גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתונים מגלים: הישראלים התנפלו על רכבים חשמליים השנה. זו הסיבה

2023 הייתה שנת שיא עבור שוק הרכב החשמלי, עם קרוב ל־50 אלף מסירות ● אולם בסוף 2024 צפויות ההטבות על רכב חשמלי להתבטל, והמיסוי עליהם יזנק מ־35% ל־83% - ובכך ישתווה לזה המושת על רכבי בנזין ודיזל ● איך ניתן לפתור זאת, ואיזו רפורמה חלופית קיימת?

כלי רכב חשמליים / צילום: Associated Press
כלי רכב חשמליים / צילום: Associated Press

שנת 2023 הייתה השנה "הירוקה" ביותר בתולדות שוק הרכב הישראלי. על פי נתוני המסירות העדכניים, שפורסמו בשבוע שעבר, בין החודשים ינואר לנובמבר נמסרו קרוב ל־45 אלף כלי רכב חשמליים - נתח של 17.7% מכלל המסירות. השנה כולה עשויה להסתיים עם קרוב ל־50 אלף מסירות של כלי רכב חשמליים, ועלייה של כ־80% לעומת 2022.

סרס 5 חשמלי: בן הדוד של טסלה מתברר כמציאה
המכירות ירדו, והנהלת טסלה בארץ מאבדת סמכויות לחברה באירופה

לרשימת מכירות הרכב "הירוקות" אפשר להוסיף עוד כ־15 אלף מסירות של רכבי פלאג־אין, שתפסו נתח של כ־5.6% מכלל השוק. אם נוסיף גם את מכירות כלי הרכב ההיברידיים, כפי שעושים הסינים והאירופים, נקבל שיעור חדירה מרשים של כ־40%.

הנתון יוצא דופן במיוחד לאור העובדה שבשונה מרוב מדינות העולם המפותח, בישראל הנימוק הסביבתי תופס מקום נמוך מאד ברשימת נימוקי רכישת הרכב של הלקוחות. לחלק גדול מתנופת החדירה של פלח הרכב החשמלי בשנים האחרונות אחראי מס הקנייה המופחת, שעמד עד לפני שנתיים על 10% בלבד - לעומת 83% על רכבי בנזין ודיזל. בתחילת 2023 עלה מס הקנייה ל־20%, אבל המסירות המשיכו לצמוח.

בינואר 2024 יעלה מס הקנייה על רכב חשמלי במדרגה נוספת ל־35%, אבל "המכה" לא תורגש מיידית מכיוון שחלק גדול מהיבואנים כבר צברו ברבעון האחרון מלאים משמעותיים. רובם יימכרו בשני הרבעונים הראשונים במחירי טרום־העלאת המס.

אבל המוקש הגדול באמת ממתין לפלח החשמלי מעבר לפינה, בינואר 2025. בסוף השבוע חשפנו כי בתום 2024 יפוג תוקף מתווה הטבות המס לרכב ירוק, שאושר על ידי השר משה כחלון ב־2019. אם לא יחול עד אז שינוי, מס הקנייה על רכב חשמלי יזנק מ־35% ל־83%, כמו על רכבי בנזין ודיזל מזהמים. מכיוון שכלי רכב חשמליים עדיין יקרים יותר מרכבי בנזין מקבילים, כדאיות הרכישה והיבוא לישראל יפחתו. נכון להיום יש לאוצר יש שלוש דרכים לטפל בבעיה: הפסיבית, ההמשכית והאקטיבית.

הדרך הפסיבית: המיסוי יזנק

האופציה הפסיבית של האוצר היא פשוט להמתין עד שמתווה הטבות המס הנוכחי יפקע בסוף 2024 ומס הקנייה על כלי רכב חשמליים יזנק מ-35% ל־83%. לא מן הנמנע, שהאוצר ינסה "לשווק" את חוסר המעש ואת עליית המס בתור "צעד בעל חשיבות לאומית".

כלומר, באוצר עשויים לטעון כי המשק ישראלי שלאחר המלחמה נמצא במצב בעייתי ונדרש קיצוץ רוחבי בתחומים כואבים. לפיכך ביטול הטבות המס על רכב חשמלי, שיכניסו לאוצר "על הנייר" מיליארדי שקלים ממיסוי רכב, הם מחיר קטן לשלם לאור המצב. האוצר גם יוכל לטעון שלמרות הכפלת מס הקנייה ל־20% בתחילת 2023, המכירות בפלח החשמלי התחזקו משמעותית. לפיכך, ביטול הטבות המס לא "יהרוג את השוק" אלא מקסימום יאט את הצמיחה. בקיצור, "לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה".

אלא שזו תהיה האופציה הגרועה ביותר בגלל שתי סיבות. הראשונה היא שהמהלך יטלטל את שוק הרכב, במיוחד אם האוצר, כדרכו, ישמור על עמימות בנושא עד "הדקה האחרונה" בסוף 2024. אם היבואנים יגיעו למסקנה שמס הקנייה על רכב חשמלי אכן עומד לזנק ל־83%, התוצאה תהיה גל יבוא מקדים של רכב חשמלי, שלעומתו ייראה הגל הענק של 2023 - שעל פי הערכות כלל יותר מ־50 אלף כלי רכב חשמליים - זניח. מצד הלקוחות תיווצר בהלת רכישות חסרת תקדים לכלי רכב חשמליים, הן בשוק היד הראשונה והן בשוק היד השנייה.

הסיבה השנייה היא שישראל היא כבר מזמן לא "אי בודד" ויש לה התחייבויות סביבתיות בינלאומיות שנמצאות תחת המעקב של גופים דוגמת ה־OECD. ביטול מוחלט של הטבות המס לרכב חשמלי יהווה נסיגה משמעותית לאחור, יהפוך את ישראל ל"מסלקה" של רכבי בנזין מזהמים וישדר איתות שלילי לעולם, שמציב את הפחתת גזי החממה כיעד אסטרטגי.

הדרך ההמשכית: הארכת תוקף ההטבות

הדרך ההמשכית לטיפול בבעיה היא להאריך את תוקף מתווה ההטבות הנוכחי לפחות עד ל־2026. צעד כזה, שנמצא בסמכותו של שר האוצר, ייצור ודאות בשוק וימנע את המהומה. אפשר גם להניח שהמהלך יזכה לעידוד ולתמיכה של משרדים ממשלתיים "ירוקים", דוגמת המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה. זאת לצד גופים מענף יבוא הרכב והליסינג, ומעסיקים גדולים שכבר החלו להתייחס לרכב חשמלי כאל ברירת מחדל בהצטיידות ברכב לעובדים.

מהצד השני צפויה התנגדות מתוך משרד האוצר עצמו, במיוחד מאגף התקציבים, שעשוי לטעון ובצדק כי בשנה של קיצוצים רוחביים כואבים, הארכת הטבת מס הקנייה לרכב חשמלי, שעלותה במונחי אובדן הכנסה למדינה נאמדת במיליארדי שקלים, היא בבחינת "לעג לרש", ושאין מקורות תקציביים לממן אותה. כך או כך, בכל הנוגע למשילות, מדובר ב"פתרון לעצלנים", שנמנע מלגבש רפורמות סביבתיות מתקדמות.

הדרך האקטיבית: גיבוש מיסוי ירוק חדש

האופציה השלישית, שהיא אולי הנכונה ביותר מבחינה ציבורית, היא להציג מתווה חדש ועדכני של המס הירוק כולו. נזכיר כי "המס הירוק" הקיים בישראל הושק ב־2009, כאשר שוק הרכב העולמי והמקומי היו שונים מאד. כיום כל יצרני הרכב מייצרים כלי רכב עם זיהום מופחת, וההיצע של דגמי הרכב החשמליים בישראל הוא מהגדולים בעולם.

צוותים של האוצר והמשרדים "הסביבתיים" דנים כבר יותר משנתיים בחלופות עדכניות לשיטת המיסוי הירוק הנוכחי. בין השאר, הוצע להטיל מס נסועה על רכב חשמלי, אולם החלופה "נדחתה ל־2026", ובפועל ירדה מהפרק. בינואר אשתקד פרסמנו שמשרד הגנת הסביבה שלח לאוצר המלצות להאצת המעבר לתחבורה פרטית ירוקה, ובין השאר הוצע לקבוע ממוצע זיהום מרבי לכל דגמי הרכב, שמייבא כל אחד מהיבואנים, ואם יחרגו מאותו יעד ממוצע יוטלו עליהם עיצומים כספיים. בנוסף, לפי ההמלצות, ייקבעו צעדים "להבטחת שקיפות הטבת המס", כלומר לוודא שההטבה אכן מגיעה ללקוחות ולא ליבואנים.

שנה חלפה ושום דבר לא השתנה. מזה כמה חודשים מונחת על שולחן האוצר הצעה נוספת, שקובעת גם היא מכסות זיהום ממוצעות לדגמי הרכב שמייבאים היבואנים, אולם מאמצת את הגרסה האירופית הפשוטה לחישוב הזיהום על בסיס פליטת ה־CO2 של כל דגם מיובא, במקום נוסחת המזהמים "הישראלית" המסובכת. במקביל ההצעה החדשה כוללת מתווה שיאריך את הטבת מס הקנייה על רכב חשמלי עד 2026 לפחות עם הפחתה מדורגת של ההטבה משנה לשנה.

אלא שתוכנית כזו דורשת הכנות ממושכות, כמו התאמת מערכות מיחשוב אצל היבואנים וברשות המסים, שינוי תמהיל היבוא מול היצרנים ועוד. בקיצור גם אם מישהו באוצר יתעורר ויאמץ את החלופה, קטנים הסיכויים שהיא תהיה אופרטיבית כבר ב־2025. אז לא נופתע אם 2024 תהיה השנה שבה מהפכת הרכב החשמלי בישראל תרד מהכביש המהיר.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק