כדי לעודד השקעה בהייטק: משרד האוצר מעניק הטבות מס מפליגות לקרנות הישראליות

משרד האוצר הציג אחר-הצהריים (א') את עיקרי רפורמת הפחתת המס על קרנות ההשקעה בהייטק הישראלי. בראשם: הטבת מס משמעותית על מנהלי קרנות הון סיכון, פרייבט אקוויטי וקרנות גידור ישראליות, מתוך רצון לעודד השקעות גדולות יותר בהייטק הישראלי.

● 100 בקשות פירוק ביום: חברות הארנק במרוץ לניצול הטבת המס לפני שתיגמר
● שר האוצר מקדם פטור חדש ממס. ומה הוא חושב על מחירי הדירות?

מנהלים אלה נאלצו לשלם עד כה מס בשיעור של עד 50%, על דמי הצלחה (Carry) ממכירת חברות הייטק, ומעתה יעניק משרד האוצר הטבת מס משמעותית בדמות מס מקסימלי של 27% בלבד (בתוספת מס יסף עד 5%). דמי הצלחה נאמדים בדרך כלל בכ- 20% מרווחי הקרן (לאחר החזר השקעת המשקיעים המוגבלים בתוספת לתשואה נקובה מראש), כאשר אותם 20% מחולקים בין השותפים המנהלים בקרנות ההון סיכון שהשקיעו בהם.

לשם הדגמה, קרן סייברסטארטס שצפויה לגזור הכנסות שנעות בין 1.3-1.4 מיליארד דולר על ההשקעה בחד הקרן וויז שנמכר לגוגל ב-32 מיליארד דולר, אמורה לחלק כ-80% מהרווח בגין המכירה למשקיעיה - יזמים סדרתיים כמו שלמה קרמר, ניר צוק, יבגני דיברוב ואסף רפפורט עצמו. את שארית ה-20%, כ-270 מיליון דולר, היא צפויה לחלק בין השותפים המנהלים, בכלל זה גילי רענן ושותפים נוספים בקרן, שהם תושבי ישראל. ההבדל בין מיסוי של 50% או 27% (בתוספת מס יסף) על אותם 270 מיליון דולר הוא משמעותי, ועשוי לתמרץ משקיעים רבים נוספים להשקיע עוד בהייטק הישראלי.

ולא רק שותפים ישראלים: אפילו שותפים זרים בקרנות, שכבר כיום נהנים מהטבות מס מפליגות, יהנו מהטבת מס בדמות הורדה של מיסוי הקרי מ-15% היום ל-10%. במקרה של וויז, למשל, מדובר על שותפים כמו ג'פרי הורינג מקרן אינסייט, שארדול שאה מקרן אינדקס, דאג לאונה מקרן סקויה או אמילי הית' מקרן סייברסטארס, אם כי ההטבה ככל הנראה לא תחול רטואקטיבית על המקרה, בכלל זה על חברת וויז.

ההטבות מגיעות לאחר ממצאים של רשות החדשנות, IVC ולאומיטק, לפיהם יש ירידה של 80% בהשקעות בהון סיכון הישראלי, דבר שעשוי להשפיע על היקף המימון לחברות סטארט-אפ ולהקטין את כוחם של המשקיעים הישראלים לטובת הזרים בתעשייה המקומית.

"ניסיון לעדכן את דיני המס הישראליים למציאות הגלובלית"

עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת וראש מחלקת המסים במשרד עמית, פולק, מטלון, אומרת כי "הרפורמה במיסוי קרנות ההון סיכון היא שינוי מהותי שנועד לשים סוף לעידן הרולינגים הפרטניים ולהחליפו בחקיקה אחידה וברורה. לראשונה נקבעים כללים קבועים שייצרו ודאות הן לשותפים הכלליים והן לשותפים המוגבלים הישראלים. לשותפים הכלליים הישראלים ייקבע בתקנות שיעור מס של 27% (לא כולל מס יסף), פטור ממע"מ על דמי ההצלחה ומע"מ אפס על דמי ניהול ממשקיעי חוץ.

 עו''ד רחלי גוז לביא / צילום: אייל טואג

"במקביל, לשותפים הזרים הופחת שיעור המס על דמי הצלחה לעד 10% תוך שמירה על פטור ממע"מ - מהלך שהופך את ישראל לסביבה מיסויית תחרותית יותר לניהול קרנות בינלאומיות. זהו צעד חשוב שמאותת לעולם שהמדינה רוצה להחזיר הון והשקעות לישראל. לגבי שותפים מוגבלים ישראליים - התיקון קובע כי כל השקעה של משקיע פאסיבי בהון סיכון יראו בו כרווח הון. כמובן שעדיין נדרשת תשומת לב רבה לאופן שבו יגובשו ההוראות הסופיות, כדי למנוע פרשנויות סותרות".

הטבות מס נוספות מתייחסות גם להייטקיסטים ישראלים השוהים בחו"ל ומעוניינם לחזור לישראל. כך, ההטבה מקצרת את זמן החובה בתשלום מס על האופציות, ובמקרים מסוימים למסות את ההטבה כרווח מס הון ולא כהכנסה פירותית. "עד כה עובד שחזר מרילוקיישן נדרש לשלם מס בישראל על מלוא רווח המימוש", גם בגין התקופה שבה עבד בחו"ל, אומרת גוז-לביא. "כעת ההכנסה תחולק ליניארית לפי שנות ההבשלה, כך שהחלק שנצבר בחו"ל יהיה פטור ממס. לחלופין, העובד יוכל להחיל על האופציות את סעיף 102 לפקודה. זהו מהלך שמחזק את הקשר בין ההייטק הישראלי לקהילה הגלובלית, ויכול להקל משמעותית על גיוס ושימור טאלנטים. מדובר בתיקון חשוב שמטפל באחד החסמים הבולטים לחזרת אנשי הייטק לישראל".

הקלות נוספות נוגעות גם להוספת ודאות עבור חברות בינלאומיות שמעוניינות לרכוש חברות ישראליות וחוששות משומות מס פרטניות, אקראיות ובלתי צפויות. בהיבט זה תתחייב רשות המסים לקבוע שומה בתוך 180 יום, שבה תקבע שיטת בייחוס ושיעור הרווח הרלוונטי.

גם בהיבט מחירי ההעברה - כלומר האפשרות להוציא מישראל קניין רוחני של חברה ישראלית נרכשת - רשות המסים תציע מסלל ירוק להוצאת הקניין לפי שווי של 85% משווי מכירת המניות, בניכוי מזומן והתאמות נוספות, תוך ודאות לשמונה שנים לגבי שיטת חישוב הרווח (קוסט פלוס) בחברה המעבירה. "באופן כללי, הרפורמה מבטאת ניסיון אמיתי לעדכן את דיני המס הישראליים למציאות הגלובלית של ההייטק וההשקעות, אך ההצלחה שלה תימדד רק לפי רמת הוודאות והבהירות שתספק למשקיעים, לחברות ולעובדים", אומרת גוז-לביא.

גם ד"ר איל שנהב, יו"ר וראש מחלקת בינלאומי והייטק במשרד גולדפרב גרוס זליגמן וחבר ועדת מיסוי הקרנות ב-IATI, מצטרף לדברים. "החקיקה תאפשר פטור ממס למשקיעים זרים בקרנות הון סיכון - כיום הפטור ממס מותנה בכך שמדובר בקרנות שעומדות בשורה של דרישות מוקדמות כגון לפחות עשר משקיעים ומינימום של גיוס ממשקיעים זרים. הדרישות המקדמיות האלו הקשו על שורה של קרנות הון סיכון ומשקיעים זרים לפעול בישראל בשל החשש ממיסוי פעילות זו. יש לקוות שבמסגרת החקיקה ינתן פטור גורף ורחב לשותפים בקרנות הון סיכון ומשקיעים זרים בכלל".

עם זאת, הוא גם מביע עמדה ביקורתית. לדבריו, נושא עידוד החברות להתאגד בישראל "לא טופל במסגרת הרפורמה. יש חשש שבהעדר תמריצי מס ליזמים להקים חברות בישראל נראה המשך של גידול במספר החברות שמאוגדות בדלוואר על-ידי יזמים ישראלים".