גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפגן הכוח של הנשים במלחמה לא קנה להן מקום בשולחן מקבלי ההחלטות

המלחמה הביאה נשים רבות לתפקוד שיא - בצבא, בהובלת כיתות כוננות ובמגזר הפרטי - אבל הן נשארות מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות ● החלטה של האו"ם נועדה להבטיח את ייצוגן בניהול סכסוכים אלימים, אבל בישראל היא לא מיושמת, ומותירה פער מקומם בין עשיית הנשים למקומן בהנהגה

חיילות צה''ל. מחסור בנשים בפיקוד הבכיר / צילום: Shutterstock
חיילות צה''ל. מחסור בנשים בפיקוד הבכיר / צילום: Shutterstock

בוקר ה־7 באוקטובר. רפ"ק שפרה בוכריס (44), מפקדת יחידת הסיירות במג"ב, דתייה ואם לעשרה, הבינה את המתרחש. בלי להמתין לפקודה, היא יצאה לשטח ובמשך 12 שעות, תחת אש בלתי פוסקת, חילצה פצועים מהטבח ברעים. יחד עם הצוות שלה היא זיהתה 11 מחבלים, אזקה אותם והעבירה אותם לידי צה"ל. למעלה מ־20 שנה בוכריס מפקדת על גזרת רמת נגב במג"ב, וגם שתי בנותיה הגדולות לקחו חלק במלחמה.

פורטפוליו | היא הייתה שחקנית כדורעף מצטיינת, היום היא אחראית על שלושה גדודים ו-800 מילואימניקים
דעה| אל תחכו ל"שש אחרי המלחמה": הביאו מודעות מגדרית עכשיו

הרבש"צית של קיבוץ ניר עם, ענבל ליברמן (25), התעוררה לקולות רחפנים בגבול עזה. גם היא לא חיכתה לפקודה. ליברמן רצה מבית לבית, ארגנה את אנשי כיתת הכוננות, ציידה אותם בנשקים מהנשקייה והציבה אותם בנקודות אסטרטגיות במארבים לאורך גדר הקיבוץ. המחבלים שהגיעו לקיבוץ נבלמו בשער הראשי, ופריצתם סוכלה על ידי כיתת כוננות חמושה וערוכה לקרב. סער פז, חבר הקיבוץ, תיאר את גודל ההצלחה הביטחונית שנבעה מקבלת ההחלטות של ליברמן: "החלטה שוברת שיוויון של הרבש"צית האלופה שלנו לחלק נשקים ולשלוח אותנו לגזרות שונות, אף שקיבלה הוראה רק להכין את כיתת הכוננות".

בקיבוץ עלומים, מטבח ביתה של האחות המיילדת מיכאלה קורצקי (45) הפך לבית חולים שדה. כשילדיה עם הסבא והסבתא בממ"ד, קיבלה קורצקי פצועים רבים לביתה וטיפלה בהם באמצעים הדלים שהיו ברשותה.

בקיבוץ השכן נחל עוז, סגן אילן אלחרר (20) הבינה שהיא המפקדת בשטח לאחר שהסמג"ד נפצע. אילן, קצינת מבצעים של גדוד 13 בגולני, ניהלה את החמ"ל של הבסיס בקיבוץ. כ־100 מחבלים הגיחו לבסיס לפנות בוקר במסווה של אזעקת טילים, אילן קיבצה את החילים במיגונית ורצה לחמ"ל ומשם ניהלה את הקרב. היא חילצה 7 חיילים, ושבה מבית החולים ישר לגדוד.

בצוהרי אותו היום, התייצבה ד"ר נורית בובליל (51), מנהלת המעבדות במכון הלאומי לרפואה משפטית במכון באבו כביר והתחילה להכין את המעבדות להתמודדות עם אירוע חרום. מאז החיים האישיים שלה זזו הצידה והיא הקדישה את זמנה מבוקר ועד לילה כדי לייצר סדר במאות שקי הנרצחים והחללים שמגיעים אל המכון, ולסייע בזיהוי הגופות.

הרשימה עוד ארוכה, אבל פועלן של הנשים הללו ושל שלל נשים נוספות לא קנה להן מקום בשולחן מקבלי ההחלטות.

אחת בקבינט ורק אחת מנהלת משרד ממשלה

"תמיד הסבירו לנו למה אנחנו לא יכולות, והמלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר הוכיחה אחרת", אומרת חברת הכנסת לשעבר ואלוף משנה במיל' נירה שפק (57). שפק היתה יו"ר הוועדה למוכנות העורף ורק לפני שנה התריעה: "אנחנו על שעון חול". לדבריה, "נשים הן 51% מהאוכלוסייה, ולא יכול להיות שיהיה להן ייצוג כה דל. זה לא חייב להיות אחד לאחד, אבל אחוז כל כך נמוך מעיד על מגמה ברורה".

שפק מכהנת היום בוועד המנהל של פורום דבורה, עמותה שחרטה על דגלה לקדם את שילובן של נשים בתחום הביטחון ומדיניות החוץ במדינת ישראל, באמצעות יצירת רשת של נשים מקצועיות בתחומים אלה.

