דוח המבקר: נכי צה"ל לא מודעים לרפורמת הנפש ולא מנצלים אותה

נכי צה"ל לא מודעים לסל ההטבות האישי, ולכן לא ממשים אותן

במאי 2021 החליטה הממשלה על רפורמת "נפש אחת", שמטרתה להביא לשיפור הטיפול והשיקום לנכי צה"ל ומערכת הביטחון. תקציב הרפורמה לשנים 2022-2021 עמד על 1.5 מיליארד שקל, אך דוח מבקר המדינה שפורסם היום (ב') מצא כי עוד בטרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל הביצוע התקציבי המצטבר היה רק כ־443 מיליון שקל (כ־30% מהתקציב המאושר). המלחמה הנוכחית, שחסרת תקדים בהיקפה גם בנוגע לתחום בריאות הנפש, תהווה אתגר על המערכת שקרטעה עוד לפניה.

● דוח מבקר המדינה | מדינת ישראל מצאה מקור תקציבי רק ל־18% מתוכנית "מגן הצפון"
● דוח מבקר המדינה | "חוסר בכוח אדם והיעדר מודיעין": כך מפספסת רשות המסים תיקים של מאות מיליוני שקלים

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אף מצא כי הביצוע התקציבי בתחומי המענה למתמודדים עם פוסט־טראומה עמד על כ-66 מיליון שקל (14%). בעוד תחום ההכרה בצוללי הקישון היה נמוך אף יותר ועמד על 3 מיליון שקל (7%) בלבד.

הסיבה לשיעורי המימוש הנמוכים הוא מיצוי זכויות נמוך של נכי צה"ל. בתחום המענה למתמודדים עם פוסט־טראומה, שיעור מימוש הזכאות עמד על כ-49 מיליון שקל (כ-28%), מתוך תקציב של 177 מיליון שקל.

בנוסף, דוח המבקר מצא כי כ־7% בלבד מנכי צה"ל בעלי פגיעת ראש, פגיעה נפשית או פוסט טראומה מימשו את זכאותם לטיפול נפשי לילדיהם ולבני משפחתם, וכ־1% בלבד מאוכלוסיית נכי צה"ל המוכרים בגין פגיעה פוסט טראומטית מימשו את זכאותם לכלב שירות. השיעור הנמוך כל־כך הושפע ממחסור בכלבי שירות ועקב תקופת הכשרה של כשנה וחצי לכלבים.  

האירוע הקשה, בו איציק סעידיאן הצית את עצמו מול בניין אגף השיקום במשרד הביטחון ב־12 באפריל 2021, זכור לכל המדינה וטלטל את כל המערכת - אבל כנראה שלא מספיק. משאלון שהפיץ משרד מבקר המדינה בקרב נכי צה"ל, הציון הממוצע של שביעות הרצון של כלל המשיבים מהיחס ומהשירות שהם מקבלים מאגף השיקום הוא נמוך ועומד על 53 מתוך 100. 28% מהמשיבים השיבו שאינם מרוצים כלל או מרוצים במידה מועטה. מבין נכי צה"ל בעלי פגיעת ראש או פגיעה נפשית או פוסט טראומה, עולה כי שיעור גבוה (74% - 80%) של משיבים אינם מודעים לסל ההטבות האישי או מודעים רק לחלק ממנו, ושיעור דומה של משיבים (74% - 79%) אינם מודעים לסל ההטבות לבני המשפחה או לחלק ממנו.  

בעקבות זאת, המבקר, מתניהו אנגלמן ממליץ שאגף השיקום ומשרד הביטחון יבצעו פעולות יזומות להגדלת המודעות ולהנגשת המידע בקרב נכי צה"ל בנוגע לזכויות ולהטבות המגיעות להם ולהגדלת שיעור המיצוי של זכויות אלה, וכן יפעלו להאצת התהליכים בתחום עיגון ההטבות בחקיקה, בשיתוף ארגון נכי צה"ל.  

תגובת משרד הביטחון לדוח מבקר המדינה בנושא רפורמת "נפש אחת": "משרד הביטחון ילמד ויישם את ההמלצות הנדרשות בדוח המבקר להשלמת רפורמת 'נפש אחת'. חלק מפעולות אלה כבר מיושמות בשלושת החודשים האחרונים, בהן מטפל אגף השיקום ביותר מ-4000 פצועי המלחמה, תוך דגש על טיפול מיידי, הסרת חסמים בירוקרטיים והכרה יזומה ביותר מ-90% מהפצועים כבר ביום הראשון לאשפוז.

"אגף השיקום השקיע יותר מ- 450 מיליון שקלים, במסגרת הרפורמה, לפיתוח יותר מ-90 שירותים חדשים. הרפורמה שינתה ופישטה את תהליך ההכרה. אגף השיקום החל במתן טיפול רפואי ונפשי עם הגשת הבקשה, העביר ועדות רפואיות לבתי חולים שיקומיים, הקים את מרכז 'בידיים טובות', המעניק סיוע בהליך ההכרה ללא עלות וללא סיוע בעו"ד, יזם מסגרות טיפול אלטרנטיביות ועוד.

"משרד הביטחון וארגון נכי צה"ל הם שהצליחו, לאחר 18 שנות קיפאון, לחוקק בשנה החולפת את שני פרקים הראשונים בחוק הנכים- בתחומי הדיור והרכב הרפואי, חקיקה שמסייעת רבות במלחמה. הפרקים הבאים מקודמים בימים אלה, כשלקחי חרבות ברזל מוטמעים בהם, מתוך כוונה להביאם להצבעה בקריאה ראשונה במושב הכנסת הקרוב. השלמת החקיקה תאפשר להבטיח את זכויותיהם של נכי צה"ל בתחומי הרפואה, הטיפול הפסיכוסוציאלי והכלכלי ומימושן של הזכויות החדשות ברפורמה.

"מאז השקת הרפורמה, וביתר שאת בשלושת החודשים האחרונים, עובדות ועובדי אגף השיקום עושים לילות כימים על מנת להעניק לנכי צה"ל החדשים והוותיקים את הטיפול והשירות הטובים ביותר. לראיה, השיפור הניכר בשביעות רצון נכי צה"ל מהמענה הניתן באגף כפי שמצביעות תוצאות סקר שביעות הרצון הממשלתי. ביחס לסקר המוצג בדוח המבקר, אנו סבורים שרפורמה בסדר הגודל הזה, נכון שתיבחן לאורך זמן.

"בימים אלו פועל משרד הביטחון מול משרד האוצר על מנת להשיג לאגף את הכלים הנדרשים לעמידה במשימה חשובה זו, בדגש על תוספת משמעותית של תקני כוח אדם". 

עו"ד עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל, מסר בתגובה: "שנים אנו זועקים על הצורך ברפורמה ובשנים האחרונות ליישום המיידי שלה, ונתקלים בגלגלי הבירוקרטיה של הליכי החקיקה, תוך הפקרת הפצועים ללא מתן סיוע מיידי לליקויים הקיימים. עכשיו מראים לנו איך נראית מדינה במלחמה שמתנהגת כמו מדינה בשגרה מנומנמת. הנחשול האדיר של פצועי צה"ל שמגיע לפתחנו מצריך היערכות בזק על מנת לתקן את כשלי העומק באופן יסודי - הן בתשתיות אגף השיקום והן בחקיקת בזק. על הממשלה לקיים את החובה המוסרית והערכית שלה לפצועים ולהעביר החלטת ממשלה כבר בישיבה הקרובה, ליישום הרפורמה באופן מיידי עוד לפני העברתה בחקיקה - זה צו השעה!".

דין שמואל אלמס

משרתי חובה בשב"ס ובמשטרה לא מתאימים לתפקיד, 43% נושרים

מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על שירות חובה בשב"ס ובמשטרה, ומציג נתונים מדאיגים: בעוד ש-20% מסדר הכוחות במערך הסיור ו-25% ממוקדי השליטה מורכבים ממגויסי חובה, חלקם לא מתאימים לתפקידים הללו. 43% ממגוייסי החובה במשטרה נושרים במהלך השירות, ו-46% ממשרתי החובה בשב"ס מעידים בדיעבד שהיו מעדיפים שלא לשרת שם.

לאחר הבריחה מכלא גלבוע, פרשת "הסרסור בסוהרות" והריגת האסיר ת'אאר אבו עסב, עולות שאלות קשות לגבי שירות של מגויסי חובה בגופים כמו השב"ס והמשטרה. על פי מסקנות צוות הבדיקה מ-2022, "בעולם נטול מגבלות משאביות ותקציביות נכון היה שמשימות בבתי הכלא הביטחוניים יבוצעו על ידי סוהרי קבע" נאמר בדוח, והמצב שבו שב"ס תלוי בכוח אדם חיצוני מצה"ל אינו נכון.

על כן, הוחלט להפסיק את שירות החובה של חיילים בשב"ס החל מדצמבר 2024, אך במשטרה עדיין משרתים מגויסי חובה ולא התקבלה הכרעה לגביהם.

תחלופה קבועה שלא מאפשרת לצבור ניסיון

למרות שלא לכולם יש את הכישורים והניסיון הנדרש, 42% מכ-אלף מגויסי חובה במשטרה משרתים בתפקידי סיור. בסך הכל, הם משרתים בתפקיד 15 חודשים בלבד, והתחלופה הקבועה לא מאפשרת להם לצבור ניסיון בדומה למקביליהם שנמצאים שנים רבות במשטרה. על פי מבקר המדינה "מומלץ למשרד לביטחון לאומי ולמשטרה, לנתח את היעילות והמועילות שבהצבת משרתי החובה במשטרה, בפרט בתפקידי הסיור שמשך ההכשרה עבורם הוא הארוך ביותר, לאור פרק הזמן הקצר שבו הם משרתים בפועל בתפקידם".

בנוסף לכך, מגויסי החובה המשרתים במשטרה הם ברמה נמוכה בסטנדרטים של צה"ל. על פי מבקר המדינה, בשנת 2021 51% ממשרתי החובה במשטרה (525 מתוך 1,025) היו בעלי דפ"ר של 40 ומטה. בפילוח של "קבוצות איכות" (קב"א), כ-71% (738 מתוך 1038) משוטרי החובה היו בעלי קב"א בינונית (51) ומטה. כ-39% (401 מתוך 1038) היו בעלי קב"א נמוכה (48 ומטה).

נושא נוסף שעלה מדוח המבקר הוא חוסר בטיפול ראוי במקרים של שוטרים וסוהרים מגויסי חובה שמבצעים עבירות פליליות: בשנים 2020-2022 החזירה המשטרה לצה"ל 84 שוטרי חובה עקב חשד לביצוע עבירה פלילית, מתוכם 68 שוטרי חובה במג"ב ו-16 שוטרי חובה במשטרה, ושב"ס החזיר לצה"ל באותה תקופה 10 סוהרי חובה עקב עבירות שהועברו לחקירת היחידה הארצית לחקירות סוהרים.

על פי המבקר, "משרתי החובה במשטרה ובשב"ס לא נועדו להיות כוח עבודה זול המשמש תחליף להקצאה של תקני קבע" והוא ממליץ להעלות את הרף של המגויסים לכך, ו"מומלץ למשרד לביטחון לאומי ולמשטרה לבחון בשיתוף משרד האוצר כיצד להתמודד עם פערי האיוש בלי להעמיק בעיות אחרות הקשורות בהפעלת הכוח, ובפרט הגדלת ההסתמכות על שוטרי חובה נטולי ניסיון בהתמודדות המשטרה עם משימותיה".

עידן ארץ

50% מהחברות הממשלתיות פעלו ללא יו"ר דירקטוריון

דוח מבקר המדינה מקדיש פרק לבעיות שבתחום רשות החברות הממשלתיות. בין היתר המבקר מצביע על מחסור משמעותי באיוש משרות הדירקטורים בחברות.

דוח המבקר מתייחס לנתונים מ-2022, לפיהן כ-50% מהחברות והעמותות שרשות החברות הממשלתיות מפקחת עליהן פעלו ללא יו"ר דירקטוריון בשנה זו, וכ-44% מהמשרות בדירקטוריונים של החברות אינן מאוישות.

ככל הידוע, נתוני איוש המשרות לא השתפרו ב-2023 ואולי אף החמירו. זאת, על רקע הימנעות של שרים למנות דירקטורים מתוך נבחרת הדירקטורים, כמו גם הסכסוך בין השר הממונה על הרשות, דודי אמסלם, לבין מנהלת הרשות שהתפטרה באחרונה, מיכל רוזנבוים.

הקפאת הדיבידנדים

מבקר המדינה מתייחס גם לנושא הדיבידנדים שמשלמות החברות למדינה. החודש הסכים אמסלם לשחרר לקופת המדינה דיבידנדים בגובה 2 מיליארד שקל, שהוקפאו על ידיו בחודשים הקודמים. "בפועל עד תום יוני 2023 חילקה חברה ממשלתית אחת 85 מיליון שקל בלבד, בין היתר כי השרים האחראים לחברות הממשלתיות לא פעלו לכינוס האסיפות הכלליות בחברות (כשהדבר נדרש) כדי שדיבידנד שהוכרז יחולק בפועל לאוצר המדינה", כתב המבקר.

מטעמה של רוזנבוים נמסר בתגובה לפרסום דוח המבקר: "הדוח חוזר ומצביע על המחדל הגדול הנוגע לסוגיית הדיבידנדים של החברות הממשלתיות. כזכור, רוזנבוים פעלה בכל הקדנציה שלה להגדלת הדיבידנדים מהחברות הממשלתיות - דיבידנדים שהגיעו עד ל-3 מיליארד ש״ח בסוף 2023 - אולם השר הממונה התנגד לאשר את משיכתם והעברתם לתקציב המדינה. סוגיה חשובה נוספת אליה מתייחס המבקר נוגעת לאי איוש הדירקטוריונים של החברות, סוגיה שגם עליה חזרה והתריע רוזנבוים השכם וערב אולם כל פניותיה לשר הממונה נפלו על אזניות ערלות".

אורן דורי

הגודש בכבישים גובה מחיר מהמשק; וחברת חשמל לא מוכנה לטעינת מכוניות חשמליות

בשנת 2021 הגודש בכבישים עלה למשק יותר מ-31 מיליארד שקלים, כך עולה מדוח מבקר המדינה. לעומת הנזק המשקי העצום, טיפול משרד התחבורה ביחידה האמונה על התחבורה הציבורית ומפקחת על יותר מ-12 מיליארד שקלים עמוס בליקויים שהמבקר הזהיר מפניהם כבר לפני שנים - ועדיין לא טופלו באופן מספק.

משנת 2017 ועד שנת 2022 מצבת כוח האדם ברשות הארצית לתחבורה ציבורית ירד ב-21% ובמשך 12 שנה במשרד התחבורה לא טרחו להסדיר את מעמד הרשות כיחידה עצמאית וזאת למרות החלטת ממשלה שעברה בשנת 2011, "עקב כך נפגעות עצמאותה של הרשות הארצית וגמישותה", העיר משרד המבקר.

בנוסף, המבקר העיר על כך ש"מתקיים דו-שיח בין משרד התחבורה לנציגי הרשויות המקומיות של תל אביב-יפו וירושלים כדי לקדם את הקמת הרשויות המרחביות במטרופולינים גוש דן וירושלים, אלא שההצעה להקמתן עלתה כבר בסוף שנות ה-90". כלומר, החלטות ממשלה שעברו כבר לפני שנים להקמת רשויות מטרופוליניות לניהול התחבורה הציבורית עדיין לא בוצעו.

לא רק הגודש בכבישים גובה מחיר משקי גבוה. הזיהום מתחבורה עלה כ-7.2 מיליארד שקלים בשנת 2018. "האמצעי המרכזי לצמצום זיהום האוויר מהתחבורה הכבישית הוא הגברת השימוש בתחבורה ציבורית כדי להסיט אליה את הנסיעות הנעשות ברכבים הפרטיים, והגברת השימוש באמצעי תחבורה קלים כגון רכיבה על אופניים והליכה", הסביר מבקר המדינה.

גם האכיפה התדרדרה: בשנים 2020-2022 נרשמה ירידה במספר הביקורות של המשרד להגנת הסביבה במכוני הרישוי מ-143 ב-2020 ל-81 ב-2022, ונרשמה ירידה במספר הביקורות במסופי האוטובוסים מ-200 ביקורות בשנת 2021 ל-171 ביקורות בשנת 2022.

תכנית הפיתוח של רשת החשמל לא מותאמת להתרחבות שוק הרכבים חשמליים

דוח המבקר מתייחס גם להנחיות העבודה של חברת החשמל ושל חברת נגה לגבי חדירת כלי הרכב החשמליים לישראל עומדת בסתירה ליעדים שנקבעו בהחלטות ממשלה. כך עלה כי "מבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי תוכנית הפיתוח של מערכת המסירה שהכינה חברת נגה לא עסקו בהשפעת כלי הרכב החשמליים, אשר עשויה להוסיף מאות אלפי משתמשים חדשים לרשת החשמל ואף מיליוני משתמשים", כשהמשמעות היא שתכנית הפיתוח של רשת החשמל לא מותאמת לכניסת רכבים חשמליים.

מבקר המדינה גם ציין כי לפי החלטות הממשלה החל משנת 2026 כל האוטובוסים העירוניים שירכשו יהיו חשמליים והחל משנת 2035 יפסק השימוש באוטובוסים עירוניים המונעים בסולר. ואולם בבאר שבע, אילת, חיפה, הקריות והעמקים לא הושגו הסכמות בין משרד התחבורה ונתיבי איילון לבין הרשויות המקומיות לגבי 19%-90% ממספר המתחמים, וייעוד הקרקע אינו תואם את הייעוד הנדרש ב-50%-70% מהמתחמים, ולכן נוצר חסם להקמת המסופים.

"בהיעדר הסכמות עלולים לחול עיכובים בהקמת אלפי עמדות טעינה ולא יתאפשר לקלוט אוטובוסים חשמליים על פי התוכנית הרב-שנתית. יתר על כן, עד למועד סיום הביקורת, חברת החשמל לא חיברה לחשמל שלושה מתחמים מתוך שישה מתחמי טעינה בחיפה, ברמת-גן, בחולון, בבני-ברק, בירושלים ובפתח-תקווה, שהצריכה המרבית בהם גבוהה מ-8 מגה-ואט, ושעל פי תוכנית משרד התחבורה היו אמורים להיפתח עד סוף שנת 2022", נכתב.

אסף זגריזק

יותר הפסקות חשמל, בעיקר בנפת נגב

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא ליקויים באמינות האספקה ללא פחות מכ־3 מיליון לקוחות חברת החשמל. כך, למשל, בשנים 2017-2021 נרשמה מגמת הרעה באמינות האספקה ללקוח, אשר התבטאה בעלייה של 43 דקות במספר דקות אי־האספקה ללקוח. כלומר, התרבות משמעותית של הפסקות החשמל.  

עוד נמצא כי יש פערים ניכרים באמינות אספקת החשמל ובמשך שיקום האספקה בין הנפות. בנפת נגב, למשל, היה ממוצע אי־האספקה ללקוח 241 דקות בשנים 2013 עד 2021 - פי 4.1 מהממוצע בנפת גוש דן באותן שנים. בד בבד, משך זמן השיקום הממוצע לשנים 2020 - 2021 בנפת נגב היה כ־70 דקות - פי 2.9 מזמן השיקום הממוצע בנפת ירושלים. המבקר מצא גם כי 45% מהבקשות לחיבור לרשת החשמל נענו בפרק זמן של יותר משלוש שנים מהגשת הבקשה. בה בעת, המבקר מצא כי כ־158 אלף זכאים (כ־36%) אינם מקבלים הנחות בחשבון החשמל, ובהם ניצולי שואה וחיילים בודדים.  

עוד הועלה כי רמת השירות במוקד 103 של חברת החשמל נמצאת במגמת ירידה זה כמה שנים, והגברת הפעילות בערוצים הדיגיטליים של החברה אינה מספיקה כדי להפחית את העומס במוקד 103. זמן ההמתנה הממוצע למענה נציג במוקד 103 עלה מ־194 שניות בשנת 2015 ל־309 שניות בשנת 2022 - פרק זמן ארוך ב־109 שניות מיעד החברה.  

בעקבות כל אלו, המבקר ממליץ לחברת החשמל לפעול לשיפור אמינות האספקה ולצמצום הפערים בין הנפות, להפחית את עומס הפניות במוקד 103 על מנת להעלות את רמת השירות בו, לפעול לשיפור הטיפול בתלונות הציבור ולבחון דרכים להגדלת שיעור מיצוי הזכאות לתעריף מופחת.  

 דין שמואל אלמס