גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטבות מס ותשואה מובטחת: התנאים של המוסדיים למימון שיקום המדינה

בזמן שגורמים באוצר קוראים לחייב את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות לממן מיזמי תשתית לשיקום הדרום והצפון, המוסדיים מבהירים כי המחויבות הראשונה שלהם היא לכספי העמיתים ● כדי להירתם למיזמים בארץ הם מבקשים הטבות מס והסרת חסמים רגולטוריים: "החוסכים לא צריכים לשלם על השיקום, בשביל זה הם משלמים מס"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר

יותר מ־44% מהחוב הממשלתי הסחיר בחודש נובמבר, כ־245.6 מיליארד שקל, הגיע לפי בנק ישראל מהגופים המוסדיים הישראלים. חברות הביטוח ובתי ההשקעות המנהלים כ־2.5 טריליון שקל של כספי הציבור, הם אולי הגורם המרכזי ביותר במימון של החוב הממשלתי ומיזמי תשתית גדולים, בעיקר בזמנים שבהם פרמיית הסיכון של ישראל (זו שמתמחרת את הסיכוי שהמדינה לא תפרע את חובותיה) גדלה וגיוס הכספים ממשקיעים זרים הופך יקר יותר.

כעת, כשמתבררים ממדי האסון של המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר, גורמים באוצר קוראים לחייב את המוסדיים לנתב את כספם לטובת מימון פרויקטים של בנייה ותשתיות לשיקום הדרום והצפון. אבל בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות מבהירים כי הם לא ימהרו להתגייס לשיקום של המדינה, או לפחות לא בכל מחיר. 

נוהל הדיבידנד הכפוי של רשות המסים מעורר סערה בשוק: "יותר נזק מתועלת"
האזהרה של הנגיד: כך תשפיע הסלמה בצפון על הריבית

"הנאמנות שלנו היא לתשואות העמיתים"

בדומה לבנקים, גם חברות הביטוח ובתי ההשקעות יצאו עם הטבות לתושבים שנפגעו, אך מאחר שכספי ההשקעות שלהם הם כספי עמיתים, הם צפויים לסרב להפנות את המיליארדים הדרושים לשיקום אזורי העימות אם הדבר יבוא על חשבון התשואה של החוסכים.

ראשון להצהיר על כך בפומבי היה מנהל ההשקעות הראשי של הפניקס, חגי שרייבר, שאמר בחודש שעבר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי אי אפשר לכפות על הגופים השקעות כאלה. "הנאמנות שלנו היא ללקוחות. אם המדינה תחליט במה נשקיע זה נדון לכישלון. יש לנו דבר אחד בראש. אנחנו מחויבים לפנסיות ולתשואות של העמיתים שלנו. אנחנו רוצים לעשות עסקים בארץ. הנכסים הפיננסים זולים כעת בארץ, בנק הפועלים זול מהמתחרה בחו"ל, בזן זולה מהמתחרים בחו"ל, שופרסל זולה לעומת המתחרים. אבל כדי לקנות את המניות הללו צריך שהסיכון של ישראל יהיה נמוך ככל האפשר, וזה התפקיד של המדינה".

השבוע חבר אליו גם אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי, מור גמל ופנסיה. "כשאומרים שהמקום של המוסדיים הוא לעזור לשיקום, יש כאן כשל הבנתי מסוים. לניהול כספי עמיתים יש מטרה מרכזית אחת - יצירת תשואה עודפת או יצירת תשואה מותאמת סיכון ככל האפשר עבור העמיתים. אם יש פרויקט תשתיות בארץ שמאוד חשוב אל מול פרויקט תשתיות בטקסס והפרויקט בטקסס מניב תשואה עודפת - חייבים ללכת לטקסס. גם אם הפרויקט בארץ הוא בשיקום", אמר קרן בוועידה של מגזין עדיף.

אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמל / צילום: יח''צ

לדבריו, כספי העמיתים צריכים לקבל תשואה עודפת מקסימלית ולא לסבול מכך שלממשלה יש קשיים. "לא נגייס בכוח את כספי העמיתים שלנו לכל מיני מקומות אם התשואה לא תהיה מספיק טובה. העמיתים שלנו לא צריכים לסחוב זאת על גבם. בשביל זה הם משלמים מסים, הרבה מסים כנראה. את החסכונות צריך למקסם לטווח הארוך".

ברק בנסקי, מנהל ההשקעות הראשי של כלל ביטוח, אמנם אומר דברים ברוח דומה, אך נשמע מרוכך יותר. "ברור שלפני הכל אנחנו מחויבים בחובת נאמנות לעמיתים וזה השיקול הראשון, וזה גם מעוגן בחוק. ישנם עוד שיקולים בניהול כספי העמיתים, אבל כל שיקול אחר כמו טובת המשק שבעקיפין משרת גם את העמיתים הוא שיקול משני לשיקול המרכזי של כדאיות כלכלית בכל השקעה וחובת הנאמנות שלנו לעמיתים", הוא אומר.

לדבריו, מדובר בדיון תיאורטי כי אין שני פרויקטים זהים מבחינת תשואה וסיכון. "אם יש לי 2 השקעות זהות ואחרי גידור בחו"ל התשואה עדיפה, אז התשובה ברורה, אבל זו שאלה לגמרי תיאורטית. אם נוכל להשתתף בפרויקטים של תשתיות ושיקום המשק שיתנו תשואה נאותה לעמיתים ביחס לסיכון, ברור שנעשה את זה. בשוק המקומי יש ערך נוסף לעמיתים שלנו שרובם חיים בישראל ויכולים ליהנות גם מהתשואה וגם משיפור של התשתיות המקומיות ומצב המשק המקומי".

