נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)
וורן באפט אמר פעם שגם לו ידע מראש מה תהיה ריבית הבנק המרכזי של ארה"ב למשך עשר שנים קדימה, הוא לא היה משנה שום השקעה בתיק. נזכרתי בזה השבוע, ביום בו הכריז בנק ישראל על הורדת ריבית, כשהבורסה בתל אביב טסה בהובלת מגזר הנדל"ן הישראלי. המשקיעים הסתערו כצפוי על חברות הנדל"ן, שיכלו לנשום מעט לרווחה כשהריבית ירדה ל־4.5%, בעיקר בגלל שמשקל החוב שהן נושאות על גבן - כחצי טריליון שקל אשראי, רק עבור חברות הבנייה למגורים - פחתה מעט. בנוסף ישנה התקווה שזה יתדלק כעת את הביקושים לרכישת נדל"ן, כשהמשכנתאות וההלוואות מעט זולות יותר.
● הריבית בארה"ב תרד אבל אי הוודאות גדולה: מה חושפים הפרוטוקולים של הפד?
● השקל נחלש בשבוע המסחר הראשון של השנה. אלו הסיבות לכך
● שאלת היום | לאיזה שיעור תרד ריבית בנק ישראל
בדיוק באותו היום פורסמו גם התשואות שעשו המדדים של הבורסה בשנת 2023. מי שבלט מעל כולם היה מדד הנפט והגז, שטס השנה ב־38%, אחרי עלייה של 35% בשנת 2022. אחריו היה מדד הבנקים, שעלה השנה ב־11%, והנדל"ן שעלה ב־8%. אלה עדיין גבוהים משמעותית ממדד תל אביב 35, שהסתפק בעלייה צנועה של קצת פחות מ־4%. בארה"ב, אגב, המדד שהציג השנה את התשואה הגבוהה ביותר היה "מדד פילדלפיה", הכולל את 30 חברות השבבים הגדולות, שרשם זינוק של 65% והשלים נסיקה של יותר מ־260% בתוך 5 שנים.
תהילתנו וכספנו בבורסה של גז, נפט, נדל"ן ובנקים
עכשיו, שימו בצד את מבחני התשואה. לא משנה כמה נחמיא לעצמנו על הראש היהודי ועל הסטארט־אפ ניישן, הבורסה המקומית חוזרת ומזכירה לנו עד כמה אנחנו הרחק מאחור. בורסה שמרבית חברותיה נעות וחוגגות בעיקר החלטות ריבית או קידוחים מוצלחים באדמה, והרבה פחות פריצות דרך של חדשנות ומקוריות שיזניקו אותן קדימה. גם בלי להיות יותר מדי טהרנים, מוכרחים להודות שיש משהו עגום בכך שתהילתנו וכספנו בבורסה של גז, נפט, נדל"ן ובנקים.
כבר קיטרתי על העובדה שברשימת החברות הגדולות בבורסות בוול סטריט לא תמצאו אף בנק. העשירייה הראשונה כוללת רק חברות שמוכרות מוצרים של ממש, בעוד שאצלנו ארבעה בנקים מככבים בעשירייה הראשונה. בנטרול המניות שעושות לנו טובה ונסחרות גם פה וגם בוול סטריט, חמשת הבנקים הגדולים תופסים כמעט 30% ממדד 125 החברות הגדולות בתל אביב. נתח דומה לזה של שבע המופלאות במדד S&P500 - אפל, מיקרוסופט, אלפבית (גוגל), אמזון, מטא (פייסבוק), אנבידיה וטסלה. ואיזה הבדל יש בין החזון והמוח של אותן ענקיות טכנולוגיה לעומת מה שעושים הבנקים, כבודם במקומם, שנותנים ולוקחים כסף ומגלגלים מיליארדים רק מהמרווח.
וכשמוסיפים לדומיננטיות של הבנקים את החיבה הגדולה שלנו - בבורסה ולא רק שם - לנדל"ן או להשקעות בגז ונפט, ענפים שרוכבים בראש ובראשונה על סיכוני ענק ועל מינופים אדירים וממילא גם על גובה הריבית לכאן או לכאן, זו מוכרחה להיות מכה קשה לאגו היהודי והישראלי שלנו.
היכולת לקחת חלק במהפכה ענקית
ועוד דוגמה קטנה, אגב סיכומי 2023 שנחתנו עלינו השבוע. בשנה האחרונה גייסו החברות שנסחרות בתל אביב 62 מיליארד שקל בהנפקות איגרות חוב לציבור. מתוך הסכום העצום הזה, לענפי התעשייה והטכנולוגיה זרמו 2.1 מיליארד שקל - כ־3% בלבד. השאר הלך לנדל"ן (23 מיליארד), לבנקים (11 מיליארד) ועוד. וזה לא שהם לא מייצרים שום דבר, אבל בשורה התחתונה - עם כל הכבוד לניהול המבריק של כל מנהלי הבנקים וחברות הנדל"ן - מדובר בחברות שבעיקר דוהרות על רכבת הריבית והכלכלה המקומית כולה, שתיקח אותן למעלה או למטה. מבצע מכירות מבריק או פיקדון יוצא דופן לא באמת ייקחו את העולם מילימטר קדימה.
וכשזה המצב, אולי זו דווקא בשורה מעודדת שישראלים רבים זונחים את בורסת הבנקים, הדלק והנדל"ן ועוברים בהמוניהם להשקעות מעבר לים. לא בכדי היקף חסכונות הציבור במסלולים שעוקבים אחרי מדד המניות הפופולרי S&P500 נמצא היום ברמות שיא של 70 מיליארד שקל, הוכפל בתוך שנה בלבד.
וכן, אחרי הראלי שעשה המדד האמריקאי רק בשנה האחרונה (24%), זה בהחלט כבר נראה מסוכן למדי. ובכל זאת, מי שמשקיע בחברות המוצלחות בוול סטריט יכול להרגיש שהוא נוטל על הדרך חלק במהפכה הענקית של המחשוב והבינה המלאכותית שטורפת את העולם. באותו זמן, מי שמשקיע בחברות המוצלחות בבורסה "שלנו", נוטל חלק בעיקר בעולם של קידוחים מזהמים, חלוקת אשראי ושכפולים של שכונות ושל מגדלי ענק. אם כבר לוקחים סיכון, לפחות שיהיה בשביל מה.
כוכבי השבוע
מצוין: הדלק חייב להיות יקר
במעבר בין 2023 ל־2024 בוטלה השבוע ההפחתה במס הדלק, שהחלה עוד בימי שר האוצר ליברמן. זה היה יותר מקרי מאשר מתוכנן, הכסף פשוט נגמר, אבל אנחנו קיבלנו תזכורת חשובה ומאוד יוצאת דופן לכך שניתן לקבל החלטות ממשלה לא פופוליסטיות, נכונות ואמיצות, למרות הכאב בטווח הקצר.
אף אחד לא נהנה לשלם יותר על מיכל הדלק (עוד 28 אגורות לליטר), אבל ההארכה של הטבת המס הזו מחודש לחודש ואפילו משבוע לשבוע הפכה לפארסה. כזו שגרעה מיליארדי שקלים מקופת המדינה, בלי שמישהו שקל ודן באלטרנטיבות של כספי אותה הטבה. אם הם היו עושים זאת, הם היו מגלים שבבנק ישראל המליצו מזמן דווקא להעלות את עלות הנסיעה שלנו ברכב פרטי, כדי שכמה שיותר ישראלים ישקלו לוותר על נסיעה בו ויעדיפו להישאר בבית או לנסוע בתחב"צ. אם נביט מעט מעבר לאף, זה יהיה בקרוב הסיכוי היחיד שלנו לזוז בתוך הפקק.
בלתי מספיק: המסלול האדום הוא לפראיירים
פראייר מי שבוחר במסלול האדום בנתב"ג. לא בטוחים אם הפרתם את כללי המכס ואולי יש לכם מה להצהיר בכניסה למדינה? הסירו דאגה. הסיכון ככל הנראה שווה את הסיכוי. אם תיתפסו חלילה על המסלול הירוק, שבו צועדים כולם, והסיכויים לכך כמובן קלושים, הקנס יהיה כנראה זעום למדי. ודאי אם אתם מספיק מקושרים ועשירים.
איך אני יודע? כי השבוע פרסמה רשות המסים את "כופר הקנס" שהיא גבתה בשנה שעברה. בין הנתפסים בלט היזם יגאל דמרי, שנתפס במסלול הירוק עם 21,100 דולר (כ־68,350 שקל) שעליהם לא דיווח, בניגוד לחוק. ההסבר שהוא סיפק לבודקי המכס היה שמדובר בין השאר מכספי זכייה בקזינו, ושהוא היה בטוח שצריך לדווח על הכנסת מזומן רק בסכום של 100 אלף שקל ומעלה.
הקנס שקיבל דמרי, תחזיקו חזק, עמד על 1,500 שקל. ההימור לצעוד במסלול הירוק בהחלט נראה משתלם.