מספר החברות שקמו בישראל הגיע לשפל של עשרים שנה
ההייטק הישראלי פועל במצב משברי כבר מחודש מאי 2022. מאז עברו יותר משנה וחצי של ירידת ריביות, בריחת משקיעים, פיטורי ענק, שאחריהם הגיעו גם המהפכה המשפטית שהסעירה את הענף וכעת המלחמה שמשביתה רבים מעובדיו ומביאה משקיעים חובבי-יציבות להפנות לו עורף.
● דוח חדש: סך גיוסי ההון בהייטק נחתך ביותר ממחצית לעומת אשתקד
● ראיון | בכיר במשרד הכלכלה חושף: חברת ענק נוספת בדרך לישראל
ובתוך כל זאת, אפשר גם למצוא כמה שבבים של תקווה: הסביבה המאקרו כלכלית העולמית משתפרת וסביבת הריביות מתחילה לנטות לכיוון מטה - דבר שעשוי להזרים כבר בקרוב כסף נזיל נוסף לתעשייה. הנה חמש הערות על סיכומי השנה כפי שנחשפו היום (ה') בדוחות סיכום השנה של לאומי-טק ו-IVC וכן במצגת סיכום השנה של קרן ווינטג' שהוצגה הבוקר בפני כ-300 משקיעים בכנס שערכו קרן פיוז'ן ופירמת פרל כהן.
1ההתרסקות נבלמה, לבינתיים
מגמת ההתרסקות העולמית בהיקף ההשקעות בסטארט-אפים, כמו גם בהיקף הגיוסים של מנוע ההשקעות בהייטק - קרנות ההון סיכון, נבלמה, והנתונים התייצבו בחודשים האחרונים על מספרים שמזכירים את השנים 2017 או 2018. אפילו המלחמה לא פגעה באופן כבד בגיוסי ההון לסטארט-אפים: אלה נפגעו ב- 15% ביחס לרבעון הקודם, למרות שביחס לרבעון המקביל, הירידה היא משמעותית: 56% פחות בשנת 2022 שעדיין החלה כשנה של בועה כלכלית.
אם משווים רק את שלושת הרבעונים הראשונים של השנה בהיקף גיוסי ההון לנתון המקביל באירופה ובארה""ב, מקבלים ירידה קיצונית יותר - 60% בישראל, ביחס ל-47% באירופה ו-39% בארה"ב. חלק מהירידה נובע בגלל המאפיינים הגיאופוליטיים של ישראל, אבל חלקו גם מוסבר על ידי היקפו הקטן של השוק המקומי וגם במאפיינים הייחודיים שלו: הענף בישראל צמח מהר יותר בקורונה והיה חשוף מדי לשווקים כמו פינטק, סייבר ותוכנה ארגונית.
2איחור אופנתי
המשקיעים והיזמים בישראל מאחרים בדרך כלל ברבעון או שניים אחרי עמיתיהם בארה"ב בתגובות שלהם לתנודות הכלכליות, אך נראה שהמלחמה האריכה את הפער הזה אף יותר. סבבי גיוס המגלמים ירידת שווי לחברות, פיטורי ענק או אף סגירה של חברות גדולות הן עדיין מראה נדיר ביותר בישראל - בניגוד למתרחש, למשל, באירופה או ארה"ב. רבים קיוו שיוכלו להגיע ל-2024 מבלי הצורך לבצע מהלכים שכאלה, ואחרים אף דוחים אותו לסוף המלחמה, או לפחות לסוף השלב האינטנסיבי שלה.
בקרב השותפים בקרנות גם נוקטים בדחיינות ולא מגייסים קרנות הון סיכון חדשות. אחרים מאטים מאוד את התהליך הגיוס - זאת על מנת שלא להתאכזב ולגלות שהמשקיעים אינם מוכנים להשקיע בהם שוב. כל זה הביא לנתון המדהים שהתגלה בדוח של IVC: למרות המלחמה, קיימת עלייה מסוימת בגיוסים בשלבים הצעירים ביותר בחברות הישראליות - אך הם נערכים בעיקר על ידי משקיעים זרים, כאלה שכבר סיימו לשבת על הגדר וחזרו להשקיע. הישראלים, שטמנו את הידיים עמוק בכיסים בכל השנה שעברה, עודם ממתינים. בינתיים, מספר החברות שקמו בישראל הגיע לשפל של עשרים שנה: 400 חברות בלבד.
