המנכ''לים בעולם אופטימיים לגבי שוק העבודה של שנת 2024 / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי צילומים: shutterstock
בסקר המנכ"לים השנתי שערכה פירמת PwC בין חודש אוקטובר לנובמבר, 4,702 מנכ"לים מ-105 מדינות שונות הצביעו על התפתחויות מעניינות במיוחד הקשורות לאופן בו המנהלים תופסים את שוק העבודה של שנת 2024. "נושאים מהותיים כגון בינה מלאכותית, סייבר ואקלים ממשיכים להעסיק את המנכ"לים, הן מהצורך להמשיך לאמץ ולפתח את הטכנולוגיות הבאות והן מבחינת האתגרים העסקיים, הכלכליים והחברתיים הטמונים בהם", אומר דורון סדן, השותף המנהל של PwC Israel.
● 2024 מתחילה בפיטורים בהייטק הישראלי. האם אנו לקראת גל משמעותי חדש?
● סימני התאוששות: כך נראה שוק העבודה אחרי שלושה חודשי מלחמה
● WSJ | איך להמשיך לעבוד וליהנות מזה גם בגיל 80 ויותר
מנכ"לים מחו"ל מעידים על אופטימיות זהירה באשר לסיכויי הצמיחה העולמית, ומשמעותית יותר מזו שהביעו כלפי השנה הקודמת. בשנת 2023, 18% מהמנכ"לים העידו כי הם מאמינים שהצמיחה הכלכלית העולמית תשתפר. בסקר הנוכחי, שמתייחס לשנת 2024, מספר המנהלים שחשים כך גדל במעל פי שניים, וכעת עומד על 38% מהמנכ"לים שנשאלו. מנכ"לי החברות אמנם מביעים אופטימיות גדולה יותר, אך ניכר כי הם עדיין חוששים.
כמו כן, ציפיות המנכ"לים לגבי האטה כלכלית ירדו משיעור שיא בסקר של השנה האחרונה, שעמד על 73%, ל-45%. זאת, מכיוון שהחששות לחשיפה לאינפלציה ולתנודתיות מאקרו-כלכלית ירדו ל-24% בשני המקרים (לעומת 40% ו-31% בשנה הקודמת, בהתאמה). יתר על כן, למרות סכסוכים מתמשכים בזירה העולמית, שיעור המנכ"לים הסבורים כי החברות שלהם נחשפו במידה בינונית או גבוהה לסכסוכים גיאו-פוליטיים ירד אף הוא ל-18%, משיעור של 25% בשנה הקודמת.
באופן טבעי, הממצאים האופטימיים אינם תואמים את המציאות בישראל, אשר מושפעת עמוקות מהמלחמה בעזה ומגורמים נוספים שקדמו לה. סדן מסביר: "האופטימיות הזהירה מאוד שמתחילה להתפתח בעולם אינה מקבלת ביטוי בארץ. הכלכלה הישראלית אמנם מושפעת ממגמות גלובליות, אך בתקופה זו של מלחמה, שקדמו לה אתגרים פוליטיים ואי־יציבות כלכלית, לא ניתן עדיין לזהות את תהליך ההתאוששות". עם זאת, סדן מדגיש כי לא הכל אבוד, מכיוון שתקופות שלאחר מלחמה מאופיינות לרוב בצמיחה כלכלית. "אם הממשלה תשכיל לבצע השקעות מוטות צמיחה, נהיה צפויים לתחילתו של תהליך התאוששות ארוך־טווח - גם אם צמיחה, כאמור, תיקח זמן".
למרות המציאות המאתגרת וה-AI, מצבת כוח האדם צפויה לגדול
שנת 2024 נפתחה במספר חברות שבחרו לפטר את עובדיהן, כגון אורקה סקיוריטי, טריגו ואפילו גוגל, שעלולה להצטרף בקרוב למגמה. ועדיין, לפי הסקר, 39% מהמנכ"לים צופים כי יגדילו את מצבת כוח האדם שלהם ב-5% או יותר בשנה הקרובה. מגמה זו של גיוס עובדים בולטת יותר מכל במזרח התיכון.
הסבר אפשרי הוא שחברות רבות בעולם פועלות בהתאם לציפיות של ירידת האינפלציה והריבית, ומתכוננות לצמיחה בשנה הקרובה, אשר תביא לגיוס כוח אדם. יחד עם זאת, בשונה מהתפיסה לפיה הבינה המלאכותית תחליף בעלי תפקידים רבים, בשלב הראשוני היא דווקא תייצר תפקידי הטמעה שיסייעו לחברות לשרוד לאור השינויים והפיתוחים הטכנולוגיים. הרי כאשר מבקשים להטמיע את הבינה המלאכותית בעבודה, עולה הצורך בכוח אדם שיבצע את ההתאמות הנדרשות לכך. 69% מהמנהלים אף העידו כי כניסת הבינה המלאכותית תצריך שדרוג של כישורי העובדים ולא להפך.
הנתונים מצביעים גם על הבנה עמוקה בקרב המנהלים בנוגע לחשיבות הטמעת הבינה המלאכותית. 70% מהמנכ"לים סבורים כי זו תשנה במידה רבה את הדרך בה החברות שלהם יוצרות, מספקות ולוכדות ערך בשלוש השנים הקרובות. 58% מצפים שהבינה המלאכותית היוצרת תשפר את איכות המוצרים או השירותים שלהם, ו-48% אומרים כי היא תשפר את יכולתם לבנות יחסי אמון עם בעלי עניין. מנגד, כמחצית מהמנהלים שנשאלו הביעו חשש לגבי העלייה בסיכוני אבטחת סייבר, מידע שגוי, אחריות משפטית, סיכונים למוניטין והטייה נגד קבוצות לקוחות או עובדים בחברות.
מנהלים מבינים שכדי להישאר רלוונטיים עליהם להמציא עצמם מחדש
לפי הסקר, 45% מהמנכ"לים סבורים שהמצאה מחדש של העסק היא הכרחית כדי לשרוד לאורך זמן. אך נראה שככל שהחברה מגלגלת יותר כסף, כך המנכ"לים מודאגים פחות מהצורך להמציא את עצמם. כך, למשל, 56% מהמנכ"לים של עסקים מובילים המייצרים הכנסה שנתית של פחות מ-100 מיליון דולר, סבורים כי העסקים שלהם יהיו בני קיימא רק עוד 10 שנים או פחות, אם ימשיכו לפעול כפי שפועלים כיום. שיעור זה יורד ל-27% בקרב מנכ"לים של עסקים המייצרים הכנסה שנתית של 25 מיליארד דולר או יותר.
כמעט כל המנכ"לים ציינו כי ביצעו שינויים בדרך בה הם יוצרים, מספקים ולוכדים ערך בחמש השנים החולפות, ומעל שלושה רבעים מהם נקטו בפעולה אחת לפחות שהייתה לה השפעה גדולה או גדולה מאוד על המודל העסקי של החברות שלהם. בוב מוריץ, יו"ר עולמי ב-PwC, אמר: "ככל שמנהיגים עסקיים חוששים פחות מאתגרים מאקרו-כלכליים, הם מתמקדים יותר בכוחות המשבשים בתוך הענפים שלהם. למרות האופטימיות העולה לגבי הכלכלה העולמית, הם למעשה פחות אופטימיים מכפי שהיו בשנה שעברה לגבי סיכויי ההכנסות שלהם, ומודעים יותר לצורך להמציא מחדש את העסקים שלהם".