הסיפורים מאחורי המניות שהתרסקו / צילום: Unsplash, ussama-azam
את אחד הסיפורים יוצאי הדופן של שוק ההון בשבוע האחרון סיפקה חברת סלינה. החברה הישראלית שמפעילה רשת מתחמי אירוח גלובלית שמיועדת לצעירים. אחרי שמנייתה צנחה ב־99% מאז החלה להיסחר בנאסד"ק באוקטובר שעבר, סלינה הפכה לשם נרדף של התפוררות חלום ה־SPAC. השבוע היא תפסה חבל הצלה ודיווחה על גיוס שעשוי להגיע עד ל־68 מיליון דולר מצד גוף אירופי שצפוי להפוך לבעל השליטה בחברה, לצד הכרזה על הסדר חוב עם מחזיקי האג"ח שלה.
● מלכודות ההשקעה שנחשפו ב-2023 - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
● מגלגלות בלוף נדל"ני: החברות שכבר רצות מעל התהום
רשת האירוח הגיעה לוול סטריט כאמור דרך מיזוג לחברת SPAC, חברה ללא פעילות שמגייסת כסף בבורסה במטרה למצוא בתוך פרק זמן קצוב חברה קיימת ולהתמזג איתה. בשנות הבועה במניות הטכנולוגיה אחרי הקורונה, זו הייתה דרך פופולרית מאוד להגיע לשוק הציבורי ומאות חברות נכנסו כך לבורסה, וזכו לקבלת פנים נדיבה מהמשקיעים. סלינה למשל התמזגה לפי שווי של לא פחות מ־1.2 מיליארד דולר. היום היא נסחרת בשווי של 19 מיליון דולר בלבד.
כשסלינה נכנסה לוול סטריט היא הייתה בדיוק מה שהמשקיעים חיפשו אז - חברה שצומחת, ומהר. התפיסה הרווחת אז הייתה להגדיל את ההכנסות בכל מחיר, גם על חשבון רווחיות, מתוך הנחה שהשתלטות על נתחי שוק תוביל לרווח גבוה יותר בעתיד. אבל אז הגיעה האינפלציה ואחריה העלאות הריבית והרוח שינתה כיוון. החברות שהיו חלומו של כל משקיע נכנסו בתוך חודשים ספורים לרשימה השחורה של מניות בצניחה חופשית. סלינה עצמה שינתה כיוון מאז. הסדר החוב עליו דיווחה השבוע, כמו גם מהלכי ההתייעלות שלה בחצי השנה האחרונה שכללו פיטורים וסגירת מתחמים, נועדו לקדם את החברה לרווחיות. וכמו סלינה, צנחו גם עוד חברות רבות שמוזגו ל־SPAC. הנה חמישה סיפורים על חברות החלום שאיבדו למשקיעים כמעט את כל כספי ההשקעה (95%־99%).
המנכ"ל הכריז "הצלחה", ואז נפתחה חקירה
החברה האמריקאית Faraday Future שמפתחת רכב חשמלי וכונתה בעבר ל"טסלה הבאה" זכתה לשווי נדיב מצד חברת ה־SPAC אליה היא התמזגה בקיץ 2021 - 3.4 מיליארד דולר. עוד לפני המיזוג היא נקלעה לקשיים כשבכירים בה עזבו, בוטלה תוכנית שאפתנית להקמת מפעל והמייסד שלה הגיש בקשה לפשיטת רגל.
כל זה לא הפריע למשקיעים, והמנכ"ל קרסטן ברייטפילד אמר עם השלמת המיזוג: "הצלחנו לשכנע את שוק ההון שאנחנו חברה שונה היום, חברה שיודעת לבצע את התוכנית העסקית הרצינית שלה". אותו מנכ"ל הוזז מהתפקיד כעבור כשנה, שהייתה עוד שנה סוערת לחברה, וכללה רה־ארגון, הערת עסק חי בדוחות וחקירה של רשות ניירות הערך בארה"ב על דיווחים לא מדויקים. גם המנכ"ל הזה לא החזיק מעמד זמן רב והוחלף לאחרונה במנכ"ל אחר, שהציג למשקיעים תוכנית לגיוס הון נוסף, מה שהוביל לעוד ירידה של המניה. נכון להיום נסחרת החברה בשווי של 15 מיליון דולר.
המסמר האחרון של WeWork
רבות נכתב על החברה שהקים הישראלי אדם נוימן (אגב, אחד ממשקיעי סלינה). WeWork, ששוכרת שטחי נדל"ן ומשכירה אותם כחללי עבודה משותפים. היא מיתגה את עצמה כסטארט־אפ מלהיב והוערכה בשיא, כחברה פרטית, בשווי של 47 מיליארד דולר. המשקיעה הגדולה בחברה הייתה סופטבנק היפנית.
