המגזר העסקי דורש מהאוצר להקפיא את עליית שכר המינימום, בהסתדרות מתנגדים

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, דורש משר האוצר בצלאל סמוטריץ' להקפיא את עליית שכר המינימום המתוכננת לאפריל הקרוב. בפנייה דחופה ששיגר לשר ביום שני, נימק אמיתי את הבקשה ב"אי־ודאות גבוהה ביחס להתפתחות המלחמה במהלך 2024".

● המנהל החדש של רשות החברות משחרר את ההפרטה התקועה של דואר ישראל
● בגלל תסבוכת תקציבית: תוכנית המענקים לאנשי המילואים תחולק לשלוש פעימות

לפי הנוסחה הקבועה בחוק, שכר המינימום אמור לטפס ב־308 שקל ולהגיע לכדי 5,880 שקל בחודש. הוא מתעדכן אוטומטית בהתאם למנגנון הצמדה, הקובע כי השכר הנמוך ביותר שמותר למעסיק לשלם לעובד יעמוד על 47.5% מהשכר הממוצע במשק. נציגי המגזר העסקי מבקשים למעשה שהשכר הממוצע הקובע לא יתעדכן ל־2024, כדי להימנע מקפיצת שכר המינימום.

בנוסף, מסביר אמיתי כי עלייה בשכר הממוצע במשק "תיצור נטל משמעותי על המעסיקים זאת משום שהשכר הממוצע במשק משמש גם בתור נקודת ייחוס להתאמת מרכיבים אחרים באופן ישיר או עקיף, כגון זכאות להפרשות סוציאליות עם השלכות על עלות מעסיק, לרבות לחץ על מעסיקים להעלאות שכר מעבר לעובדים עם שכר גבוה משכר המינימום".

הצעתו של אמיתי נתקלת בהתנגדות חריפה מצד שותפו הוותיק לדרך, יו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד. "לא יעלה על הדעת ולא אתן שיפגעו באוכלוסיות הכי מוחלשות בישראל", אמר בר־דוד בתגובה לפניית גלובס.

"לא יעלה על הדעת"

בר־דוד הסכים להקפאת שכר דומה בתקופת הקורונה, אבל הפעם מציג עמדות תקיפות ונחרצות: "עליית שכר המינימום היא הכרחית לציבור, בעת שיוקר המחייה מרים ראש השכם וערב. הנושא לא עלה בשיחות (מול אמיתי - א"ד) וגם לא יעלה".

לעומתו של בר־דוד, גורמים במשרד האוצר מעריכים שלהצעה להקפאת השכר יש היתכנות מסוימת להיכנס כחלק מתקציב 2024. עם זאת, הם מציינים כי מוקדם עדיין לקבוע האם הרעיון יקרום עור וגידים.

מבחינת האוצר, הקפאת השכר הממוצע במשק תחסוך לא מעט כסף בשני אפיקים. הראשון הוא בהוצאות השכר לעובדים במגזר הציבורי. אומנם, רובם המכריע משתכרים מעל לשכר המינימום, אבל מסיבות היסטוריות, רבים מהעובדים מקבלים תלוש משכורת המבוסס על תעריף מינימום, פלוס תוספות שכר שונות. שנית, חלק מהקצבאות שמשלם הביטוח הלאומי לציבור צמודות לשכר הממוצע במשק.

כמו כן, בזווית המשקית, עליות שכר עלולות ליצור לחצים אינפלציוניים. לא בטוח שהאינפלציה תושפע דרמטית מהעלאת שכר המינימום עצמו, אבל יכולה להיות לזה השלכה ניכרת במידה שהעלאת שכר המינימום תגולגל לעליות שכר רוחביות במשק.

אלה הם לחצים מנוגדים למאמצי ריסון האינפלציה שננקטים בישראל. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר בשנה שעברה, בהקשר של השכר במגזר הציבורי, שהעלאות שכר לא מרוסנות עלולות להביא לספירלה אינפלציונית.

אמיתי מנהל במקביל חזית אחרת מול האוצר. במסגרת תוכנית המענקים לאנשי המילואים, האוצר מבקש מנשיאות המגזר העסקי לתת הטבות במקומות העבודה לבנות ובני הזוג של המילואמיניקים. זאת, בתמורה להשתתפות המדינה בנטל ההוצאות הסוציאליות שממשיכים לשאת המעסיקים לעובדים שנמצאים במילואים. בתחילת השבוע הודיעו ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון על אישור תוכנית הסיוע, ובה ציינו את הטבות לנשות המילואים כעובדה מוגמרת, אף שקיימות עדיין מחלוקות בנושא בין האוצר לאמיתי.

שכר המינימום בישראל לא התעדכן מאז דצמבר 2017 ועד אפריל 2023, מאז הוא עומד על 5,572 שקל למשרה מלאה. ב־2021 נחתמה עסקת חבילה בין משרד האוצר, ההסתדרות וארגוני המעסיקים הגדולים, במסגרתה נקבע מתווה להעלאת שכר המינימום בהדרגה עד 6,000 שקל ב־2025. אולם, המתווה לא עבר חקיקה בכנסת.