גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית הממשלתית להוצאת שוק השכירות מהקיפאון

לגלובס נודע כי האוצר, רמ"י והחברה הממשלתית "דירה להשכיר", גיבשו שורת צעדים לעידוד ענף השכירות ארוכת הטווח, שמאז עליית הריבית ב־2022 נכנס לקיפאון ● חלק מהצעדים, כמו הורדת מחיר המינימום במכרזים ופתיחת הפרויקטים למשקיעים פרטיים, דורשים את חתימת שר האוצר ● שינויים בתמהיל המכרזים כבר אושרו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי ציולם: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יוסי כהן, יוסי זמיר
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי ציולם: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יוסי כהן, יוסי זמיר

ארבעה צעדים שונים שהוחלטו במשרד האוצר, ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והחברה הממשלתית "דירה להשכיר", מעוררים אופטימיות זהירה באשר להתאוששות אפשרית בענף הנדל"ן לשכירות ארוכת טווח בשנה הבאה. הצעדים הם: הורדת הרף של מחירי המינימום על קרקעות; שינויים בתמהילי מכרזים בעייתיים; מתן אפשרות למשקיעים פרטיים לרכוש דירות בפרויקטים להשכרה ארוכת טווח, וסבסוד עלויות הפיתוח. רובם נמצאים כעת בהליכים מתקדמים של אישורים.

התנאי החדש של שר הבינוי והשיכון לשכירות במחיר מופחת 
איך מכניסים קיבוץ לתוך יישוב קיים: מפוני כרם שלום עוברים לאשלים 

נזכיר כי 2021 הייתה שנת גאות היסטורית בשוק הנדל"ן הישראלי, שבה בוצע שיא חסר תקדים של עסקאות - כ-150 אלף. במקביל, גם מכרזי קרקעות ברמ"י צברו אז תאוצה גדולה, כשהיא שיווקה יותר מ־60 אלף יחידות דיור בהכנסות של 31 מיליארד שקל. שנת 2022 נפתחה בתנופה הגדולה של קודמתה, הן מבחינת כמות עסקאות שבוצעה בשוק, והן מבחינת כמות שיווקים של רמ"י. אולם בהמשך אותה השנה, לאחר סדרה של העלאות ריבית מצד בנק ישראל, השוק הצטנן מאוד, ומכרזים החלו להכשל.

ב־2023 השוק כבר נראה אחרת לגמרי. עוד לפני המלחמה קצב העסקאות הוא הנמוך ב־20 השנים האחרונות, ומכרזים רבים של רמ"י נותרו ללא משתתפים. בענף הדיור להשכרה, שמונה מתוך 18 מכרזים שנערכו השנה הסתיימו בכישלון. כעת מקווים בענף כי הצעדים החדשים יוציאו אותו מן השפל, כשניצנים לכך כבר החלו להיראות לאחרונה.

 

הריבית עלתה, והכדאיות ירדה

ענף הדיור להשכרה בישראל מבוצע בשלושה מסלולים: הראשון כולל יזמים פרטיים, שמנצלים את החוק לעידוד השקעות הון, להסבת דירות מגורים לדירות להשכרה לתקופה של חמש שנים לפחות. המסלול השני הוא קרנות ריט - קרנות באחזקה ציבורית המחזיקות בין היתר נדל"ן למגורים - שרוכשות דירות בשוק החופשי ומשכירות אותן לתקופה של 20 שנה. המסלול השלישי, יזום על ידי החברה הממשלתית "דירה להשכיר", שמפרסמת באמצעות רמ"י מכרזי קרקע במחיר מופחת ליזמים שיבנו על הקרקע דירות להשכרה ל־20 שנה.

המסלול האחרון הוא הבולט מבין השלושה. בעוד ששני המסלולים הראשונים כוללים אלפי דירות, במסגרת "דירה להשכיר" בוצעו עד כה מכרזי קרקע לכ־20 אלף יחידות דיור, ולכן החשיבות שלו קריטית לעתיד הענף.

בשנה וחצי האחרונות השכירות ארוכת הטווח על שלושת מסלוליה מצויה במשבר כבד ביותר. באופן בסיסי היזמים רואים לנגד עיניהם את התשואה שיקבלו על דירותיהם, אל מול הריבית שישלמו בגין הליווי. עם העלאות הריבית לרמות של 7%־8% בשנה, בעוד שהתשואות נותרו ברמות של 3% - הכדאיות להקמת פרויקטים כאלה נפלה.

בנוסף, האוצר יזם שינוי קריטי במסלול חוק עידוד השקעות הון, שייאלץ את היזמים להשכיר את הדירות לתקופה של 20 שנה, מה שהוריד עוד יותר את הכדאיות הכלכלית להסבת דירות להשכרה.

2023 מסתכמת במיעוט מכרזים לשכירות: אמנם 16 מכרזים יצאו לאור בשנה הזו, בדומה למספר המכרזים שיצא בשנה שעברה, אך רק שבעה מהם נדונו - חלק משום שנדחו עקב המלחמה, וחלק משום שברמ"י וב"דירה להשכיר" החליטו לעצור, כיוון שלא הייתה להם היתכנות כלכלית. מכרזים אלה התייחסו בעיקר לערי הפריפריה.

בשבעת החודשים האחרונים של השנה, חמישה מכרזים נכשלו. אולם, בשבוע האחרון הסתיימו בהצלחה מכרזים בגני אז"ר ברמת גן, ובגבעת מרדכי בירושלים. עוד קודם לכן הצליח מכרז אחר בגני אז"ר, שנערך לפני שלושה חודשים, שכנראה מסמן את נקודת השינוי.

באותו מכרז זכו החברות רייסדור ורמי שבירו בקרקע ל־279 יחידות דיור, כששילמו כ־88 מיליון שקל (כולל פיתוח). דובר אז על מחיר שפל, שכן בדצמבר שעבר זכתה אשטרום בקרקע בתל השומר הסמוכה, במחיר שגבוה כמעט פי ארבעה עבור קרקע ליחידת דיור. ואולם אם נלך עוד יותר לאחור לשיא הגאות בשוק, ב־2021 זכתה גזית גלוב במכרז גדול במחיר ליחידת דיור שהיה גבוה כמעט פי שישה מהמחיר של שבירו ורייסדור.

לעומת זאת, המחיר שתשלם הזוכה במכרז הנוכחי, חברת פרשקובסקי, על קרקע ליחידת דיור, מגיע ל־384 אלף שקל. מצד שני, הוא גבוה ב־25% מהמחיר ששילמו רייסדור ורמי שבירו. אחד מהגורמים שהעלו את המחיר בתקופה כה קצרה היה הכפלת מספר היזמים שהתמודדו במכרז מארבעה אצל רייסדור ושבירו לשמונה אצל פרשקובסקי.

ב"דירה להשכיר" מעודדים מכך שלמכרזים האחרונים הוגשו מספר גדול יחסית של הצעות. בנוסף, לאחר תקופה ארוכה שבה השוק הזה היה נתון בידי שחקנים מסוימים, למכרזים האחרונים הופיעו גם יזמים חדשים, שלא היו קודם לכן בענף ההשכרה.

 

"השוק מתחיל לחזור לנקודת שיווי משקל"

השאלה הגדולה שעולה היא מה קרה שענף מת קם לפתע לתחייה. "שינויי הריבית הביא יזמים שמאמינים בשוק השכירות להמתין ולבצע שינוי מסלול, אך לאחרונה בהחלט רואים שהשוק מתחיל לחזור לנקודת שיווי משקל", אומרת ענבל דוד, מנכ"לית חברת "דירה להשכיר". "אמנם זה ייקח זמן כי בסוף המספרים קובעים: המימון עולה אותו דבר, בפריפריה ערך הקרקע נמוך יותר וזה מאתגר, במרכז הארץ יש יותר בשר, ולכן סביר שקודם יילקחו המכרזים היותר אטרקטיביים באזורי הביקוש".

אבל לא רק. לפני כשלושה חודשים התקבלה החלטה במועצת מקרקעי ישראל להוריד את מחיר המינימום במכרזים לשכירות ארוכת טווח לרמה של 15% משומת רמ"י, במידה ובמכרז משתתפים יותר משלושה יזמים. כשתאושר ההחלטה, היא תשווה את מצב מכרזי השכירות ארוכת הטווח למצב המכרזים הרגילים. מנכ"ל רמ"י, ינקי קוינט, תולה בצעד זה תקוות.

עניין אחר, שבאוצר וברמ"י מאמינים שישנה את המצב בענף השכירות ארוכת הטווח, הוא מתן האפשרות למשקיעים פרטיים לרכוש דירות בפרויקטים לשכירות ארוכת טווח, ולהינות מהתשואות בגינן. עם זאת, הם לא יוכלו לנהל את הדירות שלהם, שיישארו בידי הגוף שינהל את כלל הפרויקט. מצד שני, הם יהיו פטורים מהדאגות הרגילות של משקיעים שרוכשים לעצמם דירה רגילה.

באוצר תולים בצעד הזה תקוות רבות, שכן מלכתחילה דרישות התשואה מצד משקיעים פרטיים נמוכות מאלה של יזמים וגופים מוסדיים - כך שהם יוכלו לחיות בשלום עם התשואות הקיימות. היזמים ייהנו מהתקבולים שיקבלו עבור הדירות שימכרו. "זה מצב של Win־Win", מסכים קוינט.

שתי ההחלטות הללו התקבלו במועצת מקרקעי ישראל, כאמור, אך טרם נחתמו על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ועל כן לא נכנסו עדיין לתוקף. ההערכה כי בקרוב הוא יחתום עליהן, והדבר נוטע בגורמים השונים את התקווה ששנת 2024 תיראה טוב יותר מקודמתה.

כיצד תשפיע המלחמה על שוק הנדל"ן?

נושא אחר שבו 2024 תיראה אחרת הוא תמהיל הדירות במכרזים בעייתיים, בעיקר בפריפריה. כפי שנחשף בגלובס, הכוונה במכרזים בפריפריה היא לשלב במכרז אחד דירות להשכרה ארוכת טווח עם דירות למכירה. בצורה כזו, מאמינים ברמ"י וב"דירה להשכיר", יזמים רבים יראו בפרויקטים הללו אטרקטיביות רבה יותר מאשר בפרויקטים שמציעים רק דירות להשכרה.

ולבסוף, עניין מפתח לענף הדיור כולו ובפרט לשכירות ארוכת הטווח, הוא סבסוד עלויות הפיתוח. "אנחנו עובדים על החלטה כזו בשיתוף עם האוצר ומשרד השיכון, כי ברור לנו שללא סבסוד, מכרזים רבים בפריפריה לא ייסגרו כלל", אומר קוינט.

בחודשים הקרובים אמורים להיסגר 14 מכרזים לכ־3,400 יח"ד, שהבולטים שבהם הם 234 יח"ד בגבעת רם בירושלים, 180 יח"ד במתחם מכבי יפו בתל אביב, 272 יח"ד ראשונות שישווקו להשכרה בכפר סבא, ו־120 דירות שישווקו לראשונה ביישוב ערבי - טירה.

מצד שני יש מכרז ל־199 יחידות דיור במעלות, שנדחה עד כה ארבע פעמים בשל האיומים בצפון. עדיין דוד וקוינט רואים במכרז הזה, כמו גם במכרז אחר ל־144 דירות בחצור הגלילית, סוג של מבחן לכוחו של השוק, גם בעיתות של מלחמה.

קוינט אומר כי בעקבות המלחמה הוא רואה עלייה בביקושים לפרויקטים במרכז, וירידה בביקושים לפריפריה, במיוחד למקומות שמסומנים כמסוכנים. "בזמנו יזמים הביעו עניין רב בדיור להשכרה בקרית שמונה ודיברו על הפוטנציאל שם. היום הפרמטר הביטחוני גובר על התשואות". בכך מצביע קוינט גם על גורם נוסף שעשוי לקבוע ככל הנראה כיצד ייראה שוק הנדל"ן בשנה הבאה.

עוד כתבות

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

מאות עובדי אינטל יפוטרו בימים הקרובים. מה הם יקבלו בעזיבה?

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח ● אינטל מציעה חבילות פרישה מוגדלות לפורשים מרצון

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

נשיאת נציבות  האיחוד האירופי, אורסולה פון־דר־ליין ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Raa, Fritz Nordengren

רגע האמת של אירופה: ביבשת מתלבטים איזו עסקת סחר לסגור עם ארה"ב

מסתמן שהדדליין להטלת מכסים הוארך ל־1 באוגוסט. על הפרק עומדים יחסי סחר בהיקף 1.6 טריליון דולר ● הדעות באירופה חלוקות בין תמיכה בהסכם מהיר לחשש מוויתורים ● האפשרויות המרכזיות: רכישת אנרגיה מסיבית מארה"ב לצד ״מכס מינימלי״ של 10% על סחורה אירופית