הפיצוץ בביירות בו חוסל סאלח אל עארורי / צילום: ap, Bilal Hussein
סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס סלאח אל־עארורי חוסל אתמול (ג') ברובע הדאחייה בביירות, בתקיפה שמיוחסת לישראל. לפי עיתון "נידאא אל־ווטן" הלבנוני, מל"ט ישראלי שיגר טיל שפגע בו ברגע שנכנס לרכבו. בד בבד, טיל או שניים אחרים פגעו בלשכתו.
● חגג את הטבח, היה אחראי על הטרור ביו"ש: מי היה בכיר החמאס שחוסל?
● דין שמואל אלמס, פרשנות | המלכוד הכפול של חיזבאללה בעקבות חיסול אל־עארורי
● המומחה שמסביר: זה מה שמרוויחה ישראל מהחיסול של בכיר חמאס
התמונות שזרמו מהזירה מצביעות על תקיפה כירורגית מאוד, עם פגיעות מדויקות במיוחד. "חיסול סלאח אל־עארורי הוא ביצוע מהסרטים", אומר לגלובס רותם מי-טל, מנכ"ל חברת החדשנות אסגארד מערכות, המתמחה ביישומי בינה מלאכותית ופיתוחים טכנולוגיים לצרכים ביטחוניים. לדבריו, יש כמה דיסציפלינות שונות של תקיפה. הראשונה שבהן ולא מן הנמנע כי ישראל, אם הייתה זו שתקפה, השתמשה בה לראשונה אי פעם - היא הפעלת נחיל. "במתקפה כזו שולחים קבוצה, כשכולם עושים את הדרך ורק אחד מבצע. יש כלי אחד מפקד, אחד אחראי תקשורת, אחד על ניווט ואחד על בקרת נזקים", מסביר מי-טל.
דיסציפלינה אחרת היא מל"ט מתאבד, שמכונה חימוש משוטט. "מל"ט מתאבד הוא חימוש ופלטפורמה מבצעת. בדרך כלל, הוא מל"ט קבוע כנף שמשוגר מפלטפורמה יבשתית, אווירית או ימית. הוא נע בחשאיות כלשהי, מתקן למטרה ומבצע - תוך שהוא משדר לאחור למפעיל", מציין מי-טל. הדיסציפלינה האחרונה היא הטלת חימוש מפלטפורמה בלתי־מאוישת: "כלי טיס בלתי־מאויש הוא כזה שנתנו לו יעדים לתנועה עם הוראות מראש, וכלי טיס מאויש מרחוק הוא כזה עם מפעיל בזמן אמת. יכול להיות מצב שבו הכלי קיבל נ"צ, או מישהו מכוון עם ג'ויסטיק, או שימוש בבינה מלאכותית, שבה הכלי מגיע ליעד ומתמקד לבד באמצעות עיבוד תמונה ולמידת מכונה".
בנוגע להבדלים בין חימוש משוטט לכלי טיס, מסביר מי-טל כי חימוש משוטט תוקף לבד - ללא מספר 2. "מל"ט יכול לתקוף כמה יעדים. ניתן לתת לו משימות שונות: אפשר להגיד שבחלק מהיעד יעשה ניווט, ביעד א' יתקוף, ב־ב' יבדוק נזקים וב־ג' ינווט חזרה".
כיצד כלי טיס יכולים לבצע תקיפה כה כירורגית בסביבה מיושבת?
"התעשיות הביטחוניות עברו בשנות ה־90 ממפות דו־ממדיות לתלת־ממדיות. זה מאפשר לבצע תקיפה כירורגית, למשל להוריד חלון בקומה שלישית - ולא את כל הבניין. לחימוש מנווט יש גם את ממד הגובה, ולא רק הרוחב והעומק. כשהוא רוכש את הנ"צ, התקיפה הופכת כך לכירורגית".
בנוגע לנושא הניווט, מציין מנכ"ל אסגארד מערכות כי ישראל נוקטת במדיניות לפיה היא לא מספקת הצהרה רשמית כמדינה בנוגע ל־GNSS (מערכות ניווט לווייניות בינלאומיות). "מה שאנחנו יודעים מפרסומים זרים ומאמל"ח מערבי ואמריקאי זה שניתן לעשות ניווט שאינו מבוסס תקשורת לוויינית, אלא באמצעות בינה מלאכותית - בדגש על למידת חיזוק. ניתן לתת לעיניים של החימוש לנווט עצמאית. מגיעים לוויינית עד השכונה, ואז ראש הביות של האמצעי מנווט ממש לנקודה", מציין מי-טל.
מדינת ישראל היא מהמובילות העולמיות בתחום כלי הטיס, כאשר כבר ב־1979, סיפקה התעשייה האווירית את הזהבן לחיל האוויר עבור טייסת המל"טים הראשונה. האויבת הגדולה של ישראל, איראן, נכנסה לתחום בשנות ה־80, ומי-טל מציין כי היום היא נמצאת ברמה טכנולוגית טובה. "התעשייה האיראנית התקדמה, בין השאר, באמצעות גניבה אמריקאית".
מי-טל מסכם כי "לישראל יש מקדם של 50 שנה בעסק, אך אוקראינה בחמש שנים מדביקה יפה. בתעשייה הישראלית הייתה זליגה של מוחות לגיימינג ולקריפטו. התעשיות הביטחוניות הישראליות חוו האטה בגרף ההתקדמות המרשים. לאחר 45 שנה, זה קרה מ־2018 ועד היום. בניגוד לדעה הרווחת, אני חושב שישראל בטופ 10 בתחום ולא בטופ 3. כדי לחזור לאותו מעמד, ישראל צריכה לעבור לכלכלת מלחמה, כפי שעשו באוקראינה, ולשים דגש על בינה מלאכותית ותקשורת".