הספינה גלקסי לידר, בבעלות רמי אונגר, מותקפת על ידי הליקופטר חות'י / צילום: ap
מתקפות המורדים החות'ים, שהוחרפו ביום א', מעוררות דאגה בענף השיט הישראלי. חברת צים כבר הסיטה ספינות למסלול עוקף אפריקה כדי להגיע לישראל, הענקית הדנית מארסק ביצעה צעד דומה עם שתי ספינות שחכרה ממנה XT מחיפה, והמגמה צפויה להימשך.
● יירוט טילי החות'ים וסיוע למצרים: במלחמת ישראל־חמאס הסעודים עברו למעשים
● הסיכוי למלחמה אזורית עלה? ארה"ב מאיימת ישירות על איראן בעקבות המתקפות בים
● דיווחים ערביים: תקיפה אווירית התבצעה בבירת תימן
אלא שבעת שהחשש העיקרי בישראל הוא מעיכובים והתייקרות שרשראות אספקה, במצרים מודאגים מההשלכות על תעלת סואץ, שהרי כאשר אונייה לא נכנסת לים האדום - היא מדלגת גם עליהם.
בתעלה, שמהווה את שער הכניסה והיציאה הצפוני לים האדום, שבו מצויים החות'ים, נע כ-12% מהסחר העולמי, 5% מהנפט הגולמי, 8% מהגז הטבעי המונזל (LNG) ו-10% ממוצרי הנפט, והיא מהווה מקור הכנסה קריטי לקהיר. עוברות בה 50 אוניות בממוצע ביום ו-30% מתנועת המכולות בעולם.
בשנה הפיסקאלית 2022-2023 הכניסה מצרים מהתעלה סכום שיא של כ-9.4 מיליארד דולר, לאחר 8 מיליארד דולר בשנה הקודמת. בד בבד, ההתאוששות מהקורונה אפשרה למצרים, לפי הבנק העולמי, לסיים את 2022 בצמיחה של 6.6%.
במהלך המחצית הראשונה של שנה הפיסקאלית החולפת, רכיב ההכנסה מתעלת סואץ בתמ"ג המצרי עלה במחצית הראשונה לכ-2.91 מיליארד דולר. מדובר בזינוק של 75% ברמה השנתית, שלאחריו - בין יולי לדצמבר, תעלת סואץ היוותה כ-2% מהתמ"ג המצרי.
"חשש ממלחמה אזורית"
"אחד החששות המרכזיים של מצרים הוא שהמלחמה בין ישראל לחמאס תהפוך למלחמה אזורית, תערער את יציבות המזרח התיכון ותשליך לרעה גם על ביטחונה ועל מצבה הכלכלי", אומר לגלובס ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), באוניברסיטת ת"א.
"במובן הכלכלי, המלחמה בעזה מתווספת לזעזועים החיצוניים שחוותה מצרים בשנים האחרונות על רקע מגפת הקורונה ופלישת רוסיה לאוקראינה. הפגיעה המסתמנת מתמקדת בשלושה מהמקורות העיקריים של המדינה להכנסת מטבע זר: האנרגיה, התיירות ותעלת סואץ. התעלה הייתה נקודת אור כלכלית עבור מצרים בשנת הכספים 2022-2023. חיזוק האטרקטיביות של ציר התעלה לתעבורה הימית העולמית קשור, בין היתר, לעלייה שנרשמה במחירי הנפט והדלקים".
בשל התלות הגוברת הזו בתעלת סואץ, ממשל א-סיסי משקיע בה כ-4% מכלל השקעות המדינה. ההשקעות במחצית הראשונה של השנה שעברה צמחו ב-25% לכ-390 מיליון דולר. ואולם, מצרים היא מדינה רוויית חובות. בזמן שההשקעות בתעלה גברו, קהיר פנתה בשנה שעברה לקרן המטבע בבקשת הלוואה בסך 12 מיליארד דולר, אך לא עמדה בתנאים. לכן, הפתרון שנמצא באוקטובר אשתקד הוא הלוואה על סך 3 מיליארד דולר בפריסה לאורך 46 חודשים.
כיום, היקף החובות של מצרים לקרן המטבע עומד על כ-12 מיליארד דולר, הנתון השני הגבוה ביותר בעולם, וזאת לאחר שהיא החזירה לאחרונה "רק" 418 מיליון דולר. לצורך ההשוואה אוקראינה, שמתמודדת עם מלחמה בקנה מידה היסטורי מצידה, חייבת לקרן המטבע כ-8.7 מיליארד דולר.
רצף של מתקפות
כך, לא רק ישראל הופתעה ונפגעה כלכלית מהמתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר ומהשלכותיה, אלא גם מצרים. בשלב ראשון, כפי שכבר פרסמנו בגלובס, מצרים נפגעה מהפחתת אספקת הגז הטבעי מישראל, שנבעה מהשבתת אסדת תמר למשך חודש. כמות הגז הטבעי הנמוכה לא אפשרה להם להנזיל גז, ולהעמיס אותו למכליות LNG שייוצאו לרחבי העולם. אומנם מאז התחדשה הפעלת האסדה ואחריה גם יצוא ה-LNG ממצרים, שקריטי להכנסותיה, אבל קהיר כבר פספסה כחודש וחצי של עונת המכירות.
לצערם של המצרים, שפועלים כמתווכים בין ישראל ובין חמאס במטרה להביא ליציבות שגם תסייע להם לייצא LNG, פתחו המורדים החות'ים ברצף המתקפות בים האדום. הראשונה שבהן הייתה חטיפת "גלקסי לידר", אוניית גלנוע (Ro-Ro), בים האדום. לאחר מכן, בצפון האוקיאנוס ההודי, מל"ט מתאבד מתוצרת איראן, שאהד-136, תקף את אוניית המכולות CMA CGM Symi, בבעלות חברת Eastern Pacific Shipping של עידן עופר.
התקיפה השלישית התבצעה לא הרחק ממקום התקיפה של Symy, כ-54 מייל ימי מחופי סומליה, ובמסגרתה שתי סירות ניסו לחטוף את המכלית "סנטרל פארק" - שבבעלות חברת זודיאק שבשליטת אייל עופר. לפי הפנטגון, התוקפים היו סומלים, אך לאחר שחרור הספינה, שוגרו שני טילים בליסטיים מאזור שנמצא בשליטת החות'ים בתימן לעבר USS מייסון ו"סנטרל פארק". הטילים נפלו במימי מפרץ עדן, אבל מתקפת הטילים עשויה להבהיר שהחות'ים היו בסוד העניינים של המתקפה.
ביום ראשון האחרון הגיעה ההתקפה העוצמתית ביותר: החות'ים תקפו בטילים ומל"טים מתוצרת איראן ספינת צי אמריקאי, USS קארני, ושלוש אוניות מסחר, שמקושרות ל-14 מדינות. אחת מהן היא "יוניטי אקספלורר" (Unity Explorer). בעלי הספינה, שעשתה את דרכה דרומה לכיוון סינגפור, הם יוניטי מריטיים, חברה בריטית שהבעלים שלה הוא דני אונגר - בנו של רמי אונגר.
דקויות ששוות מיליונים
המשמעות של אותן מתקפות היא העלאת דירוג הסיכון של נתיב השיט בים האדום, שלא רק סמוך לתימן - אלא מהווה גם דרך יחידה להגיע לתעלת סואץ, או, לחלופין, לצאת ממנה ולהמשיך לעבר האוקיאנוס ההודי ומשם למזרח הרחוק. אלו דקויות ששוות מיליוני דולרים, שתוך כדי הארכת שרשראות האספקה, גם יפגעו במישרין בהכנסות מצרים מהתעלה.
ביום ראשון הקרוב יגשו אזרחי מצרים לקלפיות. מעמדו של הנשיא עבדל פתאח א-סיסי אומנם לא צפוי להשתנות, אך הוא זקוק להכנסות מתעלת סואץ. בלעדיהן, תסבוכת החובות של מצרים עלולה רק להחריף.
"מצרים רואה בהבטחת חופש וביטחון השיט מבאב אל-מנדב לתעלת סואץ אינטרס מרכזי, ותומכת ביישוב משברים שעלולים לסכנו, החל מתימן, דרך סומליה וכלה במלחמה בעזה", מסכם וינטר.
"ב-2015 חנך א-סיסי את 'תעלת סואץ החדשה', פרויקט לאומי גרנדיוזי שהגדיל את קיבולת תעבורת האוניות בנתיב, והושקעו בו כ-8 מיליארד דולר. החתירה המצרית לשיפור היחסים עם איראן בעת האחרונה נועדה, בין היתר, למנוע פעילות עוינת בבאב אל-מנדב מצד החות'ים, כדי לשמור על חופש השיט בים האדום בנתיב תעלת סואץ".