גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל הכסף יילך לצה"ל? ישראל עשויה להיקלע לעשור אבוד בתום המלחמה

המלחמה בעזה עוד בעיצומה, והשלכותיה טרם התבהרו, אבל ההבנה בקרב מקבלי ההחלטות היא שצה"ל לא יהיה אותו גוף שהיה ערב מתקפת הפתע של חמאס ● החל מתקציב הביטחון שצפוי לזנק ועד אופן ומשך השירות: גלובס יצא לבחון איך ייראה הצבא ביום שאחרי המלחמה ● צה"ל ביום שאחרי, פרויקט מיוחד

כוחות צה''ל לוחמים בפאתי שכונת ג'אבליה / צילום: דובר צה''ל
כוחות צה''ל לוחמים בפאתי שכונת ג'אבליה / צילום: דובר צה''ל

אחת הקונספציות שהתנפצו ב־7 באוקטובר היא שדי לישראל בצבא קטן וחכם כדי להגן על גבולותיה. שלושה חודשים בלבד לפני שמחבלי חמאס עקפו מכשולים טכנולוגיים חכמים ויקרים בדרכם לטבוח באזרחים, חתמו משרד האוצר ומערכת הביטחון על תוכנית רב־שנתית שכללה הקטנה נוספת של צה"ל, עם קיצור משמעותי של תקופת שירות החובה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אף התגאה בקיצור השירות הצבאי, אך כעת באוצר, כמו גם במערכת הביטחון, מטאטאים את הרצפה מרסיסי הקונספציה שנשברה. במשרד מבינים שיעלה להם הרבה יותר כסף לתחזק את תפיסת העולם החדשה, שמדברת על צבא גדול וחכם יותר.

לפי אומדן עדכני של האוצר, העלות הישירה של הוצאות המלחמה תסתכם ב־110 מיליארד שקל. מדובר בסכום עתק וחד־פעמי, אך הוא לא מגלם בתוכו את השינויים ארוכי הטווח שיגיעו ביום שאחרי הלחימה. התוספות הקבועות שייכנסו לבסיס התקציב הן כרגע השאלה הגדולה; אלה יצטרכו לשרת בחלקן את הוצאות השכר, לצד התוכניות להגדלת כוח־האדם בצבא הקבע, בסדיר ובמערך המילואים.

אנשי המקצוע באוצר ובצה"ל עדיין לא יודעים לנקוב בסכום כספי שיידרש להתעצמות הצבאית החל מ־2024, אך זה לא מונע מהפוליטיקאים לצאת כבר עכשיו בהצהרות שונות. כך לדוגמה, מהכיוון של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' נשמעו התבטאויות על העלאת תקציב הביטחון בכ־20־30 מיליארד שקל בשנה. המשמעות של צעד כזה תהיה הגדלת בסיס התקציב בשיעור שנע בין 31% ל־47%.

לקראת הכפלת התקציב?

לפני המלחמה, עמד תקציב הביטחון על 63 מיליארד שקל ועוד 13 מיליארד שקל מכספי הסיוע האמריקאי. יש לציין שממשל ביידן מתכוון לאשר סיוע מוגדל של כ־52 מיליארד שקל (14 מיליארד דולר) לשנת 2024. כך ישראל משקיעה 3.8% מהתוצר לתקצוב כוחות הביטחון (לא כולל המשטרה). לאיזה רמה זה יעלה? מגישושים בין האוצר למערכת הביטחון נראה שהפערים עלולים להיות משמעותיים. הפקידות המקצועית באוצר לא בטוחה שצה"ל בכלל ידע איך לנצל תוספת קבועה של אחוז תוצר (תוספת של כ־18 מיליארד שקל). ובכל זאת, הדרישות שיעלו מולם במשא ומתן עם מערכת הביטחון צפויות לנוע סביב הגדלת התקציב עד לרמה של 6% ואפילו 7% תוצר (108־126 מיליארד שקל).

לוח הזמנים להכנת התקציב החדש לשנה הבאה עדיין לא נקבע סופית, למרות שינואר כבר מעבר לפינה. באוצר ביקשו מהכנסת דחייה בתהליך מחשש שלא יעמדו בזמנים וייאלצו, על פי חוק, לערוך קיצוץ רוחבי בתקציב. לפיכך, בשבועות הקרובים הממשלה צפויה להאיץ את העבודה, אך לפני שיוכלו להתפנות לכך, בצמרת צריכים להשלים קודם את השינויים בתקציב ל־2023. העדכון לסוף השנה הנוכחית, שטרם אושר בוועדת הכספים של הכנסת, כולל תוספת של 17 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בגין הוצאות המלחמה השוטפות.

החשש במסדרונות האוצר

בממשלה עברו לאחרונה לדבר על תקציב הביטחון במונחי תוצר. אחד הרעיונות ממנו חוששים באוצר הוא הצמדת התקציב לאחוז תוצר מסוים, מה שיבטיח למשרד הביטחון גידול רב־שנתי בהוצאות. הרי, אפילו בתרחיש הפסימי ביותר של האוצר לשנה הבאה, עדיין התוצר צפוי לצמוח ב־0.6% (כ־11 מיליארד שקל). "אין כל סיבה בעולם שיעשו את זה", אומר פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "אחרי המלחמה התוצר לא יצמח בקצב שאנחנו רגילים לו והצרכים האחרים הקשורים לנגב המערבי ולצפון יצריכו הרבה תקציבים".

בסביבתו של נתניהו מדברים כבר שנים על הצמדת תקציב הביטחון לתוצר. בצה"ל, כצפוי, הביעו בעבר תמיכה ברעיון. לאורך השנים ירד שיעור ההוצאה הביטחונית במונחי תוצר מכ־6% לפני כעשור לכ־3% היום. זה קרה בעיקר בגלל הצמיחה בתוצר של ישראל, אבל גם בזכות ניסיונות התייעלות מסוימים.

סיכוי נמוך להתייעלות

איש לא יחלוק על כך שצה"ל צריך לקבל כל משאב שיאפשר לו להחזיר את תחושת הביטחון לתושבים בדרום ובצפון. אך באותה נשימה יש לשאול כמה מתוך הכסף צריך לבוא על חשבון העמקת הגירעון והאם ניתן לבצע תהליכי התייעלות ושינוי סדרי עדיפויות בתקציב הביטחון. אין זה סוד שהתקציב כולל מנגנונים בזבזניים, כמו הגדלות הרמטכ"ל המחולקות למשוחררים, הפנסיות התקציביות ופנסיות הגישור.

יש מי שטוען שחוסר ההתייעלות מתרחשת גם בימים אלה. מאז ה־7 באוקטובר, צה"ל גייס 360 אלף אנשי מילואים, וכיום, חודשיים לתוך המערכה, מילואימניקים רבים מדווחים שלא משחררים אותם למרות שהם לא נדרשים בשלב זה, כשהסיבות לכך הן בעיקר בירוקרטיות. גיוס כוח המילואים בצה"ל עולה כרגע לקופת המדינה בין 4 ל־5 מיליארד שקל בחודש, ואין מגבלה תקציבית. מעבר לכך, קיימת העלות המשקית הרוחבית: מרבית אנשי המילואים השאירו מאחוריהם משרה או עסק. לרבים מהם יש בת/בן זוג שנותרו בבית עם ילדים ומתקשים לעבוד בעצמם. בינתיים, הכנסות המדינה נמצאות בירידה.

בצה"ל הכינו לפני המלחמה תוכנית התייעלות שאמורה לחסוך 10 מיליארד שקל בתוך חמש שנים. כעת אנשי האוצר מצפים מהם להעמיק את הקיצוץ בשומנים שניתן לחתוך מהם ולהעביר לצרכי השעה. באגף תקציבים דוחפים להכניס לתקציב הקרוב קיצוץ בשכר הבכירים בשירות המדינה, ולא שוללים הרחבה של קיצוץ השכר גם לקצינים בכירים ואנשי קבע.

אלא שהפרדוקס הוא שדווקא עכשיו, כשיותר מתמיד חשוב למצוא מקורות תקציביים להתעצמות צבאית, הסיכוי לערוך התייעלות אמיתית בתקציב הביטחון נמוך במיוחד. הרי לכל הצדדים ברור שהסנטימנט הביטחוני כרגע מעודד את פתיחת הברזים של האוצר. ובכלל, בשעה ששרי הממשלה נאבקים שלא ייקחו להם את הכספים הקואליציוניים למטרות המלחמה, קשה להאמין שבמטה הכללי יצאו מגדרם כדי לחפש היכן הם יכולים לחסוך.

פרופ' טרכטנברג מזהיר מפני חזרה על הטעויות הכלכליות שעשתה ממשלת ישראל אחרי מלחמת יום הכיפורים. "בפרספקטיבה לאחור, החל מ־1974 בוזבזו משאבים בצורה קיצונית. ההוצאה הביטחונית הגיעה לכמעט שליש מהתמ"ג", הוא אומר. "זה לא היה יעיל כי שפכו את הכסף בלי שום חשיבה קדימה. זה תרם בהמשך להיפר אינפלציה של שנות ה־80'. לתקציב הביטחון משנת 2024 צפונה תהיה השפעה מכרעת על תקציב המדינה כולו.

"אחד הדברים הכי מסוכנים הוא שכבר בפתח ישיבת הממשלה על התקציב, שמענו את האמירה (של ראש הממשלה נתניהו, א"ד) לפיה 'נפתח את הברזים'. אסור שזו תהיה הגישה בשום הקשר, גם לא בביטחון. גם כשאין מנוס משינוי סדרי העדיפות לטובת הצבא, עדיין זה צריך להיות במסגרת תקציבית קשיחה שתכריח את צה"ל לעשות בדק בית ולבחון מאיפה ניתן לחסוך".

עוד כתבות

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מסחר תנודתי בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה