גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה מלמדת ההיסטוריה על הסיכוי שהגירה מרצון תפתור את בעיית עזה?

מרם בן ברק ועד לאיתמר בן גביר, שורה של פוליטיקאים משוכנעים שמצאו פתרון קסם לסוגיה שנותרה ללא מענה מאז 1967 ● אלא שמומחים מעריכים כי הסיכויים לכך קלושים: "הגירות המוניות מרצון לא עוברות את ה־3%–4% מהאוכלוסייה", אומר ד"ר יניי שפיצר, שחקר את הנושא

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (הבוקר הזה, כאן ב', 7.1.24) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (הבוקר הזה, כאן ב', 7.1.24) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בחודשים שמאז פרוץ המלחמה הולך וצובר תאוצה במערכת הפוליטית מעין פתרון קסם ל"בעיית עזה" הסבוכה: הגירה מרצון. פוליטיקאים מהמיינסטרים הפוליטי כמו רם בן ברק (יש עתיד) ודני דנון (ליכוד), כתבו על כך במאמר משותף שפורסם בוול סטריט ג'ורנל, ואליהם הצטרפו גם אחרים. ראשי שתי מפלגות הימין בקואליציה, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, חוזרים על כך שוב ושוב כפתרון שלהם ל"יום שאחרי". "אני בעד עידוד הגירה מרצון. לקחת אותם, לשלוח אותם. אני חושב שמאות אלפים מהם יקומו וילכו עם איך שעזה נראית היום", אמר השבוע השר בן גביר בראיון בכאן ב'. ואילו סמוטריץ' טען בתחילת החודש - בתגובה לכך שהאמריקאים יצאו נגד תוכנית מהסוג הזה - כי רוב הציבור הישראלי תומך ב"עידוד הגירה מרצון של ערביי עזה וקליטתם במדינות אחרות".

בג"ץ עצר מהלך של העברת "מסתננים" לראונדה תמורת תשלום?
האם מספר המפונים מהצפון עומד על יותר מ־120 אלף? 

אז על מה אנחנו בעצם מדברים כשאנחנו עוסקים ב"הגירה מרצון", והאם - לאור ניסיון העבר - זה יכול לעבוד? יצאנו לבדוק.

עזה ויריחו תחילה

אחד הדברים שמעניין להיווכח בהם הוא שבעצם לא מדובר ברעיון מקורי. כפי שהראה ד"ר עמרי שפר רביב במאמר שפרסם בכתב העת "הזמן הזה" מבית מכון ון ליר, יוזמה כזאת נולדה מיד לאחר שישראל השתלטה על הרצועה, ב־1967. ברצועה התגוררו אז כ־400 אלף איש, שמחציתם היו פליטים ממלחמת העצמאות. לפי המאמר, למרות שרבים לא מודעים לכך, באותם ימים השאיפה של הממשלה בראשותו של לוי אשכול הייתה לספח את הרצועה, אך לעשות זאת כשהיא כוללת כמה שפחות מאותם פליטים.

המהלך שיצא אז לפועל הושתת בעיקר על אמצעים כלכליים, ולא על לחץ צבאי, כשהמטרה הייתה לגרום לעזתים לעבור לגדה המערבית מתוך תקווה שמשם הם ימשיכו לירדן. רביב מגדיר זאת במאמרו כ"מודל הגירה קלאסי של גורמי דחיפה ומשיכה", כשהדחיפה היא המצב הכלכלי הקשה ברצועה עצמה (50% אבטלה), שישראל אף דאגה במידה מסוימת לשמר אותו, והמשיכה היא התנאים הטובים יותר בגדה ובירדן, אליהם התווסף גם מענק כספי שקיבלו מישראל.

כך, בשלהי 1967 הוקמו באזור יריחו בלבד מיזמי תעסוקה שימשכו את העזתים. המחשבה הייתה שבגלל קרבתה של העיר למעבר אלנבי העזתים יוכלו להגר משם בהמשך לירדן. התוכנית אפילו הניבה תוצאות מסוימות: בין נובמבר 1967 ליולי 1968 יצאו מעזה בחודש ממוצע כ־2,800 איש. יחד עם זאת, המומחים שייעצו לתוכנית היו חלוקים בדעותיהם עד כמה ביכולתה להשפיע על המאזן הכולל של האוכלוסייה. הדמוגרף רוברטו בקי (מייסד הלמ"ס) העריך שההגירה המדוברת תוכל לאזן לכל היותר את הגידול הטבעי בעזה. לעומתו, המתמטיקאי אריה דבורצקי חזה שהמדיניות תוכל להביא להקטנה עקבית של כאחוז מאוכלוסיית עזה, מדי שנה.

בסופו של דבר, מי ששם סוף לתוכניות היו קודם כל הירדנים, שפשוט אסרו על המשך המעבר של תושבים שהגיעו מעזה לשטח המדינה. בהמשך גם המצב הביטחוני התדרדר, וגולדה מאיר שהחליפה את אשכול לא האמינה בפתרון מן הסוג הזה (בין לבין עוד נרשם ניסיון נפל לעודד הגירה מעזה לפרגוואי, שהסתיים בירי שביצעו שני פלסטינים בתוך השגרירות הישראלית במדינה).

