גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביידן ונתניהו קוראים את סקרי דעת הקהל האיומים זה של זה - ומסירים את הכפפות

משברים פוליטיים עם פוטנציאל סופני בארה"ב ובישראל מביאים את המנהיגים לעימות גלוי ● ביידן שומט את העכבות בפגישה עם תורמים למסע הבחירות שלו, ורומז לישראלים שנמאסו עליו השוואותיהם עם ההפצצות האמריקאיות על גרמניה ועל יפן

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, וג'ו ביידן, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Debbie Hill
בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, וג'ו ביידן, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Debbie Hill

זה היה יכול להיות כמעט משעשע, אלמלא הנסיבות הקודרות: שני מנהיגים, שחייהם הפוליטיים תלויים להם מנגד, קוראים זה את סקרי דעת הקהל המזעזעים של זה - וקוראים תיגר זה על זה.

הסוחר שפורש בגיל 47, אחרי שהרוויח 100 מיליון דולר ב-3 שנים
"מצב חירום כלכלי" בארגנטינה. אלה הצעדים של הנשיא החדש

אין לנו כמובן ידיעה קונקרטית על הרגלי קריאת הסקרים של ג'ו ביידן ושל בנימין נתניהו, אבל צירוף המקרים מעניק לנו את החופש לנחש.

יום אחד לאחר הסקר של קמיל פוקס בערוץ 13 ("הליכוד יורד ל-17 מושבים בכנסת"), נשיא ארה"ב מכריז כי הגיע הזמן לממשלת נתניהו "להשתנות". ושלושה ימים לאחר סקר דעת קהל ב'וול סטריט ג'רנל' ("טראמפ עולה בפעם הראשונה ליתרון ברור על פני ביידן"), ראש ממשלת ישראל מצפצף פעמיים, תחילה בדלתיים סגורות ודולפות ואחר כך בפומבי, על העדפותיו של ממשל ביידן ביום שלמחרת סינוואר.

קטן הספק שהם ניזונים עכשיו זה מחולשותיו הגלויות של זה. במקרה של ביידן, נראה שהביטוי הפומבי היה מאולתר, אולי אפילו לא מכוון. הקריירה הציבורית הארוכה של הנשיא עשירה במעידות רטוריות, בייחוד במעמדים אינטימיים, כמו פגישה עם תורמים למסע הבחירות שלו. הנשיא נוטה אז להשיל את רוב העכבות, להפשיל שרוולים, ולפטפט. למען האמת, אנשים תורמים סכומים נדיבים בדיוק כדי לשמוע את הנשיא משוחח, לא נואם. הוא נוטה לעמוד בציפיותיהם.

אבל גם מועט הספק שעודף כנותו של הנשיא בתיאור יחסיו עם ראש הממשלה משקף את תחושותיו. יש לו חשבון ארוך מאוד עם נתניהו, עוד מן הימים הראשונים של כהונתו כסגן נשיא בממשל אובמה. יש לו הסתייגויות פוליטיות מנתניהו עוד מן הימים שבהם נתניהו היה האיש מס' 2 בשגרירות ישראל בוושינגטון, לא "לפני 50 שנה", כפי שאמר ביידן ביום ג', אלא לפני 40 שנה, אבל מי סופר.

שלוש פעמים בן גביר

הנשיא הנוכחי של ארה"ב, בניגוד גמור לקודמו, מאזין ברוב קשב לתדרוכי הבוקר של יועצו לבטחון לאומי. בשיחתו עם תורמיו, הוא הזכיר את שמו של איתמר בן גביר שלוש פעמים. הוא יודע יפה את מאזן הכוחות בישראל, ורוצה לשנותו.

"הוא ידיד טוב", אמר הנשיא על ראש הממשלה, "אבל עליו להשתנות… הממשלה הזו בישראל מקשה עליו להתקדם". התקדמות בעיני ביידן היא שתי-מדינות-לשני-עמים.

צריך להגיד שנשיאי ארה"ב אינם מרבים להשיא עצות כאלה לממשלות של מדינות ידידותיות, גם כאשר יש להם השגות על מעשיהן. אף על פי כן אין לישראלים יסוד לתלונה. ישראל שייכת לקטגוריה נפרדת, זו הקטגוריה המאפשרת לנשיא לשלוח כוח משימה גרעיני אל חופיה, כדי להגן עליה, גם בהיעדר ברית פורמלית. יש ביחסים האלה פמיליאריות, שהיא לא פעם מופרזת ומביכה, אבל היא מעניקה את הלבנים ואת המלט לידידות שאין לה תחליף.

בסך הכול, שיחת הנשיא עם תורמיו, שאחוז ניכר שלהם היו יהודים, היתה רצופה הבעות של אהדה עמוקה לישראל ולעם היהודי. הנשיא אמנם דיבר על התמעטות האהדה לישראל בעולם, והשתמש במלים השנויות במחלוקת "הפצצה חסרת אבחנה" לתיאור פעולות חיל האוויר בעזה, אבל לא נבעה מדבריו כל סטייה מעצם תמיכתו בזכות ההגנה העצמית של ישראל ומן הצורך לבער את חמאס.

