גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר האוצר מקדם: החברות הביטחוניות יספקו נשק "חינם" ולא ישלמו דיבידנד למדינה

שר האוצר מקדם מול השר דודי אמסלם מהלך שיאפשר "לשחרר" דיבידנדים מחברות ממשלתיות לכל שימוש, במקום לייעדם להחזרי חובות כמתחייב בחוק ● השיטה: החברות הביטחוניות יספקו ציוד "בחינם" במקום הדיבידנדים, וכך יתפנו כספים מתקציב הביטחון ● איך זה יעבוד ומה יוצא מזה לאמסלם

סמוטריץ' ואמסלם / צילום: רפי קוץ, נועם מושקוביץ' (דוברות הכנסת)
סמוטריץ' ואמסלם / צילום: רפי קוץ, נועם מושקוביץ' (דוברות הכנסת)

בזמן שבמשרד האוצר מקוששים מקורות למימון התקציב המורכב לשנת 2024, כבר חודשים ארוכים שוכבים בצד קרוב ל-2 מיליארד שקל ללא שימוש, בדיבידנדים כלואים מהחברות הממשלתיות. סכום זה, שנגבה מהחברות עוד עבור רווחי 2022, היה אמור לזרום לתקציב המדינה, אבל נבלם על ידי השר לשיתוף פעולה אזורי, דודי אמסלם, במסגרת מאבקו במנהלת רשות החברות, מיכל רוזנבוים.

כ-45 אלף איש עלו לישראל מתחילת השנה: איפה הם בחרו לגור?
רנדי צוקרברג נאמה באירוע למען החטופים, וספגה נאצות ברשת

עולה השאלה מדוע לא שומעים את שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', דופק על שולחנות, כדי ששותפו לקואליציה, אמסלם, ישחרר את הכספים? הרי על סכומים קטנים יותר, בכספים קואליציוניים מגזריים, היה מוכן סמוטריץ' לנהל בשבועות האחרונים מאבקים עם חצי מהממשלה ועם מרבית הפקידות הבכירה במשרדו. מדוע שר האוצר מוכן לשקול, למשל, לקצץ לציבור את הטבת המס בקרנות ההשתלמות, בהיקף שנתי של כ-2 מיליארד שקל - אבל לא מתאמץ לקבל סכום דומה בדיבידנדים שמיועדים לאוצר?

לא מדובר רק בשיקולים קואליציוניים מול אמסלם. התשובה האמיתית פשוטה. על פי חוק, הכספים שיגיעו לאוצר מהדיבידנדים ישמשו לכיסוי הגירעון בהחזרי חובות של המדינה. זוהי אומנם מטרה חשובה בשעה כזו, כשהגירעון מזנק ואמור להגיע לפי ההערכות הראשוניות באוצר לרמה של כ-5% בסוף 2024. אבל שר האוצר מעדיף את הכסף לצרכים אחרים.

לגלובס נודע כי סמוטריץ' מקדם בימים אלה מול אמסלם רעיון שיאפשר לו לעקוף את הנהלים - ולייעד לפחות את מרבית הסכום לשימושים אחרים, במקום לכיסוי החוב.

יותר ממחצית הסכום מגיע מחברות ביטחוניות

יותר ממחצית מהדיבידנדים הכלואים מקורם בחברות הביטחוניות הממשלתיות, ובראשן התעשייה האווירית (כמיליארד שקל) ורפאל (232 מיליון שקל). על פי הרעיון שעומד על הפרק, הממשלה תוותר לחברות הביטחוניות על חלוקת הדיבידנד השמן לבעלי המניות, קרי המדינה. בתמורה, החברות יספקו ציוד ביטחוני לכוחות הביטחון "בחינם", בהיקף שיהיה שווה ערך כנראה לדיבידנד.

התרגיל הזה יאפשר לסמוטריץ' לפנות לפחות מיליארד שקל, שאחרת היו הולכים להצטיידות במסגרת תקציב הביטחון. את מיליארד השקלים הללו יוכל להעביר לכל שימוש אחר בתקציב המדינה, בהתאם לשיקוליו וסמכויותיו כשר אוצר. האם הכסף יועבר למטרות ראויות? ניתן רק לקוות.

אנשי המקצוע בממשלה סבורים שמדובר ברעיון גרוע. הם מזכירים שהיו אומנם תקדימים בשנים האחרונות בהעברת דיבידנדים לצרכים אחרים, אבל אז היה מדובר בשירות צרכים מוגדרים במסגרת המשקים הסגורים של החשמל והמים. כך, דיבידנדים מחברת מקורות הועברו להפחתת תעריפי המים, וכספים מחברת החשמל סייעו בהקמת החברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל (נגה).

אלא שבמקרה הנוכחי, מדובר בתקציב הביטחון. תקציב זה צפוי לגדול בכ-20 מיליארד שקל בשנה לפחות, אם להתבסס על התבטאויות מצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. למערכת הביטחון לא אמורה להיות בעיה לרכוש מערכות לחימה מהחברות הביטחוניות, ללא צורך בפתרונות היצירתיים של סמוטריץ'.

זהו לא הפתרון השנוי במחלוקת הראשון שעולה בין סמוטריץ' לאמסלם בסוגיית הדיבידנדים. השניים נפגשו בחודש שעבר והעלו רעיון אחר: פשוט לקזז את כספי הדיבידנדים בחובות של המדינה לחברות הממשלתיות, שעומדים על סך כ-2.5 מיליארד שקל.

לאחר הפגישה עם סמוטריץ' הודיע אמסלם: "סיכמנו בינינו כי יתקיים דיון מקצועי במשרד האוצר, שבמסגרתו תתקבל החלטה באשר לקיזוז או משיכה וטיפול בחובות באופן מהיר". ואכן, התקיים דיון עם אנשי מקצוע באוצר, ששללו את הכוונה על הסף. כמו כן, חוות הדעת ברשות החברות הייתה שאסור להשתמש בחברות הממשלתיות כקופה קטנה למימון המשרדים שהחברות כפופות אליהם.

ניסיון של אמסלם "לרדת מהעץ שעליו טיפס"

גורמים המעורבים בפרטים טוענים שמדובר למעשה בניסיון של אמסלם "לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפס". הניסיון הזה עשוי להצטלב עם האינטרסים של סמוטריץ', ולאפשר לו לנצל במזומן כספים שהיו אמורים ללכת לכיסוי החוב, שעליהם קשה יותר לקצור רווח פוליטי. הסכמתו של אמסלם תוכל לשמש לו גם כקלף מיקוח לקראת הדיונים מול האוצר על תקציב 2024, שצוברים תאוצה בימים אלה. משרדו של אמסלם נמנה עם רשימה של משרדים שבאגף תקציבים מעוניינים לסגור, כדי לקצץ בהוצאות התקציב.

התמשכות המחלוקת הזאת שוחקת בינתיים את יכולתה של רשות החברות לגבות את הדיבידנדים. ככל שהמלחמה מעמיקה והמשק נהיה דחוק יותר, גוברות הפניות מצד החברות לרשות, בבקשה לשקול מחדש את חלוקת הדיבידנדים. מדובר בכסף שכבר היה יכול לשרת את המדינה, וכעת עלול להתמסמס.

עוד עולה השאלה, מה יעלה בגורל הדיבידנדים בגין השנה הנוכחית שנמצאת לקראת סיום. בסוף מרץ יגישו החברות הממשלתיות את הדוחות הכספיים שלהן ל-2023. לפי נוהלי רשות החברות, 50% מהרווחים אמורים לעבור לקופת המדינה בדיבידנדים. הנהלים האלו לא יושמו במשך שנים, עד שרוזנבוים התנתה את מענק הבונוסים לבכירים בחברות הממשלתיות בחלוקת הדיבידנד.

שר האוצר דאז, אביגדור ליברמן, נתן דחיפה משמעותית לחלוקת הדיבידנדים. לאחר שמינה את רוזנבוים לתפקיד, הנחה אותה להעלות את החלוקה השנתית למיליארד שקל לפחות. הסכום בסוף 2022 הגיע לכפליים ממה שביקש.

אלא שאז התחלפה הממשלה, ושר האוצר הנכנס, סמוטריץ', הסכים לוותר על הסמכות המיניסטריאלית על רשות החברות לטובת דודי אמסלם. האחרון יצא באותה עת באופן פומבי נגד נתניהו, שלא רצה למנות את אמסלם לשר בממשלה. "לא משפילים את דוד אמסלם במפלגה שלנו" אמר, וטען לכפיות טובה מצד ראש הממשלה. סמוטריץ' היה נכון לוויתורים באוצר לטובת כובעו הנוסף כשר במשרד הביטחון הממונה על המנהל האזרחי ביהודה ושומרון.

היחסים בין אמסלם לרוזנבוים עלו על שרטון

עד מהרה, עלו על שרטון היחסים בין השר החדש אמסלם לרגולטורית הכפופה אליו, רוזנבוים. שינויים שביקש להכניס בקריטריונים לנבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות, וניסיונו המשותף עם שר התקשורת, שלמה קרעי, להדיח את יושב ראש הדואר, מישאל וקנין, הציתו את העימותים מול רוזנבוים. בהמשך ניסה אמסלם להדיח גם אותה. ובינתיים, החליט להקפיא מינויים שונים בחברות הממשלתיות, בתוך הרשות עצמה, וכן ואת חלוקת הדיבידנדים.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, התייחס בחודש שעבר לנושא. "ב־2022 הכריזו 11 חברות ממשלתיות על חלוקת דיבידנדים בסך של 1.4 מיליארד שקל והודיעו על כוונתן לחלק 600 מיליון שקל נוספים ב־2023, קרי חלוקת דיבידנד בסך כ־2 מיליארד שקל במצטבר", ציין אנגלמן.

למרות זאת, בביקורת האמורה עלה כי מתוך סך זה חולקו 85 מיליון שקל בלבד מחברה אחת בלבד. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי נכון ליום 8.11.2023 חלוקת הדיבידנד מהחברות הממשלתיות טרם הושלמה, כך שיתרת הדיבידנד שעליה הכריזו החברות הממשלתיות, העומדת על קרוב ל-2 מיליארד שקל, טרם נכנסה לקופת המדינה.

עוד כתבות

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את צביקה לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

משרדי EY / צילום: Shutterstock

15 שנה אחרי קריסת אגרקסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו מפרקי החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרקסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש שהדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד