צריך לתמצת את כל קורות החיים שלי לפסקה אחת. אז כתבתי שעבדתי במכוני מחקר בארץ ובחו"ל. במכון ראנד עבדתי ארבע שנים, בקהלת חמישה חודשים. זה היה לפני 10 שנים בערך. חזרתי מארה"ב מהדוקטורט, חיפשתי עבודה. ידעתי שאני מתמודד לתפקיד במועצה הלאומית לכלכלה שמאוד רציתי. ואז מיכאל שראל, שהייתי איתו בקשר, בדיוק הקים את פורום קהלת לכלכלה ואמר לי שהוא מחפש כלכלנים. עבדנו על נייר על הטבות בפנסיה, מאוד נהניתי. כל הדברים שעכשיו מדברים על הרפורמה לא היו בכלל בשום רדאר".
תחזית הצמיחה שפירסם החודש הכלכלן הראשי צופה שהמלחמה תחתוך במחצית את קצב הגידול בתוצר ב־2024, מאומדן של 3.4% לכדי 1.6% בלבד, לפי תרחיש הבסיס. כלומר, צמיחה שלילית לנפש. בתרחיש הפסימי יותר, של התרחבות המלחמה והתאוששות איטית, עלולה הצמיחה להידרדר אל סף מיתון עם 0.6% בלבד.
מה המשמעות של כל אחוז ירידה בצמיחה על הכנסות המדינה?
"כל אחוז תוצר ב־2024 שווה כמעט 20 מיליארד שקל. במצב עניינים רגיל, יש באמת יחס קבוע בין התוצר להכנסות. נטל המס שקול לכ־30% מהתוצר. בתיאוריה, כשהתוצר גדל באחוז, ההכנסות ממסים נעות איתו יחד. אבל עכשיו זה מצב משוגע. ראינו מצב הפוך אחרי הקורונה, כשהצמיחה הייתה מאוד יפה, אבל לא דומה בכלל לגידול במסים שפשוט התפוצצו. על כל אחוז צמיחה ראינו פי שלושה גידול במסים. עכשיו לצערנו אנחנו במצב הפוך, אז אנחנו נניח שהירידה במסים תהיה אפילו עוד יותר דרמטית מהירידה בצמיחה. צריך לזכור שהצמיחה שלנו תהיה מוחזקת גם על ידי הוצאה ציבורית".