"זו בדיוק הסיבה"

היה נקודת חיכוך פוטנציאלית אחת, החוזרת ונשמעת כנראה בשיחות פרטיות בין בכירים אמריקאים לישראלים: הניסיון החוזר של ישראלים להשוות את ההפצצות על עזה עם ההפצצות האמריקאיות על גרמניה ועל יפאן בזמן מלחמת העולם השנייה.

תגובת הנשיא באוזני תורמיו היתה, "זו בדיוק הסיבה שיצרנו מוסדות בין לאומיים לאחר המלחמה, כדי להבטיח שהפצצות כאלה לא יישנו". אפשר להשיב על זה שהפצצות כאלה נשנו בהחלט, כאשר ארה"ב הפציצה את ערי צפון וייטנאם בין 1966 ל-1972, את עיראק (פעמיים), את סרביה ואת אפגניסטן. אבל שטות תהיה להתווכח עם נשיא ארה"ב.

המוסד הבין לאומי החשוב ביותר במשוואת ביידן אימץ אתמול קריאה להפסקת אש מיידית בעזה (ולשחרור ללא תנאי של כל החטופים). 153 מדינות תמכו, רק עשר התנגדו. ישראל מתנחמת שאין תוקף מחייב להחלטות של עצרת האו"ם, אבל זו נחמה פורתא. ההחלטות האלה משקפות תנודה מסיבית של דעת הקהל, והן מזכירות את יחסי הכוחות באו"ם בימים הקודרים ביותר לדיפלומטיה הישראלית, בשנות ה-70.

ישראל דחתה אז פעם אחר פעם את החלטות האו"ם נגדה, ושגריר ישראלי (הלוא הוא הנשיא הראשון לבית הרצוג) קרע לגזרים את ההחלטה הידועה ביותר לשמצה בעומדו על דוכן הנואמים. אבל הקריעה לא יכלה להסתיר את הבידוד הפנומנלי של ישראל, כאשר באפריקה למשל רק שלוש ארצות שחורות קטנות מאוד הוסיפו לקיים איתה קשרים דיפלומטיים.

אין מנוס מלחשוש עכשיו שבבוא חודש ספטמבר 2024 ייעשה ניסיון למנוע את אישור כתב ההאמנה של משלחת ישראל לעצרת הכללית הבאה. פירושו של דבר שנציגי ישראל לא יוכלו להשתתף בדיונים או לדבר בהם. משהו מעין זה קרה רק פעם אחת בתולדות האו"ם, ב-1974, כאשר משלחת של משטר המיעוט הלבן בדרום אפריקה לא הורשתה להגיש את כתב האמנתה. סוכל הניסיון לשלול את כתב ההאמנה של ישראל ב-1982, בעקבות מלחמת לבנון הראשונה. אולי הוא יחזור ויסוכל גם הפעם, אבל לא ברור כלל שהטון האגרסיבי של הדיפלומטיה הישראלית באו"ם יועיל.

אוקראינה בפני שוקת שבורה

הנשיא ביידן שרוי במצוקה חסרת תקדים. מדיניות החוץ שלו עומדת על סף כישלון חרוץ באוקראינה. הוא אירח אתמול את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בבית הלבן, בניסיון לשפר את הסיכוי שהרפובליקאים בקונגרס ירשו חבילת סיוע חדשה של מיליארד דולר. הם מסרבים בכל התוקף. חלקם מסרבים מפני שהם מתנגדים לעצם הסיוע, אבל רובם מסרבים מפני שהם עומדים על קשר בין סיוע לאוקראינה לבין ביצור הגבול הדרומי עם מקסיקו והחמרת ההגבלות על הגירה לא-חוקית (בחודשים האחרונים נכנסו לארה"ב בערך 8,000 מהגרים לא חוקיים ביום).

הנשיא ומפלגתו שגו שגיאה חמורה בטיפול במשבר הזה. על סף חגי סוף השנה, עם פגרה ארוכה בקונגרס, הסיוע לאוקראינה עומד בפני שוקת שבורה, והתוצאות יהיו הרות אסון.

ישראלים רשאים להתנחם שהנשיא אינו יכול להרשות לעצמו להפקיר עוד בעלת ברית אחת. לחובתו כבר נזקף אסון התמוטטותה של אפגניסטן ב-2021. ברקע עומדת חולשתו הפוליטית המפליגה מבית. כל הסקרים, בזה אחר זה, מלמדים שהוא נמאס על אזרחיו. יש בידיו כוח עצום הנובע מכהונתו, אבל הוא נשיא ללא כל אשראי פוליטי, בעיצומה של מערכת בחירות קשה.

אם קורא הסקרים בנימין נתניהו ממתין לחילופי שלטון בוושינגטון בשעה שקורא הסקרים ג'ו ביידן ממתין לחילופי שלטון בירושלים? אירוניה מרה תהיה אם שניהם יגיעו אל סוף הדרך בדיוק באותו הזמן.

רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני . ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר

עוד כתבות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-35%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא