בשבועות האחרונים מנהל תום ליבנה, לשעבר מנכ"ל ורביט, מגעים לגיוס 200 מיליון דולר בנאסד"ק לחברת ספאק חדשה שתיקרא "כיפת ברזל" (Iron Dome), ואליה כבר צורפו חברי דירקטוריון כמו איל וולדמן, לשעבר מנכ"ל מלאנוקס, ודייב דה-וולט, מייסד קרן נייט דראגון (NightDragon), שגם מושקע במספר חברות ישראליות כמו קלאסיק וקלרוטי. למרות השם בעל האופי הביטחוני של חברת הספאק, היא מיועדת לרכישת חברה פרטית ישראלית בתחומי הסייבר או הבינה המלאכותית.
● חברת ה־AI ששווה מיליארדים מגיעה לישראל ופוזלת למערכת הביטחון
● החברה שבנתה ל־OpenAI את חוות השרתים בארה"ב בדרך לישראל
מאז שדעך בשנת 2022, טרנד הנפקות הספאק חוזר בהדרגה לשוק הטכנולוגיה - בארה"ב ובישראל. בחודשים האחרונים גייסו יזמים ישראלים כמה חברות ספאק בניו יורק: מני שלום, בעל השליטה בקבוצת כוכב, גייס 150 מיליון דולר לחברת SC 2, במטרה לרכוש חברת דיפנס־טק ישראלית. גם אבי כץ, העומד בראש קבוצת הספאק GigaCapital, גייס קרן בהיקף של 253 מיליון דולר, וכעת הוא מצוי בשלבי גיוס של קרן נוספת בסך 220 מיליון דולר - גם היא מיועדת לרכישת חברות סייבר או ביטחון בישראל, ולצדה צורף מפקד חיל הים לשעבר, האלוף (במיל') דוד בן־בעש"ט ומפקד פיקוד מרכז לשעבר האלוף במיל' אבי מזרחי.
בתחילת השנה מיזגו יזהר שי וזיו אלול את חברת הספאק שהקימו, Israel Acquisition, עם חברת טכנולוגיית השליחויות גדפין. גם חברת אונדאס האמריקאית - אף שאינה ספאק - פועלת כחברת אחזקות שמטרתה רכישת חברות ביטחוניות ישראליות.
הספאק שוב על המפה
טרנד הספאק צבר תאוצה ב־2021, אך דעך במהירות לאחר ירידות חדות בשווי המניות. כעת הוא חוזר, בין היתר על רקע ירידת הריבית בארה"ב ופתיחת שערי הנאסד"ק להנפקות חדשות. חברות ספאק מושכות בעיקר חברות בינוניות, הנחשבות קטנות מדי להנפקה ישירה - מהלך שדורש לרוב הכנסות שנתיות של 400-500 מיליון דולר, והפך לפחות אטרקטיבי לאחר הטלטלה בשוק ההון.
נכון לסוף נובמבר, גיוסי הספאק בארה"ב הגיעו לשיא: 122 חברות הונפקו וגייסו 22.5 מיליארד דולר, לעומת 57 הנפקות בהיקף 8.7 מיליארד דולר ב־2024 ו־31 הנפקות שגייסו 3.1 מיליארד דולר ב־2023, לפי נתוני SPAC Research ו־Greystone. לשם השוואה, שנת השיא 2021 כללה 613 גיוסי ספאק בהיקף כולל של 144.5 מיליארד דולר. עוד עולה מהנתונים כי קצב הגשת הבקשות להנפקה כפול לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
העלייה בהנפקות הספאק היא חלק מההתעוררות הכללית בשוק ההנפקות, אך היא מתודלקת גם מהקפאת ההנפקות הגדולות והופכת לחלופה להנפקה ראשונה לציבור עבור חברות המעוניינות לגייס הון. עם זאת, חברות ספאק מוגבלות ביכולת הגיוס: ממוצע ההון שנגייס עומד על כ־250 מיליון דולר בלבד, והחברה מתפרקת אם לא מבצעת רכישה בתוך שנתיים. ממוצע ההכנסות של חברה ממוזגת טיפוסית עומד על כ־182 מיליון דולר, מה שמצביע על פריחתו של המודל כמוצא לחברות בינוניות.
גורם נוסף לעלייה במספר הספאקים הוא ביטול רגולציה: ממשל ביידן ביטל בימיו האחרונים את התוכנית להרחבת אחריות המבטחים בעסקאות ספאק. עבור החברות הנרכשות, מדובר במסלול מהיר לאקזיט והנפקה, תוך שמירה על שליטה יחסית של ההנהלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
