מירי רגב, שרת התחבורה ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
בעקבות המלחמה, משרד האוצר מציע לקצץ בתשתיות התחבורה. לפי הצעת משרד האוצר, בשנים 2024-2027 יקוצצו כ-7 מיליארד שקל מתקציב פיתוח התחבורה של ישראל; תדחה הרפורמה בתעריפים שרצתה ליזום שרת התחבורה מירי רגב ולא יתווסף שירות באוטובוסים בשנה הנוכחית. כמו כן, יקוצצו תקציבי החברות הממשלתיות ויגרעו כ-50 תקנים ממשרד התחבורה.
● נתניהו, סמוטריץ' ובכירי האוצר מתכנסים לדון היום בתקציב 2024. ומי היחיד שלא הוזמן?
● "דינמיקה של הסלמה": המומחה שמעריך - זה הסיכוי למלחמה חריפה גם בצפון
● בלעדי | אחרי ההודעה הדרמטית של ענקית הספנות הסינית: זה הצעד הבא של ישראל
על פי הצעת משרד האוצר שהגיעה לידי גלובס, מוצע לשנמך את פרויקט הרכבת הקלה חיפה - נצרת לפרויקט BRT בדומה למטרונית בחיפה. במשרד האוצר שאפו לבטל את הפרויקט בשנים האחרונות אבל שרת התחבורה הקודמת מרב מיכאלי התעקשה על קידומו והוא זכה לתקציב של כ-7 מיליארד שקלים, וכעת בעקבות שנמוך הפרויקט תקציבו יעמוד על 5.5 מיליארד שקלים. על הפרויקט נמתחה ביקורת נרחבת מצד מומחי תחבורה באשר לתועלותו, מאחר והתחנות שלו תוכננו מחוץ לערים ברבות מהמקרים וצפי הביקושים לו לא מצדיק, כך גרסו, הקמת רכבת קלה אלא פתרונות תחבורתיים אחרים. מנגד, מדובר בפרויקט דגל של משרד התחבורה בפריפריה.
טלטלה בשוק הרכבות הקלות
לאור זאת, מוצע לבטל את המכרז שפתחה בו חברת חוצה ישראל ושחברות ישראליות ובינלאומיות כבר הגישו את מועמדותן בו, באופן שיהווה טלטלה בשוק הרכבות הקלות, שכן אין עוד מכרזים בתחום הרכבות הקלות בשנים הקרובות ויתכן שעד אף לתחילת העבודות על פרויקט המטרו.
עוד מוצע לשנות את החלטות הממשלה כך שכל מערכת להסעת המונים במטרופולין חיפה תתבסס על מערכת BRT דוגמת המטרונית ולא על מערכת של רכבות קלות, וזאת למרות העובדה שהמטרוניות כבר מלאות עד קצה גבול היכולת בציר הקריות.
כך גם מוצע לדחות פרויקטים נוספים כמו מטרונית בקרית אתא ופרויקט המטרופן לסלילת שבילי אופניים במטרופולין חיפה. עוד מוצע לדחות שורה של כבישים ומחלפים: כביש 60 - עוקף אל ערוב - בני נעים, כביש 60 - צומת אלעזר-צומת הגוש, כביש 45 - ציר המחצבות וכן מחלפים הכוללים את מחלף עתלית, עיסאוויה, נחל עמוד בכביש 85, מחלף עטרות ומחלף גלעם בכביש 781.
משרד האוצר גם מציע להפחית את ה"סלים" התקציביים של משרד התחבורה בהיקף של 630 מיליון שקל בשנה הנוכחית ועוד 470 מיליון שקל בהרשאה להתחייב עד לשנת 2027. סלים אלו כוללים טיפול בבטיחות, אחזקה ותאורת כבישים ביו"ש ופתרונות לגודש. עוד מוצע להאריך את התכנית האסטרטגית לכבישים עד לשנת 2028 - מהלך שיאפשר דחיית תקציבים של כ-2 מיליארד שקלים בהרשאה להתחייב בשנים הקרובות.
כמו כן מוצע לבטל את הרפורמה בתעריפים שיזמה השרה מירי רגב כדי לא להגדיל את תקציב הסובסידיה בתחבורה הציבורית וכן מוצע לבטל את תוספות השירות כדוגמת תוספת קווים ותדירויות בשנת 2024, באופן שעשוי לפגוע בשירות התחבורה הציבורית באוטובוסים.
מהלך נוסף שמקווה משרד האוצר להשיג הוא לקבל החלטת ממשלה הקוראת לכנסת לסיים את חקיקת חוק המטרו וכן הליכי מימונו עד ל-19 בפברואר השנה, לאחר שהוא נגרר כבר שנים בוועדות הכנסת.
"פרויקטים בעלי כדאיות כלכלית נמוכה"
האוצר מסביר את הפרויקטים שנבחרו לקיצוץ כך: "פרויקטים שלא נמצאים בתכנית האסטרטגית לדרכים בדירוג 1, פרויקטים שנמצאים בתכנית האסטרטגית אך הם בעלי כדאיות כלכלית נמוכה וכן קידומי זמינות שניתן לדחות מבלי להשפיע על לוחות הזמנים הסופיים של הפרויקט. כמו כן, מוצע להפחית את תקציבי הסלים העירוניים ב-50% באופן שבו הפרויקטים המבוצעים מכל סל יהיו הפרויקטים הכדאיים ביותר. בנוסף, מוצע להאריך את משך התכנית האסטרטגית לדרכים ולהפחית את ההרשאה להתחייב בשנת 2024 בגין התכנית".
בנוסף, האוצר מציע כאמור לקצץ 10% מתקציבן הארגוני של חברות התשתית הכפופות למשרד התחבורה וכן להפחית 50 תקנים במשרדי הרישוי כך שלא יגוייסו עובדים חדשים לאחר עזיבת העובדים הקיימים ולהעביר את מרבית פעולות משרדי הרישוי דיגיטציה.
בסך הכל קיצוצים אלו יביאו לעמדת משרד האוצר להפחתה מצטברת של 7.4 מיליארד שקלים בשנים 2024-2027.
החלת מס הנסועה על כלי רכב חשמליים
מעבר לשינוי הדרמטי המוצע לתקציב המדינה, במשרד האוצר מנסים גם להחיות את מס הנסועה על כלי רכב חשמליים - מהלך שהמשרד ניסה לקדם בחוק ההסדרים הקודם ולא הצליח לנוכח התנגדותה של שרת התחבורה. ואולם כעת, תחת שינוי הנסיבות התקציבי שנכפה על ידי המלחמה והצורך בהגדלת הכנסות המדינה - יתכן שלמהלך יהיה סיכוי גדול יותר לעבור.
בכל אופן, מוצע להחיל את המס החל משנת 2026 כשאת המנגנון לו יקבעו אנשי משרד האוצר ורשות המיסים. נכון להיום, נסועת רכבים חשמליים איננה ממוסה, וזאת בניגוד לנסועת רכבי מנוע בעירה פנימית, המשלמים מס בלו עבור הדלק שהם צורכים; זאת למרות שרכבים חשמליים זהים לרכבי בעירה פנימית מבחינת רבות מהשפעותיהם החיצוניות", נכתב. השפעות אלו כוללות את תרומת כלי הרכב האלו לגודש בכבישים ובאוצר חוששים שעלות הנסיעה הזולה תוביל להסתמכות רבה יותר על הרכב הפרטי כשישראל גם ככה מפגרת אחרי מדינות העולם המערבי בנושא זה ועל כן הרכב החשמלי עלול דווקא להגדיל את בעיות הגודש במדינה.
"החלטת ממשלה זו נועדה לקבוע מנגנון למיסוי נסועה של רכבים חשמליים, באופן שישקף לנהגים ברכבים אלו את השפעותיהם החיצוניות, וכך יביא לשימוש ברכבים אלו בהיקף שישיא את הרווחה החברתית", נכתב.
גובה המס שמציע האוצר הוא 15 אגורות עבור כל קילומטר נסועה כאשר המרחק ייבדק אחת לשנה במכוני הרישוי. האוצר מסביר את החלטתו בדבר גובה המס: "גובה מס זה חושב כך שיהיה שקול למס הבלו אותו משלמים רכבי מנוע בעירה פנימית, בהתייחס לרכבים המתאפיינים בצריכת דלק יעילה, ותוך הפחתה של התועלות הייחודיות לרכבים חשמליים בהיבטים של הפחתת פליטות גזי חממה, זיהום אוויר והפחתת רעש"
כך למשל, באוצר מדגימים כי "גובה מס הבלו על בנזין הוא כ-3.3 ש"ח לליטר. מס הבלו המוטל על רכב חדש עם צריכת דלק של 17 ק"מ לליטר הוא כ-19.4 אג' לק"מ ועבור הרכבים באחוזון ה-20 מבחינת צריכת הדלק (19 ק"מ לליטר) מס הבלו עומד על כ-17.4 אג' לק"מ. את התועלות היחסיות של הרכב החשמלי (כ-3 אג' לק"מ בהשוואה לרכב חדש, ומעט פחות מזה ביחס לרכבים היעילים ביותר), ניתן לשקף באמצעות הפחתת המס בהיקף זה, וכך לקבל מס בגובה כ-15 אג' לק"מ, וזאת בהסתמך על ערכי עלויות הפליטה המופיעים בספר הירוק של המשרד להגנת הסביבה ועל מחקרים בינלאומיים".
ביטול ההנחה בתשלום אגרת הרישוי לרכבים חשמליים
עוד מוצע לבטל את ההנחה הקיימת היום בתשלום אגרת הרישוי לרכבים חשמליים. "השירותים בגינם נגבית אגרת הרישוי אינם שונים בין רכב רגיל לרכב חשמלי, ועל כן אין הצדקה להטבה זו שנאמדת ב-1,700 ש"ח לשנה לכל כלי רכב", הוסבר.
מצד שני, האוצר מציע גם גזרים לבעלי הרכבים החשמליים, יתכן שזו נועדה גם כדי לרכך את חברי הממשלה המתנגדים אוטומטית לכל מיסוי או קיצוץ. שיעורי מס הקנייה המופחתים לכלי רכב אלו אמורים להצטמצם עם השנים באופן של מתווה עולה - כלומר בשנים 2023 ו-2024 חלה עלייה מדורגת בשיעורי המס, כך שהמיסוי על רכבים חשמליים החל מה-1 לינואר 2024 הוא 35% ותקרת ההטבה הינה 50 אלף ש"ח. "במקביל, מגמת הכניסה של הרכבים החשמליים לישראל התחזקה עד שבשנת 2022 שיעור הרכבים החשמליים שיובאו לישראל עמד על 14% מתוך כלל הרכבים המיובאים", נכתב.
כך הוסבר כי לפי המצב הקיים, החל מה-1 לינואר 2025 מס הקנייה על רכבים חשמליים צפוי להשתוות למס המוטל על רכבי בנזין - 83% מס קנייה עם הפחתת המיסוי בהתאם לנוסחת מיסוי ירוק. "שינוי קיצוני זה ביחס לשיעורי המיסוי בשנת 2024 צפוי לבלום את מגמת הכניסה של הרכבים החשמליים לישראל, ועל כן מוצע לקבוע בצו מדרגות נוספות בשיעורי מס הקנייה עבור השנים 2027-2025".
כך מוצע כי שיעור המס יעמוד בשנת 2025 על 50% עד לתקרת הטבה של 35 אל שקלים, בשנת 2026 על 57% ועד לתקרת הטבה של 30 אלף שקלים וכן בשנת 2027 על 65% ועד לתקרת הטבה של 25 אלף שקלים.