גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השקל ייפול, ענף הנדל"ן יתאושש": האנליסט שמעריך מה יקרה ביום שאחרי המלחמה

ד"ר רון אייכל חושש כי המלחמה תביא ל"אובדן תוצר שלא יחזור", מופתע מהתחזקות השקל וצופה פיחות בזמן הקרוב ● אייכל לא מתלהב מהשקעות בביטקוין ובזהב, וממליץ על תיק סולידי המורכב בעיקר מקרנות כספיות שקליות ועל תיק מסוכן יותר עם מניות ואג"ח אמריקאיות

ד''ר רון אייכל / צילום: איל יצהר
ד''ר רון אייכל / צילום: איל יצהר

"למרות שהיא צודקת לגמרי, ויש על כך קונצנזוס בישראל, מלחמה עולה כסף, וצריך לממן אותה", אומר ד"ר רון אייכל, אנליסט ומומחה לשווקים פיננסיים זה 25 שנה. לדבריו "מדינת ישראל נכנסה למלחמה בסך הכול במצב פיסקאלי טוב, אפילו טוב מאוד: יחס חוב-תוצר נמוך (כ-60%), גירעון ממשלתי נמוך למדי (1.5% בחודש ספטמבר) וצמיחה יחסית סבירה (2.8% ברבעון השלישי). אם המשק היה במצב אחר היה לו הרבה יותר קשה לממן את המלחמה". 

המומחה שמעריך: בנק ישראל מכין הפתעה לשווקים
לאחר זינוק חודשי בשווקים שהכפיל התשואה בגמל: האם אנו לקראת ראלי סוף השנה?

אייכל, כיום יועץ לגופים פיננסיים ומרצה, שימש בעבר ככלכלן הראשי במספר בתי השקעות, כולל מיטב וקולמקס. הוא מסכים עם הטוענים כי המלחמה בעזה אינה דומה למבצעים הקודמים של צה"ל. על פי ההערכות, עלותה תגיע ל-150-200 מיליארד שקל. לשם השוואה, אייכל מעריך שמבצעים קודמים עלו הרבה פחות: עופרת יצוקה עלה כ-3.3 מיליארד שקל, צוק איתן, שנמשך 51 ימים, עלה כ-7.8 מיליארד שקל ושומר החומות כ-4.5 מיליארד שקל.

 

אבל הפעם גם המצב המאקרו-כלכלי בעולם שונה: הריבית גבוהה, ברמה של 4%-5%, ולכן עלות גיוס החוב של הממשלה עלתה ותפגע במשק לשנים רבות. לדבריו: "המדינה חייבת לקחת הלוואות גדולות בריבית גבוהה. אם ייקחו 140 מיליארד שקל, צריך יהיה להחזיר את הכסף הזה במשך 20-30 שנה, תקופת האג"ח שהמדינה מנפיקה, כאשר לולא המלחמה הכסף היה משמש גם להוצאות אזרחיות ולשיפור רמת החיים".

ובכל זאת, הוא צופה שהמדינה תצליח לגייס את הסכומים שהיא צריכה: "נראה שמשרד האוצר יצליח לעבור את המשבר בצורה סבירה, הוא משתדל לגייס חצי מעלות המלחמה מעבר לים, כ-60 מיליארד שקל, האמריקאים צפויים להזרים עוד כ-60 מיליארד שקל, כך שהשוק המקומי יצטרך להתמודד עם גיוס חוב בסדרי גודל של 70 מיליארד שקל. לא סכום זניח, אבל אין בעיה לשוק המקומי לספוג את זה לאורך שנה", הוא אומר.

נהוג לומר שאחרי מלחמות יש "בום כלכלי" - זינוק בפעילות במשק, שמפצה על הנזקים שנגרמו לו בתקופת המלחמה. אייכל כופר בכך ומסביר: "אומרים שמלחמות יוצרות בום כלכלי, אבל זה לא נכון. אחרי סבב קצר הכלכלה משתקמת במהירות. אם הפגיעה תהיה רק למשך רבעון אחד, נראה ירידה בפעילות של 10%-20% ואחרי כן שיקום מהיר. אפילו שניים-שלושה רבעונים זה בסדר.

"אבל ככל שמלחמה נמשכת, יש 'אובדן תוצר פרמננטי', בשפה הכלכלית, כלומר אובדן תוצר שלא יחזור, ופשוט ילך לאיבוד. זה כמו אדם שנוסע לחו"ל פעם בשנה ולא טס שנה שלמה, הוא לא יטוס אחר כך פעמיים כדי לפצות על הטיסה שאבדה".

"הפיחות לא היה מפתיע, הייסוף המהיר כן"

אחת התופעות הבולטות בשוק המקומי היא מגמה מתמשכת של היחלשות השקל מול הדולר (כ-19% בשנתיים, לאחר שבשיא המלחמה הוא כבר נחלש כ-30%). בשנת 2022 הסיבה לפיחות השקל הייתה הירידות בוול סטריט, ובשנת 2023 זו כבר הייתה החקיקה המשפטית והמחאה נגדה, ואחר כך המלחמה. בשלהי אוקטובר עמד שער הדולר על 4.08 שקלים, אלא שמאז הוא שינה כיוון, גם כנראה בעקבות תוכנית מכירת דולרים גדולה שעליה הכריז בנק ישראל, וכעת שער הדולר עומד על 3.7 שקלים, התחזקות של כ־9% מהשפל.

לדברי אייכל "בנק ישראל הוא יותר שוער ולא חלוץ. הוא לא מנסה לשנות מגמה אלא לבלום את הפיחות. שער השקל-דולר מושפע מרמת הסיכון ותפיסת הסיכון של המדינה. הפיחות לא היה מפתיע, הייסוף המאוד מהיר כן. מבחינה כלכלית השקל עדיין מפוחת משמעותית. בלי אירועי השנה האחרונה השקל היה צריך להיסחר ברמות של 3.2-3.3 לדולר", אומר אייכל. "האינפלציה בעולם הרבה יותר גבוהה מבישראל, ולכן חוזקת השקל הייתה צריכה להישאר".

ובכל זאת, נכון לעכשיו מעריך אייכל, השקל עלול לשוב ולהיחלש בקרוב מול הדולר. "צפוי תיקון טכני, כי הייתה התחזקות מאוד משמעותית של השקל ויש הרבה שחקני מט"ח שמצפים לפיחות. צריך לזכור שגם בתקופות של רגיעה התנודות בשוק המט"ח משמעותיות מאוד. לכן אני ממליץ לאנשים שחשופים למט"ח לגדר את עצמם, ובטח לא לקחת פוזיציות בזמן מלחמה".

באשר לשוק הנדל"ן, שנעצר בחריקת בלמים בעקבות עליית הריבית במשק, העסקאות נפלו ב-50% לשפל של 20 שנה, נטילת משכנתאות חדשות צנחה ומחירי הדירות החדשות נמצאים בירידה של כ-7%. אייכל מעריך כי מדובר בעצירה אבל לא בשינוי מגמה: "שוק הנדל"ן יתעורר בשלב מתקדם יותר, כי יש ביקושים טבעיים, האוכלוסייה צומחת ויש צורך שוטף של עשרות אלפי דירות בשנה. השוק נעצר מאוד חזק וזה הגיוני. בעוד מספר חודשים תהיה ירידת ריבית של בנק ישראל ולכן אחרי המלחמה השוק יתעורר ויהיה ביקוש חזק".

 

"הזהב לא משלם ריבית ולכן אינו מעניין"

שוקי הקריפטו והזהב חווים עליות נאות לאחרונה (הביטקוין מעל 40 אלף דולר, הזהב מעל 2,000 דולר). אייכל: "קריפטו נע באופן די חזק עם נכסים מסוכנים. כשהנאסד"ק עולה הקריפטו עולה. זה מוצר ברמת סיכון גבוהה ולא מוצר תחליפי לבורסות. הזהב לא משלם ריבית ולכן אני לא חושב שהוא מעניין".

באשר לבניית תיק השקעות שיתאים לתקופה, טוען אייכל ש"השוק בת"א לא מתמחר כיום קטסטרופה, לכן הוא לא באופן מוחלט זול יותר. הייתי נותן העדפה לסקטור הבנקאות, שלדעתי נסחר בזול, עם רמות מכפילי הון אטרקטיביים יחסית. פחות כדאי להיחשף לאג"ח ולמניות של חברות בענף הבנייה, ובעיקר להיזהר מנדל"ן יזמי, ממשרדים וגם מתחום האשראי החוץ-בנקאי". בכל מקרה, החשיפה המנייתית צריכה להיות בעיקר לארה"ב, למגזרי טכנולוגיה, בנקים ותעשיות ביטחוניות.

לדבריו, "לחברות הטכנולוגיה יש את קצב הצמיחה הכי גבוה. גם הישראליות מתנהגות בדומה למגמה העולמית, הן מייצרות הכנסות גם מחוץ לישראל, ויש להן מידת חיבור נמוכה למשק הישראלי. באשר לחברות ביטחוניות, אי-ודאות עושה להן טוב, ומגדילה את ההזמנות שלהן.

"מנגד, הסנטימנט אצל חברות הנדל"ן והאשראי החוץ-בנקאי הוא מאוד בעייתי. יש ירידה חדה בביקושים, לצד ריביות גבוהות. החברות צריכות לקיים פעילות עם אשראי חיצוני שהתייקר מאוד, וכפי שראינו אצל חנן מור - גם הבנקים כבר לא ממהרים לתת אשראי. באשראי החוץ-בנקאי, מעבר לכל הבעיות של התייקרות ההלוואות, מדובר בלווים פחות חזקים, כך שגם הסיכון לאי-חזרה של הקרן עצמה גבוה יותר.

"משקיע סולידי צריך להחזיק 80% מהתיק בקרנות כספיות שקליות (קרנות נאמנות נזילות שמניבות תשואה דומה לזו של פיקדונות בבנקים - מעל 4% לשנה), 15% במניות בארה"ב ו-5% במניות בישראל. למי שרוצה יותר סיכון, 50% מהתיק צריך להיות מניות (מתוך זה 40% ארה"ב ו-10% ישראל) ו-50% באג"ח דולריות בארה"ב (בעיקר קונצרניות). הריבית הדולרית על האג"ח טובה, 4%-5%, ובאופן כללי כדאי להגדיל חשיפה לחו"ל על חשבון השוק המקומי. מדובר בנכסים עם קורלציה הפוכה - ירידות בת"א עשויות לבוא עם פיחות של השקל, ולכן זה נכס מגדר עם ריבית יפה שלא ראינו עשור וחצי. מי שרוצה להגדיל בישראל בכל זאת, יכול להחליף חצי מהרכיב האג"חי בקרנות כספיות שקליות".

עוד כתבות

ג'ונתן גריי / צילום: Reuters

חבר של ביל אקמן, האיש הטוב של עולם ההשקעות: הכירו את המיליארדר שמאחורי תרומת הענק

המיליארדר היהודי ג'ונתן גריי, נשיא חברת ההשקעות בלקסטון, עומד מאחורי תרומת העתק בהיקף 125 מיליון דולר לאוניברסיטת ת"א - הגדולה ביותר שקיבלה מעולם ● גריי הצטרף לבלקסטון כשהיה בן 22 בלבד, אחראי במידה גדולה להצלחתה ונחשב ל"איש הטוב" של קרנות ההון סיכון ● וגם: הקשר עם ביל אקמן ומה הוא חושב על מכסי טראמפ ● פרופיל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הרפורמה שלא מורגשת: מה קרה להבטחה לחסוך 6,000 שקל למשפחה?

קרוב לחצי שנה חלפה מאז שרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" נכנסה לתוקף, אבל בינתיים המחירים כמעט בכל קטגוריה רק מטפסים ● במשרד הבריאות, אחד הגופים האמונים על התוכנית, נשמעים יותר מסויגים לגבי היעד: "אם יהיו השפעות על יוקר המחיה - מבורך"

אילוסטרציה: Shutterstock

ירשתם חלק מדירה? זהירות בעריכת הסכמי חלוקת עיזבון

ליורשים מותר להגיע ביניהם להסכמה על חלוקת נכסים מעיזבון, גם אם היא שונה ממה שנכתב בצוואה • חשוב להגיע להחלטה כזו עוד לפני שמושכים כסף או דמי שכירות מהעיזבון - אחרת תחויבו במס כבד

תמיר נמרודי. 580 ימים בשבי

תמיר נמרודי הוא החטוף הישראלי שיש חשש לחייו

ברויטרס דווח כי נשיא ארה"ב החליט לזנוח את הדרישה האמריקנית לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, במסגרת הסכמה אמריקנית לפרויקט גרעין סעודי ● בכיר ישראלי: יש חלון הזדמנויות של 9 ימים להגיע לעסקה ● קטאר קיבלה אור ירוק מארה"ב ותעביר כסף לממשלה בסוריה ● 59 חטופים - 580 ימים בשבי • עדכונים שוטפים  

יונדאי סנטה פה הייבריד 2025 / צילום: יח''צ

לשלם 400 אלף שקל על יונדאי? הרכב שמציג עיצוב נועז אך תג מחיר מאתגר

הדור החדש של יונדאי סנטה פה מציג עיצוב נועז, שמהווה מחווה לשוק האמריקאי ● יש לו תא נוסעים איכותי ומרווח, יכולות דינמיות טובות ומנוע די חסכוני ● אבל המחיר דוחק את גבולות התדמית העממית של המותג ומציב אותו בתחרות קשה

יונתן אוריך / צילום: ויקיפדיה

שינוי הגרסה של יונתן אוריך: קיבל כסף מקטאר - אבל עבור המונדיאל

אחרי שהכחיש קשר לכסף הקטארי, יועצו של נתניהו שינה גרסה • הוא אישר שעבד עם הקטארים, אך רק בתקופת המונדיאל - ולא בזמן המלחמה ובנושאים הקשורים לה • בית המשפט המחוזי האריך את מעצרו של אוריך: "החשד בעניינו התחזק" • במסגרת חקירת קטארגייט, המשטרה גם בוחנת חשד הנוגע לנושא ביטחוני • כל הפרטים

המפעל של ארית תעשיות בשדרות / צילום: יח''צ

ותודה להודו: מה עומד מאחורי הזינוק של החברה הביטחונית בבורסת ת"א

דווקא לאחר שגייסה הון ממוסדיים בדיסקאונט של 8% על מחיר השוק, זינקה מניית יצרנית המרעומים ארית לשיא חדש ● בשוק מעריכים כי הסיבה היא העימות המתפתח בין פקיסטן להודו, שבה יש לחברה משדרות פעילות משמעותית ● גם לאלביט ותע"א פעילות נרחבת במדינה

דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המדינה שחותמת עם טראמפ על הסכם סחר ראשון

על פי דיווח שפורסם בניו יורק טיימס, ברטיניה צפויה להיות המדינה הראשונה לחתום על הסכם סחר עם ארה"ב ● אמש פרסם טראמפ כי יקיים היום מסיבת עיתונאים במהלכה יכריז על הסכם סחר משמעותי, אך לא פירט באשר לזהות המדינה עמה נחתם ההסכם או בנוגע לתנאיו

דג שלם בגריל / צילום: רוי גיא, אפולו

הומאז' לשנות ה-90: מסעדת דגים שמחזירה את הקסם של ת"א הישנה

שולחנות נירוסטה, מוזיקה ישראלית, קרם בוואריה, צ'ייסרים של אוזו, כפכפים, שמח: הבאזז שקדם לפתיחת מסעדת הדגים בהחלט מוצדק ● תמורה טובה לכסף, פינה חדשה עם אוכל שלא קורע את הכיס

רכב חשמלי בטעינה / צילום: Shutterstock

הערכות: צי הרכב הממשלתי לא יעבור לחשמל בשנה וחצי הקרובות

למרות החלטת הממשלה, כל מכרזי ההצטיידות שפורסמו מתחילת 2025 היו לרכבי בנזין או הייבריד ● קבוצת צ'רי חשפה החודש באירופה דגמים חדשים ● השנה צפוי לנחות בישראל מותג חדש של NIO, שמתומחר ב-150 אלף שקל ● ועוד חדשות מענף הרכב

הפרויקט בתמל 3006 של L.D.B GLOBAL, הרצליה / הדמיה: דוד בן חמו

18 דונם ביותר מ-200 מיליון שקל: עסקת הענק בהרצליה

חברת L.D.B GLOBAL רכשה 18 דונם של קרקע חקלאית ● בתוך פחות משנה נרכשו במקום קרקעות ביותר מחצי מיליארד שקל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בעליות; המדדים המרכזיים עלו השבוע ב-4%

מדד ת"א 35 עלה ב-1% ● טבע בלטה בזינוק של כ-6% בעקבות המלצה של לידר באפסייד של 48% ● דלק עתה בעקבות המלצה של בנק אוף אמריקה על חברת הבת איתקה ● עליות בוול סטריט לאחר שטראמפ הודיע על הסכם סחר ראשון מאז תוכנית המכסים

דגל ברה''מ על בניין הרייכסטאג / צילום: יבגני חאלדיי

ברה"מ לא ניצחה לבדה את גרמניה הנאצית בחזית המזרח. מי עזר לה?

מי ניצח את גרמניה הנאצית בחזית המזרחית? ברית המועצות, אבל לא בלי עזרה מערבית

אחרי צרפת: המדינה האירופית שצפויה להכיר במדינה פלסטינית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמהוהפעם: הארגון המסתורי שאמור לנהל את הסיוע ההומניטרי בעזה, הנזק שספגה נושאת המטוסים האמריקאית בים האדום ובלגיה תומכת בהכרה במדינה פלסטינית ● כותרות העיתונים בעולם

ביל גייטס / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ביל גייטס הודיע: יחלק את רוב הונו ויסגור את קרן הפילנתרופיה שלו ב-2045

יחד עם העובדה שהוא מתכוון לחלק את כל 200 מיליארד הדולר בקופת הקרן, גייטס יהיה אחראי על חלוקה של כ-300 מיליארד דולר עד שיגיע לגיל 89 ● "אנשים יגידו עליי הרבה דברים כשאמות, אבל אני נחוש בדעתי שהאמירה 'הוא מת עשיר' לא תהיה אחת מהם", כתב 

קריית אונו / צילום: Shutterstock, Alex Lerner

עסקת הענק של מקורות: במו"מ לרכישת משרדים ב-240 מיליון שקל

חברת מקורות נמצאת במגעים לרכישת שטח משרדים למטה חדש, בשטח כולל של 18,000-23,000 מ"ר ברוטו ● 3 שנים אחרי שהושלמה הרכישה: אקרו נדל"ן חתמה על הסכם אופציה למכירת קרקע במתחם מנדרין ● הוועדה המחוזית דרום אישרה הקמת שישה יישובים חדשים בדרום  ● חדשות השבוע בנדל"ן

איור: גיל ג'יבלי

סעודיה מנסה להביא לירידה של מחירי הנפט. וזאת הסיבה

משיא של כ־90 דולר לחבית מחיר הנפט ירד בשליש לרמה שלא נראתה מאז שנת 2021 ● למה זה קרה? מי אחראי לכך? ומה המשמעויות לכיס שלנו, לכלכלה העולמית ולעוצמה של יצואניות הנפט במזרח התיכון ומעבר לו? ● נתון בשבוע

אליהו יוסיאן בפרסומת של מזגני טורנדו / צילום: צילום מסך

משרד הפרסום של טורנדו: "שגינו. הטעות נעשתה בתום לב"

לאחר שהבעלים של מזגני טורנדו הגן על הבחירה בהשתתפות אליהו יוסיאן ואמר כי לדעתו אין סיבה להוריד את הפרסומת מהאוויר, מנכ"ל קבוצת מקאן, שאחראית על הפרסומת, הודה שהבחירה הזו דווקא הייתה טעות

גם זה קרה פה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: שלומי יוסף

תיקון בשווקים? חלק מהמשקיעים הבינו, וחלק עדיין תופסים את הראש

מה אפשר ללמוד מפסק הדין של חניון הברזל ● בהסתדרות המורים העדיפו את הוותיקים על הצעירים ● והתשואות לא התרגשו מהטלטלה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טיל JASSM-ER בבסיס חיל האוויר האמריקאי / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב (חיל האוויר האמריקאי)

1.5 מיליון דולר לטיל שיוט: ישראל בדרך לעסקת ענק שעשויה לסייע בתקיפת איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשברקע תקיפה אפשרית באיראן, לגלובס נודע כי משרד הביטחון נמצא במשא־ומתן לרכישת טילי שיוט מתקדמים של לוקהיד מרטין ● טיל JASSM-ER נמצא בשימוש בצבאות ארה"ב ואוסטרליה, והוא מאפשר למטוסי קרב לתקוף מטרות בעומק שטח האויב, בלי להיכנס אליו