גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה עכשיו: האם הייתה דרך לדחות את פס"ד עילת הסבירות, ומה היו ההשלכות?

רבים תהו השבוע איך קרה שתוך כדי המלחמה הוחזרנו לאחור לימים של העימות החריף סביב "הרפורמה המשפטית" והפילוג שנלווה לו ● מהן האפשרויות שעמדו בפני השופטים, ומה היה יכול לעשות שר המשפטים כדי לדחות את פרסום פסק הדין הדרמטי • המשרוקית של גלובס 

שר המשפטים יריב לוין (הליכוד). הודעה לעיתונות, 1.1.24 / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
שר המשפטים יריב לוין (הליכוד). הודעה לעיתונות, 1.1.24 / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

השבוע שחלף סיפק לנו תזכורת מעולם אחר. "עילת הסבירות" - שהפכה במהלך השנה החולפת לנושא שטלטל את המדינה כחלק מ"הרפורמה המשפטית", ונעלמה בסערת 7 באוקטובר - שוב כבשה את הכותרות. זה קרה על רקע פסק הדין הדרמטי של בג"ץ שבו לראשונה ביטל בית המשפט העליון חוק יסוד. השופטים קבעו כי תיקון מספר 3 לחוק יסוד: השפיטה, שביטל את יכולתו של בית המשפט להתערב בהחלטות הממשלה מכוח "עילת הסבירות", חורג מסמכותה המכוננת של הכנסת - ולכן דינו להתבטל.

פרשנות | אפשר להסתדר בלי עילת הסבירות, אז למה הפעם שלפו השופטים את נשק יום הדין?
פרשנות | שופטי העליון שלחו מסר לממשלה, ולא ברוב דחוק: הכוח שלכם מוגבל
שאלות ותשובות | באיזה רוב באמת נפסל חוק הסבירות, ומה הממשלה תעשה כעת?
דעה | למרות החששות הרבים, ככה לא פוסלים חוק יסוד
100 אנשים היו יכולים להדליף את המסמך. מי גרר את העליון לסחרור?

בעולם שלפני המלחמה, היינו כנראה נכנסים כעת לשלב הבא בעימות שבין הממשלה לשופטים, ועוסקים בתגובת הנגד הצפויה של הפוליטיקאים -- אבל במצב הנוכחי גם מובילי הרפורמה והמבקרים החריפים ביותר של בית המשפט סיפקו תגובות רפות יחסית והתמקדו בעיקר בשאלת העיתוי. "ההחלטה לפרסם את פסק הדין תוך כדי מלחמה, היא ההפך מרוח האחדות הנדרשת בימים אלה להצלחת לוחמינו בחזית", נכתב בתגובה מטעמו של שר המשפטים יריב לוין. דברים דומים השמיע גם ח"כ שמחה רוטמן: "בימים אלה, כשחבריי ואני בכנסת מעבירים את כל החוקים בהסכמות ובקונצנזוס… מתן פסק דין תקדימי… על חודו של קול הוא מעשה חסר אחריות לאומית".

ולא מדובר רק במובילי הרפורמה שהאינטרס שלהם הוא ברור. "אני לא מצליח למצוא שום היגיון בלדון בכלל בדבר הזה עכשיו… צריכים למצוא כל דרך (להימנע מכך)", אמר ימים ספורים לפני הפרסום הרשמי ח"כ מתן כהנא, איש האופוזיציה בעידן שלפני המלחמה. והתחושה היא שגם רבים בציבור שאינם שייכים בהכרח לאחד המחנות מוצאים את עצמם תוהים: למה עכשיו?

אז למה באמת? ומה אפשר היה לעשות כדי להימנע מכך? יצאנו לבדוק.

שינוי החוק נפל

ראשית, חשוב להסביר כי פרסום פסק הדין עד אמצע ינואר היה צפוי מראש עוד לפני פתיחת המלחמה (וכמובן שגם אחריה). סעיף 15 לחוק בתי המשפט קובע כי "שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חודשים", והיות שהנשיאה אסתר חיות, וגם השופטת ענת ברון, פרשו באוקטובר, הימים הללו הם המועד האחרון שבו יכלו להשתתף בפסק הדין.

אבל זה לא אומר שאי־אפשר לעשות שום דבר בעניין. בש"ס ניסו, כידוע, לבצע מהלך ברגע האחרון, אך זה גווע כמעט מיד. אנשי המפלגה ביקשו לתקן את חוק בתי המשפט ולקבוע בהוראת שעה כי במצב חירום מיוחד ניתן יהיה להאריך את אותם שלושה חודשים לפרק זמן ארוך יותר. כך, פרסום פסק הדין יידחה מבלי שחיות וברון יאבדו את יכולתן להשפיע עליו.

"זו האפשרות הכי חזקה מבחינה משפטית", אומר ל"משרוקית" פרופ' ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, מיוזמי המהלך. "החוק לא מחייב את השופטים, אלא מאפשר להם לפסוק ללא מגבלת הזמן הקיימת, ומבלי לשנות את ההרכב. הוא גם לא פרסונלי, כיוון שבהחלט יכול להיות שישנם שופטים שהמלחמה השפיעה עליהם וזקוקים לארכה. אני לא חושב שיכול להיות יותר כשר מזה".

באפשרות הזו תמכו בין היתר גם משפטנים כמו פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' יובל אלבשן והמשנה ליועמ"ש לשעבר עו"ד רז נזרי. אבל יש לה גם לא מעט מתנגדים. אנשי המחנה הממלכתי ויש עתיד הודיעו מיד כי לא יתמכו, והיוזמה איבדה היתכנות פוליטית, אבל גם משפטנים שמזוהים עם המאבק ב"רפורמה" תקפו את הרעיון. בנייר עמדה שפרסם "פורום המרצות והמרצים למשפטים" נכתב כי מדובר במהלך "שכל תכליתו ניסיון פסול למנוע מבית המשפט להכריז על בטלותו של התיקון לחוק היסוד".

"כולם במערכת הפוליטית ידעו על התאריך המיועד - ומתי זה הטריד אותם? אחרי ההדלפה", אמר לנו פרופ' אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי באוניברסיטת רייכמן וחבר הפורום. "נעשה כאן ניסיון לשנות את הכללים לגבי פסק דין אחד, כדי לשרת מטרה פוליטית, באמתלה מזויפת של אחדות". בתשובה לשאלה מה בכל זאת אפשר היה לעשות כדי להימנע מפרסום בעיתוי כזה, מציין שנער כי "במקום לנסות לעכב את מתן פסק הדין", הממשלה והכנסת היו יכולות "להביא להשעיית תוקף התיקון לחוק".

היוזמה שלא הכרתם

מה שמעניין הוא שישנה דרך נוספת לדחות את הפרסום, שלא זכתה לבולטות בתקשורת. פרופ' שטרן מספר כי פנה עוד בתחילת נובמבר לגורמים במערכת הפוליטית עם חוות־דעת בה נכללה גם האפשרות לשנות את תקנות בית המשפט. אלה, הוא מסביר, מסמיכות את שר המשפטים להכריז על "מצב חירום מיוחד" על רקע ביטחוני, ובמקרה כזה נקבע כי התקופה "לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג". כלומר, "הספירה לאחור" של חיות וברון תיעצר. הבעיה היא שהפרשנות המילולית המקובלת לביטוי "מניין הימים" היא צרה, ולכן לוין נדרש לשנות את נוסח התקנה מ"ימים" ל"חודשים".

אז מדוע שר המשפטים, שקונן על העיתוי, לא עשה זאת? מסביבתו נמסר לנו כי "הוא היה מוכן ליוזמות שיגיעו בהסכמה. אך היה ברור שאם הוא עצמו יזום מהלך כזה, תהיה טענה שהוא מסכל את פסק הדין".

מעבר לכך, כאן נכנסות הבעיות מהימים שלפני 7 באוקטובר. לוין, למי ששכח, כופר בסמכותו של בג"ץ לדון בחוקי יסוד, ולכן, אומרים בסביבתו, "יוזמה בעניין המועד הייתה סוג של הודאה כאילו זו הבעיה - ולא בעיית הסמכות".

יש תקדים לדחייה

עד כאן עסקנו באפשרות לדחות את פרסום פסק הדין מבלי שהדבר ינטרל את עמדתן של חיות וברון. אבל מי אמר שזה הדבר החשוב? "הפרסום (כעת) הוא מתן עדיפות לעניינן האינדיבידואלי של שתי שופטות שפרשו על העניין הלאומי", כתב ברשת איקס (לשעבר טוויטר) ד"ר רפי ביטון, מרצה בכיר למשפטים במכללת ספיר ומי שייעץ לשר המשפטים לוין ביחס לרפורמה המשפטית (גילוי מלא: ביטון הוא חבר דירקטוריון גלובס). "מצבו של שופט מסוים לא גובר על צורכי העם".

בשיחה איתנו מציין ביטון כי הוא סבור שפשרת החקיקה של ש"ס הייתה הדרך העדיפה, אבל אם זו אינה אפשרית, הרי שמוטב שהפסיקה הייתה ניתנת על־ידי 13 השופטים הנותרים. "יש פה פסק דין דרמטי וקיצוני מאוד, ואם הוא תלוי בקולה של שופטת בודדת או שתיים - זו עוד אינדיקציה מובהקת לכך שהוא לא היה צריך להינתן בזמן מלחמה", הוא אומר, ומציין כי זו הייתה עמדתו "גם אם מדובר היה בשופט שמרן, וגם אם לא הייתי יודע את התוצאה".

ביטון גם הזכיר ברשת כי היו כבר מקרים של "פסקי דין שלא ניתנו בתוך מסגרת הזמן האישית של השופט שפרש", ואכן דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בבג"ץ "חוק האזרחות" מ־2011. אז הוגשו עתירות לביטול החוק שמנע מבני זוג פלסטינים של אזרחים ישראלים לקבל אזרחות, והדיון נערך בהרכב של 11 שופטים. מי שנטלה חלק בדיון, אך לבסוף לא השפיעה על ההחלטה, היא השופטת אילה פרוקצ'יה, שמועד פרישתה חל זמן רב יחסית לפני פרסום פסק הדין. פרוקצ'יה הוחלפה בשופט ניל הנדל, שהצטרף בסופו של דבר לדעת שופטי הרוב שדחו את העתירות על חודו של קול. כך, ייתכן שאם פסק הדין היה ניתן מוקדם יותר, התוצאה הייתה הפוכה.

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

המו"מ יוצא לדרך: הפערים בין דרישות טראמפ לחמינאי

וויטקוף וקושנר ייפגשו היום בזנ'ווה עם נציגים איראניים, בניסיון אחרון להגיע להסכם שיימנע מלחמה ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס