גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פס"ד עילת הסבירות: כך הושלמה ההמרה של אלכס שטיין משמרן לאקטיביסט

הצטרפותו השבוע של השופט העליון אלכס שטיין לדעה כי בג"ץ מוסמך לפסול חוק יסוד של הכנסת מסירה ממנו כל סממן של שמרן משפטי ● השינוי החד שעבר מתחדד על רקע דבריו בעבר: "האקטיביזם השיפוטי הישראלי שובר שיאים: אין דרישה אמיתית לזכות עמידה, והכול שפיט"

שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ
שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ

לפני כשמונה שנים, בעודי יושב בספריית אוניברסיטת בר-אילן וקורא מאמר במדעי החברה, ראיתי אותו. כתב-העת היה כה משעמם, עד שפני הפרופסור שנכנס לספרייה היו מבחינתי הסחת דעת מרגשת.

למה עכשיו: האם הייתה דרך לדחות את פסק דין עילת הסבירות, ומה היו ההשלכות?
פרשנות | אפשר להסתדר בלי עילת הסבירות, אז למה הפעם שלפו השופטים את נשק יום הדין?
פרשנות | שופטי העליון שלחו מסר לממשלה, ולא ברוב דחוק: הכוח שלכם מוגבל
שאלות ותשובות | באיזה רוב באמת נפסל חוק הסבירות, ומה הממשלה תעשה כעת?
דעה | למרות החששות הרבים, ככה לא פוסלים חוק יסוד

קפצתי ממקומי ושאלתי לשלומו, למורת-רוחה של הספרנית. "נפלא, בדיוק התקבל לפרסום מאמר שלי". בעודנו מתרחקים מעיניה הנוזפות של הספרנית הסביר לי הפרופסור את מסקנת המחקר שלו. עיניי אורו, כי המסקנה הייתה באמת חדשנית ומרתקת.

הבעתי פליאה, ואז הוא ענה לי ביובש: "כן, לא יודע אם זה נכון, אבל זה מה שכתבתי, וזה אושר לפרסום". מזל שהתרחקנו מהספרנית, כי לא יכולתי לכבוש את הצחוק מתשובתו הכנה של בן-שיחי המלומד.

השבוע, לאחר פסיקת העליון בעניין עילת הסבירות, תהיתי אם גם השופט אלכס שטיין ניחן בהומור עצמי מהסוג שהפגין אותו פרופסור.

טרם מינויו לשופט בית המשפט העליון סלד אלכס שטיין מענף המשפט שנקרא "משפט חוקתי". כשחמטאי מצטיין, בעל כושר אנליטי יוצא מן הרגיל ומומחה עולמי לדיני הראיות - העיסוק במשפט חוקתי היה מביך בעיניו. למכיריו ולמוקיריו הוא נהג לומר שמשפט חוקתי זה סתם פובליציסטיקה, טורי דעה שלא באמת מתבססים על כלום.

בשנת 2015, עוד לפני שקמו 12 שופטים ואלכס שטיין בתוכם, והכריזו כי בסמכות בג"ץ לפסול חוק יסוד של הכנסת, שטיין לעג למהפכה החוקתית ולאקטיביזם השיפוטי בישראל.

חלק מכול וכול על המהפכה של אהרן ברק

כמרצה באוניברסיטה בארה"ב, כתב שטיין כך: "האקטיביזם השיפוטי הישראלי שובר שיאים: אין דרישה אמיתית לזכות עמידה, והכול שפיט, אין 'שאלה פוליטית'. אומנם בית המשפט העליון פוסל לעתים רחוקות חוקים של הכנסת, אבל הרטוריקה שלו שתלטנית. הוא דורש סמכויות במסווה של בלמים ואיזונים".

שטיין לא הסתפק בכך, וציטט את דבריו החד-משמעיים של שופט בית המשפט העליון האמריקאי אנטונין סקאליה נגד האקטיביזם השיפוטי של בג"ץ: "אני קורא פסקי דין של בית המשפט העליון של ישראל כשאני רוצה להיות המום, כשאני רוצה לראות שבית המשפט שלי לא באמת כזה גרוע אחרי הכול".

בסוף פברואר 2018 חשף עבדכם הנאמן את האג'נדה המשפטית של פרופ' אלכס שטיין, דמות אנונימית לחלוטין עבור הציבור הרחב בישראל, שסומן על-ידי שרת המשפטים דאז איילת שקד, כמי שיהווה תגובה אינטלקטואלית למהפכה החוקתית של אהרן ברק.

שקד הייתה יכולה למנות את השופט הסרוג רם וינוגרד במקומו של שטיין לתקופה של כ-20 שנה, כך שהוא בפועל גם יכהן כנשיא בית המשפט העליון שנים רבות. שקד הסבירה כי וינוגרד אומנם שמרן וימני, אך אין לו האומץ ללכת עד הסוף עם עמדותיו.

ואכן, לא רק ששטיין לא העלה על דעתו שיקום שופט ויקבע כי בסמכות בית המשפט לפסול חוק יסוד, אלא שלל לחלוטין עמדות קונצנזואליות. שטיין חלק מכול וכול על המהפכה החוקתית של אהרן ברק. לטעמו, מדובר בפיראטיות משפטית, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו איננו תחליף לחוקה, אין לו מעמד-על מבחינה משפטית, ואין לו כוח לפסול חוקים אחרים.

לדבריו, לא יכול להיות שחוקה תעבור ברוב דחוק כאשר רוב חברי הכנסת כלל אינם נוכחים במשכן. אם רוצים לחוקק חוקה, הוא טוען, צריך לקבוע את התשתית המשפטית הראויה, ולא בצורה גרוטסקית ולא יציבה.

שטיין היה מודע למורכבות ולקושי שיוצרת העובדה שאין לישראל חוקה, דבר המקשה על בתי המשפט לדון בשאלת חוקיותם של החוקים שמחוקקת הכנסת. הוא סבר כי אומנם אין מנוס מפסילת חוקים כפי שמקובל בכל בתי המשפט בעולם המערבי, אך יש לדרוש רוב מיוחס לצורך פסילת החוק.

כך סבר פרופ' שטיין ב-2018. חלפו כשש שנים, והשופט שטיין פסק השבוע כי ניתן לפסול חוקי יסוד של הכנסת ברוב רגיל.

הצטרף לעמדת הרוב בפסילת חוקי יסוד

ימים ספורים לפני כן פסק שטיין כי בני זוג מאותו המין כשירים לאמץ ילדים בהתאם לסעיף 3 לחוק אימוץ ילדים. סעיף זה קובע כי" אין אימוץ אלא על-ידי איש ואשתו יחד".

לשון הסעיף ברורה לחלוטין ולא באמת נדרשת לפרשנות. רק זוג הטרוסקסואלי רשאי לאמץ ילדים. היינו מצפים משטיין, כשמרן משפטי אדוק, להודות כי פרשנות המדינה לחוק היא הצודקת.

שטיין נתן פרשנות מקורית שהופכת את לשון החוק. "המילים 'איש ואשתו', שכאמור מופיעות בסעיף 3 רישא, אינן עומדות לבדן. מילים אלו יש לקרוא יחד עם הוראת סעיף 6 לחוק הפרשנות, אשר קובעת כי האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להפך".

שטיין מודה כי זו לא הכוונה המשתמעת מלשון הסעיף, אך מסביר מדוע בכל זאת הוא מבכר פרשנות זו. לטענתו, "תוצאה פרשנית זו מקבלת תמיכה מעיקרון הניטרליות, אשר מגדיר את תפקידי המדינה בחברה של אזרחים בני-חורין".

אפשר לומר דברים רבים על פסק הדין, אפשר לתמוך, אפשר להתנגד, אבל שמרן משפטי הוא לא. כמה ימים לאחר מכן שטיין כבר הצטרף לעמדת הרוב בעניין היכולת לפסול חוקי יסוד. שטיין רמז לכך עוד בבג"ץ "חוק טבריה", כאשר בפסק הדין הוא קבע, מבלי שאיש מן הצדדים בכלל העלה על דעתו להתייחס לכך, כי יש לקבל את העתירה על סמך לא פחות ממגילת העצמאות.

השבוע חזר שטיין על גישתו וכתב כי "כל מעשה חקיקה של הכנסת - חוק רגיל, ואפילו חוק יסוד - כפוף לגבולות ההסמכה שנקבעו בהכרזת העצמאות. מעשה חקיקה שמתיימר לפרוץ גבולות אלה הוא בגדר חריגה מההסמכה שניתנה לכנסת, ואין לו תוקף משפטי".

האקטיביזם שהדהים את השופט סולברג

האקטיביזם השיפוטי של שטיין הדהים את חברו השופט נעם סולברג. עמדה זו מופרכת לא רק בגלל שהיא סותרת את המסורת המשפטית בנוגע למעמד מגילת העצמאות, אלא לאור שורה ארוכה של קשיים משפטיים ורעיוניים.

בין היתר ציין סולברג: "כיצד מתיישבת קביעתו עם הוראת ההכרזה עצמה, על כינון חוקה עתידית על-ידי אסיפה מכוננת נבחרת? האומנם עולה קביעתו בקנה אחד עם האופן שבו חותמי מגילת העצמאות תפסו את תפקידם וראו את פּוֹעלם? האם אין חשש מפני שיכתוב ההיסטוריה של הכרזת העצמאות, הליכי חיבּורהּ, ניסוחהּ וחתימתה? ומה באשר לטיבה של מועצת המדינה הזמנית כגוף שעיקרו לא ייצוגי ולא נבחר?".

סולברג הוסיף: "בין אותם עקרונות נעלים, הנכללים בחלק השלישי של ההכרזה, ושאותם מבקשים כעת להנציח לדורי-דורות, מסתתרת שורה נוספת, שבה מצהירה ההכרזה על מחויבות לתוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947. האם גם לכך נעניק מעמד חוקתי על-חוקי, שיוביל לביטולו של כל חוק, או חוק יסוד סותר?

"האם נורה במסגרת פסק דיננו, גם על ביטול ריבונותה של מדינתנו, בכל אותם חבלי-ארץ שלא נכללו בשטחה של 'המדינה היהודית' המקורית, בתוכנית החלוקה? חבלי-ארץ שבהם שוכנים כבוד מוסדותינו הלאומיים, ובית משפט זה בכללם? חבלי-ארץ שבהם מתגוררים מיליונים מאזרחי המדינה; וירושלים, בירתנו הנצחית, על ראש שמחתנו, מה יהא עליה?".

לטעמי השנה החולפת הייתה "שנת המרה". שנה זו הייתה מבחן האם שטיין הוא יותר שמרן משפטית או יותר חרד מהקואליציה הזו לאור ההתנהלות בשנה החולפת. ידה של החרדה גברה.

נדמה כי בשבוע החולף הוכיח שטיין במו מקלדתו את טענתו מלפני עשור, על כך שמשפט חוקתי הוא פשוט פובליציסטיקה.

עוד כתבות

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

המיזוגים החדשים מצטרפים למגמת ההתאוששות הניכרת בחודשים האחרונים / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר מתמזג עם משרד שלמה כהן המייצג קיבוצים

נשיץ ברנדס אמיר, המדורג בעשיריית המשרדים הגדולים בישראל, ימזג גם את משרדה של עו"ד ענבל דהן-שרון המתמחה בדיפנס-טק ובפיקוח על היצוא, וימנה בסה"כ 312 עורכי דין

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"