גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חוסר בכוח אדם והיעדר מודיעין": כך מפספסת רשות המסים תיקים של מאות מיליוני שקלים

בפרק מיוחד בדוח מבקר המדינה על מערך החקירות ברשות המסים, מפרט המבקר שורה של ליקויים הפוגעים בהרתעה ובאכיפת חוקי המס, כאשר אחד המרכזיים בהם הוא היעדר תקנים לחוקרים ● עוד עלה בביקורת כי מערך המודיעין של רשות המסים מתפקד בצורה לקויה, וכי גם הטיפול בנושא החשבוניות הפיקטיביות לוקה בחסר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, shutterstock
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, shutterstock

חוסר בכוח-אדם, היעדר מידע מודיעיני והימשכות חקירות ותיקים לפרקי זמן ממושכים עד שחלקם מתיישנים ונסגרים - כך מתאר מבקר המדינה את תפקודו של מערך החקירות ברשות המסים. בפרק מיוחד בדוח מבקר המדינה על מערך החקירות ברשות המסים, מפרט המבקר שורה של ליקויים הפוגעים בהרתעה ובאכיפת חוקי המס, כאשר אחד המרכזיים בהם הוא היעדר תקנים לחוקרים.

דוח מבקר המדינה | נכי צה"ל לא מודעים לרפורמת הנפש ולא מנצלים אותה
דוח מבקר המדינה | מדינת ישראל מצאה מקור תקציבי רק ל־18% מתוכנית "מגן הצפון"

לאורך השנים מתלוננים מנהלי רשות המסים על חוסר בתקנים ובכוח-אדם לטובת האכיפה והגבייה, אשר מוביל לכך שרשות המסים מטפלת ב-2-3% מהתיקים בלבד, ולכך שרבים מעברייני המס אינם נלכדים ברשת. כעת מאשר המבקר מתניהו אנגלמן את החשש כי כוח-האדם ברשות המסים אינו מספיק על-מנת להתמודד עם היקף החקירות הנדרש.

מבקר המדינה מצא כי רשות המסים לא קבעה את תקן כוח-האדם הדרוש ליחידות החקירות בהתאם להיקף משימותיהן ולאיכותן. כך למשל, עד סוף שנת 2022 מספר החוקרים בחוליות המטריאליות במשרד פקיד שומה חקירות ירושלים היה הקטן ביותר מבין כל משרדי פקיד שומה חקירות, ועמד על 20 חוקרים בלבד. זאת, אף שמשרד זה אחראי לחקירות הפליליות של הנישומים בשטח הגאוגרפי הגדול ביותר בארץ, הכולל את אזור הדרום; אף שמספר הנישומים בשטח זה הוא הגדול ביותר (347,897); ואף ששטח זה נקבע על-ידי משטרת ישראל כיעד לטיפול מוגבר במסגרת המבצעים לטיפול בפשיעה. גם באזור תל אביב, בו כ-300 אלף נישומים, אמורים 20 חוקרי מס הכנסה להתמודד עם כלל החקירות.

במצב הקיים, כוח-האדם במשרדי השומה לחקירות אינו מספיק לטיפול בכל המקרים שמובאים לפניהם. במהלך הביקורת מסרו מנהלי משרדי השומה לחקירות בפני צוות הביקורת כי הם קיבלו פניות ממשרדי השומה האזרחיים על מקרים שבהם עלו חשדות לעבירות פליליות, אך הם לא יכלו לטפל בכל המקרים הללו עקב מחסור במשאבי כוח-אדם.

אין בקרה על משך הטיפול

עוד עולה מדוח המבקר כי אין בקרה ברשות המסים על משך הטיפול בחקירות. בשלוש שנים - משנת 2019 עד שנת 2021 - פתחה רשות המסים בכ-1,500 חקירות, אולם בפרק זמן זה נסגר הטיפול בתיקים של רק כ-16% מהן. ביתר התיקים (84%) הטיפול נמשך, הן ביחידות החקירות והן בפרקליטות המדינה או במחלקה המשפטית של המכס ומע"מ.

המבקר מציין כי רשות המסים לא קבעה יעדים לטיפול של יחידות החקירות שלה בהתאם לסיכונים הקיימים באזורים שעליהם מופקדת כל יחידה. כך נוצר מצב שבו הנהלת רשות המסים ומטה החקירות כמעט אינם מעורבים בקביעת יעדים לחקירות, וכל יחידת חקירות מתנהלת בצורה עצמאית, ללא הכוונה מסודרת למעלה וללא סדר עדיפות שנקבע על-פי ניתוח והערכה של סיכונים להעלמות מס.

בנוהל של רשות המסים בעניין זמן חקירת חשודים נקבע כי חקירה תתנהל במשך כשנה עד ארבע שנים, בהתאם לחומרת העבירה. בשנים 2019 עד 2021 נערכו 936 ו-567 חקירות על-ידי מס הכנסה ועל-ידי אגף המכס והמע"מ, אך רק ב-166 (17.7%) וב-68 (12%) תיקים מתוכם הטיפול הסתיים. היתר נמצאים בחקירה או בהכנה להגשת כתב אישום. המבקר מצא כי בעקבות היעדר תהליכים מסודרים של מעקב ובקרה לגבי משך זמן הטיפול בתיקי החקירות, כמה תיקים נסגרו מחמת התיישנות.

כך למשל נמצא כי במסגרת צוות חקירה משותף של יחידות החקירות של מס הכנסה, המכס ומע"מ, ביטוח לאומי ומשרד הכלכלה, התנהלה חקירה שנפתחה ביולי 2016, בחשד להפצה וקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות, בשנים 2012 עד 2016 בסכומים של מאות מיליוני שקלים, אך עד היום לא הוגש כתב אישום בתיק. ביולי 2017 הועבר תיק החקירה לפרקליטות המדינה לצורך הכנה והגשה של כתב אישום. רק בפברואר 2021, כשלוש שנים וחצי מאוחר יותר, פנתה הפרקליטות בבקשה להשלמת חקירה שנעשתה והשלמת החקירה הוחזרה לפרקליטות במרץ 2021.

בתיק חקירה אחרף בו נחקרו בנובמבר 2012 חשדות לסחר בחשבוניות כוזבות, הלבנת הון, העלמת הכנסות והגשת דיווחים כוזבים לרשויות המס בהיקף של 62 מיליון שקל, התיק הועבר לפרקליטות כבר באותה שנה, אך היות שהטיפול המשפטי בתיק לא הסתיים עד נובמבר 2021, התיק נסגר מחמת התיישנות.

"סגירת התיקים במקרים אלה, בסופו של דבר, לא רק שלא הביאו להסרת המחדל וגביית הכסף מהעבריינים אלא גם גרמו לפגיעה בהרתעה של רשות המסים מביצוע עבירות מס", כותב המבקר.

המבקר מותח בעניין זה ביקורת על הפרקליטות ומציין כי לפעול כדי להכין ולהגיש את כתבי האישום בעבירות מס בתוך פרק הזמן של עד 18 חודשים ממועד העברת התיק לפרקליטות על-פי דרישות החוק ונוהל היועץ המשפטי לממשלה.

ליקויים במערך המודיעין

עוד עלה בביקורת כי מערך המודיעין של רשות המסים מתפקד בצורה לקויה. בביקורת עלה כי רק 12% מתיקי החקירה (14 מ-112 תיקי חקירה) שפתחו משרדי השומה לחקירות בשנים 2019 עד 2021, נפתחו עקב מידע שהגיע מיחידות המודיעין שלהם.

ביחידות המודיעין של מס הכנסה אין תהליך של איסוף והערכה של מידע, אין הגדרה לגיבוש תמונת מודיעין, אין שיתוף-פעולה של המודיעין עם המערך של משרדי השומה לשם קבלת מידע על השומות האזרחיות, אין תשתיות מידע ממוחשבות ההולמות את הצרכים, ואין נגישות למידע מודיעיני אחר ברשות המסים.

עוד העלתה הביקורת כי במשרדי השומה של החקירות באגף מס הכנסה הוקצו רק שלושה עובדים בכל משרד לאיסוף מידע גלוי מפרסומים שונים, ועובדים אלה אינם עוסקים כלל בניתוח המידע. חוסרים אלה עלולים להביא לפגיעה בתמונת המודיעין הקיימת ברשות לגבי תיקים שבהם נעברו עבירות מס הכנסה.

המבקר מקדיש גם פרק נכבד לטיפול בעבריינות בזירת הקריפטו, תוך שהוא מציין כי הגם שלפי דוח הכלכלנית הראשית, כ-200 אלף ישראלים סוחרים במטבעות וירטואליים - בשלוש שנים נערכו 15 חקירות בלבד בתחום זה.