הצצה לאתר של פורום דבורה מאפשרת לעשות בקלות סדר בדברים. בקבינט הביטחוני יושבת היום אישה אחת (שרת התחבורה מירי רגב), מנכ"לית אחת מכהנת מתוך 33 מנכ"לים במשרדי הממשלה, ומתוך רשימה ארוכה של 31 שרים - זוהי הממשלה השנייה בגודלה בכל הזמנים לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה - יש 6 נשים בלבד.

מה הייחודיות של ישראל בחוסר ייצוג נשים, ועם כל כך הרבה נשים פעילות ומוכשרות, איך לא נופצה תקרת הזכוכית?
"בארץ מקדשים את המיליטנטיות. ומי מגיע למקומות של מקבלי החלטה? מי שאתה מכיר. ומי היה בתפקיד כך שהזדמן להכיר אותו? גבר. ולמה זה? אם ניקח את הלוחמים והלוחמות, לוחם עם פרופיל מסוים מיד מקבל תפקיד - ונשים ההפך: נשים צריכות להוכיח.

בישראל מקדשים את הצבא, אומרת שפק, אף שמי שקבע את מדיניות הביטחון של ישראל בשנות ה־50 היה בן גוריון, שלא היה רמטכ"ל. "וזו אותה מדיניות ביטחון שאנו מחזיקים ופועלים לפיה עד היום", היא מוסיפה.

נירה שפק / צילום: יח''צ

"כשהייתי מנחה סדנאות לקראת שירות של בנים ובנות, אני זוכרת מערך שיעור של משרד הביטחון שבו הראו קטע מסדרת הטלוויזיה 'טירונות', שבו חייל צריך לעבור קיר, והמפקד מפציר בו: 'מצדי תעבור דרך הקיר'. הטירון לוקח פטיש ושובר בקיר חור, ובמערך שיעור כתוב: 'לא תמיד צריך לקפוץ מעל הגדר'. אבל עבור נשים השיעור הזה לא רלוונטי, והמסר הזה לא תקף, כי אצלנו לא מדובר בתקרת זכוכית שיש לשבור", טוענת שפק. "כשאת נותנת מכה בזכוכית, היא מתנפצת. אצלנו זו לא תקרת זכוכית. אלה אלפי ידיים של גברים שאוחזות אחת את השנייה".

לאחרונה לקח פורום דבורה חלק פעיל בשתי עתירות משמעותיות, בג"ץ הלוחמות, המבקש לקבוע כי לנשים זכות שווה להתמיין לתפקידי לוחמה ביחידות המיוחדות; ובג"ץ המנכ"ליות, נגד הפרת החובה לייצוג נשי הולם במינוי מנכ"לים במשרדי הממשלה.

באמ"ן רצו "התייחסות שאינה מתפשרת"

יש שנוטים לחשוב שהמפכה הפמיניסטית כבר מאחורינו. שלושה דורות של פמיניזם מודרני ונשים יכולות להצביע, לנהוג ולעבוד במגוון רחב יותר של תחומים ותפקידים. אך בדיוק בתקופה שנשים בולטות בפעילות האזרחית, ההיעדר שלהן מעמדות קבלת ההחלטות ואפילו ההשתקה שלהן זועקות לשמים.

ההשתקה הזו חולשת על כל הרמות. כנראה שהשיא שלה היה ההתעלמות הבוטה מהתצפיתניות שהיו העיניים שלנו על הגבול וחזרו והתריעו, אך קולן לא נשמע. והיה עוד קול שלא נשמע: בחודש יולי השנה, לפי פרסומים, נגדת ותיקה ביחידת 8200, הממונה גם על תחום מחקר תורת לחימה בחמאס, התריעה בשרשור מיילים על המתקפה העתידית של ארגון הטרור. היא הזהירה כי לחמאס יכולת לתקוף באופן נרחב הרבה יותר מכפי שצה"ל ערוך. עוד פורסם כי קצין בכיר ביחידה אמר לאותה נגדת כי זהו תרחיש דמיוני. לא ברור אם המידע הגיע לראש אמ"ן אהרון חליוה, אך בהחלט עולים פה סימני שאלה קשים.

ראש אמ״ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

סימני השאלה גוברים כאשר מעיינים בחוברת שפרסם המרכז למורשת המודיעין ביולי 2022 תחת הכותרת "הנני כאן! על מגדר ומודיעין בישראל". בחוברת שלל מאמרים על חשיבות שילוב נשים בתפקידי מודיעין, המחסור בנשים בפיקוד הבכיר בצה"ל וכו'. היא נפתחת בדבר ראש אמ"ן, חליווה עצמו: "הטמעת גיוון מגדרי בכל הדרגות משפרת את איכות השיח, מעודדת דעות שונות, השקפות שונות וזוויות השתכלות שונות ומשמרת את אמ"ן כגוף רלוונטי, יעיל, חזק ומכריע". עוד כתוב בפתיח שעליו חתום חליווה: "נושאים הנוגעים לשוויון מגדרי דורשים התייחסות שאיננה מתפשרת".

