מכלית נפט מול חופי איראן / צילום: Shutterstock, Amir Mardani
העולם המערבי בכלל ואירופה בפרט מזדעזעים מכך שהמורדים החות'ים הצליחו להוביל למצב שבו ארבע ענקיות הספנות MSC, מארסק, CMA CGM והפג־לויד, שחולשות יחדיו על יותר ממחצית מהסחר הימי העולמי, החליטו להפסיק את השיט דרך תעלת סואץ. בעת שבאירופה חוששים מההשלכות הצפויות של התייקרויות שרשראות האספקה והתארכותן בכ־14-10 ימים, מי שמנסה להציג תדמית של בלתי מעורבת היא איראן, שבכיריה חוככים את ידיהם בסיפוק.
● אפילו ערב הסעודית נפגעת: האיום מחריף, האם ארה"ב תצא למלחמה?
● הפתרון לאיום החדש על ישראל יכול להגיע דווקא מהמדינה המפתיעה הזו
● בין איראן לחות'ים: כך הפכה סעודיה לאחת הנפגעות של המלחמה בישראל
● החות'ים רוצים לפגוע בישראל, אך בדרך הם עלולים לרסק למצרים את הכלכלה
מדיניות השימוש בפרוקסי של איראן דרך החות'ים בתימן, חמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה, חיזבאללה בלבנון והמיליציות השיעיות בסוריה ובעיראק - עובדת. בזמן שהעולם מזדעק, בצדק, מהמתרחש בים האדום - הכוחות האמריקאים בעיראק ובסוריה כבר ספגו כ־100 מתקפות מאז 17 באוקטובר. כלומר, כל המיליציות הללו מעוררות כאוס בינלאומי, ולכאורה איראן "לא מעורבת". לכולם ברור כי משטר האייתוללות מנצח על מקהלת הטרור, אבל בטהרן מרוצים, שהרי למעט הקפאה אמריקאית של 6 מיליארד דולר שנותרו בקטאר, הם לא נכוו כלכלית ממלחמת "חרבות ברזל".
עוד הרבה לפני המלחמה וכן לאחר שפרצה, איראן השתמשה במסחר כדי לחזק את מעמדה האזורי. מנתונים שפרסם מינהל המכס האיראני ביום שישי האחרון אודות שמונת החודשים הראשונים של השנה הפרסית (מרץ-נובמבר), עולה כי היקף היצוא נטול הנפט לשכנותיה של איראן עלה ב־9% ל־18.38 מיליארד דולר. מתוך זאת, יצוא הסחורות עמד על כ־16.9 מיליארד דולר. מנגד, היקף היבוא משכנותיה של איראן עלה ב־14% לכ־20 מיליארד דולר.
הנתונים מתייחסים ל־15 מדינות שאיראן חולקת איתן גבולות יבשתיים, כמו פקיסטן, טורקיה ואזרבייג'ן, וגבולות ימיים כמו רוסיה, ערב הסעודית וקטאר. היצוא אל אותן מדינות מתחזק את סחר החוץ האיראני, כפי שניתן ללמוד מהנתונים הכוללים שמצביעים כי היצוא האיראני שאינו נפט הכולל בתקופה זו הסתכם בכ־32.2 מיליארד דולר, שמהווים עלייה של כ־1.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
שיתוף־פעולה עם רוסיה
אחת הסוגיות המעניינות בנוגע לאיראן וקשרי המסחר שלה הם יחסיה עם רוסיה, שפורחים מאז פלישתו של הנשיא ולדימיר פוטין לאוקראינה. בעת שבה טהרן מספקת למוסקבה מל"טים מתוצרתה, היא סיימה לפני כשלושה שבועות את ההכנות לקליטת מטוסי קרב רוסיים מדגם סוחוי 35, מסוקי קרב מדגם מי 28 ומטוסי אימון יאק 130.
שיתוף־הפעולה הזה מתבסס, בראש ובראשונה, על אינטרסים גאופוליטיים וביטחוניים מול המערב - ולאו דווקא כלכליים. זה בא לידי ביטוי בנתוני הסחר של רוסיה בשנת 2022, שמצביעים כי אומנם היקף יבוא ויצוא הסחורות עם איראן גדל ב־15% לכ־4.6 מיליארד דולר, אבל זה עם סין עלה ב־29% ל־190 מיליארד דולר, וזה עם טורקיה זינק ב־84% לכ־60 מיליארד דולר.
הסיבה שבגינה אנקרה נהנית מפריחה עצומה שכזו במסחר עם רוסיה היא המשחק הכפול שלה: כפי שהיא מייבאת מערכות הגנה אווירית מדגם 400-S מרוסיה ומקבלת סיוע של מומחים רוסים בהקמת תחנת כוח גרעינית בזמן שהיא חברה בברית נאט"ו, היא מנצלת את היעדר את הסנקציות המערביות עליה במטרה לעשות יצוא חוזר. קרי, לקבל סחורות ממדינות שמסרבות לנהל קשרי מסחר עם מוסקבה, ואז לייצא את אותן הסחורות לרוסיה. זו פריבלגיה מפוקפקת שממנה לא נהנית איראן, משום שהיא בעצמה נתונה לעיצומים בינלאומיים.
שיא ביבוא הנפט מאיראן לסין
מי שמצפצפת על הסנקציות הבינלאומיות על איראן מבלי להגיד זאת בפרהסיה זו יבואנית הנפט העיקרית ממנה - סין. באוגוסט, היקף יבוא הנפט מאיראן לסין הגיע לשיא של עשור - 1.5 מיליון חביות ביום - כך לפי נתוני חברת איסוף המודיעין הבינלאומית קפלר. בה־בעת, לפי נתוני חברת ניטור השיט וורטקסה, קצב יבוא הנפט הסיני מאיראן עמד בעשרת החודשים הראשונים של השנה עמד על ממוצע של כ־1.05 מיליון חביות ביום - 60% יותר מטרום ימי הסנקציות ב־2017.
ההכנסות הללו נובעות משני גורמים עיקריים: קצב ההפקה הגבוה ביותר של איראן מאז החלטת נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ לעזוב את הסכם הגרעין ב־2018 ולהשית עיצומים מחודשים על טהרן, מחיר נמוך יחסית של הנפט האיראני ביחס לבנצ'מרק ברנט וכן איכות גבוהה של הזהב השחור האיראני ביחס למקבילותיו בשוק.
כל אלה יחדיו מובילים לבחירתם של בתי הזיקוק הסיניים בנפט האיראני, תוך צפצוף על הסנקציות של המערב. בנתוני המכס של סין אי־אפשר למצוא את אותו יבוא מסיבי, בגלל שהוא מתבצע, בין השאר, באמצעות צי מכליות נסתרות שמכבות את משיב המיקום עם התקרבותן לנמלי איראן. כך נוצרים מצבים שאותה יבוא סיני נצבע כמדינות מקור כמו מלזיה.
בשורה התחתונה, לפי הערכות רויטרס, סין חסכה בעשרת החודשים הראשונים של השנה קרוב ל־10 מיליארד דולר באמצעות רכישת נפט משלוש מדינות שנתונות לסנקציות: רוסיה, איראן וונצואלה. זו לגמרי סיטואציה של Win-Win שממנה גם נהנית איראן, שהרי לפי הנתונים הרשמיים שלה - בשמונת החודשים הראשונים של השנה הפרסית הייתה סין יעד היצוא המרכזי עם כ־9.1 מיליארד דולר. לצורך ההשוואה, למקום השני הגיעה עיראק (כ־6 מיליארד דולר), ולשלישי איחוד האמירויות (כ־4.1 מיליארד דולר).
היותה של סין היעד לכ־91% מיצוא הנפט של איראן, כך לפי מכון וושינגטון, מהווה גם תלות עבור איראן ביצוא אליה. הירידה בביקושים לנפט באסיה עם תום הקיץ נותנת את אותותיה היטב על יצוא הנפט של טהרן. מנתוני TankerTrackers, שהתבססו על צילומי לוויין, עולה כי בחודש אוגוסט צנח יצוא הנפט של איראן ב־194 אלף חביות ביום ל־1.43 מיליון.
אותה תלות איראנית ביצוא הנפט לסין עשויה להועיל בסופו של דבר להפיכת בייג'ינג לגורם שירגיע את הרוחות בים האדום. הנשיא שי ג'ינפינג לא יקבל בהבנה סיטואציה שבה המורדים החות'ים יגרמו להתארכות והתייקרות שרשראות האספקה של מוצריו למערב, ולכן הוא עשוי להפוך לדמות שתורה למקבילו אברהים ראיסי להפעיל את סמכותו מול מנהיג המורדים החות'ים, עבד אל־מלכ אל־חות'י, כדי שהאחרון יפסיק את המצור על הים האדום שישפיע בוודאות על כלל הסחר העולמי.