אל תטעו, סעודיה רוצה שישראל תנצח את חמאס. אלה הסיבות

במדינת ישראל רוויית הקונספציות, השתרשה התפיסה כי מלחמה ישראלית פוגעת בתהליכים מדיניים אזוריים. אולם, במקרה של מלחמת "חרבות הברזל" נראה כי זו יותר מקרבת את הנורמליזציה עם ערב הסעודית - מאשר מרחיקה אותה.

● שאלות ותשובות | הפתרון שמקדמים בישראל לפינוי שיפא: בתי חולים צפים בכמיליארד דולר 
● רוסיה בחרה צד. גם הסינים: האם ישראל בדרך להפוך לזירת התכתשות עולמית? 

במטרה להבין זאת, צריכים להתעמק בדואליות שמאפיינת את ערב הסעודית ככלל ואת נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן בפרט. בסוף השבוע החולף התקיימה בריאד פסגת חירום של הליגה הערבית והארגון לשיתוף פעולה אסלאמי בנושא המלחמה ברצועת עזה.

בתום הוועידה שבה נכחו דמויות כמו נשיא איראן אברהים ראיסי ונשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן שאף לחצו יד עם בן סלמאן, יצאה אך ורק הודעת גינוי לישראל. ללא צעדים קונקרטיים בתגובה לפעילת הצבאית ברצועת עזה, כשמנגד פורסמה קריאה לשחרור החטופים הישראלים.

הסעודים חוששים מאיראן ומשלוחותיה. המורדים החות'ים למשל, גרמו לנזקים לתעשיית הנפט של סעודיה במתקפה על מתקני חברת הנפט הלאומית עראמקו ב־2021. זו הסיבה שבגינה מוחמד בן סלמאן אירח את ראיסי. מחד גיסא, הוא נוקט במדיניות של שמירת אויביו קרובים אליו.

אולם מאידך גיסא, נסיך הכתר הסעודי שבע רצון מהמתרחש ברצועת עזה, משום שמשמעות פגיעה אנושה בחמאס ובג'יהאד האסלאמי היא החלשת זרועותיה של איראן באזור. יתרה מכך, אם תתפתח זירה צפונית שבה גם חיזבאללה יספוג פגיעה קשה - מוחמד בן סלמאן יהיה מרוצה אף יותר.

את קורת הרוח של הסעודים מהמתרחש ניתן ללמוד גם מתחום הנפט. בניגוד ל־1967, אז מדינות ערב הכריזו על אמברגו נפט בשל אירועי מלחמת ששת הימים, הסעודים לא נקטו בשום מהלך בתחום ההפקה, ואף בריש גלי מבהירים שזה לא נמצא על הפרק.

שר ההשקעות הסעודי, חאלד אל־פאליח, אמר בכנס "בלומברג ניו אקונומי" בסינגפור כי "ערב הסעודית מנסה להביא לשלום דרך שיחות שלוות".

ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסביר בשיחה עם גלובס כי החלשת חמאס תועיל מאוד גם לשיקולי ביטחון הפנים של ערב הסעודית ושכנותיה המפרציות. "חמאס נתפס כריאקציונרי מבית האחים המוסלמים, הם נתמכים על ידי איראן - שנואת נפשם של הסעודים", מציין גוז'נסקי. "לחמאס יש גוון אסלאמי פוליטי. לכן, הסעודים היו שמחים שישראל תעשה את העבודה, וחמאס ייעלם מן העולם. מנגד, אוי ואבוי מבחינתם אם חמאס ייצא עם תמונת ניצחון. זה עלול לעודד את האחים המוסלמים במדינות שונות להרים את הראש".

החשש משותף גם ליתר מדינות הציר הסוני המתון, שלא מעוניינות בתמונה שתעניק "רוח גבית" לגורמים חתרניים מבית.

לא יותר ממס שפתיים

כלפי חוץ, ריאד דואגת לפרסם גינויים נגד ישראל כדבר שבשגרה בדומה למדינות ערב נוספות - מדיניות שאותה מגדיר החוקר הבכיר ב־INSS בתור "מס שפתיים". את אותו מס שפתיים ניתן לזהות גם באמצעות התנהלות רשת "אל־ערבייה" הסעודית, שהציגה ראיון תקיף מאוד מול בכיר חמאס חאלד משעל. ראיון ששונה לחלוטין מהכר הנוחה שארגנו לו ברשתות "אל־ג'זירה" הקטארית או TRT הטורקית, שמאמצות באופן קבוע את הנרטיב של ארגון הטרור.

מעבר לזירה התקשורתית, הבדל מהותי בין ריאד לבין דוחא ואנקרה הוא שהסעודים נמנעים הן מאירוח בכירי חמאס והן ממעורבות ישירה ברצועת עזה. זוהי הסיבה שד"ר גוז'נסקי פוסל מכל וכל אפשרות לנוכחות פיזית סעודית ברצועת עזה "ביום שאחרי". האפשרות לכוח פיקוח זר ברצועה עולה בימים האחרונים בעקבות המסר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהבהיר כי הוא לא מוכן שהרשות הפלסטינית אשר משלמת משכורות למחבלים תשוב להיות הריבון ברצועה.

"הסעודים לא ישלחו כוחות מטעמם", פוסק החוקר הבכיר, "הדבר היחיד שהם יכולים לעשות זה לתרום כסף לטובת שיקום כחלק מתהליך מדיני. הסיפור הסעודי מסובך. בסוף, אף מדינה ערבית לא רוצה אחריות על עזה, רוצים לבקר ומצד שני לעזור. המדינות הללו לא מוכנות לעשות כלום. יש התבטאויות, אבל אין משהו אקטיבי. גם בסוף המלחמה ספק אם יהיה מה לראות, בטח לא חיילים בשטח. לא נראה חיילים סעודים שמאבטחים את עזה".

הביקורת על מחמוד עבאס

במסגרת השאיפה הסעודית להציג הישג לפלסטינים כחלק אינטגרלי מנורמליזציה עם ישראל, מעבר לאינטרסים של מוחמד בן סלמאן בהם ברית הגנה עם ארה"ב ומטוסי F-35, לא מן הנמנע שנסיך הכתר ידרוש שהרשות הפלסטינית דווקא כן תשוב לעזה.

סביר להניח כי בן סלמאן לא יוכל למנוע מישראל פעילות ביטחונית ישראלית שוטפת ברצועת עזה, ולכן דרישה שכזו תוכל להתקבל אך ורק לפי ההתנהלות בשטחי B ביו"ש. כלומר, שליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של מדינת ישראל.

נזכיר כי לפני כחודשיים וחצי פורסם ב"וול סטריט ג'ורנל" שבמסגרת השיחות לקידום הנורמליזציה עם ישראל - ריאד הציעה לחדש את הסיוע הכלכלי לרשות הפלסטינית. בכירים סעודים סיפרו לעיתון כי הם מנסים להבטיח גם את פתיחותו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לפיתוח הקשרים עם ישראל, במטרה שישיגו לגיטימציה נוספת להסכם.

עוד לפני הדיווח הזה, השגריר הסעודי ברשות הפלסטינית, נאיף בן בנדאר א-סודיירי, שמכהן מעמאן, סיפר בראיון לעיתון "א־שרק אל־אווסט", כי לאורך השנים השקיעו הסעודים כ־51 מיליארד ריאל (כ־13.6 מיליארד דולר) בפלסטינים. לפי הפילוח שנתן א־סודיירי, 29 מיליארד ריאל הועברו כסיוע ישיר לרשות הפלסטינית, 4 מיליארד ריאל ניתנו לאונר"א, ו־18 מיליארד ריאל ניתנו מהקרן הסעודית לפיתוח.

עם זאת, מאז 2016 החלו בריאד לבוא בטענות לרמאללה על השחיתות שפוגעת ברשות הפלסטינית, וכך הסיוע צנח מ־174 מיליון דולר בשנה ב־2019 לאפס ב־2021. חידוש הסיוע הכלכלי הסעודי לרשות הפלסטינית, שמתקשה להתקיים ולשלוט בשטח בעת שחמאס והג'יהאד האסלאמי מחזקים את אחיזתן ביו"ש, עשוי לעודד את רמאללה לתמוך בנורמליזציה בין ערב הסעודית לבין ישראל.