גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"היפוך שרוול": הבכיר שמסביר – זה התרחיש הכלכלי הכי מסוכן לישראל

שיחה עם שלי תשובה, ראש המגזר הפיננסי בדלויט ישראל ● על ציפיות המנהלים הישראלים מהכלכלה ביום שאחרי המלחמה, הענן שמרחף מעל הסטארט-אפ ניישן וההנחה שהמדינה לא נערכת לתרחישים החמורים יותר ● האזינו

צילום: אלמוג סוגבקר
צילום: אלמוג סוגבקר

שלי תשובה, רובנו מנסים לחשוב באופן אופטימי על היום שאחרי המלחמה, גם מנהלים. זהו מנגנון הישרדות. אבל לדעתך, בעסקים כדאי דווקא לאמץ גישה ריאליסטית. אתה מתרשם שהמנהלים הישראלים מפוכחים ביחסם למלחמה?
"מצד אחד, כן. למשל, בסקר שערכנו בנובמבר (ראו מסגרת - ה"ו) בקרב 140 מנהלים בכירים עלה שיותר משליש מהם צופים שהמלחמה תימשך עד סוף פברואר, וגם 74% נערכים ללחימה בעוצמה גבוהה יותר.

ממנעולנים ומסגרים ועד רישיון לחץ וקשת: אלה העסקים שפורחים במלחמה
כך הפכו החות'ים ממטרד מקומי לאיום אזורי
הישראלים מוצאים נחמה במכוני הקעקועים: אלה הפופולריים ביותר

"מצד שני, קיימתי עשרות שיחות עם מנהלים בחודשיים האחרונים והמחשבה האוטומטית של רבים היא להיאחז בריבאונד שחוותה הכלכלה אחרי הקורונה. הם אומרים: תראו איך שנת 2021 ‫הייתה שנה מופלאה ו-2022 הייתה שנה מצוינת. ‫הזינוק הכלכלי היה, אכן, במין V Shape - חזרה מהירה לכלכלה חזקה, הרבה יותר מהמצופה. הם אומרים: אין מה לחשוש, הכלכלה תעשה גם עכשיו את אותו ריבאונד.

"אבל הניסיון לייצר מדוגמה אחת את העתיד יכול להיות שגוי‫. אנחנו נכנסים למשבר הזה אחרת מכפי שנכנסנו לקורונה. הכלכלה במצב פגיע יותר - ההייטק עבר שנה לא קלה והאינפלציה והריבית גבוהות".

הסקר שלכם אכן מצביע על דואליות מסוימת ביחסם של המנהלים הישראלים למלחמה. מצד אחד, הם הצביעו על צפי קודר יותר לכלכלה מאשר התחזיות שנתנו באמצע נובמבר בנק ישראל ומשרד האוצר - תחזיות שאכן תוקנו לשלילה בהמשך. מצד שני, רוב המנהלים עדיין צופים שהחברה שלהם תצמח בשנת 2024.
"נכון, זו אחת התשובות המעניינות, אולי מפתיעות. למרות הפסימיות שגילו בתחזיות כלפי המשק, כשהם חשבו על עצמם - ‫הייתה אופטימיות. כמעט 60% מהמנהלים צופים צמיחה מתונה ‫עד גבוהה בשנת 2024, בהשוואה לשנת 2023.

"אולי אפשר להסביר זאת בכך שבעיניהם 2023 היא כבר שנה שבה נתקעו הביצועים, ובשנה הבאה הם מצפים לאותו ריבאונד כלכלי שהזכרנו קודם. ציפייה אוטומטית שהכלכלה תזנק בבום גדול".

כשהמנהלים נשאלו לגבי שלושת הנושאים המרכזיים שמעסיקים אותם כעת, 54% דיברו על ירידה בהכנסות, 48% על ניהול ההון האנושי ועוד 45% על נזילות. כשנשאלו לגבי תקופת השיקום - אתגר משמעותי שציינו הוא מימון לטווח הבינוני והארוך.
"ההיגיון די ברור. בטווח המיידי המנהלים עוסקים בנזילות, ביכולת לשחרר כסף, לשלם משכורות ולקנות חומרי גלם כשהביקושים יורדים. אבל בטווח הארוך, אם שרדו את תקופה הלחימה עצמה, הם צריכים לארגן את המימון - זה אומר כסף לצמיחה, להבין את הצרכים החדשים ולבנות את סל המימון קדימה".

"חשש שישראל תיתפס כמקום לא בטוח"

נחזור לקורונה. בניגוד לאז, כשכל העולם היה באותה הסירה, הפעם המשבר הוא רק שלנו. המשמעות בנוגע להייטק, למשל, היא שבעוד שאר המדינות מתקדמות, ואולי אף מוצאות חלופות להייטק הישראלי, אנחנו נסוגים לאחור.
"זו בעיניי הנקודה המרכזית. ההייטק הישראלי עובד מול השמנה והסולתה של התאגידים העולמיים. יש פה 400 פלוס מרכזי חדשנות ופיתוח של חברות כמו אפל וגוגל וגם של תעשיות האוטומוטיב והפיננסים הבינלאומיות, ושם מועסקים בערך חצי מתעשיית ההייטק הישראלית. אם אותם תאגידים יחשבו שמסוכן או מסובך מדי לעשות פה עסקים, אז אולי המחשבה תהיה להחליף את מרכז הפיתוח בישראל במרכז בניו דלהי.

"זה חשש אחד. חשש שני הוא שיותר ויותר חברות ישראליות ילכו על מודל שמכונה 'היפוך שרוול'. כלומר, הן יקימו את החברות באירופה או ארה"ב ותהיה להן חברה־בת בישראל, ושם היא תעסיק את העובדים. כך אנחנו הופכים להיות 'אוף שור' לארה"ב או בריטניה. זו מגמה שכבר התחילה בשנה החולפת, על רקע המהפכה המשפטית, ועכשיו עלולה להתעצם".

איך המודל של 'היפוך שרוול' פותר את הבעיה של הסטארט־אפים?
"משקיעים ויזמים מחפשים ודאות ויציבות, ולכן במקרים רבים מעדיפים להעביר את הידע - נניח, תוכנה שפיתחו - למקומות בטוחים יותר, כמו ארה"ב. זה נזק פוטנציאלי לטווח הארוך".

באיזה מובן?
"למשל בהיבט של מיסוי. אם החברה רשומה בחו"ל והיא עושה אקזיט, אז ישראל לא נהנית מהמיסוי עליו. יש חשיבות עליונה לכך שהנכסים האינטלקטואלים ישבו פה".

לאורך שנים ייעצת לחברות סטארט־אפ. סיפרת לי שבשנים האחרונות משקיעים וחברות בינלאומיות הרגישו 'חובה' לעבוד עם הטאלנט הישראלי. המוניטין של הסטארט־אפ ניישן היה פנטסטי. כעת לא ברור אם יישמר.
"אני מסתכל על הסיטואציה הזאת בפרספקטיבה של 30 שנה. בשנות התשעים היינו צריכים לשכנע את העולם שאנחנו רלוונטיים. בשנות ה-2000 זה כבר היה נכון לעשות פה עסקים טכנולוגיים ובעשור האחרון זה היה ממש מאסט. זאת אומרת, חברות גלובלית הרגישו שהן לא יכולות לייצר חדשנות מבלי להגדיר איזשהו 'האב' בישראל. לא בכדי עשו זאת חברות כמו אינטל, גוגל, אפל, מיקרוסופט אמזון ועוד רבות.

"זה לא אומר שכולן ייעלמו מחר בבוקר. האינטרסים של אינטל וגוגל פה הם עצומים. אבל החשש שלי הוא שכבר לא ניתפס בעיניהן כמאסט. בסוף יושבים חברי דירקטוריון שצריכים להחליט לאן הם מנתבים את מאמצי החדשנות. הייחודיות שלנו עלולה להתמסמס, אם התחושה של החברות הגלובליות לגבי ישראל תהיה שזה לא מקום בטוח, ויש גם אפשרויות אחרות, זולות יותר - הודו למשל. היינו בזווית יוצאת מן הכלל, זווית יוצאת דופן. כעת הענף האיתן הזה יכול להישבר".

מעוף החול לנפילה לתהום, ארבעת התרחישים של דלויט

מההייטק בחזרה למלחמה וכלכלה. בניתם בדלויט ארבעה תרחישים לאופן שבו הכלכלה הישראלית תיראה אחרי המלחמה. הם מכונים כך: עוף החול, עולים על הסוס, זינוק לאחור ונפילה לתהום. מהו הצפי שנותן כל אחד מהם?
"'עולים על הסוס' הוא מה שכולנו רוצים מהבטן: העימות נשאר ממוקד, האחדות בעם גבוהה וב-2025 הכלכלה חוזרת לעצמה ואנחנו דוהרים קדימה. התרחיש ההופכי - הגרוע ביותר - הוא 'נפילה לתהום', שבו הגירעון מטפס ב-2024 לרמות דו־ספרתיות, דירוג האשראי עלול לרדת ואנחנו חוזרים מהמלחמה לכאוס גם ברמה הפנימית וגם ברמה הבינלאומית, עד כדי שיחס החוב־תוצר מטפס ב-2025 מעבר ל-80% (היום הוא סביב 60% - ה"ו). בסיפור הזה כל הדברים הרעים קורים יחד, והמלחמה שחווינו היא מלחמה כוללת".

ומה מספרים הסיפורים בתרחישי הביניים?
"'עוף החול' הוא מצב שבו יש מלחמה כוללת וגדולה, אבל אנחנו עדיין הולכים למקום טוב בווקטור ארוך הטווח שלנו. ב'מזנקים לאחור' אמנם העימות ממוקד, אבל אנחנו חוזרים למזרח תיכון פחות נוח ממה שהיה לנו טרום המלחמה. לכן בסיפור הזה הצמיחה אפסית ב-2025, אבל ב'עוף החול', למרות שחווינו מלחמה קשה מאוד, הצמיחה מגיעה ל-4.5%, בדומה למה שראינו בשנים האחרונות בישראל. לגבי עלויות המלחמה, הן נאמדות ב-250-120 מיליארד שקל, תלוי אם נישאר בעימות ממוקד או נעבור למלחמה כוללת, שמורכבת מכמה זירות".

המסקנה שנגזרת מהתרחישים האלה היא שמה שיקבע את היכולת של ישראל להתאושש מהמלחמה ולהתחזק הוא מצבה הפנימי: הלכידות החברתית וטיב ההנהגה. זה פרמטר יותר חזק מאשר היקף המלחמה.
"נכון, הפקטור הפנימי הוא בעל משמעות דרמטית. יש עוד עניין שכדאי להביא בחשבון: כשמסתכלים על התחזיות של בנק ישראל, משרד האוצר וחזאים אחרים מהעולם, המספרים דומים מאוד לאלה שנמצאים בתרחיש של 'עולים על הסוס'. זאת אומרת, אלה תחזיות אופטימיות, ויש הערכת חסר לאפשרויות אופטימיות פחות".

להיות אופטימיים ולהיערך לאי-ודאות

ניתוח תרחישים - מסוג ארבעת התרחישים שכרגע הזכרנו - הוא כלי מתודולוגי שמסייע לארגונים להתכונן לעתיד לא ידוע. אתה יכול לתת דוגמה לאופן שבו נתתם ייעוץ לחברה או ארגון על בסיס האסטרטגיה הזאת?
"לפני כמה שנים עבדנו מול בנק שרצה להיערך לבנקאות פתוחה (רגולציה שמאפשרת לגופים חוץ־בנקאים, כמו חברות פינטק, להיחשף אל נתוני הלקוחות בבנקים - ה"ו). הוא שאל אותנו: מה יהיה? אמרנו: 'אנחנו לא יודעים. אין לנו היסטוריה'. הבנק אמר: 'אז בשביל מה אתם כאן? אתם אמורים להיות חזאים'. ענינו שאנחנו יועצים, לא קוסמים ולא נביאים. הפתרון היה ניתוח תרחישים. חילקנו קבוצה גדולה יחסית של 20 חברי הנהלה וראשי אגפים לכמה קבוצות ולחדרים נפרדים. כל קבוצה קיבלה 'סיפור' שמתאר את העתיד, והיא הייתה צריכה לגבש תוכנית עבודה בהתאם. כשכולם התכנסו יחד אחר כך, גילינו למשל שיש אסטרטגיה שהיא נכונה עבור כל התרחישים, מה שמכונה No Regret Moves".

מה לגבי מהלכים שרלוונטיים רק לתרחיש מסוים?
"אלה מהלכים שההימור עליהם גדול מאוד. אבל אם ההנהלה מזהה שאנחנו מתקדמים לכיוון הזה, כבר יש לה תוכנית מוכנה. היא ערוכה מוקדם יותר מהמתחרים".

