גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כאבי ראש ומחלות לב: מה עושה סטרס ומה הסיכוי שתהיה לו תרופה?

מחוסר שינה לתסמונת הלב השבור של אמהות וסיבוכי לידה: מאז פרוץ המלחמה הולכות ומצטברות העדויות לפגיעת המתח הנפשי בבריאות הציבור ● חוקרים מסבירים איך הסטרס פוגע במערכות שונות בגוף ומה אפשר לעשות כדי להפחית את השפעותיו

האם אפשר לפתח תרופה נגד סטרס? / אילוסטרציה: Shutterstock
האם אפשר לפתח תרופה נגד סטרס? / אילוסטרציה: Shutterstock

מתח המלחמה מתחיל לתת אותותיו על הגוף הישראלי הקולקטיבי. בשבועות האחרונים הולכות ונערמות בגופי מערכת הבריאות עדויות לפגיעה פיזיולוגית משמעותית, לא רק נפשית. בשתי קופות החולים הגדולות מדווחים על עלייה של עשרות אחוזים בצריכת נוגדי חרדה ודיכאון, בבית החולים סורוקה כבר נעשה מחקר שהראה עלייה בסיבוכי לידה ובמערך הלב של בית החולים הלל יפה שמו לב לזרם פניות גובר של אמהות לחיילים המשרתים ביחידות קרביות בעזה.

חזית המדע | החוקרת שמציעה לישראלים להחליף אשמה בחמלה עצמית
ראיון |"ללא התקשורת המערבית, זוועות שבעה באוקטובר כנראה לא היו קורות מלכתחילה"

זו רק רשימה חלקית. בבית החולים רעות בתל אביב דיווחו על עלייה של 40% בפניות למחלקת הפרעות אכילה וקשרו זאת לשיח המוגבר בתקשורת על פגיעות מיניות, שהוביל להחמרת מצבן של נשים הסובלות מטראומה על רקע פגיעה מינית.

לפי סקר של קופת חולים מכבי, 31% דיווחו על שינוי לרעה במצבם הבריאותי בעקבות המלחמה, 30% מהמטופלים בבמחלות כרוניות דיווחו על החמרה במחלתם, ו־63% דיווחו על הפרעות שינה.

ההשפעה של לחץ נפשי על הגוף היא תופעה מוכרת. "כשאת אומרת 'אני בלחץ', זו תגובה של המוח לגירוי מהסביבה, שמיתרגם בתוך אלפיות השנייה לתגובה שמשפיעה גם על המוח וגם על הגוף", אומר פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע וחוקר במחלקה למדעי המוח. "ההורמונים המופרשים בעתות לחץ נפשי, כמו קורטיזול או אדרנלין, מדברים עם המוח ועם כמעט כל רקמות הגוף".

פרופ' אלון חן / צילום: Axel Griesch

אנחנו מרגישים את זה מיד, אומר חן. "קצב הלב יעלה, לחץ הדם, הגלוקוז, הנשימה תהפוך מהירה. אלה מנגנונים אבולוציוניים שמורים מאוד, שקיימים מדגים ועד בני אדם. זו גם תגובה מאוד הישרדותית. הגלוקוז עולה, למשל, כדי לתת לנו אנרגיה לרוץ. הליבידו יירד כי כרגע ההישרדות חשובה יותר מהתרבות. הזיכרון יושפע, כי אנחנו צריכים להיות ממוקדים ולזכור דברים חשובים לאירוע, אבל השינוי הזה בזיכרון מסכן אותנו בתסמונת פוסט־טראומטית".

גם פעילות המערכת החיסונית יורדת בתגובה למתח נפשי, כדי לא לבזבז עליה משאבים. יש בכך היגיון. אם כרגע עלינו להילחם בשדה הקרב, לדוגמה, כדאי שלא נתעטש או נשתעל, נעלה חום או נאבד תיאבון - תופעות שמייצרת מערכת החיסון כחלק מהמלחמה שלה במחלה. כאשר המתח הנפשי חולף, מערכת החיסון תחזור לפעול, וזאת הסיבה שלפעמים אנחנו חולים יותר דווקא בתקופות של ירידת מתח, כשהגוף "מרשה" לעצמו להיות חולה. אבל כשהמתח כרוני ומערכת החיסון נשארת מדוכאת, הדבר עלול להוביל לתחלואה רבה יותר מסוגים שונים - ממחלות ויראליות ועד סרטן.

עיקרון ידוע ברפואה הוא שגוף בריא הוא גוף באיזון. מנגנון הסטרס מפר בחדות את האיזון הזה כדי להשיג הישרדות קצרת טווח, בידיעה שיהיה לכך מחיר בטווח הארוך.

התגובה המוזרה של הלב

מערכת הסטרס אמורה להיכבות בהדרגה, אבל במקרים מסוימים אנשים יתקשו יותר להחזיר את המצב לקדמותו. השרירים המכווצים, העלייה ברמות הסוכר, ברמות לחץ הדם, פעילות היתר של הלב, עוררות מערכת העצבים - כל אלה מזיקים אם אינם מבוקרים לאורך זמן.

"מחקרים מאסונות מסוגים שונים, לא רק מצבי לחימה, מראים עלייה בהיארעות של שבץ, והחמרה במחלות כמו סוכרת ויתר לחץ דם, גם אצל מי שלא נפגע ישירות מהאירוע", אומרת ד"ר סתיו שפירא מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "חלק מהמחקרים בתחום נערכו בעוטף עזה, שם הציבור למוד טראומה, והודגמה בבירור השפעת המצב על הבריאות".

ד''ר סתיו שפירא, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: אונ' בן גוריון בנגב

פרופ' דוד פרג, מנהל טיפול נמרץ לב במרכז הרפואי מאיר, מקבוצת הכללית, מספר על מחקר אחר שהראה בבירור כיצד מתח נפשי מיתרגם למחלת לב. "ב־2010 בחנו את כמויות הקורטיזול, ההורמון העיקרי המקושר למתח נפשי, בשערות ראשם של אנשים שעברו התקף לב, ואכן ראינו שהחודש שקדם להתקף הלב היה מאופיין ברמות קורטיזול גבוהות יותר".

תסמונת הלב השבור היא אולי אחת הדוגמאות הקיצוניות להשפעת המתח הנפשי על הגוף. "זה שם קצת מטעה כי נשמע כאילו הוא קשור לאהבה", אומר פרג. "ביפן, שם תוארה התסמונת לראשונה, קוראים לה תסמונת טקצובו, על שם כד עם בסיס מאורך וצוואר דק שמשמש לציד תמנונים - התמנון יכול להיכנס לכד אבל לא יכול לצאת. בתסמונת הלב השבור, הלב מקבל את צורת הכד הזה. התסמינים נראים כמו התקף לב: כאבים בחזה עם הקרנה, קוצר נשימה, הזעה, ואפילו בדיקות הדם המזוהות עם התקף לב יוצאות חיוביות. אבל העורקים פתוחים ואין חסימה.

"התופעה הזו קשורה לסטרס באופן מובהק, וזה ללא ספק נמצא בעלייה בזמן האחרון. ברגעים הראשונים זה מסוכן כמו התקף לב ויכול לגרום לתמותה, אבל אם שורדים את זה, אין בדרך כלל אותו נזק לטווח ארוך שיש בהתקף לב. אנחנו לא יודעים בדיוק למה זה קורה. כנראה תגובה מוזרה של הלב לאדרנלין ולהורמוני דחק אחרים".

האם אנחנו יודעים מי בסיכון לפגיעה משמעותית בגלל מתח נפשי?
חן: "יש כאן שילוב בין רגישות גנטית למצבו של אותו אדם לפני האירוע, שזה כולל את כל מה שהוא אכל, שתה, נשם וחווה לפני האירועים, ועל גבי שני אלה אנחנו מוסיפים את עוצמת האירוע ומשכו.

"מחלות שונות מושפעות מגורמי מתח שונים בחלונות רגישות שונים. למשל סכיזופרניה היא מחלה עם רכיב גנטי שיכולה להתפרץ בעקבות סטרס בעיקר בגיל הנעורים. יכול להיות שאותו סטרס עם אותה גנטיקה בגיל אחר לא ישפיע כך".

העברה בין דורית של מתח

אחת ההשפעות המעניינות ביותר של סטרס היא על הגנום שלנו. את התוכנית הגנטית המקורית שלנו אי־אפשר לשנות, אבל חשיפה לגורמים סביבתיים שונים יכולה להדליק או לכבות את הפעילות של גנים מסוימים. זאת האפיגנטיקה.

