החברה שבנתה ל-OpenAI את חוות השרתים הגדולה בארה"ב בדרך לישראל

ענקית הענן האמריקאית קרוסו (Crusoe), שבונה עבור OpenAI ואורקל חוות שרתים במסגרת תוכנית "סטארגייט" המשותפת לממשל האמריקאי, עושה את דרכה לישראל. לגלובס נודע כי החברה מנהלת משא־ומתן לשכירת שטחי חוות שרתים בהיקף הספק חשמלי של 10 עד 70 מגוואט בטווח הארוך.

● סטארלינק של אילון מאסק תצייד את הלוויינים שלה בשבבים מקריית גת
● דיווח: חברת הסייבר הישראלית ארמיס במגעים למכירתה תמורת 7 מיליארד דולר

המהלך של קרוסו הוא חלק מהתרחבותה גלובלית, הכוללת הקמת חוות שרתים, תחנות כוח ושכירת מתקנים דומים באירלנד, נורבגיה ואיסלנד. לאחרונה השתתפה החברה בפגישה שערך סגן החשב הכללי במשרד האוצר, אביתר פרץ, לקראת גיבוש חוק ההסדרים בתחום חוות השרתים, ובה הציגה את פעילותה בארה"ב.

ישראל על הכוונת

בפגישה, שהתקיימה בנוכחות נציגי חוות שרתים ותחנות כוח בישראל, נציגי קרוסו עודדו את משרד האוצר להקל על הליכי הרישוי להקמת חוות שרתים ותחנות כוח החיוניות להפעלתן, ולסייע בהקמת תשתיות חשמל.

עד כה, הציע משרד האוצר במסגרת חוק ההסדרים קיצור הליכי אישור להקמת חוות שרתים, אך ההקלות הוגבלו לחוות בהיקף של 100 מגוואט ומעלה בלבד, ובשני אזורים בארץ: יקנעם ועמק יזרעאל - אזור פעילותה של אנבידיה, הבונה מתקנים חדשים באזור, וכן קבוצת ענן בעפולה; וצפון־מערב הנגב, באזור שבין קריית גת, אשדוד ואשקלון. המשמעות היא שההקלות הרגולטוריות אינן חלות על מרבית החוות הנבנות כיום במרכז הארץ, בהיקפי הספק של 30-60 מגוואט.

כניסתה האפשרית של קרוסו לישראל צפויה להוות תחרות משמעותית ראשונה לספקית הענן נביוס (Nebius), שהוקמה בידי יוצאי יאנדקס ארקדי וולוז' ורומן צ'רנין ופועלת בישראל ובהולנד. עם זאת, עבור יזמי חוות השרתים מדובר בבשורה: עשרות חוות שרתים מוקמות כיום בידי יזמי נדל"ן, לוגיסטיקה וטכנולוגיה - ובהם SDS, NED, מגה די סי, מד 1, קבוצת ענן וסרברפארם - לא תמיד כשלקוח מובטח כבר חתום.

ככל הידוע, קרוסו בוחנת מספר אתרים בישראל, בדגש על מתקנים גדולים בהיקפי הספק המתקרבים ל־100 מגוואט ומעלה, במטרה לאפשר התרחבות עתידית. עם זאת, ייתכן שבשלב הראשון תבחר החברה במודל קו־לוקיישן - שכירות שטח קטן יותר במתקן קיים - לצד לקוחות נוספים כגון גוגל, מיקרוסופט, אורקל או נביוס.

"למה להסתמך על חו"ל?"

בפגישה עם משרד האוצר הציג מנכ"ל קרוסו בישראל, אלון יריב, את חוות השרתים שבנתה החברה עבור אורקל ו-OpenAI באבלין, טקסס - שתי חוות בהספק של 100 מגוואט כל אחת, שהוקמו בתוך כשנה בלבד, בין יולי אשתקד ליוני השנה, והוגדרו כקומפלקס הדאטה־סנטרים הגדול שנבנה במהירות הגבוהה ביותר.

יריב הצביע על אחד החסמים המרכזיים להתפתחות תחום הבינה המלאכותית בישראל: הסתמכות על שרתים בחו״ל. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, במקרה שבו מיקרוסופט ניתקה את יחידה 8200 במהלך מלחמת "חרבות ברזל", בשל שימוש בשרתי ענן בהולנד.

על רקע ריבוי סטארט־אפים ישראליים בולטים בתחום ה-AI - בהם דקארט, טנזאי, אירגיולר, AA-I, AI21 ופורט - הזקוקים למעבדים גרפיים יקרים, עולה השאלה מדוע מרביתם נאלצים להפעיל שירותי AI מעבר לים ולא אצל ספקים מקומיים. "ייצוא גז טבעי מייצר הכנסות למדינה, אבל שימוש בגז טבעי ליצירת מודלים ואפליקציות AI מייצר רווח גולמי גבוה פי ארבעה עד חמישה ובונה כלכלה", אמר יריב בדיון סגור. קרוסו מבקשת להפוך לאחת הספקיות המקומיות של שירותי עיבוד AI, ולשרת הן את הסטארט־אפים והן את מערכת הביטחון.

מביטקוין ל-AI

קרוסו החלה את דרכה כחברה שבנתה תחנות כוח מבוססות גז טבעי לצד חוות שרתים לכריית ביטקוין, ובהמשך, כמו שחקניות רבות בענף, עברה להתמקד בעיבוד בינה מלאכותית. בשנים האחרונות, הפכה לאחת מחברות ה"ניאו־ענן" הגדולות בארה״ב, לצד קורוויב ונביוס: כולן חברות שגייסו מאות מיליוני דולרים מאנבידיה ומקרנות הון סיכון, לצורך הקמת חוות שרתים או שכירת שטחים אצל יזמים אחרים.

אנבידיה משקיעה גם היא בקרוסו, והשתתפה באוקטובר האחרון בסבב גיוס של 1.38 מיליארד דולר בהובלת קרן הפרייבט אקוויטי וואלור וקרן מובאדללה מאבו דאבי, מה שהעניק לקרוסו שווי של כ־10 מיליארד דולר בשוק הפרטי, כך לפי PitchBook.

לא הכל ורוד

שוק הניאו־ענן ממשיך לצמוח בצבר ההזמנות שלו: אורקל, לקוחה של קרוסו, הגדילה את השקעתה בחוות שרתים ומעבדים גרפיים מ־35 ל־50 מיליארד דולר בשנת הכספים הנוכחית. עם זאת, מניות החברות הציבוריות בתחום, בראשן קורוויב ונביוס, ירדו בין 30% ל־50% משיאן מוקדם יותר השנה.

כמו כן, אשכול החברות הקשור לעסקאות עם OpenAI, והמרכזית שבהן אורקל, ספג לאחרונה מכה בעקבות אכזבה בביצועי אורקל והחובות הגדולים שהצטברו. חברות נוספות המעורבות בפרויקט סטארגייט, כמו אנבידיה, AMD וסופטבנק (SoftBank), סובלות מירידת מניות בשל חוסר ודאות לגבי יכולתה של OpenAI לכסות על חובותיה ולהמשיך לספק הזמנות בקצב הולך וגובר, בעוד היא מאותגרת על ידי גוגל, אנתרופיק וקרסר.

קרוסו עובדת מהר ובגדול, אך אינה חפה מטעויות: תקלה של 45 שעות באחד מאתריה בארה״ב הביאה לקוחות לעבור לחברה אחרת, לפי פורבס. עם זאת, לקוחותיה מעריכים את החברה על יכולתה לבצע התאמות כוח עיבוד לחומרה חדשה במהירות, מאמץ שלגוגל או אמזון לוקח זמן רב לבצע.