חיילי מילואים / צילום: Reuters, FADI AMUN
השנה האחרונה לא הייתה קלה עבור פירמות עריכת הדין הישראליות. מה שהחל באדי התנופה של גל ההנפקות של 2022 וכלל העלאת שכר אסטרונומית במשרדים על רקע זינוק השכר בהייטק והחשש מאובדן עובדים, נתקל מהר מאוד בהאטה שהביאה עמה כוונת הממשלה לבצע שינויים דרמטיים במערכת המשפט.
● בלעדי | המיזוג החדש במשרד עורכי הדין הגדול
● כך מתמודדים במשרדי עורכי הדין עם הפגיעה הכלכלית של המלחמה
רפורמה או הפיכה - במשרדי עורכי הדין התריעו מהר על ההשפעות שיהיו על המשק בכלל ועל הסקטור שלהם באופן ספציפי. משקיעים רבים עמדו על הגדר, והורגשה ההאטה בנדל"ן. "השנה הזו לא נפתחה בצורה חזקה", הודו באחת הפירמות.
את זוועות ה־7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיהן אף אחד כמובן לא חזה. עובדים רבים נקראו למילואים.
בחלק מן המשרדים מדובר בעשרות אחוזים מכוח־האדם המשרדי, חלקם בתפקידי מפתח, בהם שותפים. בחלק מן הפירמות מדובר במחצית מן המתמחים. ישנם גם לא מעט משקי בית שבהם עורכי הדין עצמם לא במילואים, אך בני או בנות הזוג שלהם כן. אם יש ילדים בתמונה - תפוקת העבודה שלהם, מטבע הדברים, יורדת.
במקביל, ענפים שונים במשק נפגעו דרמטית ונקלעו למצוקה תזרימית. הנדל"ן, שנפגע עוד קודם למלחמה מעליית הריבית ומצוי כעת במחסור קשה של עובדים, הוא דוגמה אחת. ההייטק שילם את מחיר השיח על הרפורמה במערכת המשפט. עורכי דין העידו עוד אז על קשיים בגיוס כספים מחו"ל לסטארט־אפים.
כך, ובמידה רבה מטבע הדברים, שילם גם הייעוץ המשפטי מחיר. לקוחות שונים ביקשו פריסת תשלומים אחרת מזו שהוסכם עליה מראש על שכר־הטרחה, אחרים ביקשו דחיות. מכל הסיבות הללו, מעבר למצב־הרוח הכללי הירוד, חגיגות סוף השנה המוכרות מן הפירמות הגדולות, שכללו בשנים האחרונות בונוסי עתק והעלאות דרמטיות בשכר כמו גם נסיעות מפוארות לחו"ל, מושהות כרגע באופן כמעט גורף.
מה יוליד יום
הפירמות הגדולות נחלקות בשלב הזה בעיקרו של דבר לשלוש קבוצות עיקריות: אלה שהודיעו כי לא יהיו בונוסים השנה כלל; אלה שמצהירות שלא יהיה שינוי במדיניות הבונוסים לפחות ברמה הפורמלית, אך לא מתחייבות לגובה שלהם; ולבסוף אלה שמשהות בשלב הזה את הבונוסים, דוחות את שיחות השכר לשנה הבאה וממתינות לראות מה יוליד יום.
על־פי מידע שהגיע לגלובס, בקבוצה הראשונה נמנות מ. פירון וגולדפרב גרוס זליגמן, אך במשרדים סירבו להתייחס לדברים ולאשר אותם. בקבוצה השנייה, גם כן על־פי מידע שהגיע לגלובס, נמנית ש. הורוביץ, שם לא צפויה דחייה במועד הבונוסים, אך לא מתחייבים ביחס לגובהם. הנושא עדיין מצוי שם בדיונים.
בקבוצה השלישית, זו שטרם קיבלה החלטה בנושא או שדוחה את שיחות סוף השנה, ובהתאם לכך גם את ההחלטה על חלוקת בונוסים, נמנות מרבית הפירמות הגדולות: פישר (FBC); ארנון־תדמור לוי, שם דוחים את השיחות לרבעון הבא; ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות', גם שם ממתינים לראות איך מתפתחת השנה הבאה; נשיץ ברנס אמיר וברנע ג'פה לנדה, שם מקווים לקיים את שיחות סוף השנה, את עדכוני השכר ואת מינוי השותפים החדשים עד חודש פברואר, אז בתקווה ישובו אנשי ונשות המילואים למשרד.
עדכוני השכר בברנע, אם יהיו, יחולו רטרואקטיבית, ובונוסים על שנת 2023 יינתנו עם משכורת חודש דצמבר. בחלק מן המשרדים האחרים גם אם יינתנו בונוסים, הם לא יינתנו רטרואקטיבית. ממידע שהגיע לידי גלובס גם בשבלת משהים את ההחלטה על הבונוסים, אך מהמשרד לא נמסרה תגובה.
הרצוג פוקס נאמן דחו גם כן את שיחות סוף השנה וציינו כי "מתווה העלאת השכר והבונוסים מתבצע בסיומו של הליך הערכת עובדים מסודר שמתחיל באוקטובר. מאחר שיש בפירמה למעלה מ־100 מגויסים בצו 8, הוחלט להמתין עם הליך הערכת העובדים לתחילת השנה. חשוב לנו להדגיש כי אין שום החלטה על הקפאת בונוסים והעלאות שכר, וכל אמירה אחרת איננה נכונה".
יצוין כי בכלל המשרדים המתוארים גם לא דווח בינתיים על הפחתות שכר, וזאת בשונה מתקופת הקורונה למשל, שם בחלק מן הפירמות קיצצו את שכר העובדים באופן דרמטי ואפילו ב־20%, אף שהתברר בסופו של יום כי עבור רבות מהן הייתה זו דווקא שנה רווחית.
יצוין כי במשרד גורניצקי טרם קיבלו החלטה לגבי ההמשך, וכי על־פי הידוע לגלובס, גם במשרד מיתר עוד יושבים על המדוכה, אך מטעם הפירמה לא נמסרה תגובה בעניין.
מי נושא בעול הכלכלי?
הטעמים לדחיית ההחלטה רבים: המלחמה וסימני השאלה הרבים ביחס לסיומה, המצב הכלכלי הלא יציב, הימצאותם של מרבית מן העובדים במילואים וכן רצון להימנע כמה שניתן מפיטורים והוצאה לחל"ת.
במשרדים הגדולים משמעותם התקציבית של בונוסים, המחושבים לרוב על־פי משכורת אחת או יותר, עשויה להגיע לסכומי עתק. מתן בונוסים נרחבים והעלאות תביא בהכרח, במצב הדברים הנוכחי, לפרידה מחלק מכוח־האדם במשרדים.
זאת, בעוד שהמלחמה דווקא גרמה למשרדים מסוימים שלא לפטר עובדים שתוכנן לפטרם אחרי החגים. ההבנה בהרבה מן המשרדים היא שעדיף להמנע כעת מפיטורים, כמו גם מהפחתות שכר - מכל הסיבות, מוסריות ותדמיתיות - גם במחיר הפגיעה בבונוסים.
בנוסף, הסביר בכיר באחת הפירמות, ברבות מהן מי שנושאים כעת בעול הכלכלי הם שותפי האקוויטי. מתן בונוסים לעובדים השכירים בעוד שהשותפים נפגעים כעת על־מנת להחזיק את הפירמה על הכתפיים שלהם תייצר מצב אנומלי. "העברנו את רוב הנטל לשותפי האקוויטי כדי לא לפגוע ובשכירים ובשותפי השכר", אמר. "לא פיטרנו, לא הוצאנו לחל"תים ולא הורדנו שכר - אבל לשלם בונוסים עכשיו בסוף דצמבר, בשעה שמקצצים לשותפי האקוויטי - זה לא הגיוני".
טעם נוסף לדחייה, מסבירים בחלק מהפירמות, הוא דווקא על־מנת לאפשר תשלום בונוסים ריאליים כאשר הזמן יאפשר. תשלום של סכומים קטנים לא יישמר עובדים טובים - וגם לא יהלום את ההשקעה שלהם.
ויש עוד עניין עם הדחייה: בשנים רווחיות הייתה במשרדים רבים מוטיבציה לחלק את הבונוסים בדצמבר, מטעמי מס. השנה אין את הדחיפות לכך.
ההמתנה הגיונית עבור רבות מן הפירמות גם מטעמי זהירות: גם אלה מביניהן שחיות עם גב כלכלי טוב, רוצות לוודא שהן לא מקבלות החלטות מטלטלות מדי כאשר המצב כל־כך לא יציב.
בלי פיטורים וחל"ת
מבחינת העובדים התגובות מטבע הדברים משתנות. ישנם עובדים שמאוכזבים מהמהלך. בענף, בטח על רקע השנים הקודמות, בונוסים מחושבים על־ידי העובדים לא פעם כחלק אינטגרלי מן המשכורת, שאותו הם מחלקים מבחינתם ב־12, גם כאשר הם מנהלים משאים־ומתנים על שכר. יש מביניהם מי שסבורים כי הם עבדו קשה בשנה החולפת, וציפו שהדבר ישתקף בשכר.
מנגד, ישנם רבים שבעיקר שמחים שהם לא חוזים כעת בפיטורים המוניים והוצאה לחל"תים. לטישת העיניים להייטק בתקופת השיא המקומית, שהחזירה את הכוח לידי העובדים וגרמה למשא־ומתן על שכר ותנאים, נבלמת עכשיו בהקלה שיש עבודה לקום אליה בבוקר.