הגורמים האפיגנטיים יכולים להיות זיהום, עישון או תזונה מסוימת, אבל מתח נפשי הוא כנראה אחד המשפיעים הדרמטיים. דרך מנגנון האפיגנטיקה אירועים פסיכולוגיים נכתבים בגנום שלנו.

מאמר מ־2014, שפרסם פרופ' אלכס וייסרמן מהמכון הלאומי לחקר הזיקנה באוקראינה, הראה שמתח נפשי, בעיקר בתקופות חיים מוקדמות, משפיע בצורה משמעותית על הבריאות בבגרות, כולל על הנטייה להשמנה, מחלות לב ומחלות קוגניטיביות. מחקרים נוספים, ובהם של חן עצמו, הראו השפעה של המתח הנפשי בעכברים צעירים על חיי החברה שלהם בגיל מתקדם יותר.

הממצא היותר מפתיע של העשורים האחרונים היה שמתח נפשי של הורים יכול לשנות את האפיגנטיקה של הילדים. הדבר נכון במיוחד במקרה של אמהות שחוו מתח נפשי משמעותי בזמן ההיריון. מחקרים הראו שדרך המסלול האפיגנטי, המתח משפיע על תפקוד הורמונלי, רגישות לזיהומים, מחלות לב, וגם על התגובה של הילדים הללו למתח עצמו. לדוגמה, עלולה להיות להם נטייה מוגברת לדיכאון.

לנטרל את הסטרס בבישול

מה עושים כדי להתמודד עם השפעות הלחץ? קודם כול, ננסה לשפר את התנאים המלחיצים, אומר חן. "אם זה לא אפשרי, טיפול פסיכולוגי הוא הבחירה הבאה הכי טובה. הטיפול הזה משנה את התגובה של המוח לסטרס, ובכך משפיע על החומרים שהמוח מפריש או גורם להפרשתם בגוף. אבל יש לנו מחסור בפסיכולוגים, וזו בעיה.

"תרופה זמינה וזולה היא העשרה נפשית וחברתית, שזה אומר כמה שיותר לשתף ולחלוק, לחבק ולנשק, וגם להעשיר את עצמנו. למשל, אני אוהב לחתור בים, מישהו אחר אוהב לדוג. נעשו עבודות מאוד יפות ב־MRI, שמראות כיצד העיסוק בתחביב משפר את היכולת של המוח להתמודד עם סטרס".

מה ההשפעה של תרופות נוגדות דיכאון וחרדה?
"הן יכולות לעזור לשנות את התגובה של המוח לסטרס. במחקר שפורסם לאחרונה, הראינו בעכברים צעירים שטיפול בנוגדי חרדה בתקופה שבה התרחשה הטראומה מחק כמעט לחלוטין את ההשפעות ארוכות הטווח על ההתנהגות".

אבל, מזכיר חן, לתרופות נוגדות חרדה יש תופעות לוואי שונות. "לעומת זאת, פעילות גופנית היא כלי נהדר", הוא אומר. "היא בעלת השפעה כמעט כמו של תרופות נוגדות חרדה על התגובה של המוח לסטרס והיכולת של המערכות הגופניות להתאושש ממצב הסטרס ולחזור למצב הבסיס. בנוסף, פעילות גופנית משפיעה ישירות על הגוף. היא מפחיתה דלקת, משפרת את תפקוד הלב, מפחיתה את הסיכון לסוכרת ובאופן כללי מתערבת לטובה בהמון מערכות בגוף המושפעות לרעה מהסטרס".

פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, מוסיף שלחשיפה לטבע יש השפעה מרגיעה, אפילו אם אינה מלווה בפעילות גופנית אינטנסיבית.

"הטיפול יכול להיות לא רק אינדיבידואלי אלא קהילתי", אומר דוידוביץ'. "לדוגמה, התחלנו לעבוד עם קיבוץ סעד, שפונה למלון עין גדי, על הרעיון של בישול קהילתי גם בתנאי המלון. הבישול חסר מאוד למי שנמצאים שם, ובישול זה לא רק תזונה, זה חלק מהשליטה בחיים, הריחות מהבית. הפרויקט נחנך בערב שבו בישלו אנשי סעד לצוות המלון המארח אותם".

סטרס זה לא רק לפסיכיאטרים

אחת הבעיות בטיפול במתח היא הפגיעה בעצם הסיכוי שאדם יבצע התנהגויות מקדמות בריאות, בדיוק אלה שיכולות לעזור לו לצאת מהבוץ. "כשאנשים במתח, מדוכדכים, בדיכאון או אפילו באבל, או בהישרדות כלכלית, הם לא יקומו עם חשק לרוץ או ללכת לחדר כושר", אומרת שפירא. רואים זאת היטב בסקר של מכבי. "בגלל הדכדוך מהמצב, אנשים ישנים פחות טוב, אוכלים פחות טוב, ויש גם פגיעה באינטראקציות החברתיות. לדוגמה, יש לי סבתא שגרה בצפון ותחת איום טילים, ופחות קל לנסוע אליה. זה יפגע בסוף בבריאותה הפיזית".

אם לא הצלחנו להפחית את המתח, האם אפשר להתערב באופן שבו הוא מיתרגם להשפעה על הגוף?
חן: "כרגע אין תרופות כאלה. יש חלקים במנגנון הזה שאנחנו מבינים בצורה טובה, למשל ההשפעה של קורטיזול או אדרנלין. אנחנו יודעים פחות או יותר מהיכן הם מופרשים והיכן הם נקלטים וכיצד ההשפעה הזאת עלולה להיתרגם לנזק. הבעיה היא שאלה לא מסלולים שאנחנו יודעים היום לחסום באופן ספציפי, כנראה משום שאלה מנגנונים כל כך שמורים.

"ישנם מנגנונים נוספים שנראים ספציפיים יותר, אבל אנחנו עדיין לא מכירים אותם מספיק. לדוגמה, מנגנון ההשפע ות האפיגנטיות. אם נצליח למפות את הגנים המושפעים ולמצוא דרך להתערב במנגנון הכיבוי או ההדלקה שלהם, ייתכן שנוכל להפחית חלק מההשפעות האפיגנטיות של הסטרס, שפוגעות בבריאות הנפשית והפיזית בהמון תחומים".

במעבדה של חן חוקרים היום בדיוק את המסלולים הללו.

כך למעשה תוכל למתן באמצעים פרמקולוגיים גם את הטראומה הבין־דורית.
"זו התקווה במקרה שמדובר בהשפעות בהיריון, אך באותו מנגנון אפשר גם למתן השפעות אפיגנטיות של סטרס בילדות וגם כזה שהופיע בגילים מאוחרים יותר".

הדבר הכי קרוב שיש לנו היום לתרופה המתערבת במנגנון השפעת המתח על הגוף אלה תרופות אנטי־דלקתיות. היום קיימות בשוק תרופות אנטי־דלקתיות ייעודיות למחלות מסוימות, שלרובן יש תופעות לוואי. לא מעט חברות עובדות על תרופות חדשות, שמנסות להתערב במנגנוני הדלקת לפני שאלה גורמים נזק לגוף, בלי לפגוע בתפקידים הרצויים שלהם.

"אחת המסקנות שלנו, כשאנחנו מבינים את השפעת המתח הנפשי על הגוף, היא שצריך לקדם רפואה מודעת טראומה", אומר דוידוביץ'. "לא רק הפסיכולוגים והפסיכיאטרים צריכים לעסוק בזה, אלא כל המערכת. כשאדם מגיע לטיפול אצל גסטרואנטרולוג, או כשאישה מגיעה לטיפול אצל גינקולוג, אי אפשר שהם לא יתייחסו לאפשרות שהאנשים הללו נמצאים בסטרס או בטראומה. אי אפשר להשאיר את התחום הזה רק לפסיכיאטרים".

למרות הכול, מבקשת שפירא להדגיש, לא הכל שחור. "בעוטף עזה מתגוררות קהילות קטנות ומאוד מתפקדות. אחרי מבצע צוק איתן נערכו מחקרים על הקהילות הללו ואכן מצאנו בהן שיעורים מוגברים של תסמונת פוסט־טראומטית ובעיות בריאות שונות, אבל ב־2021 רמות הפוסט־טראומה חזרו להיות דומות לאלה של אזורים אחרים בארץ. מדדנו גם חוסן קהילתי ואלה היו הקהילות הכי חזקות בארץ, וראינו בהן דוגמה לצמיחה פוסט־טראומטית. לפני 7.10, אפילו הייתה אליהן הגירה חיובית".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

מכרז הענק של התעשייה האווירית וההנחיה: בלי מכוניות סיניות

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"