ששון חדד / צילום: מכון INSS
מלחמת חרבות ברזל עלולה לפי הערכות לעלות לישראל כ־200 מיליארד שקל. בפועל, המלחמה גבתה עד כה מתקציב המדינה כ־35 מיליארד שקל. אף שמערכת הביטחון וצה"ל בפרט כבר הספיקו להתעשת מאז ה־7 באוקטובר ופועלים לילות כימים, ביום מתקפת הטרור של חמאס התגלו שלל כשלים רב־מערכתיים בגופים צה"ליים רבים. על מנת לנסות ולהבין כיצד ייראה צה"ל ביום שאחרי המלחמה, וכיצד ייראה תקציב הביטחון בפרט, גלובס שוחח עם ששון חדד, מי שהיה היועץ הכספי לרמטכ"ל בין השנים 2014־2017 (לצד בני גנץ וגדי איזנקוט) וכיום חוקר אורח במכון למחקרי ביטחון לאומי.
"הדוגמה לנגד עינינו תמיד היא מלחמת יום הכיפורים, עם התוספת הבלתי נתפסת לתקציב הביטחון ביום שאחרי", אומר חדד בראיון. "בסוף זה היה חסר טעם ולא השתמשו בה, זה היה בזבוז משאבים מיותר. צריך למקד את הבעיה, לראות מה בדיוק נפגע. ההרתעה והרגשת הביטחון של התושבים נפגעו, אלו נושאים שצריך לטפל בהם, כמו גם הכשל המודיעני. באותה נשימה, צריך לראות שלא נשפך כסף סתם, כי אנשים מרגישים חסרי אונים, מרגישים חוסר ביטחון ולכן מתקבלות החלטות לא טובות".
● כל הכסף יילך לצה"ל? ישראל עשויה להיקלע לעשור אבוד בתום המלחמה
● בהשפעת החות'ים? ירדן מפסיקה את היצוא דרך נמל חיפה
לדעתך לאחר המלחמה תקציב הביטחון יגדל בצורה דרמטית?
"שאלת משך המלחמה אכן חשובה. אני לא חושב שמישהו יכול להעריך כרגע כמה זמן היא תימשך. אנחנו שומעים כל מיני דברים, למשל האמריקאים מעריכים שהיא תימשך עוד כמה שבועות. אבל יש מולנו אויב עיקש ואכזר, מה גם שאי אפשר לדעת מה יקרה בגזרת הצפון, ומה יתפתח עם האיראנים. יש עוד סימני שאלה גדולים מדי בשביל להצליח לענות בפשטות מתי המלחמה תיגמר. אני גם לא חושב שהיא תיגמר בבום אחד. זה יהיה תהליך הדרגתי. לגבי הצבא - כיום עומד תקציב הביטחון על כ־4 אחוז מהתמ"ג. אני שמעתי שמדברים על כך שהתקציב יגדל עד כדי 10 אחוז מהתמ"ג, וזה נראה לי מופרך. אם היום אנחנו עומדים על 4 אחוז, אז צריך לדבר על 5־7 אחוז מהתמ"ג, וגם זה לזמן קצר - שנתיים־שלוש. אני גם לא חושב שהמדינה יכולה לתמוך בזה. זה לחזור עשרות שנים אחורה. פעם אחרונה שהיינו במצב כזה זה היה בתחילת שנות ה־90".
"פגיעה מתמשכת באיכות כוח האדם"
כשעולה השאלה לאן לדעתו צריך להיות מופנה עיקר התקציב בתוך צה"ל, מתייחס חדד תחילה לנושא כוח האדם. "מבחינת כוח אדם, נדמה שאיכות כוח האדם בקבע במה שקשור ללחימה היא די טובה, אבל במה שקשור בתומכי לחימה - ישנה פגיעה מתמשכת, לאו דווקא בגלל המלחמה, אבל היא באה לידי ביטוי בה, של כוח האדם והאיכות ההולכת ויורדת בגזרה זו, כבר מספר שנים טובות. זה גם קשור לשכר, אבל לא רק. אלו מבחני הקבלה, המעמד המתלווה לתפקידים הללו, הניהול של מערכי הלחימה התומכת. נדמה שמשהו לא עובד שם כמו שצריך, כך לפחות אני מתרשם מהרבה מאוד שיחות שקיימתי".
חדד מוסיף כי "מהצד זה נראה שבמערך הלוחם האנשים שנשארים הם איכותיים מאוד, ואילו בגזרת תומכי הלחימה פחות. אולי זה גם עניין של אתגר, אם אתה מרגיש שאתה תורם למערכת, איך מתייחסים אלייך וגם שכר".
בהתייחס לחוסר בציוד בצה"ל, כפי שדווח בתחילת המלחמה, אומר חדד: "אני לא חושב שלצה"ל יש בעיה של ציוד אישי, ואם ישנה בעיה כזאת אז זה בשוליים של התקציב. מה שכן, במידה ושירות המילואים יוגדל בצורה משמעותית, הצבא יצטרך לקנות ציוד בהתאם. אבל הכסף הגדול הוא בכוח האווירי ובכוח הימי, במידה ואלו יתרחבו. כמו כן, מדובר רבות על הרצון לשיפור אגף המודיעין, ושיפור כזה כרוך בשני דברים - בחלק האנושי, שהוא לאו דווקא היקר יותר, והחלק הטכנולוגי, בו נדמה כי ישנן הוצאות על מיכשור מתקדם ומאוד יקר, אבל לא ברור עד כמה הן משפרות את המצב שלנו. אז נגיד במודיעין בפרט, הייתי חושב שהדרך היא למקד את הצרכים, להבין את האופן שבו הגוף פועל בהווה ולעשות את ההתאמות. יש כל כך הרבה שחקנים במגרש הזה, אבל נראה שאפשר לעשות סדר יותר טוב ואולי אפילו יעיל יותר מבחינה כלכלית".
לדעתך, ההתנהלות הכלכלית הפנים־צה"לית צריכה להיות שקופה?
"בגדול, הסיפור של השקיפות זה שמי שצריך לדעת - יודע. אני חושב שזה סיפור שממוחזר כבר הרבה מאוד שנים, אבל בינו לבין המציאות אין שום קשר. זה סיפור אגדה, ואני לא מאמין שהחלת שקיפות על חלוקת התקציב הפנים־צה"לית זה מה שיעזור למצב. מה שכן יכול לעזור בעיניי זה מהלך של הקמת ועדות מומחים בעלי ניסיון. האמריקאים עושים זאת, לדוגמא. השכר בצבא האמריקאי נקבע על ידי ועדת מומחים שמתכנסת פעם ב־4 שנים ועושה הערכת שוק, ובודקת את המשק ואת האיכויות של כוח הצבא ואלמנטים נוספים. במסגרת אותן ועדות יושבים מומחים כלכליים ביחד עם מומחים צבאיים, כמו גם מועסקים לא מעט מכונים בשביל הוועדות הללו, מה שמאפשר לדעתי להגיע לתוצאות והמלצות שבנויות ברציונל מאוד נכון וטוב. במדינה שלנו אין דברים כאלה".
נקודת הזהב בין הצרכים לבין המשק
מהם לדעתך האתגרים הגדולים ביותר שיהיו ביום שאחרי המלחמה, איתם יצטרך להתמודד גיל פנחס, מי שמשמש כיועץ הכספי לרמטכ"ל כיום?
"אחד האתגרים המרכזיים למי שנמצא במשרה זו בתקופה הנוכחית, הוא שמשרד האוצר, איתו הוא צריך לעבוד בשיתוף פעולה צמוד, הוא מאוד מאוד חלש כיום. אני מציין עובדה זו מהבחינה הזאת שמשרד האוצר צריך להיות מצויד בעין שמסוגלת לראות, לבחון ולהבין את המצב. זהו גוף שמתייעצים איתו באופן שוטף, וכיום חלק גדול מהגוף הזה הוא מאוד חלש, ואני אפילו לא נכנס לסיבות הפוליטיות. זהו מצב מאוד בעייתי. ביום שאחרי המלחמה, לדעתי האתגר הכי גדול יהיה ליצור את הכלים הכלכליים המיטביים בכדי שהצבא יהיה טוב יותר ויענה לתפיסות הביטחוניות החדשות שיגובשו לאחר המלחמה, ויהיו שונות ממה שהכרנו לפניה".
לדבריו של חדד "אם הוא (גיל פנחס - מ"ו) ישכיל לעשות זאת בצורה טובה ונכונה, באופן שבו בין היתר האנשים הטובים יישארו במסגרת הצה"לית, ובמקביל יתרחש טיוב כללי של איכות כוח האדם, עם איזון בתוספת התקציב - שלא תהיה גדולה יתר על המידה, לפחות לא בצורה כזאת שתוציא את הכלכלה מאיזון. בסוף, זה כל הרעיון - למצוא את נקודת הזהב בין הצרכים שיגדלו קצת לבין המשק".