לאחר שארבע ענקיות ספנות, שחולשות על יותר ממחצית מסחר הסחורות העולמי, הודיעו בסוף השבוע על הפסקת השימוש בים האדום בעקבות מתקפות החות'ים - מצטרפת אליהן ענקית הנפט בריטיש פטרוליום שהודיעה היום (ב') על צעד דומה. היקף הסחר של בריטיש פטרוליום עומד על כארבע מיליארד חביות נפט בשנה, כ־20% מנפח הסחר העולמי בנפט גולמי.
● ראיון | הפקק הימי החדש שצפוי להיווצר מסביב לאפריקה
● התעשיות שנפגעות, וההזדמנות לברית עולמית: 6 הערות על משבר הסחר בים האדום
לאחר הודעת בריטיש פטרוליום, גם ענקית הספנות השביעית בגודלה בהובלת מכולות, אברגרין הטייוואנית, הודיעה כי היא מפסיקה לשוט בים האדום. יחד איתה מגיעים לחמש חברות מהטופ 7 בעולם שלא שטות בים האדום, והן מהוות יחד כ-60% מהסחר.
בנוסף, חברת הספנות ONE מסינגפור מצטרפת ל-OOCL מהונג קונג ומודיעה על השהיית העבודה עם ישראל.
בתעלת סואץ, שער הכניסה לים האדום, עובר 12% מכלל הסחר העולמי ו־30% מתנועת המכולות הבינלאומית, ובים האדום עצמו נעים כ־14% מהסחר הימי העולמי. כלומר, כ־30 אלף ספינות בשנה שלא יכולות להתחמק מהחות'ים באזור באב אל-מנדב, בו עוברים יותר מ־50 מיליון טונות תבואה ו־6.2 מיליון חביות נפט ביום. לצורך ההשוואה, כלל ההפקה של קרטל אופ"ק+ עמד בשנת 2022 על 45.2 מיליון חביות ביום.
ביום שישי החל גל הודעות של ענקיות הספנות MSC, מארסק, CMA CGM והפג־לויד על הפסקת השימוש בים האדום. מאז מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה ביותר מאחוז לכ־77.3 דולר.
תחזית אנליסטים שמפרסם היום בנק אוף אמריקה מצביעה כי הסלמות נוספות באזור בצל מלחמת חרבות ברזל, עלולות להוביל את מחיר החבית לכ־130 דולר. בדוח מצויין כי בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה בעיראק, האביב הערבי ולוב, מחירי הנפט עלו ב־11%, 27% ו־25% בהתאמה.
עם זאת, לפחות עד החלטת BP, מחיר הנפט צנח בכ־13% מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב־7 באוקטובר. ירידת המחיר נבעה מכמה גורמים שלא קשורים למלחה: ראשית, עוד בטרם התכנסות קרטל אופ"ק+, הם לא הציגו קו אחיד בתוך הארגון. ושנית, מתוך 2.2 מיליון חביות ביום שקוצצו- יותר ממחצית קוצצו כבר כמה חודשים אחורה.
מענקית הנפט נמסר כי: "הבטיחות והביטחון של אנשינו הוא בראש סדרי עדיפויות של BP. לאור המצב הביטחוני המדרדר בים האדום, הוחלט להשהות זמנית את כל המעברים דרך הים האדום".
