גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפטור בקרנות ההשתלמות מוכיח כמה מהר הפוליטיקאים חזרו לדאוג לחברים שלהם

הדיון החוזר על מס הסוכר הוא הסחת דעת שגורם לנו להתעסק בפרוטות ולשים בצד את הרפורמה האמיתית ● הפטור ממס על קרנות השתלמות נועד לעודד עובדים ללמוד ולחזור חכמים יותר לעבודה. בפועל, למעלה מ־80% מההטבה מגיעים לעשירונים התשיעי והעשירי

מדפי משקאות קלים בסופר / צילום: Shutterstock, defotoberg
מדפי משקאות קלים בסופר / צילום: Shutterstock, defotoberg

מס הסוכר שהוטל בינואר 2022, בוטל במרץ 2023, חזר שוב לשולחן לפני שבוע ואז נגנז עד הפעם הבאה - הוא מופת של הסחת דעת. מדובר בוויכוח נהדר, כזה שמצליח לערבב סוגיות חברתיות, כלכליות ופוליטיות, אבל זהו נתיב שולי וזניח שמסיט אותנו מהמטרה. די דומה לצריכת סוכר. משהו שנותן אשליה של סיפוק ואנרגיה, ומשאיר נזק ארוך טווח. לא שלא נכון לנהל דיון בשאלה אם מדובר במס מוצדק או לא (אני לגמרי בעדו), אלא בגלל שזה אפילו לא זנב שמכשכש בפיל הענק שעדיין תקוע בחדר של כולנו.

ראיון| המומחה שמעריך: אחת הבעיות הביטחוניות של ישראל תיפתר בקרוב
שר האוצר מקדם: החברות הביטחוניות יספקו נשק "חינם" ולא ישלמו דיבידנד למדינה
המילואים מכבידים על המעסיקים: "המדינה יכולה לעזור יותר עם מימון ההפרשות הסוציאליות"

שיהיו מספיק נבונים לא לגעת בסוכר

מזה חודשיים וחצי כל ישראלי מבין וזועק שצריך פה שידוד מערכות כללי, טלטול של כל המערכת הציבורית, ובסוף אנחנו מתעסקים במס על סוכר. המלחמה הכואבת בחוץ תעלה לנו לפחות 200 מיליארד שקל, סדר גודל של 100 אלף שקל מכיס של כל משפחה, ואנחנו מבזבזים זמן בוויכוח על מס שיניב, לפי התחזיות האופטימיות של האוצר, 660 מיליון שקל בשנה - קצת יותר מפרומיל (0.15%) מהמסים שאנחנו משלמים למדינה.

ואם נגיד שהמס נועד בעיקר לחנך אותנו, למטרה נעלה של אורח חיים בריא? ברצינות, זה סוגר לכם את הפינה של "חינוך" הישראלים? ברור שהנזק מצריכת הסוכר אדיר, שהעובדה שישראל מובילה בעולם המערבי בשיעור קטיעות גפיים בשל נזקי הסוכרת עצובה במיוחד, אבל מגיע לנו לקבל מהמדינה חינוך משמעותי בהרבה מאי־צריכת סוכר בקולה. אם כבר, כשהמדינה חובשת את כובע המחנך גם במדיניות המס, שתתכבד ותדאג לתמריצים להפחתת סוכר ושאר מזיקים בשורה של מוצרים נוספים על המדף. או בעצם, אם המדינה נזכרה שתפקידה גם לחנך, שתתחיל מהתחלה - תמריצים ראויים למורים ושיפור הציונים של תלמידי ישראל. אם נהיה שוב אור לגויים בהשכלת ילדינו, הם יהיו מספיק נבונים לא לגעת בסוכר, בלי קשר לגובה המס.

אנשי האוצר הבטיחו לציבור הישראלי שינוי גדול פי כמה. כולנו הבנו שבשלה העת לרפורמת ענק, כולל במערכת המס הישראלית, שמלאה חורים והטבות שמעניקים למשל לבעלי הון על חשבון אנשים שמתפרנסים מעבודה. בחודש הבא תעלה תקרת הפטור ממס למי שמשכיר דירה מ־5,471 שקל לכ־5,700 שקל בחודש. למה? ככה. כי כל ניסיון לעצור את עדכון התקרה, ובטח לביטולה, נתקל בפוליטיקאים עם יותר מדי חברים שנהנים מהפטור הישן.

תקראו לילד בשמו, שיהיה ברור מי מרוויח ומי מפסיד

ואין הוכחה טובה יותר לשיטת הטלאי על טלאי במערכת המיסוי שלנו מהפטור בקרנות ההשתלמות. עזבו רגע את הוויכוח אם הוא מוצדק או לא. זוהי הטבה שמסתכמת בכ־8 מיליארד שקל בשנה ולמעלה מ־80% ממנה מגיעים לעשירונים תשיעי ועשירי. אנחנו מדברים על קרנות שהוקמו לממן השתלמות. כשמן כן הן: הטבה מפליגה שנועדה לעודד עובדים לעשות הפסקה מהשגרה השוחקת, כדי ללכת ללמוד ולחזור חכמים יותר לעבודה. זה נכון בעיקר למורים, שיוכלו לצאת לשבתון מדי 7 שנים, בעזרת כסף שייחסך בפטור ממס במשך 6 שנות עבודה.

נכון להיום, ועשרות שנים אחורה, אין שום קשר בין אפיק החיסכון הזה להשתלמות כלשהי. רוצים לתת הטבות לחוסכים לטווח בינוני? בכיף. אבל תקראו לילד בשמו, ושיהיה ברור מי מרוויח ומי מפסיד כשפורסים כך את העוגה. בדצמבר 2020, במסגרת האג'נדה הכלכלית־חברתית שהגישו שורה של כלכלנים לממשלה החדשה ("פרויקט מאה הימים"), ציינו פרופ' מנו טרכטנברג ואיתמר פופליקר מאוניברסיטת ת"א ומוסד שמואל נאמן בטכניון כי "לא רק שאבד הכלח על ההיגיון הכלכלי של הפטור בקרנות ההשתלמות, אלא שהוא פוגע בהוגנות האופקית - בשל העובדה כי שני שלישים של העובדים לא נהנים ממנו, וגם בהוגנות האנכית - שהרי הוא מגביר את אי השוויון".

ובכל זאת, כשהשבוע העזו באוצר להרהר בקול על צמצום ההטבות, וכשברור שבקרוב מאוד נצטרך לשלם הרבה יותר מסים ולקבל הרבה פחות שירותים ציבוריים, השאלות של הוגנות ושל חלוקה נכונה וראויה בכלל לא עלו. החלומות הגדולים על רפורמה ועל ישראל חדשה בעקבות המלחמה באים כבר עכשיו עם כוכבית חשובה - בתנאי שזה לא ייפגע בי ובחברים שלי.

כוכבי השבוע

מצוין: כשלדנה עזריאלי שווה להפסיד
דנה עזריאלי יכלה לחייך השבוע. כישלון הזרוע האינטרנטית של קבוצת עזריאלי הוכיח בין השאר שהעסקים "האמיתיים" שלה על דרך בטוחה. מה זה הפסד של 300 מיליון שקל, כשביד השנייה היא מחזיקה בקלפים יקרים וחשובים לה פי כמה? אין בשורה טובה יותר לעזריאלי מכך שישראלים מעדיפים למשש בידיים את הסחורה שהם רוצים לקנות ב"קופסאות המסחר הסגורות" הקרובות לביתם. היא אפילו לא צריכה יותר לתחזק כגיבוי וכגידור השקעה באתר אינטרנטי, "עזריאלי קום", ששרף לה כסף רבעון אחרי רבעון.

למעשה, אם האתר המקוון היה פורח, ומשאיר אותנו לקנות בעיקר מהכורסה, עזריאלי הייתה צריכה להיות מודאגת פי כמה. במקום זה, האתר נסגר, ועזריאלי נשארה עם 21 קניונים שהניבו לה רק ברבעון השלישי הכנסות משכירות של 252 מיליון שקל. אלה רשומים אצלה בדו"חות בשווי של 15.5 מיליארד שקל, ועוד עשרות אלפי מ"ר חדשים נמצאים כבר בבנייה.

בלתי מספיק: הטעות של כחלון
מי שפחות חייך השבוע הוא משה כחלון. דווקא כשמערכת הפוליטית עושה סימנים של ריסטרט, ולא מעט אנשים שכחו את הגחמות הפופוליסטיות בימיו כשר אוצר (הגרלות לדירות מסובסדות, הטבות "נטו כחלון" ועוד), הודיעה רשות ניירות ערך על סיום החקירה בפרשת יונט קרדיט ועל חשד כי השר לשעבר, ששימש כיו"ר החברה למתן אשראי, ביצע עבירות דיווח, מרמה והפרת אמונים.

כחלון לא חשוד בגניבה, אלא בכך שעצם עין כשידע כי בעלי השליטה העבירו כספים במרמה מהחברה הציבורית לפרטית, בעשרות מיליוני שקלים. הרי בשביל זה הביאו אותו - להיות עלה תאנה לחברה שהתנוססו מעליה הרבה סימני שאלה. קרוב לוודאי שגם הוא ידע זאת, אבל הוא לא הצליח לסרב למשרה מפנקת כל כך (8.3 מיליון שקל לשנה, שקוצצו בסוף). חמדנות ופזיזות הן תכונות שניכרות בפוליטיקאים, אבל בוודאי לא מתאימות לאלה שאנחנו רוצים פה אחרי המלחמה.

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%