ב־2019 WeWork תכננה לצאת להנפקה בוול סטריט, ואז נחשפו למשקיעים החובות הגדולים שלה. בחברה הבינו שלא ישיגו את השווי אליו הם שואפים (שהיה מלכתחילה נמוך יותר מבשיא) ולבסוף ההנפקה בוטלה, ונוימן המנכ"ל הוזז מתפקידו. כשנתיים מאוחר יותר ניצלה WeWork את טרנד ה־SPAC והגיעה לשוק הציבורי לפי שווי של כ־9.3 מיליארד דולר. אבל אז תנאי השוק בענף המשרדים השתנו והחברה התקשתה לעמוד בחובות. לפני מספר שבועות היא הגישה בקשה להגנה מפני נושים (chapter 11) ומנייתה עברה להיסחר מעבר לדלפק, לאחר שמחקה כמעט את כל שוויה.
נציין כי WeWork ישראל היא חברה פרטית ישראלית שלא מושפעת ממצבה של החברה האמריקאית.
ניפוח ההכנסות שמחק את בירד מהבורסה
חברת Bird Global עוסקת בתחום הקורקינטים החשמליים, אותם היא משכירה ללקוחות מזדמנים בערים בולטות ברחבי העולם, והציפה גם את רחובות תל אביב. בירד הפכה לציבורית ב־2021 לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר והגיעה לשיא זמן קצר לאחר מכן. אבל אז המגמה התהפכה. בשנה שעברה נודע לשוק שבירד עלולה להגיע לחדלות פירעון, לאחר שאופן חישוב ההכנסות שלה ב־2020־2022 הוביל לניפוח ההכנסות ודרש תיקון לאחור של הנתונים. זאת, זמן קצר אחרי עזיבת המנכ"ל והמייסד טראוויס ואנדר־זנדן ופיטורי עובדים. מניית בירד נמחקה לאחרונה ממסחר בבורסת ניו יורק ועברה להיסחר מעבר לדלפק, אחרי שנכשלה בעמידה בתנאי שווי השוק. היא נסחרת כעת בשווי זניח של 7 מיליון דולר.
"עסקת ה־SPAC הגרועה ביותר"
"האם זו עסקת ה־SPAC הגרועה ביותר?", תהתה הכותרת בכתבה שפורסמה על View בבלומברג ב־2022. בדומה ל־WeWork, גם ב־View משקיעה בולטת הייתה סופטבנק. החברה, שמייצרת מה שהיא מגדירה בתור "חלונות חכמים". "View דמיינה מחדש משהו שלא השתנה מאות שנים - החלון הפשוט", נכתב באתר החברה, "ובכך, בנתה פלטפורמה שלמה בענן שמבטיחה בנייה חכמה", הכוללת לדבריה שיפור ביעילות האנרגטית, עלויות מופחתות ושווי גבוה יותר לנכס, באמצעות שינוי גוון הזכוכית בהתאם למיקום השמש ביחס לבניין.
View נכנסה לשוק לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר, ונסחרת כיום בשווי של פחות מ־6 מיליון דולר. בין לבין, היא נאלצה להגיע לפשרה עם הרשות לניירות ערך האמריקאית לאחר שלא סיפקה למשקיעים גילוי נדרש על עלויות שנוגעות לחלונות פגומים שסופקו, ופיטרה חלק גדול מהעובדים שלה. בכתבה בפורבס הודה משקיע בחברה כי "היא לא הייתה צריכה להפוך לציבורית". בדוחות הרבעון השלישי הדגש היה על צעדים לצמצום שריפת המזומנים - מתחילת השנה היא "שרפה" 140 מיליון דולר, לעומת 204 מיליון דולר בתקופה המקבילה.
האוטוטק שמנסה להימנע ממחיקה מנאסד"ק
חברת האוטוטק הישראלית REE דיווחה על מיזוג ל־SPAC בשיא הטרנד, והשלימה את המיזוג לפי שווי של 3.1 מיליארד דולר בקיץ 2021, כשהטרנד כבר החל להיחלש. היום נסחרת החברה בשווי של 39 מיליון דולר, אחרי שמנייתה נפלה ב־98.6% מיום המסחר הראשון שלה, ולמרות עלייה של 95.4% בשבועות האחרונים, לאחר שדיווחה על מגמה חיובית בהיקף ההזמנות שקיבלה.
REE פיתחה פלטפורמה מודולרית לרכב חשמלי. לאחר שמנייתה נפלה אל מתחת למחיר של דולר אחד והיא הייתה בסכנה למחיקה ממסחר בנאסד"ק, החברה איחדה את כל 30 המניות שלה למניה אחת כדי לעמוד בתנאי המשך המסחר. בדוחות שפרסמה לאחרונה היא הציגה הכנסות של 1.15 מיליון דולר מתחילת השנה (לעומת 0 בתקופה המקבילה) והיא נסחרת היום בשווי נמוך מהמזומנים שלה.