הטיפול בחשבוניות פיקטיביות - טיפה בים

על-פי ההערכות ברשות המסים, מיליארדים רבים מועלמים מקופת המדינה באמצעות עריכת והפצת חשבוניות פיקטיביות. ב-2019 הוכרז כי נושא החשבוניות הפיקטיביות הוא אחד מהנושאים שיש לתת להם עדיפות במסגרת המדיניות המשולבת לאכיפה בתחום הפשיעה החמורה והפשיעה המאורגנת, ומאז נפתחו תיקי חקירה בהיקף מאות מיליוני שקלים נגד עבריינים בתחום, הוגשו כתבי אישום, וחלק מהעבריינים הורשעו ונשלחו למאסרים בפועל.

ואולם חרף העובדה שמדובר במאבק דגל של רשות המסים - על-פי דוח מבקר המדינה, פעילותה של רשות המסים נגד התופעה הוא כטיפה בים: מהדוח עולה כי סך הגבייה משומות בנושא חשבוניות פיקטיביות בשנים 2019-2022 היה רק כ-180 מיליון שקל, אף שהנזק המזערי לקופת המדינה בשל אי-תשלום מע"מ בשל השימוש בחשבוניות פיקטיביות נאמד בכ-2.51 מיליארד שקל בשנה.

עוד עולה מהדוח כי ב-59% (598) מ-1,019 תיקי השומות בנושא חשבוניות פיקטיביות שלגביהם נפתח דוח גילוי עבירה, לא הוגשו כלל כתבי אישום, ואף לא הוטל כופר. סך חיובי השומה בתיקים אלה היה כ-3.2 מיליארד שקל. זאת ועוד, 66% מההתראות על חשד לניכוי מס מחשבוניות פיקטיביות לא טופלו במשרדי מע"מ ובמשרדי פקידי השומה בשנים 2017-2022.

"היעדר אכיפת חיובי המס לגבי שומות בנושא חשבוניות פיקטיביות פוגע בהרתעה ומעודד את העבריינים, היודעים כי גם לאחר חקירתם בנושא זה ועריכת שומות לא תגבה רשות המסים את סכומי החיובים בשומות אלה. בכך נגרמת פגיעה ממשית לקופת המדינה", כותב המבקר אנגלמן בדוח.

עוד מצא המבקר כי המחלקה המשפטית ברשות המסים לא הגישה כתבי אישום ב-450 תיקים שנפתחו בשנים 2009-2018, והם נסגרו ללא הטלת סנקציה פלילית של הגשת כתב אישום או חיוב בכופר, כאשר להערכת המחלקה המשפטית, מרבית התיקים נוגעים לעבירות של חשבוניות פיקטיביות. סך המס בגין העבירות הפליליות הכלולות בתיקים שנסגרו היה יותר מ-796 מיליון שקל.

התמשכות הטיפול בתיקים בנושא חשבוניות פיקטיביות ואי-הגשת כתבי אישום הביאו בסופו של דבר לסגירת התיקים שהושקעו בהם משאבים רבים לשם ביצוע הבדיקות והחקירות הנדרשות לביסוס השומות. רשות המסים מסרה בתשובתה כי אי-הגשת כתבי אישום ב־450 התיקים שנסגרו היא תולדה של מחסור רב בכוח-אדם במחלקה המשפטית.

המבקר מצא עוד כי על אף שמרבית השומות בנושא חשבוניות פיקטיביות נערכו במשרדי מע"מ, שיעור המס שחויב בשומות אלה ביחס למס שחויב בכלל השומות שנערכו בנושא חשבוניות פיקטיביות (במשרדי מע"מ וביחידה לפשיעה חמורה) הוא קטן מאוד.

נמצא כי במשרדי מע"מ נערכו 1,367 שומות בנושא חשבוניות פיקטיביות בשנים 2019-2022, שהן 75% מכלל השומות בנושא זה. החיוב בשומות אלה היה 1.5 מיליארד שקל, המהווה רק 22% מכלל החיובים בשומות. ביחידה לפשיעה חמורה נערכו 447 שומות, שהן 25% מכלל השומות בנושא חשבוניות פיקטיביות. החיוב בשומות אלה היה 5.4 מיליארד שקל, שהוא 78% מכלל החיובים בשומות.

תגובת רשות המסים

מרשות המסים נמסר בתגובה לדוח המבקר לעניין ניהול מערך החקירות והמודיעין: "מרבית נתוני דוח המבקר מתייחסים לשנים 2017-2021. בשנתיים וחצי האחרונות רשות המסים ביצעה עבודה מקיפה, שבסיומה הוגדרה תפיסת הפעלה חדשה למערך המודיעין, וגובשו מבנה ארגוני חדש ותהליכי עבודה בהתאם. בוצע רכש טכנולוגי מתקדם במיליוני שקלים על-מנת לתמוך בתפיסת ההפעלה החדשה, ובוצעה הכשרה של כוח-אדם. רשות המסים העבירה לנציבות שירות המדינה תוכנית כוללת לבניית מערך מודיעין המחודש על בסיס העבודה שנעשתה בנושא.

"לעניין תקינת כוח-אדם בחקירות ומודיעין, בשנת 2022 בוצע גיוס של עשרות חוקרים חדשים, והרשות בוחנת גיוס כוח-אדם נוסף לביצוע מכלול משימות החטיבה.

"בנושא מעקב ובקרה - רשות המסים מקדמת שלושה פרויקטים מרכזיים בתחום המחשוב אשר אמורים לתת לסוגיות בהן עוסק הדוח, כמו ניהול מעקב אחר הטיפול בתיקים ביחידות החקירות, מעקב אחר הטיפול בתיקים במשרדי השומה והממשקים עם הפרקליטות. יודגש כי עוד בטרם פיתוח מערכות המחשוב המתקדמות, מקיימת הרשות מעקב ובקרה באמצעות חטיבת החקירות אחר משך זמן החקירה והעמידה בכללים שנקבעו.

"רשות המסים עומדת בזמנים שנקבעו בתיקון 87. הנתונים שהוצגו ביחס לכמות תיקי החקירה שנפתחו עד סוף דצמבר 21 והליך החקירה בעניינם עדיין לא הסתיים שגויים, ומקורם במערכת הממוחשבת הישנה הקשה מאוד לתפעול ושליפת נתונים.

"תיקי חקירה בתחום המטבעות הווירטואליים - רשות המסים היא מהמובילות בתחום בין גופי האכיפה, לרבות ביצוע הדרכות (כולל הזמנת חוקרי רשות המס האמריקאית והעברת הדרכות לכלל גורמי הרשות), רכישת אמצעים טכנולוגיים ותוכנות ייעודיות.

"פעילות מודיעינית נרחבת נעשית בתחום, ונערכות חקירות. כך, יצוין כי נערך מבצע ארצי של חקירות בתחום ה-NFT ומבצעים נוספים על אלה של יחידת יהלום. כמות התיקים שצוינה על-ידי המבקר לא כוללת את התיקים הנוספים שנעשו על-ידי יחידות אחרות, ואין בנתונים שהוצגו כדי להעיד שמדובר בהיקף נמוך של תיקים, שכן הביקורת בתחום מתבצעת גם במערך האזרחי. בנוסף, רשות המסים שותפה לחקיקה הממשלתית בתחום המטבעות הווירטואליים ואחראית על קידום מאגרי מידע על נכסים דיגיטליים".

לעניין הטיפול בחשבוניות פיקטיביות, מרשות המסים נמסר בתגובה: "הרשות פועלת באופן מתמיד לייעול ושיפור הטיפול שלה והכלים שהיא מפעילה בהתמודדות עם התופעה. לעמדת רשות המסים, ההתמודדות מול תופעת החשבוניות הפיקטיביות צריכה להיות בראש ובראשונה בדרך של מניעה. לכן קידמה הרשות את החקיקה שאפשרה את צאתו לדרך של הפרויקט הטכנולוגי שיסכל הוצאת חשבוניות פיקטיביות, 'חשבונית ישראל'. לאחר שהחקיקה הושלמה במהלך שנת 2023 כחלק מחוק ההסדרים ובהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו בחקיקה, החל מיום 1.1.2024, מאפשרת רשות המסים קבלת מספר הקצאה לחשבוניות בין עסקים על סך 25 אלף שקל ומעלה. בהתאם למתווה שנקבע בחקיקה, סכום זה ירד כל שנה ב-5,000 שקל בארבע שנים עד 2028.

"נציין כי בשל מלחמת 'חרבות ברזל' נענתה הרשות לבקשות ודחתה את החובה לכלול מספר הקצאה כתנאי לניכוי מס התשומות מ-1 בינואר 2023 עד ל-1 באפריל 2023, וזאת בכדי לאפשר למשק להשלים את היערכותו".

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק