שנה וחצי חלפו מאז הודיעה קרן ההון סיכון אנדריסן הורוביץ על ההשקעה הגדולה ביותר שלה - 350 מיליון דולר בחברת הסטארט-אפ החדשה ״פלואו״ שהקים מייסד וויוורק (WeWork), אדם נוימן. מאז ועד היום סירבו בתוקף לספק הצצה למשרדי החברה או לחשוף את מוצריה, למעט תיאורים כללים המציגים אותה כחברה המנהלת נכסי מגורים וכסוכנות נדל״ן בעת ובעונה אחת. תחת ההבטחה הכללית של ״חזון שיתופי לעולם המגורים״, ניתן היה להניח כי מדובר במיזם מגורים ששם דגש על חללים משותפים. דבריו של נוימן בעבר, כי בעלי דירות אינם מחויבים לדאוג לרווחתו של הדייר מקבלים כעת הד עם הסכמתה של פלואו להכניס לאחד מבנייניה נציגים של התקשורת. הדבר חשף את מה שנראה כמו שילוב בין הקונספט של הקיבוץ הישראלי לבין בניין יוקרה אמריקאי המיועד למשכילים צעירים.
● מנטרל מטעני חבלה וממפה מנהרות: הרובוט כלב החדש שגויס ללחימה בעזה
● בלעדי | הפגישה הסודית של מאסק בישראל שהולידה עסקה עם חברת סייבר מקומית
בתחילת החודש שעבר הגישה וויוורק, חברת הנדל״ן המשרדי השיתופי, בקשה לפשיטת רגל ונוימן אף יצא משתיקתו כדי להביע אכזבה אישית מהמהלך.
כמו לגור במשרד של וויוורק
מדיווחיו של כתב הביזנס אינסיידר בן ברגמן, עולה תמונה של חברת סטארט-אפ שעושה את צעדיה באיטיות ובניגוד לוויוורק בראשית ימיה, פועלת מתחת לרדאר התקשורתי מחשש לפרסום שלילי. את הביקור ערך באחד מששת הבניינים שרכש נוימן בערים כמו פורט לודרדייל, מיאמי, נאשוויל וקנזס סיטי. הבניינים מאכלסים למעשה את ״הלקוחות״, או התושבים הראשונים של המבנים המשמשים את ״פלואו״ - מבנים בעלי עיצוב מיוחד, שחלקו מזכיר את עיצוב הפנים המהוקצע של וויוורק.
בניינים אלה עוצבו במיוחד עבור צעירים משכילים, אותו חתך אוכלוסיה אליו פנתה וויוורק בימי הזוהר שלה, ועושה הרושם שהחברה מנסה לעטוף אותם בכל דרך על מנת לפגוש אותם בכמה שיותר מפעילויות היומיום שלהם. באחד הבניינים שנחשפו לתקשורת, בניין "סוסייטי לאס אולאס", הוחלפה עמדת השומר ב״עמדת חווית הדיירים״ - שאוישה בידי חמישה עובדים שמתפקדים כאנשי התפעול והאבטחה של הבניין. ליד בריכת השחיה הצמודה לבניין הוקמה מסעדה, וחדר הכושר עבר שיפוץ, שדרוג ובנייה של כיתות נוספות. פלואו מבקשת לערוך בחללים המשותפים האלה אירועים, הרצאות וכן מעודדת את הדיירים להרצות על נושאים המעניינים אותם. שיעורי יוגה ליד הבריכה או אימוני כושר גופני ניתנים במחיר סבסוד לדיירים.
אפליקציה כ״חומר הסיכה״ של הבניין
כמו וויוורק, גם פלואו מעוניינת להצטייר כחברה טכנולוגית. היא מציידת את כל אחד מהדיירים באפליקציה שמאפשרת להם לשלם שכירות, להזמין שירותי תחזוקה, להיכנס למערכות האבטחה של הבניין, להירשם לשיעורים וחוגים הנערכים בבניין ולתקשר זה עם זה. את האפליקציה מכנים בחברה ״כחומר הסיכה של הבניין״. אפליקציה לדיירי בניין היא עניין שבשגרה ואיננה דורשת פיתוח טכנולוגי מיוחד, אלא שבפלואו מספרים כי הם מעסיקים 10 אנשי פיתוח שכל תפקידם לשדרג את חווית השימוש בה. אחת ממטרותיה של האפליקציה היא לאפיין את העדפותיו וטעמיו של הדייר על מנת להציע לו פרסומות או הצעות ממומנות בעתיד. בנוסף, יצירת התאמה אישית בין הצרכים של הדייר להיצע השירותים שהוא מקבל בדירה, עשויה לגרום לו להאריך את חוזה השכירות שלו או להחליט לשכור דירה בבניין אחר בבעלותה. ככל שנודע, כל המבנים של פלואו מוחזקים בבעלותו של נוימן.
הפתעה במחיר
פלואו מציעה לדייריה אפשרויות תשלום נוחות יותר מזו שמספק בעל דירה רגיל: היא מאפשרת לשלם את התשלום מראש, בתשלומים או על מספר חודשים מראש לפי בחירה. המחיר, באופן מפתיע, איננו גבוה: דירת חדר בבניין לאס אולאס בפורט-לודרדייל נשכרת כעת ב-2,100 דולר, מעט מעל המחיר הממוצע לשכירות שעומד על 2,000 דולר. ייתכן ומדובר במחיר השקה שיעלה בהמשך - סטארט-אפים נוהגים להציע מוצרים במחירים נמוכים עם חתימת החוזה ולהעלותם בהדרגה. אין סיבה להאמין ש-350 מיליון הדולר שהופקדו בקופת פלואו אינם מממנים פעילות הפסדית. בגמר החוזה, ניתן לקבוע פגישת פנים מול פנים עם מנהלת הבניין על מנת לדון בחוזה השכירות הבא.
תחרות עם וויוורק
נוימן חתום עם וויוורק על סעיף אי תחרות, במסגרתו אסור לו להקים פעולות שיתחרו בה באופן ישיר. עם זאת, סיור בבניין של פלואו בפלורידה העלה כי בבניינים אכן נבנו חללי עבודה משותפים שמזכירים במידת מה את וויוורק. נוימן גם טען בעבר כי ייתכן שהחברה שיקים תתחרה וייתכן שלא. למרות הדמיון החיצוני, ולמרות העובדה שפלואו עשויה להשאיר עובדים רבים יותר בבתיהם, שתי החברות מתחרות על אוכלוסיות שונים. בעוד שוויוורק מספקת משרדים לחברות וחותמת על הסכמים מול מנהלים, פלואו מבקשת לפנות לאדם הבודד, להציע לו בראש ובראשונה מגורים, ובמקביל לעודד אותו לצאת מדירתו ולהכיר את שכניו. רעיון שהכה בנוימן אולי בהשראת של קיבוץ ניר-עם בו התגורר בנערותו.
