בית הדין לצדק בהאג / צילום: ap, Peter Dejong
ישראל תתייצב בשבוע הבא לראשונה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) לדיון בתלונה שהגישה דרום אפריקה נגדה על פשעי מלחמה ורצח עם ברצועת עזה. זאת לאור הסכנה למתן צו שיגביל את פעילות צה"ל ברצועה במאבק בחמאס. בעקבות התלונה נערכו דיונים בהשתתפות צה"ל, משרד החוץ ומשרד המשפטים. אמש (ב') נערך דיון בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, והוחלט כי ישראל תתייצב להליך.
● מלכת דנמרק פתחה את נאום הפרישה שלה עם המלחמה בישראל
● טורקיה: התובע הכללי הוציא צווי מעצר ל-46 חשודים בעבודה עם המוסד
● האם כדאי לישראל שבית הדין בהאג יחקור את מעשי הטבח של 7 באוקטובר?
התלונה הוגשה בשבוע האחרון בטענה כי ישראל עושה "שימוש חסר הבחנה בכוח והרחקה בכוח של תושבים". בתלונה מפורטים מספרי פגיעה באוכלוסיית הרצועה, בהם 21 אלף הרוגים, תוך הפניה לדוחות של ארגון הבריאות הבינלאומי על סכנה לרעב, ולפעילות צה"ל במוקדים אזרחיים בהם בתי משפט, מוזיאונים ומסגדים. דרום אפריקה מבקשת מבית הדין להוציא בדחיפות צו ביניים לישראל שיורה לה להפסיק את הפעולות הצבאיות ברצועה ולפעול נגד ההתבטאויות.
הסכנה בפניה ניצבת ישראל היא שבית הדין יוציא צו שיגביל את פעילותה ברצועת עזה במאבק נגד חמאס. בית הדין לא מטיל סנקציות, אך באפשרותו לפנות למועצת הביטחון של האו"ם ולבקש אכיפה. עם זאת, במועצת הביטחון יש לארה"ב זכות וטו, בניגוד לכוחה בבית הדין - אחת מתוך 15 שופטים.
ארוע משמעותי בעל השלכות שליליות לישראל
עו"ד רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט בינלאומי וכיום ראש המחלקה לבוררויות בינלאומיות במשרד עורכי הדין הרצוג, אומר: "צריך לקחת את ההתפתחות הזו ברצינות רבה. זה אירוע משמעותי, שעלולות להיות לו השלכות שליליות למדינת ישראל. צווים ופסיקות של בית הדין הם מחייבים. בתרחיש החמור, שבו בית הדין יוציא בטווח הזמן הקרוב צווים זמניים נגד מדינת ישראל, עלולות להיות לכך השלכות במישור המדיני, לרבות בהיבטים מעשיים מאוד. למשל, זה עלול להשפיע על ההחלטה של מדינות אם לאפשר מכירה של אמצעי לחימה למדינת ישראל.
"אני חושש מאוד גם מהקרנה על זירות משפטיות אחרות, כמו החקירה הפלילית שכבר מתנהלת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. אני מקווה מאוד שבית הדין יימנע מהוצאת צווים זמניים. יש בשירות הציבורי של מדינת ישראל צוות משפטי מצוין, אבל הליכים מן הסוג הזה לא תמיד מוכרעים רק משיקולים משפטיים".
"חשוב להבין שלבית הדין יש סמכות להתערב בזמן אמת, ולכן האירוע משמעותי יותר ממה שהיה עד היום", אומר עו"ד יובל קפלינסקי, לשעבר מנהל המחלקה הבין־לאומית בפרקליטות המדינה והיום יועץ למשרד עוה"ד גדעון פישר. "זו הסיבה לדעתי שהחליטו לשתף פעולה עכשיו. בית הדין יכול להוציא למשל צו זמני שמורה לצה"ל להסיג את כוחותיו מעזה".
קפלינסקי מסביר כי האתגר של ישראל כעת, ככל שהיא מעוניינת להמשיך בלחימה בחופשיות, הוא "להאריך את ההליך כדי לאפשר לישראל זמן פעולה, ובהמשך לפעול שלא יינתן צו אופרטיבי. כל צו שיינתן, תהיה בו הכרה שבית הדין השתכנע שישראל מבצעת פשעי מלחמה".
פרק המפרט התבטאויות של גורמים ישראלים רשמיים
התלונה שהגישה דרום אפריקה מגיעה לאחר שגורמים בכירים התבטאו בפומבי בנוגע לפעילות הצבאית, כשברקע ביקורת בעולם על הפגיעה באזרחים ברצועת עזה. כתב התלונה כולל פרק המפרט התבטאויות של גורמים ישראלים רשמיים, בהם ראש הממשלה, שרים בכירים, חברי כנסת וקציני צה"ל. בין ההתבטאויות - כאלה שמשתמעת מהן כוונה להתנקם ולפגוע בעזה ובתושביה: אזכור הפסוק "זכור את אשר עשה לך עמלק"; "צריך לתת מכה שלא נראתה 50 שנה ולהוריד את עזה" וסרטון של חיילים ששרים "נמחה את זכר עמלק. אין בלתי מעורבים".
הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, הציגה בפני הרמטכ"ל הרצי הלוי ופורום מטכ"ל את טיעוני התביעה - מספר ההרוגים הגדול בעזה, ההרס הנרחב, במקביל לציטוטים בתקשורת על אופי הפעילות ברצועה.
לדברי עו"ד שיינדורף, "יש להצטער על האמירות. חלק מההתבטאויות האלה שמופיעות - מוטב היה להן אילו לא נאמרו, והן לא משקפות את המדיניות האמיתית של מדינת ישראל ואת מצב הדברים".
לדברי עו"ד קפלינסקי, הבעייתיות היא בכמות ההרוגים ברצועה ובהתבטאויות המוצגות בתלונה. "הצטברות כל-כך גדולה של התבטאויות מול השתיקה של הגורמים הרשמיים הופכת לאיכות, ולכן אני חושש. חשוב פחות להתבטא באופן הזה. המשפט של הרמטכ"ל שאמר שלא יורים באנשים שנכנעו הוא יחיד, לא היו הרבה התבטאויות כאלה. אין לזה מספיק חשיפה. לא מספיק לומר שאנחנו הצבא הכי מוסרי. צריך להראות התבטאויות שמבהירות מהן הכוונות האמיתיות ומביעות עמדה על ההרוגים הלא רצויים".
לבית הדין הבינלאומי לצדק יש שני תפקידים: להכריע בסכסוכים ולתת חוות-דעת לבקשת האו"ם. בית הדין מורכב מ-15 שופטים ממדינות שונות, בהן ארה"ב, סין, רוסיה, לבנון ויפן. ישראל ודרום אפריקה חברות באמנה למניעת השמדת עם, המקנה סמכות לדון לבית הדין. לכן על פניו, ישראל לא צפויה לטעון להיעדר סמכות דיון.
ישראל התייצבה בשנות ה-50 בבית הדין כשתבעה על מטוס שהופל. בשנת 2004 נקבע בחוות-דעת לבקשת האו"ם כי חומת ההפרדה מנוגדת למשפט הבינלאומי, ובית הדין קרא להפסיק את הבנייה ולפרק את החלקים שנבנו מעבר לקו הירוק. ישראל חלקה על סמכות בית הדין בנושא ישראלי פנימי ולא השתתפה בדיון. בסוף 2022 החליטה העצרת הכללית של האו"ם לבקש חוות-דעת על הכיבוש הישראלי בגדה מערבית ובמזרח ירושלים. ישראל הגישה עמדה בכתב בהליך, ובפברואר 2024 קבוע דיון בעל-פה.
"ישראל מחוייבת לדין הבינלאומי ופועלת לפיו"
דובר משרד החוץ מסר כי "ישראל דוחה בשאט-נפש את עלילת הדם של דרום אפריקה. טענתה משוללת יסוד עובדתי ומשפטי ומהווה ניצול שפל וזילות של בית הדין. דרום אפריקה משתפת פעולה עם ארגון טרור שקורא להשמדת מדינת ישראל. ארגון הטרור חמאס, אשר מבצע פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות וניסה לבצע רצח עם ב-7 באוקטובר, הוא האחראי לסבל של הפלסטינים ברצועת עזה, כשהוא משתמש בהם כמגינים אנושיים וגונב מהם סיוע הומניטרי.
"ישראל מחויבת לדין הבינלאומי ופועלת לפיו, ומכוונת את מאמציה הצבאיים נגד ארגון הטרור חמאס וארגוני הטרור המשתפים עימו פעולה, ורק נגדם. ישראל הבהירה כי תושבי רצועת עזה אינם האויב, והיא עושה מאמצים לצמצום הפגיעה בבלתי מעורבים ולאפשר כניסת סיוע הומניטרי לרצועה.
"אנחנו קוראים לבית הדין הבינלאומי לצדק ולקהילה הבינלאומית לדחות על הסף את הטענות חסרות הבסיס של דרום אפריקה".