גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה מלמדת ההיסטוריה על הסיכוי שהגירה מרצון תפתור את בעיית עזה?

מרם בן ברק ועד לאיתמר בן גביר, שורה של פוליטיקאים משוכנעים שמצאו פתרון קסם לסוגיה שנותרה ללא מענה מאז 1967 ● אלא שמומחים מעריכים כי הסיכויים לכך קלושים: "הגירות המוניות מרצון לא עוברות את ה־3%–4% מהאוכלוסייה", אומר ד"ר יניי שפיצר, שחקר את הנושא

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (הבוקר הזה, כאן ב', 7.1.24) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (הבוקר הזה, כאן ב', 7.1.24) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בחודשים שמאז פרוץ המלחמה הולך וצובר תאוצה במערכת הפוליטית מעין פתרון קסם ל"בעיית עזה" הסבוכה: הגירה מרצון. פוליטיקאים מהמיינסטרים הפוליטי כמו רם בן ברק (יש עתיד) ודני דנון (ליכוד), כתבו על כך במאמר משותף שפורסם בוול סטריט ג'ורנל, ואליהם הצטרפו גם אחרים. ראשי שתי מפלגות הימין בקואליציה, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, חוזרים על כך שוב ושוב כפתרון שלהם ל"יום שאחרי". "אני בעד עידוד הגירה מרצון. לקחת אותם, לשלוח אותם. אני חושב שמאות אלפים מהם יקומו וילכו עם איך שעזה נראית היום", אמר השבוע השר בן גביר בראיון בכאן ב'. ואילו סמוטריץ' טען בתחילת החודש - בתגובה לכך שהאמריקאים יצאו נגד תוכנית מהסוג הזה - כי רוב הציבור הישראלי תומך ב"עידוד הגירה מרצון של ערביי עזה וקליטתם במדינות אחרות".

בג"ץ עצר מהלך של העברת "מסתננים" לראונדה תמורת תשלום?
האם מספר המפונים מהצפון עומד על יותר מ־120 אלף? 

אז על מה אנחנו בעצם מדברים כשאנחנו עוסקים ב"הגירה מרצון", והאם - לאור ניסיון העבר - זה יכול לעבוד? יצאנו לבדוק.

עזה ויריחו תחילה

אחד הדברים שמעניין להיווכח בהם הוא שבעצם לא מדובר ברעיון מקורי. כפי שהראה ד"ר עמרי שפר רביב במאמר שפרסם בכתב העת "הזמן הזה" מבית מכון ון ליר, יוזמה כזאת נולדה מיד לאחר שישראל השתלטה על הרצועה, ב־1967. ברצועה התגוררו אז כ־400 אלף איש, שמחציתם היו פליטים ממלחמת העצמאות. לפי המאמר, למרות שרבים לא מודעים לכך, באותם ימים השאיפה של הממשלה בראשותו של לוי אשכול הייתה לספח את הרצועה, אך לעשות זאת כשהיא כוללת כמה שפחות מאותם פליטים.

המהלך שיצא אז לפועל הושתת בעיקר על אמצעים כלכליים, ולא על לחץ צבאי, כשהמטרה הייתה לגרום לעזתים לעבור לגדה המערבית מתוך תקווה שמשם הם ימשיכו לירדן. רביב מגדיר זאת במאמרו כ"מודל הגירה קלאסי של גורמי דחיפה ומשיכה", כשהדחיפה היא המצב הכלכלי הקשה ברצועה עצמה (50% אבטלה), שישראל אף דאגה במידה מסוימת לשמר אותו, והמשיכה היא התנאים הטובים יותר בגדה ובירדן, אליהם התווסף גם מענק כספי שקיבלו מישראל.

כך, בשלהי 1967 הוקמו באזור יריחו בלבד מיזמי תעסוקה שימשכו את העזתים. המחשבה הייתה שבגלל קרבתה של העיר למעבר אלנבי העזתים יוכלו להגר משם בהמשך לירדן. התוכנית אפילו הניבה תוצאות מסוימות: בין נובמבר 1967 ליולי 1968 יצאו מעזה בחודש ממוצע כ־2,800 איש. יחד עם זאת, המומחים שייעצו לתוכנית היו חלוקים בדעותיהם עד כמה ביכולתה להשפיע על המאזן הכולל של האוכלוסייה. הדמוגרף רוברטו בקי (מייסד הלמ"ס) העריך שההגירה המדוברת תוכל לאזן לכל היותר את הגידול הטבעי בעזה. לעומתו, המתמטיקאי אריה דבורצקי חזה שהמדיניות תוכל להביא להקטנה עקבית של כאחוז מאוכלוסיית עזה, מדי שנה.

בסופו של דבר, מי ששם סוף לתוכניות היו קודם כל הירדנים, שפשוט אסרו על המשך המעבר של תושבים שהגיעו מעזה לשטח המדינה. בהמשך גם המצב הביטחוני התדרדר, וגולדה מאיר שהחליפה את אשכול לא האמינה בפתרון מן הסוג הזה (בין לבין עוד נרשם ניסיון נפל לעודד הגירה מעזה לפרגוואי, שהסתיים בירי שביצעו שני פלסטינים בתוך השגרירות הישראלית במדינה).

דוגמת הנגד: יהודי ברה"מ

אז הניסיון הישראלי הקודם בעזה לא עלה יפה. האם בעולם יש דוגמאות למעין "הגירת אקסודוס" כזאת, שבמסגרתה הרוב המכריע של אוכלוסייה מסוימת קם ועוזב על רקע לחץ או משבר כלכלי? ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי באוניברסיטה העברית, שחוקר את הנושא, משוכנע שזה כמעט לא קיים. "כל עוד המצוקה היחידה היא כלכלית, אנחנו לא רואים אקסודוס", הוא אומר, "המצוקה הכלכלית הגדולה ביותר לא מספיקה כדי לרוקן טריטוריה".

לשפיצר יש כמה דוגמאות מעניינות שקשורות לסוגיה. המקרה המוכר ביותר של הגירה בעקבות מצוקה כלכלית הוא סביב "רעב תפוחי האדמה הגדול" שהתרחש באירלנד באמצע המאה ה־19. "כ־10% מהאוכלוסייה מתו מתת־תזונה", מספר שפיצר, "ורבים מהם ניצלו את האפשרות להגר לבריטניה וארה"ב". אבל מה היתה ההשפעה של ההגירה המונית הזאת על האוכלוסייה? "שיעור ההגירה השנתי לא עלה אז על 3% בשנה", הוא אומר. "ההגירה המשיכה גם לאחר הרעב, אבל אחרי כמה עשורים אוכלוסיית אירלנד התכווצה ב־25% בלבד".

מקרה פחות מוכר, שנמצא בליבת המחקר של שפיצר, הוא רעידת האדמה שהתרחשה במסינה שבאיטליה ב־1908. ההערכה היא שכ־75 אלף איש נהרגו ברעידת האדמה הזו, ולפי שפיצר מדובר ב"רעידה ההרסנית ביותר בהיסטוריה של אירופה המודרנית". איך זה השפיע על ההגירה? "למרות העובדה ששערי ארה"ב היו פתוחים אז, ולנפגעים היו קרובים שיכלו לתמוך בהם שם - הדבר לא דחף רבים מהם לעזוב", משיב שפיצר. לדבריו, קצב ההגירה השנתי מהאזור עמד לפני רעידת האדמה על 2.5%-3.5%, ונותר דומה גם בשנים שלאחר מכן.

אז אין שום מקרה שבו הגירה כזאת כן התרחשה? שפיצר שולף דוגמה אפשרית מפתיעה: עליית יהודי ברה"מ לישראל בשנות ה־90. "אחרי עשרים שנה אני חושב שמספר היהודים שנשאר במדינות ברה"מ לשעבר הוא פחות מ־20% ממה שהיה לפני העלייה". כלומר, "זו באמת הייתה הגירת אקסודוס". ועדיין, מדובר בדוגמה נדירה שגם היא גבולית. "כן שרר אז מצב של חוסר ודאות פוליטי ועלייה באנטישמיות (על רקע הרפורמות של הנשיא דאז מיכאיל גורבצ'וב), והיהודים שם ידעו שברגע שיש בלגן פוליטי הם יהיו הראשונים לסבול", הוא מציין.

 

לא פתרון לסכסוך לאומי

ההערה האחרונה הזאת מובילה אותנו לשאלה חשובה: מה היא בעצם "הגירה מרצון"? במסגרת הזאת, אין לנו כמובן יכולת להעריך למה בדיוק מתכוון פוליטיקאי שמדבר על הגירה כזאת, ועד כמה הוא שם את המונח מרצון בתוך מירכאות או מלווה אותו בקריצה. "ההבדל בין הגירה כפויה להגירה מרצון הוא לא אם מישהו מכוון לך אקדח לרקה או לא", מתייחס לכך שפיצר. "ברגע שהמניע המרכזי להגירה הוא עימות, חשש לביטחון או חשש לזכויות זה פשוט לא נחשב להגירה מרצון". במקרים מסוימים, הוא קובע, זה אף עלול להיחשב לטיהור אתני, "גם אם נעשה שימוש בתמריצים חיוביים".

אז האם, כשזו מסגרת הדיון, יש סיכוי שפתרון של הגירה מרצון יצלח הפעם בעזה? "עולה השאלה איזו מדינה תהיה מוכנה לקבל אותם", תוהה יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "מדינות כמו צ'אד וקונגו הן לא אטרקטיביות, מצרים הודפת ניסיונות להיכנס אליה, ומדינות שלרוב קולטות פליטים כמו אוסטרליה וקנדה לא יסכימו לדבר כזה בלי מסגרת של תהליך מדיני". בכלל, צורף מקפיד להזכיר מהי ליבת הסכסוך, וטוען שללא התייחסות אליה אי אפשר יהיה לפתור את הסוגיה. "אנחנו מדברים פה על הגירה בקונטקסט של מאבק לאומי, וסכסוכים לאומיים לא פותרים באמצעות הגירה אלא באמצעות הסכמים", הוא אומר.

גם שפיצר אינו אופטימי כמובן. "זה אפשרי שהמוני אנשים יעזבו את עזה, אבל זו תהיה הגירה כפויה ולא מרצון. הגירות המוניות מרצון לא עוברות את ה־3%-4% מהאוכלוסייה. אנחנו כמובן לא צריכים לחסום להם את האפשרות להגירה, אבל מוטלת עלינו גם החובה לאפשר להם לחיות שם - בהינתן הגבולות של השמירה על הביטחון שלנו".

עוד כתבות

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

החלפת בתים. ''להיכנס לחופשה שונה מאורח החיים שלך'' / צילום: Shutterstock

36 פעמים החלפנו דירה: האנשים שיוצאים לחופשה בחינם

בעלי נכסים ואפילו שוכרים מחליפים דירות ומוצאים את עצמם בחופשה חלומית בבית של מישהו אחר ● מה היתרונות ומה הסכנות, ולמה צריך לשים לב

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל

פעילות יחידת מגלן במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

סגנו של סינוואר: "משלחת חמאס תיפגש היום בקהיר עם המתווכות"

צה"ל תקף הלילה יעדי טרור בדרום לבנון - חמאס שיגר בתגובה מטח רקטות לעבר יישובי הגליל העליון • דיווח: מצרים הזמינה בכירים ישראלים לקהיר, במקביל להגעת משלחת חמאס • הבית הלבן: הנשיא ביידן שוחח עם ראש הממשלה נתניהו • שרים איימו בהפלת הממשלה, גורם מדיני: עסקה לא תפגע במטרות המלחמה • עדכונים בולטים

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

בתים בטקסס. צילומי לווין ורחפנים הפכו לנשק בידי חברות הביטוח / צילום: Shutterstock

תופעה בארה"ב: חברות הביטוח מרגלות אחרי בתים מהשמיים

חברות בארה"ב משתמשות ברחפנים כדי לבדוק גגות או לזהות פסולת חצר וטרמפולינות שלא הצהירו עליהן

אילוסטרציה: Shutterstock

גבולות אחריות המתווך לספק מידע ללקוחו

האם מתווך יכול להסתפק בנתונים שנמסרו לו על ידי המוכרים, או שעליו לקיים בדיקות עצמאיות לגבי מצב הנכס?

הפקולטה לניהול. אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני / צילום: Shutterstock

לדבר לעצמכם, לעשות במקום לנוח ולהתמקד בכאן ועכשיו: אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני

בחצי השנה האחרונה אנו חווים ימים מורכבים וזקוקים יותר מתמיד לכלים שיסייעו לנו לפתח חוסן אישי, חברתי, קהילתי וארגוני ● כך תעשו את זה נכון

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מחקרים מגלים: המאבק בדמנציה מתחיל בשנות ה-40 שלכם

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים עם תהליך ההזדקנות ● "המאמצים להתמקד בדמנציה בקרב אנשים מבוגרים כשלו במידה רבה", אומר פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח מאוניברסיטת דיוק, ומוסיף כי בשל כך המדענים מחפשים רמזים במוח בשלבי חיים מוקדמים יותר

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; למה טסלה מזנקת ב-7.5% במסחר המוקדם?

המסחר באסיה ננעל בעליות ● השקל מתחזק במעל 1% מול הדולר, 3.765 שקלים ● פיליפס מזנקת ב-37% ● אילון מאסק בסין וטסלה קיבלה שם בשורות טובות ● שטף הדוחות בוול סטריט ימשך השבוע, אמזוןן תדווח בשלישי, אפל בחמישי ● לפי הוול סטריט ג'ורנל, יועצי דונלד טראמפ מנסחים הצעות חוק להגבלת עצמאות הבנק המרכזי ● ברביעי החלטת הריבית של הפדרל ריזרב, בשישי דוח התעסוקה החודשי