גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השקל ייפול, ענף הנדל"ן יתאושש": האנליסט שמעריך מה יקרה ביום שאחרי המלחמה

ד"ר רון אייכל חושש כי המלחמה תביא ל"אובדן תוצר שלא יחזור", מופתע מהתחזקות השקל וצופה פיחות בזמן הקרוב ● אייכל לא מתלהב מהשקעות בביטקוין ובזהב, וממליץ על תיק סולידי המורכב בעיקר מקרנות כספיות שקליות ועל תיק מסוכן יותר עם מניות ואג"ח אמריקאיות

ד''ר רון אייכל / צילום: איל יצהר
ד''ר רון אייכל / צילום: איל יצהר

"למרות שהיא צודקת לגמרי, ויש על כך קונצנזוס בישראל, מלחמה עולה כסף, וצריך לממן אותה", אומר ד"ר רון אייכל, אנליסט ומומחה לשווקים פיננסיים זה 25 שנה. לדבריו "מדינת ישראל נכנסה למלחמה בסך הכול במצב פיסקאלי טוב, אפילו טוב מאוד: יחס חוב-תוצר נמוך (כ-60%), גירעון ממשלתי נמוך למדי (1.5% בחודש ספטמבר) וצמיחה יחסית סבירה (2.8% ברבעון השלישי). אם המשק היה במצב אחר היה לו הרבה יותר קשה לממן את המלחמה". 

המומחה שמעריך: בנק ישראל מכין הפתעה לשווקים
לאחר זינוק חודשי בשווקים שהכפיל התשואה בגמל: האם אנו לקראת ראלי סוף השנה?

אייכל, כיום יועץ לגופים פיננסיים ומרצה, שימש בעבר ככלכלן הראשי במספר בתי השקעות, כולל מיטב וקולמקס. הוא מסכים עם הטוענים כי המלחמה בעזה אינה דומה למבצעים הקודמים של צה"ל. על פי ההערכות, עלותה תגיע ל-150-200 מיליארד שקל. לשם השוואה, אייכל מעריך שמבצעים קודמים עלו הרבה פחות: עופרת יצוקה עלה כ-3.3 מיליארד שקל, צוק איתן, שנמשך 51 ימים, עלה כ-7.8 מיליארד שקל ושומר החומות כ-4.5 מיליארד שקל.

 

אבל הפעם גם המצב המאקרו-כלכלי בעולם שונה: הריבית גבוהה, ברמה של 4%-5%, ולכן עלות גיוס החוב של הממשלה עלתה ותפגע במשק לשנים רבות. לדבריו: "המדינה חייבת לקחת הלוואות גדולות בריבית גבוהה. אם ייקחו 140 מיליארד שקל, צריך יהיה להחזיר את הכסף הזה במשך 20-30 שנה, תקופת האג"ח שהמדינה מנפיקה, כאשר לולא המלחמה הכסף היה משמש גם להוצאות אזרחיות ולשיפור רמת החיים".

ובכל זאת, הוא צופה שהמדינה תצליח לגייס את הסכומים שהיא צריכה: "נראה שמשרד האוצר יצליח לעבור את המשבר בצורה סבירה, הוא משתדל לגייס חצי מעלות המלחמה מעבר לים, כ-60 מיליארד שקל, האמריקאים צפויים להזרים עוד כ-60 מיליארד שקל, כך שהשוק המקומי יצטרך להתמודד עם גיוס חוב בסדרי גודל של 70 מיליארד שקל. לא סכום זניח, אבל אין בעיה לשוק המקומי לספוג את זה לאורך שנה", הוא אומר.

נהוג לומר שאחרי מלחמות יש "בום כלכלי" - זינוק בפעילות במשק, שמפצה על הנזקים שנגרמו לו בתקופת המלחמה. אייכל כופר בכך ומסביר: "אומרים שמלחמות יוצרות בום כלכלי, אבל זה לא נכון. אחרי סבב קצר הכלכלה משתקמת במהירות. אם הפגיעה תהיה רק למשך רבעון אחד, נראה ירידה בפעילות של 10%-20% ואחרי כן שיקום מהיר. אפילו שניים-שלושה רבעונים זה בסדר.

"אבל ככל שמלחמה נמשכת, יש 'אובדן תוצר פרמננטי', בשפה הכלכלית, כלומר אובדן תוצר שלא יחזור, ופשוט ילך לאיבוד. זה כמו אדם שנוסע לחו"ל פעם בשנה ולא טס שנה שלמה, הוא לא יטוס אחר כך פעמיים כדי לפצות על הטיסה שאבדה".

"הפיחות לא היה מפתיע, הייסוף המהיר כן"

אחת התופעות הבולטות בשוק המקומי היא מגמה מתמשכת של היחלשות השקל מול הדולר (כ-19% בשנתיים, לאחר שבשיא המלחמה הוא כבר נחלש כ-30%). בשנת 2022 הסיבה לפיחות השקל הייתה הירידות בוול סטריט, ובשנת 2023 זו כבר הייתה החקיקה המשפטית והמחאה נגדה, ואחר כך המלחמה. בשלהי אוקטובר עמד שער הדולר על 4.08 שקלים, אלא שמאז הוא שינה כיוון, גם כנראה בעקבות תוכנית מכירת דולרים גדולה שעליה הכריז בנק ישראל, וכעת שער הדולר עומד על 3.7 שקלים, התחזקות של כ־9% מהשפל.

לדברי אייכל "בנק ישראל הוא יותר שוער ולא חלוץ. הוא לא מנסה לשנות מגמה אלא לבלום את הפיחות. שער השקל-דולר מושפע מרמת הסיכון ותפיסת הסיכון של המדינה. הפיחות לא היה מפתיע, הייסוף המאוד מהיר כן. מבחינה כלכלית השקל עדיין מפוחת משמעותית. בלי אירועי השנה האחרונה השקל היה צריך להיסחר ברמות של 3.2-3.3 לדולר", אומר אייכל. "האינפלציה בעולם הרבה יותר גבוהה מבישראל, ולכן חוזקת השקל הייתה צריכה להישאר".

ובכל זאת, נכון לעכשיו מעריך אייכל, השקל עלול לשוב ולהיחלש בקרוב מול הדולר. "צפוי תיקון טכני, כי הייתה התחזקות מאוד משמעותית של השקל ויש הרבה שחקני מט"ח שמצפים לפיחות. צריך לזכור שגם בתקופות של רגיעה התנודות בשוק המט"ח משמעותיות מאוד. לכן אני ממליץ לאנשים שחשופים למט"ח לגדר את עצמם, ובטח לא לקחת פוזיציות בזמן מלחמה".

באשר לשוק הנדל"ן, שנעצר בחריקת בלמים בעקבות עליית הריבית במשק, העסקאות נפלו ב-50% לשפל של 20 שנה, נטילת משכנתאות חדשות צנחה ומחירי הדירות החדשות נמצאים בירידה של כ-7%. אייכל מעריך כי מדובר בעצירה אבל לא בשינוי מגמה: "שוק הנדל"ן יתעורר בשלב מתקדם יותר, כי יש ביקושים טבעיים, האוכלוסייה צומחת ויש צורך שוטף של עשרות אלפי דירות בשנה. השוק נעצר מאוד חזק וזה הגיוני. בעוד מספר חודשים תהיה ירידת ריבית של בנק ישראל ולכן אחרי המלחמה השוק יתעורר ויהיה ביקוש חזק".

 

"הזהב לא משלם ריבית ולכן אינו מעניין"

שוקי הקריפטו והזהב חווים עליות נאות לאחרונה (הביטקוין מעל 40 אלף דולר, הזהב מעל 2,000 דולר). אייכל: "קריפטו נע באופן די חזק עם נכסים מסוכנים. כשהנאסד"ק עולה הקריפטו עולה. זה מוצר ברמת סיכון גבוהה ולא מוצר תחליפי לבורסות. הזהב לא משלם ריבית ולכן אני לא חושב שהוא מעניין".

באשר לבניית תיק השקעות שיתאים לתקופה, טוען אייכל ש"השוק בת"א לא מתמחר כיום קטסטרופה, לכן הוא לא באופן מוחלט זול יותר. הייתי נותן העדפה לסקטור הבנקאות, שלדעתי נסחר בזול, עם רמות מכפילי הון אטרקטיביים יחסית. פחות כדאי להיחשף לאג"ח ולמניות של חברות בענף הבנייה, ובעיקר להיזהר מנדל"ן יזמי, ממשרדים וגם מתחום האשראי החוץ-בנקאי". בכל מקרה, החשיפה המנייתית צריכה להיות בעיקר לארה"ב, למגזרי טכנולוגיה, בנקים ותעשיות ביטחוניות.

לדבריו, "לחברות הטכנולוגיה יש את קצב הצמיחה הכי גבוה. גם הישראליות מתנהגות בדומה למגמה העולמית, הן מייצרות הכנסות גם מחוץ לישראל, ויש להן מידת חיבור נמוכה למשק הישראלי. באשר לחברות ביטחוניות, אי-ודאות עושה להן טוב, ומגדילה את ההזמנות שלהן.

"מנגד, הסנטימנט אצל חברות הנדל"ן והאשראי החוץ-בנקאי הוא מאוד בעייתי. יש ירידה חדה בביקושים, לצד ריביות גבוהות. החברות צריכות לקיים פעילות עם אשראי חיצוני שהתייקר מאוד, וכפי שראינו אצל חנן מור - גם הבנקים כבר לא ממהרים לתת אשראי. באשראי החוץ-בנקאי, מעבר לכל הבעיות של התייקרות ההלוואות, מדובר בלווים פחות חזקים, כך שגם הסיכון לאי-חזרה של הקרן עצמה גבוה יותר.

"משקיע סולידי צריך להחזיק 80% מהתיק בקרנות כספיות שקליות (קרנות נאמנות נזילות שמניבות תשואה דומה לזו של פיקדונות בבנקים - מעל 4% לשנה), 15% במניות בארה"ב ו-5% במניות בישראל. למי שרוצה יותר סיכון, 50% מהתיק צריך להיות מניות (מתוך זה 40% ארה"ב ו-10% ישראל) ו-50% באג"ח דולריות בארה"ב (בעיקר קונצרניות). הריבית הדולרית על האג"ח טובה, 4%-5%, ובאופן כללי כדאי להגדיל חשיפה לחו"ל על חשבון השוק המקומי. מדובר בנכסים עם קורלציה הפוכה - ירידות בת"א עשויות לבוא עם פיחות של השקל, ולכן זה נכס מגדר עם ריבית יפה שלא ראינו עשור וחצי. מי שרוצה להגדיל בישראל בכל זאת, יכול להחליף חצי מהרכיב האג"חי בקרנות כספיות שקליות".

עוד כתבות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● ממשלת בריטניה הודיעה כי פינתה באופן זמני את עובדיה מאיראן ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש