רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: Associated Press, Khalil Hamra
אם מישהו היה צריך חותמת שטורקיה היא מידידותיה המועילות ביותר של חמאס, הוא קיבל אותה במלחמת חרבות ברזל. בזמן שהיא מעניקה אכסניה לבכירי חמאס, הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן מוביל קו של רטוריקה אנטי־ישראלית מובהקת, ובאנקרה לא ממש מנסים להסתיר את היותה מוקד פעילות כלכלית של ארגון הטרור, משום שהם לא מכירים בו ככזה.
● ראיון | האלוף שבטוח: ישראל תצטרך להסלים את התגובה בצפון. ומה הסיכוי למלחמה חדשה?
● בצל החשש מסין: שתי עסקאות לתעשייה האווירית באסיה
טורקיה היא בסיס משמעותי של משרד ההשקעות של חמאס היושב מחוץ לרצועת עזה, ומנהל באופן שוטף נכסים ביותר מחצי מיליארד דולר. בטורקיה ככלל, ובאיסטנבול בפרט, נעשית פעילות זו דרך קרנות השקעה, חברות ועמותות סיוע.
בשנה שעברה הייתה לישראל הזדמנות פז להצר את צעדי חמאס. נשיא המדינה יצחק הרצוג ביקר במרץ באנקרה, ובמאי הגיע ארצה שר החוץ הטורקי דאז, מבלוט צ'בושולו. בשני המקרים היו אלה ביקורים ראשונה מזה 15 שנה. אנקרה רצתה בנורמליזציה עם ישראל, אולם בירושלים - במקום לדחוק בטורקים להצר את פעילות חמאס במדינה - החליטו לנרמל את היחסים לאחר ארבע שנים ללא שום דרישה מהותית. כך ממשיכה המדינה לשמש כמסלקת כספים של חמאס באין מפריע.
הזדמנות פז שפוספסה
מי שישראל רואה כבכיר ברשת המימון של חמאס הוא אחד ממייסדי גדודי עז א־דין אל קסאם, וכיום מחזיק תיק האסירים - זאהר ג'בארין. הארכי־טרוריסט הכווין שורת פיגועים רצחניים במהלך האינתיפאדה הראשונה, ובעקבותיהם השב"כ עצר אותו ב־1993. הוא נידון למאסר עולם ועוד 35 שנה, אבל במסגרת עסקת שליט שוחרר וגורש לטורקיה. שם, לצד סגן מנהיג חמאס סאלח אל־עארורי, הוא מיתג את עצמו כבכיר המערך הפיננסי המקומי. במסגרת המערך שהקים מעורב משוחרר נוסף בעסקת שליט, ג'יהאד יע'מור, שהיה מעורב בחטיפת נחשון וקסמן ז"ל.
כבר ב־2018 קיבלנו דוגמה משמעותית לאופן שבו חמאס מעביר את הכספים מטורקיה. באותה שנה עצרו השב"כ והמשטרה מרצה למשפטים מטורקיה, ג'מיל טקלי, ואחריו את תושב אום אל־פאחם, דרע'אם ג'בארין, בחשד למעורבות בהעברת כספים מטורקיה לפעילויות טרור ברצועת עזה וביו"ש. מי שגייס את השניים הוא זאהר ג'בארין, שאין לו קשר משפחתי לג'בארין מאום אל־פאחם. דרך החקירות התגלה כי יע'מור היה אמון על הקשר בין חמאס יו"ש לבין מטה ארגון הטרור בטורקיה. לפי המידע שהתקבל משב"כ, טקלי היה מעורב בצבירת נכסים בטורקיה עבור חמאס, ואילו ג'בארין נע על קו איסטנבול־ישראל ודאג להעברת הכספים.
גוף בולט במארג שמוביל ג'בארין הוא חברת הנדל"ן טרנד GYO. בעת שתוכננה הנפקתה בשנת 2018 היו בכירי חמאס הבעלים של 75% מהחברה. מזכירות האוצר האמריקאית סימנה את החברה כבר במאי אשתקד כחלק מהפורטפוליו של משרד ההשקעות של חמאס. השנה, ב־27 באוקטובר, בשל פשעי 7 באוקטובר, הושתו סנקציות כלכליות על החברה ובכיריה, אלאדין שנגולר, גולשה ייע'ידולו וארווה מנגוש, וזאת בשל מתן סיוע מהותי, חסות ותמיכה כספית לחמאס. מניית החברה הגיבה אז בעלייה של 19% בתוך כשלושה שבועות, אולם מאז צנחה בחזרה לשווי שנמוך בכ־9% מהשווי במועד ההודעה על הסנקציות.
כלי משמעותי בהעברת הכספים לפעילי הטרור של חמאס הוא חלפני כספים. כבר בשנת 2019 הושתו סנקציות על רשת חלפני הכספים רדין, שמפעילה סניפים באיסטנבול ובגזיאנטפ. בה בעת סומנו שני אזרחים עיראקים, אסמעיל טאש ומרואן א־ראווי, כדמויות מפתח בפעילות הזו בציר הזה עבור חמאס.
הבנקים לא מוגבלים
בזירה הבנקאית לא חלות על חמאס שום מגבלות בטורקיה, אבל בכל זאת יש בנק בולט בפעילות ארגון הטרור - קובייט טורק. הבנק, כמו מקביליו, מאפשר לחמאס העברות כספים ללא שום מגבלה. לפי וול סטריט ג'ורנל, המציאות הזו הובילה בכירים אמריקאיים לקיים פגישה עם בכירי המערכת הבנקאית הטורקית, ובה הבהירו את דרישתם: הפסיקו את מימון הטרור והלבנת ההון, אם ברצונכם לשמור על גישה לשווקים הפיננסיים האמריקאיים.
ספק אם בכירי הבנקים הטורקיים מתרגשים מהאיומים האמריקאיים, שהרי הקשר עם חמאס רחוק מלהיות פרשת מימון הטרור הראשונה שבה הם מעורבים. ב־2019 הואשם האלקבנק, שבבעלות ממשלת טורקיה, בהונאה בנקאית והלבנת הון עבור חברות באיראן, בניגוד לסנקציות נגד טהרן. עד היום הבנק לא הוענש.
"ההרתעה האמריקאית נעלמה", אומר לגלובס ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "אף שכל מיני תהליכים מתנהלים נגד טורקיה בבתי משפט בארה"ב, הטורקים לא רואים איזו ענישה או מהלך שהכאיב להם בשל הקשר עם איראן. ארה"ב לא רוצה להרוס את יחסיה השבריריים עם טורקיה, ולכן מאפשרת לה להמשיך לשתף פעולה עם חמאס. האמריקאים משתמשים בקלף הזה בתור איום, אבל בהיעדר עונש - הטורקים חשים ביטחון שלא יענשו גם במקרה של חמאס".
ארגונים במסווה תמים
זירה בעייתית נוספת במנגנון מימון הטרור של חמאס בטורקיה היא באוניברסיטאות. בהוראה ישירה וכתובה של הנשיא ארדואן, ניתנו מלגות לתואר שני ולדוקטורט לסטודנטים מעזה. ההוראה לא נוגעת לכלל הסטודנטים הפלסטינים אלא לעזתים באופן ספציפי, וזאת כדי לוודא שכמה שיותר בכירי חמאס ומקורביהם ימצאו מקלט בטורקיה.
כבר ב־2019 הגדירה ישראל את "אגודת בית הסטודנט הפלסטיני" בטורקיה כארגון טרור, בהיותו משתייך לחמאס. האגודה מעניקה מעטפת כלכלית וחברתית לסטודנטים פלסטינים בטורקיה, במטרה לאתר ולגייס פעילים לחמאס. בהתחשב בפיתוח האמצעים של חמאס ובהתפשטות האגודה בשנים האחרונות גם לדרום לבנון ולסוריה, אותם סטודנטים צוברים סל יכולות שמגדיל את האמצעים שמשאפשרים לחמאס לתקוף את ישראל.
גוף נוסף תמים למראה שהוא כלי טרור לכל דבר ועניין הוא "הוועידה העממית של הפלסטינים" (PCPA). באמצעות המוסד, שלכאורה נועד לקדם את מעמדם של הפלסטינים בחו"ל, חמאס מארגן כנסים בעולם.
הנזק שגורמים הגופים הללו לא מסתכם במתגייסים לשורות חמאס. לפני כחודש חוסל סגן מפקד גדודי עז א־דין אל־קסאם בלבנון, חליל חראז (אבו חאלד). אלא שעמו נהרגו שני טורקים שהתגייסו לשורות חמאס, סייפוללה בילאל אוזטורק ויאקופ ארדאל. שניהם היו קשורים עמוקות לקהילה הסלפית בטורקיה, וגיוסם מצביע על כך שפעילות חמאס במדינה לא פונה רק לפלסטינים.
בטורקיה גם מיטיבים לנצל את היקף היבוא הגדול לישראל, שעמד באוקטובר לבדו על כ־348 מיליון דולר, גם לאחר הצניחה נוכח המלחמה. בספטמבר תפס מכס אשדוד בתוך שתי מכולות במשקל 54 טון, שאמורות היו להכיל שקי גבס מטורקיה לרצועת עזה, 16 טונות של אמוניום כלוריד שהוחבא בין השקים. החומר מוכר כמשמש את ארגוני הטרור בעזה לייצור רקטות.