שער הדולר התייצב השבוע סביב פחות מ־3.7 שקלים, רמה בה היה מצוי בפעם האחרונה באמצע אוגוסט. לקראת סוף אוקטובר, הוא כבר נסחר ברמה של 4.08 שקלים לדולר, כשלא מעט אנליסטים לא ידעו להסביר מדוע 4 שקלים לדולר הם ה"נורמלי" החדש. אלא שאז, הדולר ירד בחדות בשיעור של 10%.
● ועידת ישראל לעסקים | חגי שרייבר: "כ-50% מהתחזקות השקל נבעה מהיחלשות הדולר בעולם ולא ממהלכי בנק ישראל"
● שאלת היום | מה הוביל לשיא החדש והאם זה הזמן להשקיע בזהב?
למעשה, התחזקות השקל החלה בסוף אוקטובר. מי שנתן את האות לכך היה נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שהודיע שהריבית לא תרד ושבבנק פועלים לשמור על שער המטבע המקומי. כדי לאזן את הביקושים, בבנק הכריזו על תוכנית למכירת דולרים בהיקף של עד 30 מיליארד דולר. בסופו של דבר נמכרו כ־8.5 מיליארד דולר "בלבד", אבל נראה שהמהלך עבד.
"ריבוי התרחישים האפשריים"
למרות שמצב השקל התייצב, בבנק ישראל לא הכריזו על הפסקת התוכנית למיתון שוק המט"ח. "ריבוי התרחישים האפשריים מקשה על חיזוי ההתפתחות הכלכלית בישראל", מסביר קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בלאומי. "נוצרה אי וודאות גדולה, כשגם האטה וירידה באינפלציה יכולות לתרום להפחתת ריבית, מה שעשוי להגדיל את פער הריביות בין ישראל לארה"ב ולהתפתח לריצה אל הדולר".
בשוק מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בקרוב, וימשיך במגמה זו לאורך 2024. "מדד המחירים האחרון תומך בזה, לאור הירידה החדה באינפלציה והתקרבות ליעד העליון של בנק ישראל (3%)", אומר לוי. כמו כן, גם בארה"ב צופים הורדת ריבית בשנה הקרובה, זאת לאחר שג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב, אותת כי צעד זה מתקרב. בעקבות כך, הדולר נחלש מול סל המטבעות, כשבמקביל השקל התחזק ביותר מ־1% ביחס לדולר.
לוי מדגיש כי גורם נוסף ומשפיע על שער השקל וקבלת ההחלטות של הבנק המרכזי, הוא התנהגות הממשלה. "במידה והמדיניות שלה תהיה הדוקה יותר, בנק ישראל יוכל להקל על הכלכלה מצד המדיניות המוניטרית בהפחתת ריבית, ולהיפך".