ואם לחזור לבנקאות הפתוחה, מה היה שם?
"בעולם הבנקאות היה חשש מאוד גדול שהפינטקים ייתרו את הבנקים. הרבה מאוד גופים התכוננו לתרחיש הזה, אבל בסוף הוא לא קרה. זה לא אומר שההיערכות הייתה שגויה, כי גם כשביטחת את הבית שלך, את לא מצטערת שלא נכנסנו גנבים. הביטוח הוא הדרך לשמור על שקט נפשי".

הוכחת את הערך של הגישה המפוכחת בעסקים כאשר עם פרוץ הקורונה, בשנת 2020, הזהרת לקוחות שיש להיערך למשבר ממושך ולכמה גלים, בעוד שחלקם היו סקפטיים. צדקת.
"כן, ב-2020 הרווחתי את לחמי ביושר כי אכן היו גל שני, שלישי וכן הלאה. אבל אותה התחזית התבדתה לגמרי ב-2021. מבחן התוצאה הראה שעברנו את הקורונה בצורה נפלאה. אבל זה לא אומר שאנחנו בקופי־פייסט מהקורונה לתקופה הנוכחית".

אתה פסימיסט?
"אני כנראה פסימיסט, אבל אקרא לעצמי ריאליסט. איך אומרים, 'זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחרייך'. באותה המידה, 'זה שאתה פסימיסט לא אומר שמפעם לפעם גם יכולים לקרות דברים לא טובים'".

"הטיית האופטימיות" היא הטיה ידוע בפסיכולוגיה ולפיה אנשים מעריכים ביתר את הסיכוי לחוות אירועים חיוביים ובחסר את הסבירות לאירועים שליליים. בימים אלה, כשאתה משוחח עם מנהלים שמתעקשים לחשוב חיובי, מה אתה אומר להם?
"גישה אופטימית היא מבורכת בניהול. אני לא חושב שמנכ"ל יכול לנהל את העסק שלו בצורה טובה אם הוא פסימיסט מושבע. אחד הציטוטים המפורסמים של נוחי דנקנר הוא ש'להקה של ברבורים שחורים' (אירועים לא צפויים - ה"ו) נחתה על IDB'. ברבורים שחורים לא יכולים לבוא בלהקה. ברבור שחור מסמן אירוע קיצוני. דנקנר ניסה לומר שהתרחשו כמה דברים גם יחד שהוא לא חזה ולא נערך אליהם. לכן המסר שלי הוא: כשאנחנו נמצאים בעולם שבו אי־הוודאות היא גבוהה, צריך לאמץ גישה אופטימית ולהיערך גם למצבים אחרים".

"המחסור ביחידות דיור חדשות עלול להקפיץ את המחירים"

מה יקרה לענף הנדל"ן בישראל לאור המלחמה? בדלויט מביעים חשש מפני "גל עליות נוסף במחירי הדיור בטווח הבינוני". חשש זה נובע מכך שבעוד הביקוש לדיור הוא קשיח, בצד ההיצע - כבר ניכר מחסור בהתחלות בנייה, שעלול רק ללכת ולהחריף. סיבות עיקריות לכך הן הישענות הענף על עובדים פלסטינים, שכרגע נעדרים מאתרי הבנייה בגלל המלחמה; וכן חברות קבלניות שמצויות בסיכון פיננסי, ואף עלולות לקרוס.

"מה שאנחנו חווים עכשיו הוא אחד מהשיבושים הכי גדולים של שיווי משקל בשווקים כתוצאה מהמלחמה", אומר תשובה. "כי כרגע קשה לקדם פרויקטי בנייה. מצד שני, הביקוש לנדל"ן בישראל הוא קשיח. חלק מהביקוש הזה נובע גם מכך שיש עלייה בגירושים בישראל". עוד הוא מוסיף כי: "הירידה בביקושים של השנה האחרונה היא זמנית, למשל אנשים שהתקשו לעמוד בעלות המשכנתה, וויתרו על שיפור דיור, או נמצאים עדיין אצל ההורים. ההערכה היא שזה ביקוש שיתפרץ.

"כדי לענות על הביקוש הזה, אנחנו צריכים לחזור לקצב בנייה של 70-80 אלף יחידות דיור חדשות בשנה, מספרים שלא הגענו אליהם בשנים האחרונות. אם זו תהיה המגמה, אז עוד שנה-שנתיים יווצר מחסור שעלול להקפיץ את המחירים".

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

סנאטור המקורב לטראמפ: "ההחלטה בנוגע לאיראן כבר התקבלה" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על המוח שלכם? תשקיעו בשרירי הרגליים

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?