יובל ששון / צילום: תומר יעקובסון
מחר (ו') תתייצב ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) באופן חריג כדי לבלום תלונה שהגישה דרום אפריקה על פעילות צה"ל ברצועת עזה. ישראל, שבימים שבשגרה לא משתפת פעולה עם חקירות בבתי דין בינלאומיים נגדה, החליטה הפעם לצאת למאבק נוכח האפשרות שבית הדין יוציא צו להגבלת פעילותה ברצועה. עו"ד יובל ששון, המרכז את נושא המשפט הבינלאומי במטה החטופים, תומך במהלך. "הזירה המשפטית חייבת להיות זירה שישראל משחקת בה ולא מפקירה אותה. הטקטיקה של 'שברו את הכלים ולא משחקים' לא הוכיחה את עצמה. יש למדינה טענות מצוינות להדיפת השימוש הציני של דרום אפריקה כפרוקסי של הרשות והחמאס במשפט הבינלאומי".
● "יכולים למנוע מכירת נשק": ישראל תתייצב בבית הדין בהאג. מה צפוי?
● ארה"ב מבקשת מידע על חמאס. זה הפרס הענק שהיא מציעה
● פס"ד עילת הסבירות: כך הושלמה ההמרה של אלכס שטיין משמרן לאקטיביסט
● הלחימה, הפחדים והחיים שנשארו מאחור: מילואימניקים כותבים מעזה
ששון הוביל בחודש שעבר ביקור חסר תקדים של התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בעוטף עזה, בניסיון לפקוח את עיני היושבים בהאג. בראיון לגלובס הוא מספר על מאחורי הקלעים של הביקור החשוב, למה הוא משוכנע שישראל חייבת לשנות גישה וליזום מהלכים משפטיים ועל תלונת הענק שבדרך.
"עד היום ישראל לא התנהלה במישור המשפטי הבינלאומי, אלא תמיד התגוננה בדיעבד", אומר ששון. "המלחמה הזו לא מתנהלת רק בשדה הקרב בחאן יונס אלא בעוד הרבה זירות - בתקשורת, ברשתות החברתיות, במישור הדיפלומטי־מדיני ובמישור המשפטי. אי אפשר להמשיך ולהיגרר. אנחנו חייבים לעלות להתקפה. להיות שחקנים אקטיביים ויוזמים במישור המשפטי הבינלאומי. אני אומר 'הופכים עליהם תובעים אותם'".
על הביקור של התובע הראשי של ה־ICC כרים אחמד חאן הוא מספר: "קיבלתי פנייה מטעם התובע להגיע לישראל, אחרי שנפגש עם משפחות חטופים שביקשו שיגיע. היו לי פחות מ־36 שעות לארגן סיור שהוא אירוע בסדר גודל היסטורי". לדבריו, בעבר חאן רצה להגיע לישראל ולא נתנו לו להיכנס כתייר, ואף תובע לפניו לא היה בישראל במסגרת התפקיד. ששון מוסיף כי הכול אורגן על ידי המטה, ונימק: "הוא לא אורח של המדינה בגלל היחסים בין בית הדין למדינת ישראל".
"הייתי על גבעה עם התובע, שנינו בוכים"
כדי להבין את חריגות הביקור יש להכיר את אותם יחסים. בית הדין קם על מנת להעמיד לדין פושעי מלחמה מכוח אמנת רומא ב־2002. ישראל חתמה על האמנה אבל לא אישררה אותה, ובכך נמנעה מלהצטרף כחברה. הסיבה שחזרה בה היה הכללת סעיף המתייחס להתנחלויות כאל פשע מלחמה, מחשש שסמכות השיפוט תופעל נגדה. ששון היה בתחילת שנות האלפיים פרקליט במחלקה הבינלאומית והשתתף בדיונים כעוזר של מנהלת המחלקה. התפיסה לאורך השנים הייתה שבית הדין מוטה ופועל נגד ישראל מסיבות פוליטית. ישראל טענה שאין לו סמכות שיפוט עליה, על עזה ועל הגדה. בית הדין דחה את העמדה ואף פתח בחקירה ב־2021 על פשעי מלחמה בעזה ובגדה המערבית. אחד המהלכים הדרמטיים של בית הדין היה בתחילת השנה, אז הוציא צווי מעצר נגד ולדימיר פוטין.
חאן (53) הוא עו"ד המתמחה במשפט בינלאומי הומניטרי, בן לאם אנגליה ואב פקיסטני מוסלמי. הוא נחת בישראל ביום חמישי ולמחרת בבוקר יצא לדרך יחד עם ששון, עוה"ד רז נזרי, דן אלדד וד"ר שלי אביב ייני. "התחלנו בנסיעה דרומה ובדיוק אז הופרה הפסקת האש. פתאום שומעים ארטילריה ומטוסים", מספר ששון. "רני מדבר עם גורמי הביטחון שיתנו לנו להיכנס, אנחנו בסיטואציה שלא ידוע מה עושים אבל ברור לי שאני חייב להכניס אותו. אנחנו עוצרים ונותנים תדרוך למקרה של אזעקה".
"הוא אמר לי בכניסה לעוטף: "אני רוצה להיכנס. אני לא מפחד. אני נוסע לאזורי מלחמה". הקבוצה הצטיידה בשכפ"צים וקסדות אבל הצבא לא אפשר לאוטובוס להיכנס בגלל המצב. בשלב זה הם פגשו תושבים מהעוטף שהצטרפו לסיור, נכנסו לרכביהם - ונסעו לישובים.
"אור ילין (בנו של חיים ילין - נ.ש.) וענבל בכר תושבי בארי פוגשים אותנו, עוברים איתנו בית־בית ומספרים את הסיפור של כל משפחה באותו היום. איש זק"א הגיע וסיפר על מציאת הגופות והפשעים הנוראיים. היה יום מאוד עוצמתי. כל הסיור סוריאליסטי, מצד אחד הפסטורליה של הקיבוץ ומצד שני הלמות המלחמה, החורבן והמוות".
בהמשך ביקרו במיגונית שבה התחבאו ונרצחו 19 ממשתתפי פסטיבל נובה, ובאזור הפסטיבל שם הוקם מיצג תמונות של כל קורבנות האירוע. "סיפרתי לו על אריק ובתו רות פרץ שנרצחו שם. מצאתי את עצמי על גבעה עם התובע, ושנינו בוכים". בכניסה לכפר עזה נשמעה אזעקה. "במקרה היה לידנו מקלט בכניסה לקיבוץ. לא הספקנו להיכנס כשהפצמ"ר נפל. הוא לא התרגש".
בתום הביקור הודיע חאן: "הייתי עד לסצנות של אכזריות מתוכננת. ההתקפות נגד אזרחים ישראלים חפים מפשע ב־7 באוקטובר מייצגות כמה מהפשעים הבינלאומיים החמורים ביותר, המזעזעים את מצפון האנושות, פשעים שה־ICC הוקם כדי לטפל בהם". הוא הוסיף כי יהיה מוכן לעבוד עם משפחות הקורבנות כחלק מהעבודה השוטפת "כדי למצות את הדין עם האחראים״. הוא גם קרא לשחרור מיידי של החטופים.
מטה המשפחות מכין תלונת ענק
הביקור נועד להביע תמיכה ולא היה חלק מהחקירה שמקיימים ב־ICC בעניין הישראלי־פלסטיני, שבמסגרתה בוחנים את מעשי ה־7 באוקטובר. עד כה שתי משפחות פנו לבית הדין בתיאום עם המטה, שעובד על תלונת ענק עם הארגון הקנדי מרכז ראול ולנברג לזכויות אדם. "צוות של המשרד נפגש עם משפחות חטופים ואוסף את הסיפורים שלהם לצורך ההגשה. אם התובע יפנה הוא לא יקבל את החומר מהמשטרה, בגלל העמדה של המדינה. לכן אנחנו פועלים באופן עצמאי. המטרה היא להגיע למסה קריטית שתשכנע אותו להוציא צווי מעצר ולהעמיד לדין".
"אנחנו מצליחים לשנות את הנרטיב במובן מסוים, וזה מרגש. הוא בא לכאן וחווה ביקור עוצמתי עם רגעים אנושיים. הוא לא מאמץ את הנרטיב הישראלי. הוא עדיין מבקר את מה שקורה בעזה. אבל אומר בקולו לכל העולם אמירות חד משמעיות, מוסריות, משפטיות על הפשעים שנעשו ב־7 באוקטובר", אומר ששון.
לדבריו, בית הדין נועד למקרים בהם אף אחד לא ידון, ולכן הוא בדיוק הכתובת. "את פושעי חמאס הרשות הפלסטינית, קטר ויתר המדינות הערביות לא יעמידו לדין. ישראל לא תפעל משפטית נגד בכירי חמאס. כדי להילחם בצורה אפקטיבית צריך לתפוס כספים וללכת על הבכירים. בית הדין הבינלאומי לא מתעסקים בחיילים למטה. לכן יש חשיבות שהוא יתעסק בבכירי חמאס. גם בנירנברג לא התעסקו בחיילים, אלא בצמרת האס אס".
ולמרות הפוליטיקה בבית הדין, ששון מאמין כי ינקטו צעדים נגד ראשי חמאס. "חאן אמיץ. אני מקווה שהוא אמיץ מספיק". לשאלה האם המהלך עלול להתהפך על ישראל לאור העמדה בהאג על הסכסוך הישראלי־פלסטיני הוא משיב: "האם מישהו חושב שבגלל שזה יכול להתהפך עלינו במשפט הבינלאומי אנחנו לא צריכים לתקוף בעזה? התשובה היא לא".
"הייתי חלק מהקונספציה. טעיתי"
ששון (49), עו"ד ושותף במשרד מיתר ב־18 השנים האחרונות, מודה שהיה חלק מהתפיסה שה־ICC הוא רעה חולה, אבל אירועי ה־7 באוקטובר ניפצו את הקונספציה. "בית הדין היה בעיני בבחינת 'חשדהו וחשדהו'. טעיתי. הייתי חלק מהקונספציה 23 שנה. אבל התעוררנו למציאות חדשה". עכשיו הוא משוכנע שצריך להשתמש בזירה הבינלאומית ולשתף פעולה עם בית הדין. "אחת הטרגדיות של המשפט הבינלאומי המודרני היא שהוא נוצר כלקח מהשואה וממשפטי נירנברג, על ידי יהודים, בשביל שלא תהיה שואה שנייה. בגלל שבאו"ם מגדירים את הציונות כגזענות, במהלך השנים אנחנו אימצנו את הנרטיב הזה, בזה שזנחנו את הזירה הבינלאומית. אנחנו אומרים שאנחנו לא בסדר במקום לומר שיש שימוש ציני. בכך אנחנו מחזקים את מי שמולנו.
"שנים אמרו שישראל היא זו שעושה פשעים. בואו נחזיר את השיח למקום הנורמלי. אמרנו שאנחנו לא משתתפים במשחק כי התוצאה תהיה נגדנו. זו התנהגות גלותית. אנחנו צריכים לחשוף את הבלוף שלהם. אנחנו במלחמה קיומית. לא כי החמאס מסכן את הקיום שלנו. המלחמה הקיומית היא של מיטוט הלגיטימציה למדינה היהודית. אם לא נבין שהמשפט הוא חלק מזה, זו תהיה בכייה לדורות".
"הקפאת כספים היא כלי אפקטיבי"
כשפרצה המלחמה, ששון, שכבר לא משרת במילואים, חיפש איך הוא יכול לתרום למאמץ הלאומי. בסוף אוקטובר הצטרף למטה המשפחות והביא את ניסיונו כפרקליט במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה ועו"ד בשוק הפרטי. "כסף מזיז את העולם. הקפאת כספים ותפיסתם אלה כלים מאוד אפקטיביים. אם חמאס מבטיח 20 אלף דולר על כל חטוף לכל מחבל - צריך לחתוך את זה. עולם המשפט משפיע על זירת הקרב בחסימת כסף. אחד מזין את השני".
"המשפט הבינלאומי קיים לסיטואציות כאלה - יש להשתמש בו למנופי לחץ", אומר ששון, ומסביר כי המטה פועל למקד את תשומת הלב הבינלאומית לדרכים המשפטיות שניתן לפגוע בחמאס. הוא מתייחס למספר זירות פעולה. הראשונה היא ב־Icc ובגופים בינלאומיים. השנייה, ניהול הליכים במדינות של קורבנות בעלי אזרחויות כפולות. מבין הקורבנות יש 40 אזרחויות שונות, ובין החטופים 27 מדינות. אזרח של מדינה שאינה ישראל יכול להגיש תביעות על מעשים שבוצעו נגדו. "חקירות נפתחו בצרפת, בגרמניה ובארה"ב מכוח סמכות המדינות", אומר ששון. במטה עובדים על תביעות אזרחיות מצד אותם הקורבנות שמחזיקים באזרחויות שונות. "אפשר לעצור את הכסף בהליכים פליליים, שבמסגרתם המדינות יקפיאו את הכספים בגלל הלבנת הון, וכן ליזום הליכים אזרחיים".
דרך פעולה נוספת היא גיוס מדינות להטיל סנקציות על החמאס - להקפיא כספים על ידי בנקים וזירות מסחר. "מבול של סנקציות ייצור לחץ כלכלי על חמאס. מאז ה־7 באוקטובר הטילה גרמניה סנקציות על שורה של אנשים וארגונים, וגם צרפת, אנגליה וארה"ב. השוויצרים בדיונים על זה". מרכז ראול ולנברג הגיש לאחרונה "תיק סנקציות" לממשלת קנדה הכולל מידע על גופים שמשתפים פעולה עם חמאס. בנוסף למדינות יש סמכות שיפוט אוניברסלית, וכאשר מדובר על פשעים נגד האנושות והשמדת עם, מדינות יכולות להעמיד לדין גם ללא זיקה לקורבנות או למקום התרחשות האירועים.
ביום יום ששון עוסק בייצוג תעשיות ביטחוניות, חקירות בינלאומית של ישראלים בחו"ל, שוחד בינלאומי, הלבנת הון ואירועי סייבר. לפני מספר שנים פתחה ישראל בשורה של חקירות בגזרה הבינלאומית, ועל כך יש לששון ביקורת. "מדינת ישראל קפצה מעל הפופיק ופתחה ברעש תקשורתי בפרק זמן מאוד קצר כמה חקירות שוחד בינלאומי", אומר ששון. "בפרשת בני שטיינמץ היו מעצרים מתוקשרים, פרשת שפיר ברומניה, שיכון ובינוי. צריך לזכור בהקשר הזה שהתיקים מאוד קשים להוכחה בגלל המורכבות הבין־מדינתית, שהם מערבים אינטרסים פוליטיים של המדינה האחרת שישראל לא מצליחה לסנן, ושיש שימוש לרעה בכלי של חקירה על שוחד עובדי ציבור זרים. פותחים חקירה נגד אדם בשלוש מדינות על אותו נושא. המדינות חולקות ביניהן את החומרים. והוא מוצא את עצמו בפני לא סיכון כפול, אלא משולש, בזמן שהמשפט מכיר בסיכון כפול רק בהעמדה לדין. נוצרות אנומליות. בדרך נהרסים חיים של אנשים.
"ככה היה בשיכון ובינוי. אנשים הורשעו ונגזר דינם בפועל ביום שנפתחה החקירה. כי אדם כזה שנעצר ופותחים נגדו בחקירה - נגרמת לו פגיעה בהשתכרות, אובדן מוניטין, פגיעה במשפחתה ברמה האישית, וההליכים נמשכים שנים. בגלל חוקי הלבנת ההון הוא לא יכול לעשות פעולות פיננסיות. אדם שעל הנייר שווה מיליארד, לא יכול לקנות מתנת חנוכה לילדים".