המוסדיים קונים אג"ח ישראלי, הזרים מוכרים

נזכיר כי הרצון של המדינה לרתום את חסכונות הציבור לשיקום ולכיסוי הגירעון מגיע על רקע שתי מגמות שליליות של יציאת כספים מהארץ.

הראשונה היא יציאת כספים של משקיעים זרים מישראל. ראינו את זה בשוק המניות וכך קרה גם באג"ח הממשלתיות. לעומת 16 מיליארד השקלים שהושקעו באפיק הממשלתי מחסכונות הציבור בנובמבר, המשקיעים הזרים מכרו בחודש זה אג"ח של ממשלת ישראל בכ־9 מיליארד שקל.

המגמה השנייה היא יציאת הכספים של העמיתים בקרנות הפנסיה, קרנות הנאמנות וקופות הגמל מישראל לטובת הגדלת התשואה. על פי נתוני רשות שוק ההון, בקופות גמל להשקעה כ־65% מהנכסים הושקעו בחודש אוקטובר בחו"ל; בקרנות ההשתלמות מדובר על כ־55% ובקרנות הפנסיה על כ־45%. לשם השוואה, בסוף 2019 בכל המוצרים הללו שיעורי הנכסים שהושקעו בחו"ל נעו בין 30% ל־40%. עם זאת, בשבועות האחרונים מנהלי ההשקעות בעיקר מחזירים כספים לישראל, מכיוון ששוק המניות המקומי מתומחר נמוך מרובם המכריע של שוקי המניות בעולם המערבי.

השקעות אלה נעשות במקביל להשקעות שמבצעים הגופים המוסדיים בתשתיות ובנדל"ן. בנסקי התייחס לשיתופי הפעולה בין המוסדיים לבין המדינה בכנס של מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול של אוניברסיטת ת"א בחודש שעבר. "מהמשבר הפיננסי ב־2008 נוצרו מספר שיתופי פעולה בין המדינה לגופים המוסדיים בזמני משבר במשק או לצורך תיקון כשל שוק בסקטור ספציפי. כך לדוגמה, בקרנות המנוף, מימון קרן לעסקים קטנים בערבות מדינה וקרנות משרד הכלכלה לעסקים בינוניים וקטנים, מסלול 43 של רשות החדשנות להשקעה בתעשיות עתירות ידע ולאחרונה גם ביטול אג"ח מיועדות ומעבר למודל הבטחת תשואה. כל שיתופי הפעולה הללו אופיינו בתפירת פתרון של Win-Win, דהיינו מוצרי השקעה חדשים העונים על הצורך להתמודד עם אתגרים העומדים בפני המדינה, וגם שומרים על כדאיות ההשקעה מבחינת העמיתים".

הוא הוסיף כי המוסדיים בעשורים האחרונים היו מקור מימון משמעותי בעולם התשתיות המקומי, בצד ההון ובצד החוב. החל מכבישים כמו 431, כביש 6 וכביש 16, פרויקט הרכבת הקלה, מימון להקמת מבני ציבור כמו בתי משפט, פיתוח שוק האנרגיה (אנרגיה חלופית, אגירה, הקמת תחנות כוח ורכישת תחנות מחברת החשמל) מיזמי התפלה, מעונות סטודנטים ועוד. בשוק מעריכים באופן גס כי בכל פרויקט גדול חדש המימון מתחלק בין 85% כחוב ו־15% הון כשהחוב ניתן על ידי הבנקים והמוסדיים, והאחרונים הם המקור ל־70% מהחוב.

לדברי גורם בשוק ההון, הצורך בהשקעות גדולות בישראל יכול גם להיטיב עם החוסכים. "כגוף שהוא חלק מהאקוסיסטם הישראלי המוסדיים יודעים לנצל פה הזדמנויות, לדוגמה בתשתיות ובנדל"ן למגורים שתמיד היה קשה לגופים ישראלים לפעול בגלל התחרות הקשה ודווקא עכשיו יש להם יותר מרחב לפעול".

התנאים של המוסדיים: הטבות מס והקלות

מה צריך לקרות כדי שהגופים המוסדיים ישתתפו בשיקום ובסיוע? אורי קרן ממור אומר: "צריך לתת אולי הטבות מס מסוימות או לצאת במכרזים שיהיו מותאמים למוסדיים כך שזה באמת יהיה אטרקטיבי".

בנסקי מסביר שהתמונה מורכבת. "ככל שעובר הזמן, עולה שהיקפי השיקום יהיו גבוהים, אני חושב ששיתוף מוסדיים בחלק ממיזמי השיקום יכול לחסוך למדינה צורך בגיוסי חוב גדולים. יש לא מעט מודלים שנעשו בעבר ואפשר להשתמש בהם גם היום. אנחנו דיברנו למשל על הקמת קרן שיקום שתפעל במודל של פינוי בינוי על בסיס כדאיות כלכלית ועם מרכיב של הבטחת תשואה מינימלית למוסדיים. הקרן תאפשר ליזמים גישה להון הדרוש להם לפרויקטים הללו".

לדברי גורם נוסף בשוק ההון, הממשלה צריכה לייצר תקציב שמוטה יותר לצמיחה ולהקצות תקציבים לאזורים הללו כדי לאפשר למוסדיים להשתתף בשיקום. "יש לתת ערבויות או תמריצים להשקיע יותר בתחומים בהם חסר יותר כסף, למשל הטבות מס והסרת חסמים רגולטוריים שמונעים מגופים מוסדיים לפעול כמו בנושא חישוב הוצאות חיצוניות (מה שמכונה דמי ניהול כפולים ושהמדינה פעלה לצמצומו)".

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח