חברות צעירות נהפכות לפגיעות יותר ויותר / צילום: Shutterstock, PeopleImages.com - Yuri A
דוח סיכום שנת 2023 בהייטק הישראלי מטעם מכון המדיניות והמחקר SNPI, שמתפרסם היום (ד') מאשש, ולא באופן מפתיע, את החששות מהנקודה הנוכחית בה נמצאת תעשיית ההייטק הישראלית.
● אפליקציית ה-AI של מיקרוסופט יצאה לדרך. תחליף את ChatGPT?
● הבועה שהתנפצה וההבטחות הרפואיות: מה צפוי לביומד הישראלי ב־2024
למרות שהתעשייה העולמית כולה סבלה מהמיתון הכלכלי העולמי, חוסר היציבות המקומית והמלחמה בחודשים האחרונים הובילו לכך שהשנה שזה עתה נגמרה, שנת 2023, היא שנה של משבר בהייטק הישראלי. המשבר מתבטא גם בירידה משמעותית בסך היקף ההשקעות, בפרט השקעות בסבבים מוקדמים, בירידה במספר סבבי הגיוסים, בעזיבה של קרנות זרות שהשקיעו כאן בעבר (ירידה שהיא אף חדה יותר לעומת שנים קודמות) וגם ירידה בהשקעות של קרנות מקומיות. עוד עולה מהדוח כי בהשוואה לתעשייה בארה"ב, עומק המשבר מתחדד, כשהירידה המקומית בהיקף ההשקעות היא כפולה.
סך ההשקעות בשנה הנוכחית הוא הנמוך מזה חמש שנים
בבחינה של נתוני ההשקעות במבט רבעוני, מצטיירת מגמת ירידה מתמשכת מאז הרבעון השני של שנת 2022, ירידה שהגיעה לשיאה ברבעון האחרון של שנת 2023. ברבעון זה, סטארט-אפים ישראלים גייסו סך של 1.3 מיליארד דולר, זאת במסגרת 78 סבבי גיוס - מה שמהווה את הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז שנת 2017. חשוב לציין כי הירידה בהשקעות אינה ייחודית לישראל, כאשר גם באירופה ובארה"ב נרשמה ירידה בהשקעות הון-סיכון, כך לפי הדוח, ירידה שהחלה עוד בשנת 2022, זאת עם ההאטה הגלובלית בכלכלה העולמית ועליית האינפלציה. עם זאת, ניכר כי התעשייה המקומית נפגעה בצורה קשה יותר.
עם זאת, מציינים במסגרת הדוח כי בשלב הנוכחי עוד לא ניתן לדעת במדוייק איזה חלק מהירידה בעסקאות המקומיות יש לייחס לאי היציבות הפולטית שקדמה למלחמה, כמו גם למלחמה עצמה, ואיזה חלק תלוי בתנודתיות של מחזורי עסקים, כלומר, לאחר גידול חד במלאי ההון לעיתים צפוי תיקון בצורה של מיעוט השקעות. כמו כן, אם אי היציבות הפוליטית והמלחמה מובילים לפגיעה באמון המשקיעים בישראל, את ההשפעה של כך, כמו גם את הירידה שתגיע בשל השפעה זו, לא ניתן יהיה לראות באופן מיידי אלא בטווחי זמן של שנים.
לדברי המכון, כמו שנטען גם טרם המלחמה, אי היציבות הפוליטית הישראלית מסכנת את עתיד תעשיית ההייטק המקומית. עמדה זו מתבססת על כלל עבודות המחקר פרי המכון כמו גם על שיחות עם משקיעים, יזמים וגורמים נוספים באקוסיסטם. לפי הדוח, למרות שלא ניתן לקבוע זאת בצורה חד משמעית בנקודת הזמן הנוכחית, עדיין ישנן אינדיקציות רבות שמצביעות על כך שהתעשייה המקומית נמצאת מאחור לעומת תעשיות טק מובילות אחרות, בשל אי היציבות הפוליטית והביטחונית המקומית.
חברות צעירות נהפכות לפגיעות יותר ויותר
בשנים האחרונות נרשמה ירידה משמעותית בכמות הסטארט-אפים החדשים שמוקמים בישראל כמו גם ירידה במספר סבבי ההשקעה המוקדמים. לראייה, כך לפי הדוח, בשנת 2023 ירדו מספר סבבי ההשקעה המוקדמים בכמעט 50%, זאת בהשוואה ל-2022. אמנם גם שנת 2022 התאפיינה בירידה במספר סבבי השקעות בשלבים מוקדמים, אך למרות זאת סך ההשקעות נותר חיובי. הדוח מצא כי הפגיעה בהשקעות לא הייתה רק בשלבי הסיד, אלא גם בשלבי A.
יתרה מכך, כאשר מפרידים את החברות לפי השנה שבה גייסו את סבב הסיד, עולה מן הדוח כי בעוד שמצבן של חברות שגייסו סיד לפני שנת 2022 הוא עדיין טוב, חברות שגייסו בשלב זה ב-2022 עצמה נמצאות במצוקה. ובפירוט, חברות שגייסו לשלב סיד בין השנים 2019 ל-2020, הצליחו להגיע לגיוס הבא שלהן, לסבב A, מוקדם בהרבה מהצפוי בהשוואה היסטורית, מה שמייצר מצב שבו למרות הירידה בגיוסים בשנה וחצי האחרונות, שיעור החברות שאכן עברו משלב הסיד לשלב שאחריו עדיין נותר גבוה, זאת כאמור לחברות שגייסו סיד לפני שנת 2022. לעומת זאת, חברות שגייסו סיד בשנת 2022 נמצאות בפער שלילי וחסר תקדים.
עם זאת, מצוין בדוח כי יתכן שהירידה המתמשכת במספר הסטארט-אפים היא תולדה טבעית של התבגרות האקוסיסטם בישראל. לדבריהם, כל סקטור בתעשיית הטק בתחילת דרכו מאופיין בהרבה חברות קטנות וצעירות, ולאחר תקופה, כשצומחות מתוכן חברות גדולות ובוגרות, קצב הקמת החברות החדשות מאט. עם זאת, נתוני ההשקעות בשלבים מוקדמים ב-2023 מעידים על פגיעה של ממש ביזמות הישראלית, כאשר פגיעה זו בעצם מהווה שילוב של חוסר נכונות של משקיעים להשקיע בשלבים מוקדמים בהם הסיכון רב יותר, והעדפה של יזמים פוטנציאלים למשרות בטוחות יותר בחברות גדולות על פני הקמת סטארט-אפים.
גורמי סיכון: המצב הביטחוני המורכב והיעדר מדיניות נאותה
אחד החששות המרכזיים בשנת 2023 היה שבשל חוסר היציבות המקומי, קרנות הון-סיכון זרות יפסיקו השקעותיהן בסטארט-אפים ישראליים. במסגרת הדוח, נבחן שיעור קרנות ההון-סיכון הזרות שהשקיעו בהייטק הישראלי בשנת 2022, קרנות שאחר כך לא חזרו להשקיע ב-2023. הנתונים מעלים תמונת מצב עגומה ומדאיגה, לפיה שיעור קרנות ההון סיכון הזרות שחדלו להשקיע בישראל, זאת בשנת 2023, עומד על 42% - יותר מכפול ביחס לממוצע בשנים 2018-2022, אז השיעור עמד על כ-17% של קרנות הון סיכון זרות שלא חזרו להשקיע בתעשייה המקומית. הקפיצה זו מהווה סימן לכך שחלק ניכר מהקרנות הזרות אכן מתרחקות מהשוק הישראלי, או לחלופין, אינן מוצאות סטארט-אפים אטרקטיביים להשקעה, כך לפי הדוח.
גם בקרב המשקיעים המקומיים נרשמה ירידה, עם כי באחוזים נמוכים יותר, כאשר 32% מקרנות ההון-סיכון הישראליות לא חזרו להשקיע ב-2023, זאת לעומת ממוצע של 19% בשנים קודמות.
