גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פס"ד עילת הסבירות: כך הושלמה ההמרה של אלכס שטיין משמרן לאקטיביסט

הצטרפותו השבוע של השופט העליון אלכס שטיין לדעה כי בג"ץ מוסמך לפסול חוק יסוד של הכנסת מסירה ממנו כל סממן של שמרן משפטי ● השינוי החד שעבר מתחדד על רקע דבריו בעבר: "האקטיביזם השיפוטי הישראלי שובר שיאים: אין דרישה אמיתית לזכות עמידה, והכול שפיט"

שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ
שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ

לפני כשמונה שנים, בעודי יושב בספריית אוניברסיטת בר-אילן וקורא מאמר במדעי החברה, ראיתי אותו. כתב-העת היה כה משעמם, עד שפני הפרופסור שנכנס לספרייה היו מבחינתי הסחת דעת מרגשת.

למה עכשיו: האם הייתה דרך לדחות את פסק דין עילת הסבירות, ומה היו ההשלכות?
פרשנות | אפשר להסתדר בלי עילת הסבירות, אז למה הפעם שלפו השופטים את נשק יום הדין?
פרשנות | שופטי העליון שלחו מסר לממשלה, ולא ברוב דחוק: הכוח שלכם מוגבל
שאלות ותשובות | באיזה רוב באמת נפסל חוק הסבירות, ומה הממשלה תעשה כעת?
דעה | למרות החששות הרבים, ככה לא פוסלים חוק יסוד

קפצתי ממקומי ושאלתי לשלומו, למורת-רוחה של הספרנית. "נפלא, בדיוק התקבל לפרסום מאמר שלי". בעודנו מתרחקים מעיניה הנוזפות של הספרנית הסביר לי הפרופסור את מסקנת המחקר שלו. עיניי אורו, כי המסקנה הייתה באמת חדשנית ומרתקת.

הבעתי פליאה, ואז הוא ענה לי ביובש: "כן, לא יודע אם זה נכון, אבל זה מה שכתבתי, וזה אושר לפרסום". מזל שהתרחקנו מהספרנית, כי לא יכולתי לכבוש את הצחוק מתשובתו הכנה של בן-שיחי המלומד.

השבוע, לאחר פסיקת העליון בעניין עילת הסבירות, תהיתי אם גם השופט אלכס שטיין ניחן בהומור עצמי מהסוג שהפגין אותו פרופסור.

טרם מינויו לשופט בית המשפט העליון סלד אלכס שטיין מענף המשפט שנקרא "משפט חוקתי". כשחמטאי מצטיין, בעל כושר אנליטי יוצא מן הרגיל ומומחה עולמי לדיני הראיות - העיסוק במשפט חוקתי היה מביך בעיניו. למכיריו ולמוקיריו הוא נהג לומר שמשפט חוקתי זה סתם פובליציסטיקה, טורי דעה שלא באמת מתבססים על כלום.

בשנת 2015, עוד לפני שקמו 12 שופטים ואלכס שטיין בתוכם, והכריזו כי בסמכות בג"ץ לפסול חוק יסוד של הכנסת, שטיין לעג למהפכה החוקתית ולאקטיביזם השיפוטי בישראל.

חלק מכול וכול על המהפכה של אהרן ברק

כמרצה באוניברסיטה בארה"ב, כתב שטיין כך: "האקטיביזם השיפוטי הישראלי שובר שיאים: אין דרישה אמיתית לזכות עמידה, והכול שפיט, אין 'שאלה פוליטית'. אומנם בית המשפט העליון פוסל לעתים רחוקות חוקים של הכנסת, אבל הרטוריקה שלו שתלטנית. הוא דורש סמכויות במסווה של בלמים ואיזונים".

שטיין לא הסתפק בכך, וציטט את דבריו החד-משמעיים של שופט בית המשפט העליון האמריקאי אנטונין סקאליה נגד האקטיביזם השיפוטי של בג"ץ: "אני קורא פסקי דין של בית המשפט העליון של ישראל כשאני רוצה להיות המום, כשאני רוצה לראות שבית המשפט שלי לא באמת כזה גרוע אחרי הכול".

בסוף פברואר 2018 חשף עבדכם הנאמן את האג'נדה המשפטית של פרופ' אלכס שטיין, דמות אנונימית לחלוטין עבור הציבור הרחב בישראל, שסומן על-ידי שרת המשפטים דאז איילת שקד, כמי שיהווה תגובה אינטלקטואלית למהפכה החוקתית של אהרן ברק.

שקד הייתה יכולה למנות את השופט הסרוג רם וינוגרד במקומו של שטיין לתקופה של כ-20 שנה, כך שהוא בפועל גם יכהן כנשיא בית המשפט העליון שנים רבות. שקד הסבירה כי וינוגרד אומנם שמרן וימני, אך אין לו האומץ ללכת עד הסוף עם עמדותיו.

ואכן, לא רק ששטיין לא העלה על דעתו שיקום שופט ויקבע כי בסמכות בית המשפט לפסול חוק יסוד, אלא שלל לחלוטין עמדות קונצנזואליות. שטיין חלק מכול וכול על המהפכה החוקתית של אהרן ברק. לטעמו, מדובר בפיראטיות משפטית, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו איננו תחליף לחוקה, אין לו מעמד-על מבחינה משפטית, ואין לו כוח לפסול חוקים אחרים.

לדבריו, לא יכול להיות שחוקה תעבור ברוב דחוק כאשר רוב חברי הכנסת כלל אינם נוכחים במשכן. אם רוצים לחוקק חוקה, הוא טוען, צריך לקבוע את התשתית המשפטית הראויה, ולא בצורה גרוטסקית ולא יציבה.

שטיין היה מודע למורכבות ולקושי שיוצרת העובדה שאין לישראל חוקה, דבר המקשה על בתי המשפט לדון בשאלת חוקיותם של החוקים שמחוקקת הכנסת. הוא סבר כי אומנם אין מנוס מפסילת חוקים כפי שמקובל בכל בתי המשפט בעולם המערבי, אך יש לדרוש רוב מיוחס לצורך פסילת החוק.

כך סבר פרופ' שטיין ב-2018. חלפו כשש שנים, והשופט שטיין פסק השבוע כי ניתן לפסול חוקי יסוד של הכנסת ברוב רגיל.

הצטרף לעמדת הרוב בפסילת חוקי יסוד

ימים ספורים לפני כן פסק שטיין כי בני זוג מאותו המין כשירים לאמץ ילדים בהתאם לסעיף 3 לחוק אימוץ ילדים. סעיף זה קובע כי" אין אימוץ אלא על-ידי איש ואשתו יחד".

לשון הסעיף ברורה לחלוטין ולא באמת נדרשת לפרשנות. רק זוג הטרוסקסואלי רשאי לאמץ ילדים. היינו מצפים משטיין, כשמרן משפטי אדוק, להודות כי פרשנות המדינה לחוק היא הצודקת.

שטיין נתן פרשנות מקורית שהופכת את לשון החוק. "המילים 'איש ואשתו', שכאמור מופיעות בסעיף 3 רישא, אינן עומדות לבדן. מילים אלו יש לקרוא יחד עם הוראת סעיף 6 לחוק הפרשנות, אשר קובעת כי האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להפך".

שטיין מודה כי זו לא הכוונה המשתמעת מלשון הסעיף, אך מסביר מדוע בכל זאת הוא מבכר פרשנות זו. לטענתו, "תוצאה פרשנית זו מקבלת תמיכה מעיקרון הניטרליות, אשר מגדיר את תפקידי המדינה בחברה של אזרחים בני-חורין".

אפשר לומר דברים רבים על פסק הדין, אפשר לתמוך, אפשר להתנגד, אבל שמרן משפטי הוא לא. כמה ימים לאחר מכן שטיין כבר הצטרף לעמדת הרוב בעניין היכולת לפסול חוקי יסוד. שטיין רמז לכך עוד בבג"ץ "חוק טבריה", כאשר בפסק הדין הוא קבע, מבלי שאיש מן הצדדים בכלל העלה על דעתו להתייחס לכך, כי יש לקבל את העתירה על סמך לא פחות ממגילת העצמאות.

השבוע חזר שטיין על גישתו וכתב כי "כל מעשה חקיקה של הכנסת - חוק רגיל, ואפילו חוק יסוד - כפוף לגבולות ההסמכה שנקבעו בהכרזת העצמאות. מעשה חקיקה שמתיימר לפרוץ גבולות אלה הוא בגדר חריגה מההסמכה שניתנה לכנסת, ואין לו תוקף משפטי".

האקטיביזם שהדהים את השופט סולברג

האקטיביזם השיפוטי של שטיין הדהים את חברו השופט נעם סולברג. עמדה זו מופרכת לא רק בגלל שהיא סותרת את המסורת המשפטית בנוגע למעמד מגילת העצמאות, אלא לאור שורה ארוכה של קשיים משפטיים ורעיוניים.

בין היתר ציין סולברג: "כיצד מתיישבת קביעתו עם הוראת ההכרזה עצמה, על כינון חוקה עתידית על-ידי אסיפה מכוננת נבחרת? האומנם עולה קביעתו בקנה אחד עם האופן שבו חותמי מגילת העצמאות תפסו את תפקידם וראו את פּוֹעלם? האם אין חשש מפני שיכתוב ההיסטוריה של הכרזת העצמאות, הליכי חיבּורהּ, ניסוחהּ וחתימתה? ומה באשר לטיבה של מועצת המדינה הזמנית כגוף שעיקרו לא ייצוגי ולא נבחר?".

סולברג הוסיף: "בין אותם עקרונות נעלים, הנכללים בחלק השלישי של ההכרזה, ושאותם מבקשים כעת להנציח לדורי-דורות, מסתתרת שורה נוספת, שבה מצהירה ההכרזה על מחויבות לתוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947. האם גם לכך נעניק מעמד חוקתי על-חוקי, שיוביל לביטולו של כל חוק, או חוק יסוד סותר?

"האם נורה במסגרת פסק דיננו, גם על ביטול ריבונותה של מדינתנו, בכל אותם חבלי-ארץ שלא נכללו בשטחה של 'המדינה היהודית' המקורית, בתוכנית החלוקה? חבלי-ארץ שבהם שוכנים כבוד מוסדותינו הלאומיים, ובית משפט זה בכללם? חבלי-ארץ שבהם מתגוררים מיליונים מאזרחי המדינה; וירושלים, בירתנו הנצחית, על ראש שמחתנו, מה יהא עליה?".

לטעמי השנה החולפת הייתה "שנת המרה". שנה זו הייתה מבחן האם שטיין הוא יותר שמרן משפטית או יותר חרד מהקואליציה הזו לאור ההתנהלות בשנה החולפת. ידה של החרדה גברה.

נדמה כי בשבוע החולף הוכיח שטיין במו מקלדתו את טענתו מלפני עשור, על כך שמשפט חוקתי הוא פשוט פובליציסטיקה.

עוד כתבות

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן שוקע ושוקע, הריבית עולה ועולה והקשר בין מסים ל-SIM

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● עפ"י ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב, לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית, אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"