דוגמת הנגד: יהודי ברה"מ

אז הניסיון הישראלי הקודם בעזה לא עלה יפה. האם בעולם יש דוגמאות למעין "הגירת אקסודוס" כזאת, שבמסגרתה הרוב המכריע של אוכלוסייה מסוימת קם ועוזב על רקע לחץ או משבר כלכלי? ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי באוניברסיטה העברית, שחוקר את הנושא, משוכנע שזה כמעט לא קיים. "כל עוד המצוקה היחידה היא כלכלית, אנחנו לא רואים אקסודוס", הוא אומר, "המצוקה הכלכלית הגדולה ביותר לא מספיקה כדי לרוקן טריטוריה".

לשפיצר יש כמה דוגמאות מעניינות שקשורות לסוגיה. המקרה המוכר ביותר של הגירה בעקבות מצוקה כלכלית הוא סביב "רעב תפוחי האדמה הגדול" שהתרחש באירלנד באמצע המאה ה־19. "כ־10% מהאוכלוסייה מתו מתת־תזונה", מספר שפיצר, "ורבים מהם ניצלו את האפשרות להגר לבריטניה וארה"ב". אבל מה היתה ההשפעה של ההגירה המונית הזאת על האוכלוסייה? "שיעור ההגירה השנתי לא עלה אז על 3% בשנה", הוא אומר. "ההגירה המשיכה גם לאחר הרעב, אבל אחרי כמה עשורים אוכלוסיית אירלנד התכווצה ב־25% בלבד".

מקרה פחות מוכר, שנמצא בליבת המחקר של שפיצר, הוא רעידת האדמה שהתרחשה במסינה שבאיטליה ב־1908. ההערכה היא שכ־75 אלף איש נהרגו ברעידת האדמה הזו, ולפי שפיצר מדובר ב"רעידה ההרסנית ביותר בהיסטוריה של אירופה המודרנית". איך זה השפיע על ההגירה? "למרות העובדה ששערי ארה"ב היו פתוחים אז, ולנפגעים היו קרובים שיכלו לתמוך בהם שם - הדבר לא דחף רבים מהם לעזוב", משיב שפיצר. לדבריו, קצב ההגירה השנתי מהאזור עמד לפני רעידת האדמה על 2.5%-3.5%, ונותר דומה גם בשנים שלאחר מכן.

אז אין שום מקרה שבו הגירה כזאת כן התרחשה? שפיצר שולף דוגמה אפשרית מפתיעה: עליית יהודי ברה"מ לישראל בשנות ה־90. "אחרי עשרים שנה אני חושב שמספר היהודים שנשאר במדינות ברה"מ לשעבר הוא פחות מ־20% ממה שהיה לפני העלייה". כלומר, "זו באמת הייתה הגירת אקסודוס". ועדיין, מדובר בדוגמה נדירה שגם היא גבולית. "כן שרר אז מצב של חוסר ודאות פוליטי ועלייה באנטישמיות (על רקע הרפורמות של הנשיא דאז מיכאיל גורבצ'וב), והיהודים שם ידעו שברגע שיש בלגן פוליטי הם יהיו הראשונים לסבול", הוא מציין.

 

לא פתרון לסכסוך לאומי

ההערה האחרונה הזאת מובילה אותנו לשאלה חשובה: מה היא בעצם "הגירה מרצון"? במסגרת הזאת, אין לנו כמובן יכולת להעריך למה בדיוק מתכוון פוליטיקאי שמדבר על הגירה כזאת, ועד כמה הוא שם את המונח מרצון בתוך מירכאות או מלווה אותו בקריצה. "ההבדל בין הגירה כפויה להגירה מרצון הוא לא אם מישהו מכוון לך אקדח לרקה או לא", מתייחס לכך שפיצר. "ברגע שהמניע המרכזי להגירה הוא עימות, חשש לביטחון או חשש לזכויות זה פשוט לא נחשב להגירה מרצון". במקרים מסוימים, הוא קובע, זה אף עלול להיחשב לטיהור אתני, "גם אם נעשה שימוש בתמריצים חיוביים".

אז האם, כשזו מסגרת הדיון, יש סיכוי שפתרון של הגירה מרצון יצלח הפעם בעזה? "עולה השאלה איזו מדינה תהיה מוכנה לקבל אותם", תוהה יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "מדינות כמו צ'אד וקונגו הן לא אטרקטיביות, מצרים הודפת ניסיונות להיכנס אליה, ומדינות שלרוב קולטות פליטים כמו אוסטרליה וקנדה לא יסכימו לדבר כזה בלי מסגרת של תהליך מדיני". בכלל, צורף מקפיד להזכיר מהי ליבת הסכסוך, וטוען שללא התייחסות אליה אי אפשר יהיה לפתור את הסוגיה. "אנחנו מדברים פה על הגירה בקונטקסט של מאבק לאומי, וסכסוכים לאומיים לא פותרים באמצעות הגירה אלא באמצעות הסכמים", הוא אומר.

גם שפיצר אינו אופטימי כמובן. "זה אפשרי שהמוני אנשים יעזבו את עזה, אבל זו תהיה הגירה כפויה ולא מרצון. הגירות המוניות מרצון לא עוברות את ה־3%-4% מהאוכלוסייה. אנחנו כמובן לא צריכים לחסום להם את האפשרות להגירה, אבל מוטלת עלינו גם החובה לאפשר להם לחיות שם - בהינתן הגבולות של השמירה על הביטחון שלנו".

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; מניית הבורסה מזנקת בכ-7%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.8%, ת"א 90 מתחזק בכ-0.4% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה