גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה באמת רצתה דרום אפריקה

מפלגת השלטון בדרום אפריקה ANC חותרת זה שנים למחיקת ישראל. הסיבות הן פוליטיות ואידאולוגיות • משפטנים לא הספיקו. את שקר הג'נוסייד היה צריך להפריך היסטוריון

היועץ המשפטי למשרד החוץ הישראלי, עו''ד טל בקר, בבית הדין בהאג. הזדמנות שהוחמצה / צילום: Associated Press, Patrick Post
היועץ המשפטי למשרד החוץ הישראלי, עו''ד טל בקר, בבית הדין בהאג. הזדמנות שהוחמצה / צילום: Associated Press, Patrick Post

תביעת הג'נוסייד של דרום אפריקה לא נועדה רק להפסיק את המלחמה בעזה. היא נועדה להביא אל שיאו מהלך דרום־אפריקאי רב שנים לדה־לגיטימציה של ישראל. מפלגת השלטון, הקונגרס האפריקאי הלאומי (ANC), מאמינה זה כבר שישראל היא מדינת אפרטהייד, ובתור שכזאת אינה ראויה להתקיים.

תומכי טראמפ מאסו בסטאטוס קוו. הם מקבלים עזרה מבית ומחוץ
אייווה רומזת לנו ש-2024 עשויה בהחלט להיות השנה של דונלד טראמפ

מהלך ההתנתקות הפורמלי מישראל התחיל בדצמבר 2017, כאשר הנהלת ANC, שהיא מקור הסמכות העיקרי בדרום אפריקה, הורתה לממשלה לסגור את שגרירותה בתל אביב. השגרירות נסגרה במאי 2019. את מקומה תפסה מחלקה קונסולרית, "ללא מנדט לעניינים מדיניים, לענייני מסחר או לשיתוף פעולה בפיתוח". השגרירות הישראלית אמנם הורשתה להוסיף ולפעול עד מלחמת עזה, אבל היחסים עמדו מלכת.

"אנטישמיות ממארת בדרום אפריקה" (בלשונו של בן כספית באתר וואלה) אינה ההסבר למה שקרה. ההסבר הוא פוליטי ואידאולוגי. ANC, שהובילה את ההתנגדות למשטר המיעוט הלבן, פוקדת על ישראל את עוון קרבתה למשטר הזה. ישראל ציידה אותו, אימנה אותו, יעצה לו ועזרה לתוכנית הגרעינית שלו. זה קרה לפני 50 שנה, כאשר הטבעת התחילה להתהדק סביב צווארו של המשטר.

מדינת הלאום המוטרפת

אבל אין כאן רק עניין של נקמה. סלידת ANC מישראל טבועה בחותם רעיוני. היא מתנגדת מעיקרה לעצם התפיסה של מדינת לאום. משטר המיעוט הלבן לא היה מיוסד רק על זהות גזעית. בעלותו לשלטון ב־1948 הוא כונן מדינת לאום לאפריקנרים, צאצאי מהגרים הולנדים וצרפתים מן המאה ה־17. הלבנים האנגלים אמנם נהנו מזכויות היתר של הלבנים, אבל לא שותפו בשלטון.

האפרטהייד הביא את רעיון מדינת הלאום עד אבסורד, כאשר ניסה להקים מדינות לאום לעשרת השבטים השחורים הגדולים ביותר, ללא רצף טריטוריאלי, ללא שליטה על משאבים, בלי מוצא לים, בלי ערים גדולות. למדינות האלה ניתן הכינוי 'בנטוסטנים'. 'באנטו' הוא השם הקיבוצי של השחורים. כל תעודתם הייתה תעתוע דמוגרפי: אין צורך להעניק זכויות אזרח לשחורים במדינת הלאום האפריקנרית מפני שהם יקבלו אותן במדינות הלאום שלהם.

ANC שללה לחלוטין את הנוסחה הזאת. היא עמדה על דעתה כי דרום אפריקה שלעתיד לבוא תהיה מדינת כל אזרחיה, בלי קשר למוצאם השבטי, האתני או הגזעי. ב־1994, ברדת המסך על האפרטהייד, דרום אפריקה הפכה לאומת הקשת (Rainbow Nation).

מדינת הלאום היהודית אינה מתקבלת על דעת ANC לא מפני שהיא יהודית, אלא מפני שהיא מדינת לאום. בתבניות המחשבה של ANC אין מקום ליוצאים מן הכלל. כל מדינות הלאום נפסדות, בייחוד כאשר הן קשורות בתנועות התיישבות של מהגרים שהגיעו אליהן מעבר לים. בעיני הרבה מן הרדיקלים השחורים, האפריקנרים הוסיפו להיות "מתיישבים זרים" גם 300 שנה לאחר התיישבותם. תנועה שחורה רדיקלית אפילו יותר מ־ANC, הקונגרס הפאן־אפריקאי (PAC), טבעה את הסיסמה 'קליע לכל מתיישב'. כך ממש.

"לפחות היסטוריון אחד"

התבשיל האנטי־ציוני של ANC בעבע שנים ארוכות. מלחמת עזה רק חזרה ואישרה בעיניה את הדעה שהיא הביעה על ישראל עוד ב־2018, "מדינה סוררת" (rogue state, מדינה הפועלת מחוץ לחוק).

ההתנגשות בבית הדין בהאג הייתה כמובן משפטית, אבל אני חושב שטעות הייתה להסתפק במשפטנים להגנת ישראל. אני נזכר בהערתו של פרופ' מיכאל הרסגור ב־1978, כאשר מנחם בגין יצא לקמפ דיוויד לשאת ולתת עם אנואר א־סאדאת. הוא לקח איתו שני יועצים משפטיים: אחד היה משפטן צעיר מבטיח וחריף ששמו אהרן ברק והשני היה מאיר רוזן, היועץ המשפטי של משרד החוץ.

הרסגור נאנח בחיוך, ואמר, "יותר מדי משפטנים, היה עליו לקחת איתו לפחות היסטוריון אחד". חוכמתו הצרופה הייתה מועילה לעניינה הציבורי של ישראל בהאג. הכרזת שר המשפטים של ה־ANC, שמזימות הג'נוסייד של ישראל התחילו עוד ב־1948, הצריכה לא רק תשובה פולמוסית, לא רק תשובה משפטית, אלא תשובת היסטוריון.

הייתי מתחיל אותה בהקרנת סמלו של 'צבא ההצלה'. כוח בין־ערבי, בפיקודו של פאוזי אל־קאוקג'י, סורי שבילה את רוב מלחמת העולם השנייה בברלין הנאצית, והגיע אל דרגת קולונל בצבא היטלר. הסמל ההוא, בפשטות חסכונית, הראה מאכלת ארוכה ננעצת בתוך מגן דוד. אם זה היה סובטילי מדי, קאוקג'י מחה כל ספק: "אנחנו נהרוס, נהרוג ונרצח כל בריטי, אמריקאי ויהודי", הוא הבטיח.

צבאו, שהיה גדול פי שניים מכוח חמאס ב־7 באוקטובר, פלש לארץ ישראל בינואר 1948, עוד לפני קץ המנדט הבריטי. אין כל ספק מה הייתה מגמת פניו כשם שאין כל ספק מה הייתה מגמת פניו של חמאס. 'נכבה' נכנסה למילון, אבל רק מפני שמילה ערבית אחרת, אינקאד, לא נכנסה אליו.

אינקאד הייתה ה'הצלה' ב'צבא ההצלה' של קאוקג'י. הנכבה לא הייתה מתחוללת אלמלא האינקאד. אילו האינקאד' הייתה עולה יפה, הנכבה הייתה נחלת היהודים, לא נחלת הפלסטינים. קאוקג'י פלש לארץ חודש וחצי ופחות לאחר החלטת החלוקה של האו"ם, בדיוק שלושה חודשים לפני דיר יאסין. קו ישר מוביל מן האינקאד אל 'מבול אל־אקצא'. היסטוריון היה מיטיב להסביר את זה הרבה יותר ממשפטן. הזדמנות הוחמצה, אבל הבה נזמין את ה־ANC לסמינר על ג'נוסייד.

רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.

עוד כתבות

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בכ-13% במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

יום המסחר באירופה נפתח במגמה חיובית; האינפלציה בבריטניה ירדה בחדות

הדאקס והפוטסי מוסיף לערכם כ-0.4% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● היצוא היפני עקף את ציפיות השוק; זינוק של כ-25% במשלוחים למערב אירופה ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"