מקום 97 מבחינת שיעור נשים בפרלמנט

"בשלב זה, הסיפור מקומם בכמה שהוא לא חדש", אמרה לגלובס פרופ' נעמי חזן, עמיתת מחקר בכירה במכון ון ליר בירושלים, פרופסור אמריטה למדע המדינה ולימודי אפריקה באוניברסיטה העברית. "בהשוואה לעולם אנחנו במצב מאוד עגום". ואכן, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה ישראל מדורגת במקום ה־97 בעולם מבחינת שיעור נשים בפרלמנט. "אף שיש עלייה ניכרת בעשור האחרון בייצוג נשים בכנסת, זה די עומד במקום", אומרת חזן, לשעבר ח"כ מטעם מרצ ונשיאת הקרן החדשה לישראל.

לדבריה, "אי אפשר להגיד שאין התמחות, ניסיון, פעילות ומחקר בקרב נשים בכל תחום - מדיני, חברתי, כלכלי וביטחוני. אפשר להציג בקלות רשימה מכובדת של נשים מובילות, גם בנושאי פתרון סכסוכים. ואז, כשמגיעים לקבינט הביטחוני, יש משקיפה אחת אולי. בקבינט המלחמה אין אף אישה. זה זועק לשמיים.

"נשים מתנדבות, פועלות, הן בכל מקום. בכל הפגנה, בכל מחאה ובכל עשייה. ואילולא היו נשים, המדינה היום לא היתה מתפקדת", טענה חזן. "מדינה כמו שלנו לא יכולה לוותר בקלות על למעלה מ־50% מההון האנושי שלה. נשים הן גם הרוב המכריע של בוגרי תואר ראשון, שני ושלישי בישראל. ההון האנושי קיים, והוא לא מיוצג. אם היתה לך רזרבה כזו בבנק היית אדם עשיר. ואנחנו עשירים".

מה ההשלכה המרכזית של הדרה כזו?
"אחת הבעיות המרכזיות היום, היא שבגלל ההרכב של מקבלי ההחלטות אין גיוון בחשיבה. הזרקת הידע והניסיון הנשי הייתה מספקת את מגוון הדעות הנחוץ כל כך בימים אלה. מדינה מגוונת כמו שלנו, כל הזמן חושבת באותן קונספציות, שרק נופלות על הפנים בצורות טרגיות".

פרופ' חזן מחדדת כי זו אינה שאלה של נשים בלבד. "אם מעלים את זה כסוגייה נשית זה הולך לאיבוד. זו שאלה חברתית בסיסית. היעדר נשים זו בעיה כלל חברתית וזה בא על חשבון כולם, גם על חשבון גברים".

ההחלטה שלא יושמה והתוכנית שלא קרתה

אחרי שנים של מאבק, ב־31 באוקטובר 2000 יצאה החלטה מספר 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, המצהירה על המחויבות של מועצת הביטחון להגן על נשים ולהבטיח את ייצוגן בתהליכי שלום ובפוליטיקה הבינלאומית. ההחלטה התייחסה לצורך בהגנה על נשים במהלך עימותים אלימים ובעקבותיהם; וכן לחובה להבטיח את השתתפותן במוקדי קבלת ההחלטות ובחברה האזרחית לשם מניעה, ניהול ויישוב של סכסוכים כאלה.

בשנת 2014 התקבלה בישראל החלטת ממשלה המחייבת ניסוח של תוכנית פעולה לאומית לשוויון מגדרי, ברוח החלטה זו של האו"ם, אך טרם נערכה תוכנית שכזו. כמעט עשור חלף.

במרץ 2022 תוכנית עבודה ארצית לקידום שוויון מגדרי היתה כבר כפסע מאישור הממשלה. אולם ברגע האחרון התוכנית, שנעשתה בשיתוף פעולה בין־משרדי, נדחתה בשל פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה שגררו שינויי לו"ז, וככה הגענו למלחמה שהכתה פה בישראל.

ולנשים הישראליות עדיין אין קול מספק, הן עדיין צריכות להידחק בקושי לעמדות מפתח שיכריעו את גורלן. הנחיצות של הקול הזה רק מוכיחה את עצמה בסכסוך בדרגת אלימות כה קיצונית, שבו נשים נאלצו להסביר שגופן אינו כלי בידי האויב - גם לארגוני נשים בעולם.

הפער המגדרי הזה, שחושף את פניו במדינות מפותחות שלכל הפחות רוצות לראות את עצמן כדמוקרטיות, הוא במובן מסוים הרבה יותר אכזרי מקודמו. אם ניקח את הצבא כמקרה מייצג, הפער כבר לא נובע כביכול מסיבות נטורליסטיות (העליונות ה"טבעית" של הגבר בצבא) ולא תרבותיות (שימור הזהות הצה"לית). מעל לכל מתנוסס רק פער אחד עיקש - בין אלה שנכללים בקבלת החלטות ומקבלים מקום בשולחן, לבין אלה שמודרות ממנו.

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"