ירידה אחרי עשור של פריחה
המשבר הנוכחי מגיע לאחר שבעשור הקודם התרחשה פריחה של ההייטק הישראלי, שנהנה אז מתנאים אופטימליים, הכוללים בין היתר יציבות ביטחונית כמו גם סביבה מקרו-כלכלית יציבה, ושיאו של גל חדשנות המבוסס על אינטרנט, מובייל, ומחשוב ענן. בהתאמה, נרשמה עלייה ברוב המדדים: ההשקעות עלו מכ-1 מיליארד דולר בתחילת העשור לכ-10 מיליארד דולר בסופו, מספר חברות המו"פ הזרות הכפיל את עצמו מכ-200 לכ-400, וחברות צמיחה ישראליות לא הסתפקו עוד באקזיטים מוקדמים - אלא כיוונו לסטטוס של יוניקורן ולהנפקות. כל אלה באו לידי ביטוי גם בעלייה בהשקעה הלאומית במו"פ אזרחי ובעלייה באחוז העובדים בהייטק מתוך סך המועסקים במשק.
תמונת המצב בעשור הנוכחי, זאת בין היתר לאחר מגפת הקורונה, שלאחריה חלה התאוששות חזקה של הייטק העולמי והמקומי, ואז נפילה חדה כתוצאה ממיתון עולמי ואי יציבות פנימית, היא מדאיגה. הדוח ביקש באמצעות 4 שאלות לבחון את יכולתה של תעשיית הטק המקומית להמשיך להיות קטר הצמיחה של המשק הישראלי: השאלה הראשונה אליה התייחס הדוח נוגעת למצב הביטחוני והגיאופוליטי, ועד כמה ביכולתו לפגוע בהשקעות בתעשייה המקומית. נסיבות מדאיגות צפות מול שאלה זו, ביניהן המשך אי הוודאות הביטחוני והפוליטי בשנה הנוכחית, כמו גם הגיוס הנרחב למילואים שפוגע לאורך זמן בתפוקה של החברות, ובייחוד בחברות שבתחילת דרכן, כמו גם הפגיעה בתדמית והתלות של ישראל בהשקעות זרות.
הסנטימנט האנטי ישראלי, כפי שרואים וחשים אותו כעת בארה"ב ובאירופה, עלול להשפיע לרעה על משקיעים זרים וחברות בינלאומיות, כך לפי הדוח. עם זאת, מציין הדוח לחיוב את החוסן של התעשייה המקומית שהוכח לאור אירועים ביטחוניים קודמים, כמו גם את איכות ההון האנושי ופעילות משמעותית של חברות רב לאומיות בישראל.
השאלה השנייה היא שאלת אובדן ההובלה הטכנולוגית של התעשייה המקומית. לפי הדוח, חלק גדול מההובלה של התעשייה המקומית תלוי ביכולת שלה להשתלב במהפכת הבינה המלאכותית. לפי הנתונים, ביחס למדינות מובילות אחרות, ישראל עלתה מאוחר על גל הבינה המלאכותית. עוד נכתב כי בעת שמדינות אחרות הובילו אסטרטגיות בינה מלאכותית לאומיות ארוכות-טווח, ישראל הייתה עסוקה ברצף של מערכות בחירות וכינוס ועדות בתחום, שבשל הוואקום הפוליטי לא הובילו להחלטות ולמימוש צעדי מדיניות מומלצים. כמו כן, לפי הדוח, ישראל עדיין נמצאת בשלב מוקדם של גל החדשנות הזה, זאת כאשר בשלבים מוקדמים בפיתוח טכנולוגיה זו התשתיות הטכנולוגיות הן קריטיות אך גם יקרות ומתאפיינות ביתרונות לגודל. לדוגמה, לא ברור כי לחברות ישראליות יש גישה למעבדים חזקים מספיק עבור מודלים גדולים.
ההייטק הישראלי הגיע לתקרת זכוכית?
השאלה השלישית היא שאלת יכולת המשך הגדלת ההון האנושי בתעשיית הטק המקומית. הנתונים מראים כי התעשייה המקומית מבוססת כמעט כולה על הון אנושי מקומי, והצמיחה המשמעותית בשנים האחרונות הובילה לגיוס נרחב יותר של עובדים לענף זה - מה שאולי מעיד על כך שבקרוב נגיע למיצוי כוח האדם בחברה הישראלית שיכול ורוצה לעבוד בהייטק.
כנקודות עתידיות מדאיגות מציין הדוח את איכות החינוך הישראלית, כאשר ההישגים החלשים של ישראל בחינוך בהשוואה עולמית, זאת כפי שבאה לידי ביטוי במבחני פיז"ה - הן במתמטיקה והן במדעים, מדרגים את ישראל נמוך יחסית בממוצע מדינות ה-OECD. חינוך לא מיטבי לא יניב מוחות עתידיים שיוכלו להשתלב בתעשייה.
כמו כן, ההתקדמות בשילוב תתי אוכלוסיות היא איטית מאוד, כך לפי הדוח. לראייה, מציין הדוח מחקר משנת 2022 של זרוע העבודה שמצא כי קצב ההשתלבות של ערבים וחרדים בתעשיית הטק המקומית הוא איטי, כמו גם ציון העובדה כי התוכניות שפעלו בשנים האחרונות להשמת חרדים בהייטק הכשירו קבוצות מצומצמות בלבד וספק אם הן ניתנות להרחבה בהיקפים גדולים. עוד מצויין כי היעדר פעולות ממשלתיות נאותות ובהתאמה מדיניות מוסדרת סביב החינוך, מייצרים פגיעה ארוכת טווח גם כן. לפי הדוח, בשנת 2022 פרסמה ועדת פרלמוטר המלצות לטיפול בבעיית ההון האנושי להייטק, אך בתוך הכאוס הפוליטי והחברתי ששרר מאז, המלצות אלה לא יושמו - והן עלולות להיזנח לחלוטין.
"ישראל עלולה למצוא את עצמה מידרדרת לנקודת אל-חזור"
השאלה הרביעית בה עסק הדוח נוגעת לטיבה של מדיניות החדשנות של מדינת ישראל. בדוח מצויין הנתק הקיים בין הממשלה לתעשיית הטק הישראלית, נתק שהגיע להיקף חסר תקדים בשנה האחרונה, זאת כתוצאה מהרפורמה המשפטית והמחאה שפרצה בעקבותיה. כמו כן, מציין הדוח מסגרת חוקתית מיושנת שמונעת השמה של מדיניות נאותה. הקמת רשות החדשנות באמצע העשור הקודם, בישרה על פרק חדש ביחס של ישראל לחדשנות ועם זאת, חוק המו"פ - המגדיר את גבולות פעולותיה של רשות החדשנות - נותר מיושן. בדוח נטען כי מדיניות חדשנות מודרנית אינה יכולה להישאר מוגבלת למדיניות מו"פ בלבד.
כמו כן מציין הדוח את התחרות העולמית שגוברת עם השנים - בעוד בעבר ישראל נחשבה לפורצת דרך במדיניות החדשנות שלה, כיום מדינות מפותחות רבות וגם חלק מהמדינות המתפתחות מובילות מדיניות פרו-אקטיבית לקידום הסקטור הטכנולוגי. מצב זה מייצר תחרות עזה אל מול אקוסיסטמים אחרים, זאת בין היתר על עובדים, יזמים כמו גם על חברות ומשקיעים.
פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר SNPI, מסר כי "ההייטק הישראלי נמצא במצוקה אחרי שנה קשה במיוחד, עם האטה עולמית, רפורמה משפטית והמלחמה שטרם הסתיימה. אין לישראל את הפריווילגיה להסתמך רק על כוחות השוק, ולהסתכן בדעיכת המנוע של המשק - ואחריו של כלכלת ישראל כולה. כמו במשברי עבר, יש להבטיח שההייטק יתאושש ואף ייצא מחוזק מהמשבר הנוכחי, ויחזור לעמדת הובלה עולמית. אנו קוראים למקבלי ההחלטות לא להתעלם מנורות האזהרה הבוהקות - ולפעול באופן מידי להקמת כוח משימה כלל-ממשלתי, בשיתוף סקטור ההייטק והחברה האזרחית, במטרה לפתח וליישם אסטרטגיה ברורה וארוכת-טווח. ללא מאמץ משותף, ישראל עלולה למצוא את עצמה מידרדרת לנקודת אל-חזור".