עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה בשנה שעברה, ת''א / צילום: כדיה לוי
בסוף השבוע האחרון הודיעה חברת נת"ע על הסגירה הפיננסית הסופית של מימון הקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה בגוש דן, והציגה אותו כהבעת אמון במשק ובכלכלה הישראלית בזמן המלחמה. אולם על הבשורה מעיבה העובדה שהסגירה הפיננסית נעשתה באיחור של שבעה חודשים, ושהבנקים הזרים חדלו לשתף פעולה והוחלפו בבנקים ישראלים. גם מועד פתיחת הפרויקט לציבור נדחה בשנה וחצי לדצמבר 2028.
● בלעדי | רשות המטרו במשרד התחבורה מתפרקת, מחצית מהעובדים עזבו
● משרד האנרגיה לאוצר: דחו את העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי
הקו הירוק יחבר את ראשון לציון בדרום דרך חולון, תל אביב ועד להרצליה בצפון. מדובר בקו עילי (שעובר מעל פני הקרקע), למעט ארבע תחנות תת־קרקעיות בתחומי העיר תל אביב, שעלותו היא כ־19 מיליארד שקל. העבודות שמבוצעות כעת מכונות שלב "אינפרא 1" וכוללות את פינוי הקרקע ותיאומי התשתיות. השלב השני מכונה "אינפרא 2", והוא כולל את הנחת המסילות, חיבור המערכות והנעת הקרונות - זה יבוצע על ידי חברת טי.אמ.טי שזכתה במכרז לתכנון, מימון, הקמה ותחזוקה של הקו וכוללת את החברות דן ואלקטרה הישראליות ואלסטום הצרפתית.
הפתיחה הובטחה ל־2027, ונדחתה בשנה
הסכמי המימון כוללים כ־6.5 מיליארד שקל, כאשר חברת אלקטרה דיווחה לבורסה כי העמדת מסגרות האשראי כוללים את בנק הפועלים, בנק מזרחי וכן את הבנק האירופי להשקעות (EIB).
הזכיינים איחרו, כאמור, במועד הסגירה הפיננסית בשבעה חודשים, שנוספו לדחייה קודמת שנגרמה בשל העיכוב בפתיחת מעטפות המכרז לנוכח סירוב השרה מירי רגב לפנות את כפר שלם, בו עובר תוואי הקו הסגול, שההליך המכרזי כלל גם אותו. כך, משרד התחבורה הבטיח שהקו יפעל ב־2027, אלא שלאחר פתיחת מעטפות המכרז תאריך הפתיחה שלו נגרר ליולי 2028, וכעת הוארך אף לחודש דצמבר.
מנכ"ל אלקטרה, איתמר דויטשר, אמר לגלובס כי העיכובים מיוחסים לקצב קבלת ההחלטות בבנק ההשקעות האירופי, ולמלחמה שטרפה את הקלפים. "ה־EIB היה צריך לבוא עם עוד שבעה בנקים זרים, שבתחילת המלחמה גררו רגליים בצורה כזו שהבנו שאיתם לא נצליח להגיע לסגירה פיננסית בלוחות הזמנים המעודכנים - שזה עכשיו".
דויטשר הסביר כי "תוך פרק זמן קצר, שהוא ממש שיא, בנק הפועלים ומזרחי, יחד עם גופים מוסדיים, לקחו על עצמם להחליף את הבנקים הזרים וגייסו כ־1.5 מיליארד שקל מהם בהתגייסות מדהימה, וזה נעשה במהלך אוקטובר. העוגן שלנו נשאר EIB, שהוא קונסורציום של 27 מדינות אירופיות שבא לממן, ובתקופות כאלו הוא בא לידי ביטוי בשונה מבנק מסחרי אירופי".
העבודות על הפרויקט יחלו בעיצומו של משבר המחסור בעובדים בענף התשתיות, שנסמך במידה רבה על עובדים פלסטינים טרם המלחמה. "הפגיעה המיידית שהייתה באוקטובר בענף התשתיות הייתה יותר גדולה מבענף הבנייה, וחסרים היום עשרות אלפי עובדים", אומר דויטשר. עם זאת, לדבריו, המחסור לא ישפיע על הפרויקט. "אני מאמין שההשפעה של עובדים לא תיכנס לעומק הרבעון הראשון, ואם היינו צריכים לסיים את הפרויקט בתוך שנה, הייתי אומר שאנחנו לא יכולים 'לאכול' את זה. אבל במשך חמש שנים אלו פערים שנוכל להשלים".
לפי דויטשר, העבודות יחלו בהקמת הדיפואים (מוסכי ומתחמי הרכבות) ועל ה"נתיב הקריטי" בפרויקט, שכולל את התוואי התת־קרקעי בתל אביב. "זה משהו שמהר מאוד נצטרך לראות את עצמנו עובדים על כל הקו, אחרת לא נסיים את העבודה בזמן".