3האקזיטים בסייבר "הצילו" את ישראל
בתחום המיזוגים והרכישות של חברות הפורטפוליו, נראה שמצבה של ישראל טוב מזה של ענף הטכנולוגיה באירופה או ארה"ב: היקף האקזיטים בישראל עלה על 4 מיליארד דולר מאז תחילת השנה, ומסמן את שנת 2023 כשנה אף טובה מקודמתה, ושווה ברמתה ל-2020, כך על פי ווינטג'. אחת הסיבות לכך היא הריכוז הגבוה של חברות סייבר צעירות בישראל שנמכרו השנה בהיקפים גבוהים מאוד. כך, מכירתן של דיג סקיוריטי וטאלון לבדן ייצרו הכנסה של מיליארד דולר לבעלי המניות שלהן.
חמש חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר - בהן אמזון, גוגל, מיקרוסופט, מטא ואפל - הפסיקו בפועל לבצע רכישות גדולות, גם בישראל, ובתעשייה מצפים שרצף של דוחות חיוביים ושיפור במאקרו כלכלה העולמית יחזיר אותן לתלם. מיזוגים ורכישות הפכו לערוץ המימושים המועדף על משקיעי החברות מפני ששוק ההון עדיין סגור - הנפקת חברת התוכנה קלאביו ברבעון השלישי לא הוכיחה את עצמה - ובינתיים שווי החברות רק הולך וצונח. לכן מכירה של חברה מוקדם ככל האפשר, גם כזו שרק החלה להציע את מרכולתה לשוק, היא ציווי הישרדותי.
4העולם מתאושש, אבל לא בתחומים בהם יש לישראל יתרון
"אין לנו יתרון בבינה מלאכותית: כבר לא מדובר בתחום התקשורת או הסייבר שבהם יש לישראלים יתרון ברור גם כחלק מהניסיון שרכשו בצבא", אמר הבוקר ליעד אגמון, נציג קרן אינסייט בישראל בכנס המשקיעים של קרן פיוז'ן ופירמת פרל כהן. "אין בישראל את העומק המחקרי בתחום - לא נוצרה כאן שכבה של דוקטורנטים ומומחים מהאקדמיה - לכן האתגר הוא גדול בתחום הזה ויש הרבה שלא קורה פה מספיק, בזמן שהעולם התעורר בגדול".
בשנה האחרונה נוצרו בישראל שלושה "חדי קרן" - חברות טק פרטיות בעלות שווי הגבוה ממיליארד דולר -אחד הם הוא AI21- חברת הבינה המלאכותית היוצרת של פרופ' אמנון שעשוע, שגייסה פעמיים בגלל עודף משקיעים. החברה מבוססת על ידע מחקרי שהגיע מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומעסיקה רבים בעלי תואר שלישי. קל לשער שלו היו קמות בישראל חברות המתחרות בה, הן היו מצליחות לגייס הון ולגדול.
5יש סיבה לאופטימיות
למרות המלחמה והריביות שעדיין גבוהות, שוררת בתעשייה אופטימיות: הצפי לירידת הריביות בשנה הבאה, הגאות בשוק ההון - נאסד"ק מציין עלייה של 45% מאז תחילת 2023 - והעלייה בהשקעות בארה"ב ואירופה מחזיר מעט צבע ללחיי המשקיעים והיזמים. רמזים לעלייה לישראל - המשקיע גיגי לוי-וייס אף נוקט במספר של מאות אלפים - מספקים תקווה שישראל תחווה גל עלייה חדש של מהנדסים, אקדמאים ואולי אפילו את שיבתם לישראל של כמה מאלה שירדו ממנה - ממדינות כמו ארה"ב, קנדה וצרפת.