גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר האוצר מקדם: החברות הביטחוניות יספקו נשק "חינם" ולא ישלמו דיבידנד למדינה

שר האוצר מקדם מול השר דודי אמסלם מהלך שיאפשר "לשחרר" דיבידנדים מחברות ממשלתיות לכל שימוש, במקום לייעדם להחזרי חובות כמתחייב בחוק ● השיטה: החברות הביטחוניות יספקו ציוד "בחינם" במקום הדיבידנדים, וכך יתפנו כספים מתקציב הביטחון ● איך זה יעבוד ומה יוצא מזה לאמסלם

סמוטריץ' ואמסלם / צילום: רפי קוץ, נועם מושקוביץ' (דוברות הכנסת)
סמוטריץ' ואמסלם / צילום: רפי קוץ, נועם מושקוביץ' (דוברות הכנסת)

בזמן שבמשרד האוצר מקוששים מקורות למימון התקציב המורכב לשנת 2024, כבר חודשים ארוכים שוכבים בצד קרוב ל-2 מיליארד שקל ללא שימוש, בדיבידנדים כלואים מהחברות הממשלתיות. סכום זה, שנגבה מהחברות עוד עבור רווחי 2022, היה אמור לזרום לתקציב המדינה, אבל נבלם על ידי השר לשיתוף פעולה אזורי, דודי אמסלם, במסגרת מאבקו במנהלת רשות החברות, מיכל רוזנבוים.

כ-45 אלף איש עלו לישראל מתחילת השנה: איפה הם בחרו לגור?
רנדי צוקרברג נאמה באירוע למען החטופים, וספגה נאצות ברשת

עולה השאלה מדוע לא שומעים את שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', דופק על שולחנות, כדי ששותפו לקואליציה, אמסלם, ישחרר את הכספים? הרי על סכומים קטנים יותר, בכספים קואליציוניים מגזריים, היה מוכן סמוטריץ' לנהל בשבועות האחרונים מאבקים עם חצי מהממשלה ועם מרבית הפקידות הבכירה במשרדו. מדוע שר האוצר מוכן לשקול, למשל, לקצץ לציבור את הטבת המס בקרנות ההשתלמות, בהיקף שנתי של כ-2 מיליארד שקל - אבל לא מתאמץ לקבל סכום דומה בדיבידנדים שמיועדים לאוצר?

לא מדובר רק בשיקולים קואליציוניים מול אמסלם. התשובה האמיתית פשוטה. על פי חוק, הכספים שיגיעו לאוצר מהדיבידנדים ישמשו לכיסוי הגירעון בהחזרי חובות של המדינה. זוהי אומנם מטרה חשובה בשעה כזו, כשהגירעון מזנק ואמור להגיע לפי ההערכות הראשוניות באוצר לרמה של כ-5% בסוף 2024. אבל שר האוצר מעדיף את הכסף לצרכים אחרים.

לגלובס נודע כי סמוטריץ' מקדם בימים אלה מול אמסלם רעיון שיאפשר לו לעקוף את הנהלים - ולייעד לפחות את מרבית הסכום לשימושים אחרים, במקום לכיסוי החוב.

יותר ממחצית הסכום מגיע מחברות ביטחוניות

יותר ממחצית מהדיבידנדים הכלואים מקורם בחברות הביטחוניות הממשלתיות, ובראשן התעשייה האווירית (כמיליארד שקל) ורפאל (232 מיליון שקל). על פי הרעיון שעומד על הפרק, הממשלה תוותר לחברות הביטחוניות על חלוקת הדיבידנד השמן לבעלי המניות, קרי המדינה. בתמורה, החברות יספקו ציוד ביטחוני לכוחות הביטחון "בחינם", בהיקף שיהיה שווה ערך כנראה לדיבידנד.

התרגיל הזה יאפשר לסמוטריץ' לפנות לפחות מיליארד שקל, שאחרת היו הולכים להצטיידות במסגרת תקציב הביטחון. את מיליארד השקלים הללו יוכל להעביר לכל שימוש אחר בתקציב המדינה, בהתאם לשיקוליו וסמכויותיו כשר אוצר. האם הכסף יועבר למטרות ראויות? ניתן רק לקוות.

אנשי המקצוע בממשלה סבורים שמדובר ברעיון גרוע. הם מזכירים שהיו אומנם תקדימים בשנים האחרונות בהעברת דיבידנדים לצרכים אחרים, אבל אז היה מדובר בשירות צרכים מוגדרים במסגרת המשקים הסגורים של החשמל והמים. כך, דיבידנדים מחברת מקורות הועברו להפחתת תעריפי המים, וכספים מחברת החשמל סייעו בהקמת החברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל (נגה).

אלא שבמקרה הנוכחי, מדובר בתקציב הביטחון. תקציב זה צפוי לגדול בכ-20 מיליארד שקל בשנה לפחות, אם להתבסס על התבטאויות מצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. למערכת הביטחון לא אמורה להיות בעיה לרכוש מערכות לחימה מהחברות הביטחוניות, ללא צורך בפתרונות היצירתיים של סמוטריץ'.

זהו לא הפתרון השנוי במחלוקת הראשון שעולה בין סמוטריץ' לאמסלם בסוגיית הדיבידנדים. השניים נפגשו בחודש שעבר והעלו רעיון אחר: פשוט לקזז את כספי הדיבידנדים בחובות של המדינה לחברות הממשלתיות, שעומדים על סך כ-2.5 מיליארד שקל.

לאחר הפגישה עם סמוטריץ' הודיע אמסלם: "סיכמנו בינינו כי יתקיים דיון מקצועי במשרד האוצר, שבמסגרתו תתקבל החלטה באשר לקיזוז או משיכה וטיפול בחובות באופן מהיר". ואכן, התקיים דיון עם אנשי מקצוע באוצר, ששללו את הכוונה על הסף. כמו כן, חוות הדעת ברשות החברות הייתה שאסור להשתמש בחברות הממשלתיות כקופה קטנה למימון המשרדים שהחברות כפופות אליהם.

ניסיון של אמסלם "לרדת מהעץ שעליו טיפס"

גורמים המעורבים בפרטים טוענים שמדובר למעשה בניסיון של אמסלם "לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפס". הניסיון הזה עשוי להצטלב עם האינטרסים של סמוטריץ', ולאפשר לו לנצל במזומן כספים שהיו אמורים ללכת לכיסוי החוב, שעליהם קשה יותר לקצור רווח פוליטי. הסכמתו של אמסלם תוכל לשמש לו גם כקלף מיקוח לקראת הדיונים מול האוצר על תקציב 2024, שצוברים תאוצה בימים אלה. משרדו של אמסלם נמנה עם רשימה של משרדים שבאגף תקציבים מעוניינים לסגור, כדי לקצץ בהוצאות התקציב.

התמשכות המחלוקת הזאת שוחקת בינתיים את יכולתה של רשות החברות לגבות את הדיבידנדים. ככל שהמלחמה מעמיקה והמשק נהיה דחוק יותר, גוברות הפניות מצד החברות לרשות, בבקשה לשקול מחדש את חלוקת הדיבידנדים. מדובר בכסף שכבר היה יכול לשרת את המדינה, וכעת עלול להתמסמס.

עוד עולה השאלה, מה יעלה בגורל הדיבידנדים בגין השנה הנוכחית שנמצאת לקראת סיום. בסוף מרץ יגישו החברות הממשלתיות את הדוחות הכספיים שלהן ל-2023. לפי נוהלי רשות החברות, 50% מהרווחים אמורים לעבור לקופת המדינה בדיבידנדים. הנהלים האלו לא יושמו במשך שנים, עד שרוזנבוים התנתה את מענק הבונוסים לבכירים בחברות הממשלתיות בחלוקת הדיבידנד.

שר האוצר דאז, אביגדור ליברמן, נתן דחיפה משמעותית לחלוקת הדיבידנדים. לאחר שמינה את רוזנבוים לתפקיד, הנחה אותה להעלות את החלוקה השנתית למיליארד שקל לפחות. הסכום בסוף 2022 הגיע לכפליים ממה שביקש.

אלא שאז התחלפה הממשלה, ושר האוצר הנכנס, סמוטריץ', הסכים לוותר על הסמכות המיניסטריאלית על רשות החברות לטובת דודי אמסלם. האחרון יצא באותה עת באופן פומבי נגד נתניהו, שלא רצה למנות את אמסלם לשר בממשלה. "לא משפילים את דוד אמסלם במפלגה שלנו" אמר, וטען לכפיות טובה מצד ראש הממשלה. סמוטריץ' היה נכון לוויתורים באוצר לטובת כובעו הנוסף כשר במשרד הביטחון הממונה על המנהל האזרחי ביהודה ושומרון.

היחסים בין אמסלם לרוזנבוים עלו על שרטון

עד מהרה, עלו על שרטון היחסים בין השר החדש אמסלם לרגולטורית הכפופה אליו, רוזנבוים. שינויים שביקש להכניס בקריטריונים לנבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות, וניסיונו המשותף עם שר התקשורת, שלמה קרעי, להדיח את יושב ראש הדואר, מישאל וקנין, הציתו את העימותים מול רוזנבוים. בהמשך ניסה אמסלם להדיח גם אותה. ובינתיים, החליט להקפיא מינויים שונים בחברות הממשלתיות, בתוך הרשות עצמה, וכן ואת חלוקת הדיבידנדים.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, התייחס בחודש שעבר לנושא. "ב־2022 הכריזו 11 חברות ממשלתיות על חלוקת דיבידנדים בסך של 1.4 מיליארד שקל והודיעו על כוונתן לחלק 600 מיליון שקל נוספים ב־2023, קרי חלוקת דיבידנד בסך כ־2 מיליארד שקל במצטבר", ציין אנגלמן.

למרות זאת, בביקורת האמורה עלה כי מתוך סך זה חולקו 85 מיליון שקל בלבד מחברה אחת בלבד. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי נכון ליום 8.11.2023 חלוקת הדיבידנד מהחברות הממשלתיות טרם הושלמה, כך שיתרת הדיבידנד שעליה הכריזו החברות הממשלתיות, העומדת על קרוב ל-2 מיליארד שקל, טרם נכנסה לקופת המדינה.

עוד כתבות

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?