בין איראן לחות'ים: כך הפכה סעודיה לאחת הנפגעות של המלחמה בישראל

למלחמה ולהסלמות צבאיות כמעט אף פעם אין מועד מועדף, אך במקרה של ערב הסעודית - מלחמת "חרבות ברזל" תפסה אותה בסיטואציה לא נוחה מבחינות רבות. על אחת כמה וכמה לאחר הודעת המורדים החות'ים על חסימת באב אל-מנדב לכל ספינה ששטה לישראל. 

● יירוט טילי החות'ים וסיוע למצרים: במלחמת ישראל-חמאס הסעודים עברו למעשים
● ההצעה הסעודית לאיראן: נבצע השקעות במדינה אם לא תתערבו במלחמה בישראל
● ניתוח | אל תטעו, סעודיה רוצה שישראל תנצח את חמאס. אלה הסיבות

לפני כשמונה חודשים, תהליך הנורמליזציה בין ערב הסעודית לבין איראן הביא להפסקת אש מתוחה במלחמת האזרחים שמתחוללת בתימן מאז 2015, בין הממשלה שבה תומכת ריאד לבין המורדים החות'ים - שליחיה של איראן. הפסקת האש נשמרה עד למלחמת "חרבות ברזל", שבמהלכה התרחשו כבר חילופי אש קטלניים בין לוחמים סעודים לחות'ים, וכוחות ההגנה האווירית הסעודיים שבו ליירט טילים בליסטיים ששוגרו מתימן. לפי פרסומים זרים, כולל לישראל.

מנגד, לפי בלומברג, ערב הסעודית פנתה לאיראן בהצעה למתן סיוע כלכלי והשקעות למדינה שנתונה לסנקציות רבות, בתמורה להתחייבות מצידה שתדאג כי המלחמה לא תהפוך למערכה כלל-אזורית.

ההתפתחות האחרונה הייתה, לפי דיווח אחר בבלומברג, שארה"ב כבר פתחה בשיחות עם שותפותיה במפרץ בנוגע לאפשרות בפתיחה במבצע צבאי נגד החות'ים, בעקבות השפעותיהם על תנועת השיט במרחב. באותו דיווח צוין כי האמריקאים מעדיפים קודם כל למצות את האפיקים הדיפלומטיים, בניסיון להשיג שקט.

בארה"ב מעוניינים בשלווה אזורית בדומה לנסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן, אך במקרה שלו האינטרס שונה לחלוטין: הוא מעוניין למצב את ערב הסעודית כמעצמה אזורית, ולא דרך מלחמה כוללת.

במסגרת שאיפתו של בן סלמאן לחזק את הממלכה, תקציב הביטחון הסעודי צפוי לעלות בשנים הקרובות עד לכדי 86.4 מיליארד דולר ב-2028 - כך לפי דוח של "גלובל דאטה". זהו היפוך מגמה לאחר שלוש שנים רצופות שבהן התקציב ירד לכדי 53.9 מיליארד דולר ב-2021.

עם זאת, המפנה לא נובע מתקציב שמיועד לצבא עבור היערכות למלחמה מיידית, אלא מהפניית סכומי עתק למשימות פיתוח בשל שאיפת ריאד כי מחצית מדרישות הביטחון יגיעו מתוצרת מקומית. לפי "גלובל דאטה", ערב הסעודית צפויה להשקיע, בין השאר, 7.4 מיליארד דולר בפיתוח מערכות הגנה אווירית. מערכה אזורית שבה יהיו מעורבים הסעודים, תחייב את ריאד לבצע חישוב מסלול מחדש ולווסת תקציבים עבור המלחמה - בדיוק כפי שעושה כיום ישראל.

דילמת הנפט

דילמה נוספת של נסיך הכתר הסעודי היא הנפט. בריאד מנסים בחודשים האחרונים ללחוץ באמצעות קצב ההפקה על וושינגטון לאשר מערך גרעין אזרחי, ברית הגנה ואספקת מטוסי F-35 - במסגרת נורמליזציה עם ישראל. הם עושים זאת אף שלפי נתוניהם הרשמיים, הפחתת פעילות תעשיית הנפט ב-17% עלתה לבן סלמאן בצמצום התוצר ב-4.5% ברבעון השלישי של השנה, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. ייתכן כי לו חיתוך ההפקה שהובילו במסגרת קרטל אופ"ק פלוס, בהנהגה משותפת עם רוסיה, היה מוביל לזינוק מחירי הנפט - אז היה היגיון גאופוליטי למהלך. אולם הצעד הוביל דווקא לירידת מחירי הנפט בכ-9% בשמונה ימים.

כיצד זה קרה? ראשית, עוד בטרם ההחלטה, הקרטל לא הציג חזית אחידה בנוגע לקיצוץ ההפקה. שנית, יותר ממחצית מהקיצוץ בהיקף 2.2 מיליון חביות ביום הייתה קיימת כבר קודם: מיליון חביות מערב הסעודית ו-300 אלף מתוך הקיצוץ הרוסי. ולבסוף, עוצמת התלות העולמית בנפט הולכת ופוחתת: בעת שבה ההספק הכולל של האנרגיות המתחדשות בעולם צמח ב-7.5% ב-2022, צריכת הנפט עמדה על 97.3 מיליון חביות ביום - היקף נמוך ב-0.7% משנת 2019.

במבט צופן פני עתיד, סביר להניח כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שביקר בערב הסעודית בשבוע שעבר, היה שמח לחרם נפט פן-ערבי בסגנון 1973 - אז מחיר חבית זינק תוך כשנה מ-2.7 דולר לכ-11 דולר. אולם בהתחשב בהתפתחויות הגאופוליטיות הרבות שבהן איראן נתפסת כאיום הגדול ביותר של האזור כיום, יחסי ישראל-ערב הסעודית, שאומנם אינם רשמיים אך ידועים לכל, השפעת החות'ים על הביטחון של הסעודים עצמם וכן הצמיחה הסעודית שנמצאת בשפל שדומה לימי הקורונה - ספק גדול מאוד אם בן סלמאן ישתמש בנשק הנפט כדי לנסות לכפות הפסקת אש אזורית.

"ערב המלחמה, ערב הסעודית הסתמנה כמנהיגה אזורית שהכול מתכנס אליה, כולל חידוש יחסים שמצידה נראה מאוד מבטיח". אומר לגלובס ד"ר יוסי מן מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. "מנגד, בשנה שעברה מחיר הנפט הממוצע היה כ-100 דולר לחבית, עכשיו הוא 76 דולר, והיא לא מצליחה לעצור. לסעודים היה חזון לאזור, וכעת הם חזרו אחורה מבחינת השיח".

לגבי הפעילות הדיפלומטית בין ערב הסעודית לבין ישראל ואיראן כאחד, הוא מוסיף: "אני בטוח שיהיה הסכם עם ישראל, אבל הסעודים מסתכלים לשני כיוונים. זו הסיבה שיש ידיעות רציניות שהסעודים מעוניינים להשקיע בתשתיות האנרגיה האיראניות".

חזון 2030 

בשל הציפייה שהעולם ילך וייגמל מנפט, וכך גם ההכנסות ממנו, ערב הסעודית יצרה את חזון 2030, שמטרתו לגוון את מקורות ההכנסה ולמשוך השקעות זרות. בד-בבד, ריאד שואפת לגוון גם את מקורות האנרגיה שלה עצמה עם מעבר לאנרגיות מתחדשות. היא משקיעה, למשל, ב"דלק העתיד" - המימן הירוק. אותו דלק כבר משמש כיום להנעת כלי תחבורה שונים, בהם משאיות, במקום דלקים מזהמים - אולם הוא עדיין נמצא "בחיתוליו".

לצערם של הסעודים, התלות בהכנסות מהנפט הביאה בשבוע שעבר להפנמה שריאד תתמודד עם גירעונות תקציביים מדי שנה עד 2026. לפי קרן המטבע, הסעודים זקוקים למחיר חבית נפט של כ-86 דולר במטרה לאזן את התקציב, אבל המחיר עומד כעת על כ-76 דולר. לכן, שר האוצר הסעודי מוחמד אל-ג'דעאן הודיע בשבוע שעבר כי חלק מאותם מיזמים בתוכנית שמוערכת בטריליוני דולרים, יידחו אל מעבר ל-2030. "העיכוב, או יותר נכון ההארכה, של כמה פרויקטים - ישרת את הכלכלה", הסביר השר.

בריאד כבר מודים בריש-גלי כי חלק ממיזמי תוכנית הדגל של בן סלמאן יידחו ל-2033, אחרים יועברו ליעד של 2035, ואף יהיו כאלה שיעברו "רציונליזציה", כפי שהגדיר זאת שר האוצר. בסיכומו של דבר, ברור כי אם ערב הסעודית תיאלץ ליטול חלק במלחמה אזורית, לא רק חלק ממיזמי חזון 2030 יידחו, אלא רובם.

"הסעודים רוצים הפסקת אש מישראל, ולא יסכימו לקואליציה נגד החות'ים בלי זה, כי הם עלולים לספוג ביקורת מבית", מסכם ד"ר מן. "הסעודים מנסים למצוא פתרון מדיני, בגלל שקצת מיצו את הפתרון הצבאי. הסעודים והאמירותים הפעילו כל מה שאפשר בתימן ולא הצליחו. חושבים שעזה זה מסובך, אך לא מכירים את הטופוגרפיה התימנית".