שנת 2023 הייתה שנה קשה לתעשיית ההייטק הישראלית. עוד טרם פרצה מלחמת חרבות ברזל, בסביבה של אי-יציבות כלכלית גלובלית ואי-יציבות שלטונית מקומית, ספג הענף - הקטר של המשק - טלטלות רבות. לראיה, בדוח סיכום 2023 בהייטק הישראלי מטעם מכון המדיניות והמחקר SNPI, שפורסם בתחילת החודש, הצטיירה תמונת מצב עגומה במיוחד של תעשיית הטק הישראלית.
● האוצר מציע להשקיע 1.2 מיליארד שקל בהייטק, אבל לא מסביר מאיפה התקציב
● האתגר הסיני החדש של אנבידיה: לקוחות לא רוצים את השבבים הפשוטים שלה
לפי הדוח, למרות שהתעשייה העולמית כולה סבלה מהמיתון הכלכלי העולמי, התנאים המקומיים הם אלו שהובילו לכך ששנת 2023 הייתה שנת משבר בהייטק הישראלי. כעת, נדמה כי 2024 ממשיכה במגמה השלילית, ובפרט בסבבי פיטורים רחבי היקף.
ענקית הגיימינג יוניטי, שרכשה את איירון סורס הישראלית, מיזוג שהושלם בשלהי 2022, פיטרה כ-25% מכוח העבודה שלה. חברת הסייבר אורקה סקיוריטי פיטרה 15% מכוח העבודה שלה, וגם טריגו, חברה המפתחת טכנולוגיות לניהול סופרמרקטים אוטונומיים, פיטרה 15% מכוח העבודה. חברת הגיימינג פלאריום פיטרה כ-30 עובדים בישראל. כל אלו באים על רקע דיווחים שענקית החיפוש גוגל נמצאת לקראת קיצוץ כ-30 אלף משרות, שיפגע גם בעובדים הישראלים, לפי גורמים מקורבים לחברה.
במבט גלובלי, לפי אתר layoffs.fyi, שעוקב אחר הפיטורים בתעשיית ההייטק בכללותה, בחלוף עשרה ימים אל תוך השנה הנוכחית פוטרו כמעט 3,000 איש, זאת מתוך 17 חברות.
פיטורים בתחילת השנה אינם בהכרח חריגים, ופעמים רבות הם מהווים חלק מתוכנית התייעלות של חברות, ולראיה, בתחילת ינואר אשתקד פיטרו ענקיות כמו אמזון וסיילספורס כ-8,000 עובדים כל אחת. אבל נדמה כי בהתמקדות מקומית, נסיבות כמו ההשפעות המתמשכות של המלחמה, חיילי מילואים רבים שמתחילים לחזור לעבודה והמשך ההשפעה של הפגיעה הכלכלית מהשנה שעברה, מעצימים את הגל עוד יותר. לצד כל אלו, נדמה כי החשש מפני היכולת של הבינה המלאכותית להחליף אנשים במשרותיהם מתחיל להתמשש.
החגים המקומיים, המלחמה והחגים בארה"ב
"בגדול התסריט המקורי היה שמתחילים להכין תוכניות עסקיות רבעון לפני 2024, תוכנית לשנה קדימה", מסביר לגלובס גורם בכיר בתעשייה. "נכון לעכשיו, כולם מבינים שלמרות שישנם סימנים ראשונים של התאוששות, עדיין החברה צריכה להתכונן לתרחיש הגרוע ביותר. מרבית התעשייה קיבלה החלטה שהיא מקטינה כוח אדם, והשאלה היחידה היא מתי למסור את ההודעה".
לדבריו, חברות רבות לא רצו לצאת לסבבי פיטורים טרם תקופת החגים המקומית, והמתינו. אז פרצה מלחמת חרבות ברזל, שבמהלכה עובדים רבים גויסו למילואים. "אי אפשר לפטר במלחמה, מה גם שמבחינה חוקית זה לא תופס", מסביר הגורם הבכיר.
"עם זאת, איכשהו התחילה להתקיים שגרה לצד המלחמה, אבל אז הגיעו החגים האמריקאיים, שבהם גם אי אפשר לפטר, כי יש בחברות הישראליות את הרגל האמריקאית בארגון".
לדבריו, נוצר מצב שבו "חלק מהחברות הקטנות יותר כבר התחילו לפטר במרווח שהיה בין חג המולד לסילבסטר", אבל במהלך השבועות הקרובים גל הפיטורים צפוי להתגבר: "יש חברות שעוד לא הודיעו לעובדים ויודיעו בימים הקרובים".
לדברי אותו בכיר, גם החזרה של עובדים רבים משירות המילואים תשפיע על עוצמת הגל. "יש מילואימניקים רבים שכבר התקבלה החלטה לגביהם שהם מפוטרים, פשוט עוד לא הודיעו להם". עם זאת, הוא מוסיף "התקווה של המפטרים הייתה שאולי החברות יצליחו, בזמן המלחמה, להגיע לביצועים טובים יותר, מה שימנע את הצורך בפיטורים. שמעתי הרבה אמירות בסגנון של 'אנחנו כל כך מקווים שנגדיל את המכירות ונקטין את נטישת הלקוחות, שכאשר עובדים יחזרו מהמילואים לא נצטרך לפטר אותם', אבל זה לא המצב".
מהם ההבדלים בישראל לעומת המגמה העולמית?
נדמה כי גם במבט גלובלי ישנו חשש מגל הפיטורים המתממש בתחילתה של שנה זו. ענקיות כמו טוויץ, פלטפורמת הסטרימינג, פיטרה 35% מכוח העבודה שלה, ובמקביל ישנן חברות שנסגרות לחלוטין, כמו סטארט-אפ הפרופ-טק האמריקאי פרונטדסק.
החשש הגלובלי הוא שאם קצב הפיטורים ימשיך במגמה שבה התחילה 2024, צפויה לנו שנה קשה. ובכל זאת, נדמה שבתעשייה המקומית הקושי רב אף יותר. זאת בין היתר כאשר החברות המקומיות עוד נאבקות אל מול הקשיים הנגררים מן השנה שחלפה.
"מרבית הפיטורים הם בגלל חוסר ודאות לגבי היכולת לגייס כסף", אומר לגלובס מנכ"ל של חברת סייבר. "היזמים מנסים לבנות מטריקות נכונות לתקופה הזו, שיראו שהם מוכרים יותר ומשמרים יותר לקוחות, ולהקטין את שריפת המזומנים, זאת כדי שכאשר יצטרכו להציג את הנתונים שלהם במעמד גיוס הון הם יהיו טובים יותר מול המשקיעים שבוחנים אם לתת להם צ'ק, ובאילו תנאים".
גם בקרב המפוטרים, האקלים המקומי מורכב יותר. למשל בארגון צופן, המוביל את שילוב החברה הערבית בענף ההייטק בישראל, מביעים חשש שהמתיחות בצל המלחמה תזלוג גם לשוק העבודה. "מהנדסים מהחברה הערבית חוששים מפיטורים יותר מאשר עמיתיהם היהודים, על רקע זהותם", כך נמסר מהארגון.
המינוח שחוזר על עצמו שוב שוב: רה־אורגניזציה
"הפיטורים שאנחנו רואים עכשיו שונים ממה שראינו בשנה שעברה למשל, כשהחברות הורידו בכמות האנשים כדי להקטין את ההוצאה של החברה, ובהתאמה את שריפת המזומנים", מסביר גורם בתעשייה.
"מטרת החברות לעשות ארגון מחדש, הן מבינות שאינן יכולות לחתוך בצורה אגרסיבית רוחבית אלא גם לראות איך לייעל את האופן שבו המחלקות עצמן עובדות". הוא מסביר כי הפיטורים עצמם מטורגטים בצורה יעילה יותר. "לדוגמה, ישנן חברות שעובדות במודל B2B, ומוכרות לתאגידים או לחברות בינוניות, ונגיד שחברה כזאת מחליטה להשקיע בתאגידים, אז בזמן שהיא יוצאת לסבב פיטורים, המפוטרים הם אלו שקשורים לצוותים שעובדים מול החברות הבינוניות". לדבריו, "ההתייעלות והפיטורים שאנחנו רואים עכשיו הם כאלו שיש מאחוריהם יותר מחשבה".
לבסוף, בהתייחס לחשש מחלחול הבינה המלאכותית לחברות, וכתוצאה מכך צמצום בכוח העבודה האנושי, אומר הגורם כי מצב זה אינו בר-השפעה ממשית על היקף הפיטורים, לפחות לא בתעשייה המקומית.
לדברי אותו גורם, בעוד שענקיות כמו גוגל צפויות לפטר השנה כ-30 אלף עובדים, כשהרבה מאחורי המהלך קשור להכנסת כלים של בינה מלאכותית יוצרת ואוטומציות בשלל מחלקות, בארץ אומנם הבינה המלאכותית מחלחלת למקומות העבודה, אבל היא משמשת יותר על תקן כוח עזר ולא כהחלפה לצוותים האנושיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
