גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשנה החולפת נהרגו 100 הולכי רגל, ומומחים מפקפקים בנחיצות הרלב"ד

לפחות 358 בני אדם נהרגו ב־2023 בתאונות דרכים - עלייה ביחס לשנה שעברה ● הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), לא הובילה אף תוכנית ממשית בתחום מאז 2005, ובינתיים מנהלים בכירים בה התפטרו ● ברקע זה, מומחים בענף תוהים לגבי נחיצותה

זירת תאונה בישראל / צילום: Shutterstock
זירת תאונה בישראל / צילום: Shutterstock

נתונים שפורסמו בסוף 2023 מגלים כי בשנה האחרונה נהרגו לפחות 358 בני אדם בתאונות דרכים - עלייה ביחס לשנה שעברה, כשהנתון עוד עשוי לעלות, שכן הוא אינו סופי. לפי בדיקה של גלובס, הגוף שהוקם במשרד התחבורה במטרה לתכלל את המאבק הממשלתי בעניין, הרשות לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), לא הוביל אף תוכנית ממשית לשינוי המצב מאז 2005, תקציבו נמוך בהרבה מהסכום שהוא העריך שדרוש לו, וההנהלה הבכירה שלו התפטרה בחודשים האחרונים בשל חוסר היכולת להוביל מהלך משמעותי. במצב הנוכחי, מומחים בענף מעלים את השאלה לגבי נחיצותו של הגוף.

בלעדי | במגזר העסקי דורשים משר האוצר סמוטריץ': תקפיא את עליית שכר המינימום
המנהל החדש של רשות החברות משחרר את ההפרטה התקועה של דואר ישראל

ניתוח מגמות ההרוגים גם השנה מתכנס עם מחקרי עומק שנעשו לאורך השנים: החולשות העיקריות של ישראל נוגעות לטיפול במרחב העירוני ולהולכי הרגל. כך, בשנה החולפת נהרגו 100 הולכי רגל, יותר משליש מתוכם מעל גיל 65, ובדרכים העירוניות נרשמה עלייה של 12% במספר הרוגים. בשנה האחרונה גם נהרגו 26 רוכבי אופניים חשמליים - קפיצה של 70% ביחס לממוצע השנים 2020־2022.

 

רחוקה מהמערב

ישראל מככבת בשנים האחרונות בין המדינות שלא הצליחו להוריד את מספר ההרוגים בתאונות דרכים, ואף חלה בה עלייה במספרם. ההרוגים בקרב הולכי רגל בישראל מעל גיל 65 גבוה פי 1.5 מהממוצע במדינות המערב, ובקרב ילדים הוא גבוה פי 2.4. המדינות המובילות במאבק בתאונות דרכים, בהן מדינות סקנדינביה, מפעילות תוכנית המכונה "אפס הרוגים" בתאונות דרכים בערים. מדינות אלה הצליחו לצמצם את הקורבנות באופן משמעותי.

לעומת זאת, בישראל הוכנה תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים בשנת 2005 אשר תוקצבה והצליחה להביא לתוצאות בתוך שנים. אולם, במשך הזמן התקציבים נשחקו, האכיפה ירדה, ונשאר רק הטיפול בתשתיות הבינעירוניות שהובילו לצמצום משמעותי בהרוגים בתאונות בכלי רכב פרטיים, אבל ישראל נותרה מפגרת בנקודות התורפה שלה.

ב־2012 נכתבה עוד תכנית שלא תוקצבה, וב־2017 מוחזרו תקציבים שכבר ניתנו והוקדשו לכאורה לבטיחות בדרכים. בשנים האחרונות הוקמה ועדת שרים שלא כונסה מעולם, וועדת מנכ"לי משרדים שכונסה פעם אחת בלבד עד להתפזרותה. התוכנית הכי קרובה ליישום היא זו שהציגה הרלב"ד בשנה שעברה לצמצום מספר ההרוגים במחצית בתוך חמש שנים.

התוכנית הזו נועדה לטפל באשכולות עירוניים באופן שכולל מספר גופים בתחומי התשתיות, האכיפה, החינוך ותחומים נוספים שנועדו למתן תנועה. נוסף על הטיפול באשכולות אלו, התוכנית גם כוללת טיפול בנושאי רוחב, כמו מספר ההרוגים ביישובי החברה הערבית, שמגיע לכ־30%. עלות התוכנית הלאומית היא 5 מיליארד שקלים, אולם, ב־2023 תוקצבו לה 120 מיליון שקלים בלבד, שיספיקו רק לביצוע פיילוטים ממוקדים באשכולות עירוניים.

הבעיות ידועות שנים

הרשות שהוקמה כדי לטפל בבטיחות בדרכים בישראל, הרלב"ד, מצויה כאמור במשבר עצום. איש העסקים אבי נאור, שייסד את עמותת אור ירוק, כתב לעובדי הרשות טרם עזב את תפקידו כיו"ר לפני כמה חודשים, כי הוא נוכח לראות "שבמדינת ישראל לא בשלו התנאים להוביל תוכנית לאומית רחבת היקף שתחולל את השינוי ההכרחי במפת תאונות הדרכים". לאחרונה עזב את תפקידו גם המנכ"ל ד"ר ארז קיטה. במקום נאור מונה ליו"ר יורם הלוי.

ד''ר ארז קיטה, מנכ''ל הרלב''ד לשעבר / צילום: יוסי זמיר

התקציב לתפעול הרלב"ד עומד על 70 מיליון שקלים ללא תוספות, עובדים בה 65 אנשים, מתוכם חמישה סמנכ"לים. הגוף עוסק בעיקר באיסוף מידע ובקמפיינים ציבוריים. כמו כן, הוא מקיים הכשרות שונות ומבצעים בשיתוף גופים נוספים לאכיפה ממוקדת. ואולם, לאורך השנים נכתבו דוחות, מסמכים ומחקרים שמצביעים על כך שלבעיה הקיימת בישראל נדרש טיפול הוליסטי ואסטרטגי כמקובל במדינות המערב, ולא ב"נגיעות" קטנות בתחומים שונים. גורם בממשלה אמר לגלובס כי "אין ספק שלנוכח הנתונים העגומים וחוסר היכולות, הגיע הזמן להעלות את השאלה אם הרלב"ד ממלאת את ייעודה ולבדוק את נחיצותה".

הבעיות ידועות מזה שנים. ב־2016 כתב מבקר המדינה כי "הרשות לא הצליחה להיות גורם מוביל במאבק המתמשך בתאונות הדרכים, בין היתר עקב קציבת זמן פעילותה, היעדר סמכויות מספיקות להובלת הנושא, כפי שצוין בתשובת משרד התחבורה, הרכב חסר ולא מקצועי דיו של המועצה, ירידה בתקציב הרשות במשך השנים וכשלים שונים בתפקודה. הכשלים הרבים פוגעים במאבק בתאונות דרכים".

ספק אם משהו השתנה מאז. באוקטובר 2021 נכתב במסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת כי "במסמכים קודמים אשר פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא בטיחות בדרכים הובאו טענות הרלב"ד בדבר חסמים המקשים על יכולתה של הרשות לשמש כגוף מתכלל, וביניהן מחסור בסמכויות ואי־ודאות תקציבית… מכאן עולה השאלה אם חלוקת התפקידים בין הגופים השונים בתחום הבטיחות בדרכים היא מיטבית, ואם יש בידי הרלב"ד את הכלים הנחוצים על מנת לשמש באופן מיטבי כגוף המתכלל של תחום זה?".

"תוכנית אפס הרוגים"

ד"ר יודן רופא, מרצה בכיר לתכנון עירוני מאוניברסיטת בן גוריון בנגב אומר לגלובס כי "בעשורים האחרונים משרד התחבורה צמצם את הידע המקצועי שלו, והעביר לרשויות ולחברות ממשלתיות שונות". לדבריו, "הרלב"ד יודעת לאסוף נתונים ולעשות קמפיינים. קמפיין הוא זול יותר מלעשות פעולה ממשית, ובכל אופן אף פעם לא עשו קמפיינים בנושא של מיתון תנועה, כשזה לפי מה שאנחנו יודעים הדבר היחידי שעובד".

ד"ר רופא, שחוקר את תחום הבטיחות בדרכים, מוסיף כי הרשות גם לא מבצעת מספיק מחקרים. "אני בעסק הזה כמעט 20 שנה כחוקר ולפני כן כעובד מדינה, ובזמן הזה כמות המחקרים שהרשות עשתה הוא זעום. לכן לא מתקדמים, כי לא יודעים למה דברים לא עובדים. הרשות יכולה להשקיע יותר בזה וגם בהכשרת מהנדסים ורשויות מקומיות". לדבריו, על משרד התחבורה לאמץ תוכנית כוללנית שתהיה מבוססת על התוכנית שאומצה במדינות שונות בעולם בשם "אפס הרוגים", תוך התמקדות בתאונות הולכי רגל.

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, אומר כי "רק אם תבוא שרה ותגדיר את הנושא בראש סדר העדיפויות, אפשר להצליח. הרלב"ד במהותו הוא גוף חשוב, אבל מה שמונע ממנו להיות כזה זה מחסור בתקציב ובשיניים".

מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמסר בתגובה: "הרשות עוסקת במימוש התוכנית הלאומית בשלל כלים בהם חינוך והסברה, האטת תנועה בערים, הכשרת נהגים, עבודה עם השלטון המקומי, טיפול וקידום תשתיות בטוחות וסלחניות והגברת אכיפה. כך מתבצע בימים אלו באשכול רשויות המפרץ במסגרת פיילוט, ובכוונת הרשות להרחיב פעילות זו כבר ב־2024".

ממשרד התחבורה נמסר: "לאור העלייה במקרי תאונות הדרכים החליט משרד התחבורה על שורת שינויים בפעילות הרלב"ד. לאחרונה מונה יו"ר חדש שיוביל את הרפורמה ואת הפעילות מתוך מטרה להצעיד את הרלב"ד קדימה ולהביא להורדת מקרי תאונת הדרכים בישראל".

עוד כתבות

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

לאחר התחדשות עירונית: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

עידן קרבט / צילום: פרטי

"לא איזה מאסטר AI": הצעיר משדרות שרוצה להוזיל לכם את סל הפארם

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר