גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל הכסף יילך לצה"ל? ישראל עשויה להיקלע לעשור אבוד בתום המלחמה

המלחמה בעזה עוד בעיצומה, והשלכותיה טרם התבהרו, אבל ההבנה בקרב מקבלי ההחלטות היא שצה"ל לא יהיה אותו גוף שהיה ערב מתקפת הפתע של חמאס ● החל מתקציב הביטחון שצפוי לזנק ועד אופן ומשך השירות: גלובס יצא לבחון איך ייראה הצבא ביום שאחרי המלחמה ● צה"ל ביום שאחרי, פרויקט מיוחד

כוחות צה''ל לוחמים בפאתי שכונת ג'אבליה / צילום: דובר צה''ל
כוחות צה''ל לוחמים בפאתי שכונת ג'אבליה / צילום: דובר צה''ל

אחת הקונספציות שהתנפצו ב־7 באוקטובר היא שדי לישראל בצבא קטן וחכם כדי להגן על גבולותיה. שלושה חודשים בלבד לפני שמחבלי חמאס עקפו מכשולים טכנולוגיים חכמים ויקרים בדרכם לטבוח באזרחים, חתמו משרד האוצר ומערכת הביטחון על תוכנית רב־שנתית שכללה הקטנה נוספת של צה"ל, עם קיצור משמעותי של תקופת שירות החובה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אף התגאה בקיצור השירות הצבאי, אך כעת באוצר, כמו גם במערכת הביטחון, מטאטאים את הרצפה מרסיסי הקונספציה שנשברה. במשרד מבינים שיעלה להם הרבה יותר כסף לתחזק את תפיסת העולם החדשה, שמדברת על צבא גדול וחכם יותר.

לפי אומדן עדכני של האוצר, העלות הישירה של הוצאות המלחמה תסתכם ב־110 מיליארד שקל. מדובר בסכום עתק וחד־פעמי, אך הוא לא מגלם בתוכו את השינויים ארוכי הטווח שיגיעו ביום שאחרי הלחימה. התוספות הקבועות שייכנסו לבסיס התקציב הן כרגע השאלה הגדולה; אלה יצטרכו לשרת בחלקן את הוצאות השכר, לצד התוכניות להגדלת כוח־האדם בצבא הקבע, בסדיר ובמערך המילואים.

אנשי המקצוע באוצר ובצה"ל עדיין לא יודעים לנקוב בסכום כספי שיידרש להתעצמות הצבאית החל מ־2024, אך זה לא מונע מהפוליטיקאים לצאת כבר עכשיו בהצהרות שונות. כך לדוגמה, מהכיוון של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' נשמעו התבטאויות על העלאת תקציב הביטחון בכ־20־30 מיליארד שקל בשנה. המשמעות של צעד כזה תהיה הגדלת בסיס התקציב בשיעור שנע בין 31% ל־47%.

לקראת הכפלת התקציב?

לפני המלחמה, עמד תקציב הביטחון על 63 מיליארד שקל ועוד 13 מיליארד שקל מכספי הסיוע האמריקאי. יש לציין שממשל ביידן מתכוון לאשר סיוע מוגדל של כ־52 מיליארד שקל (14 מיליארד דולר) לשנת 2024. כך ישראל משקיעה 3.8% מהתוצר לתקצוב כוחות הביטחון (לא כולל המשטרה). לאיזה רמה זה יעלה? מגישושים בין האוצר למערכת הביטחון נראה שהפערים עלולים להיות משמעותיים. הפקידות המקצועית באוצר לא בטוחה שצה"ל בכלל ידע איך לנצל תוספת קבועה של אחוז תוצר (תוספת של כ־18 מיליארד שקל). ובכל זאת, הדרישות שיעלו מולם במשא ומתן עם מערכת הביטחון צפויות לנוע סביב הגדלת התקציב עד לרמה של 6% ואפילו 7% תוצר (108־126 מיליארד שקל).

לוח הזמנים להכנת התקציב החדש לשנה הבאה עדיין לא נקבע סופית, למרות שינואר כבר מעבר לפינה. באוצר ביקשו מהכנסת דחייה בתהליך מחשש שלא יעמדו בזמנים וייאלצו, על פי חוק, לערוך קיצוץ רוחבי בתקציב. לפיכך, בשבועות הקרובים הממשלה צפויה להאיץ את העבודה, אך לפני שיוכלו להתפנות לכך, בצמרת צריכים להשלים קודם את השינויים בתקציב ל־2023. העדכון לסוף השנה הנוכחית, שטרם אושר בוועדת הכספים של הכנסת, כולל תוספת של 17 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בגין הוצאות המלחמה השוטפות.

החשש במסדרונות האוצר

בממשלה עברו לאחרונה לדבר על תקציב הביטחון במונחי תוצר. אחד הרעיונות ממנו חוששים באוצר הוא הצמדת התקציב לאחוז תוצר מסוים, מה שיבטיח למשרד הביטחון גידול רב־שנתי בהוצאות. הרי, אפילו בתרחיש הפסימי ביותר של האוצר לשנה הבאה, עדיין התוצר צפוי לצמוח ב־0.6% (כ־11 מיליארד שקל). "אין כל סיבה בעולם שיעשו את זה", אומר פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "אחרי המלחמה התוצר לא יצמח בקצב שאנחנו רגילים לו והצרכים האחרים הקשורים לנגב המערבי ולצפון יצריכו הרבה תקציבים".

בסביבתו של נתניהו מדברים כבר שנים על הצמדת תקציב הביטחון לתוצר. בצה"ל, כצפוי, הביעו בעבר תמיכה ברעיון. לאורך השנים ירד שיעור ההוצאה הביטחונית במונחי תוצר מכ־6% לפני כעשור לכ־3% היום. זה קרה בעיקר בגלל הצמיחה בתוצר של ישראל, אבל גם בזכות ניסיונות התייעלות מסוימים.

סיכוי נמוך להתייעלות

איש לא יחלוק על כך שצה"ל צריך לקבל כל משאב שיאפשר לו להחזיר את תחושת הביטחון לתושבים בדרום ובצפון. אך באותה נשימה יש לשאול כמה מתוך הכסף צריך לבוא על חשבון העמקת הגירעון והאם ניתן לבצע תהליכי התייעלות ושינוי סדרי עדיפויות בתקציב הביטחון. אין זה סוד שהתקציב כולל מנגנונים בזבזניים, כמו הגדלות הרמטכ"ל המחולקות למשוחררים, הפנסיות התקציביות ופנסיות הגישור.

יש מי שטוען שחוסר ההתייעלות מתרחשת גם בימים אלה. מאז ה־7 באוקטובר, צה"ל גייס 360 אלף אנשי מילואים, וכיום, חודשיים לתוך המערכה, מילואימניקים רבים מדווחים שלא משחררים אותם למרות שהם לא נדרשים בשלב זה, כשהסיבות לכך הן בעיקר בירוקרטיות. גיוס כוח המילואים בצה"ל עולה כרגע לקופת המדינה בין 4 ל־5 מיליארד שקל בחודש, ואין מגבלה תקציבית. מעבר לכך, קיימת העלות המשקית הרוחבית: מרבית אנשי המילואים השאירו מאחוריהם משרה או עסק. לרבים מהם יש בת/בן זוג שנותרו בבית עם ילדים ומתקשים לעבוד בעצמם. בינתיים, הכנסות המדינה נמצאות בירידה.

בצה"ל הכינו לפני המלחמה תוכנית התייעלות שאמורה לחסוך 10 מיליארד שקל בתוך חמש שנים. כעת אנשי האוצר מצפים מהם להעמיק את הקיצוץ בשומנים שניתן לחתוך מהם ולהעביר לצרכי השעה. באגף תקציבים דוחפים להכניס לתקציב הקרוב קיצוץ בשכר הבכירים בשירות המדינה, ולא שוללים הרחבה של קיצוץ השכר גם לקצינים בכירים ואנשי קבע.

אלא שהפרדוקס הוא שדווקא עכשיו, כשיותר מתמיד חשוב למצוא מקורות תקציביים להתעצמות צבאית, הסיכוי לערוך התייעלות אמיתית בתקציב הביטחון נמוך במיוחד. הרי לכל הצדדים ברור שהסנטימנט הביטחוני כרגע מעודד את פתיחת הברזים של האוצר. ובכלל, בשעה ששרי הממשלה נאבקים שלא ייקחו להם את הכספים הקואליציוניים למטרות המלחמה, קשה להאמין שבמטה הכללי יצאו מגדרם כדי לחפש היכן הם יכולים לחסוך.

פרופ' טרכטנברג מזהיר מפני חזרה על הטעויות הכלכליות שעשתה ממשלת ישראל אחרי מלחמת יום הכיפורים. "בפרספקטיבה לאחור, החל מ־1974 בוזבזו משאבים בצורה קיצונית. ההוצאה הביטחונית הגיעה לכמעט שליש מהתמ"ג", הוא אומר. "זה לא היה יעיל כי שפכו את הכסף בלי שום חשיבה קדימה. זה תרם בהמשך להיפר אינפלציה של שנות ה־80'. לתקציב הביטחון משנת 2024 צפונה תהיה השפעה מכרעת על תקציב המדינה כולו.

"אחד הדברים הכי מסוכנים הוא שכבר בפתח ישיבת הממשלה על התקציב, שמענו את האמירה (של ראש הממשלה נתניהו, א"ד) לפיה 'נפתח את הברזים'. אסור שזו תהיה הגישה בשום הקשר, גם לא בביטחון. גם כשאין מנוס משינוי סדרי העדיפות לטובת הצבא, עדיין זה צריך להיות במסגרת תקציבית קשיחה שתכריח את צה"ל לעשות בדק בית ולבחון מאיפה ניתן לחסוך".

עוד כתבות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

"מה שצריך למבצע ממושך": זינוק חד בצבירת הכוחות האמריקאים באזור

אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● "הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי