האזהרה של הנגיד: כך תשפיע הסלמה בצפון על הריבית

"הורדנו את הריבית בפגישה האחרונה כי הרגשנו שהשווקים והאינפלציה התייצבו. ראינו את האינפלציה מואטת. יעד האינפלציה שלנו הוא בין 1% ל-3% והיא אכן הגיעה לחלק העליון" כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בראיון לבלומברג בכנס הכלכלי בדאבוס. לדבריו, "הורדת הריבית (מרמה של 4.75% לרמה של 4.5%. נ"א) הייתה הכרחית בגלל איפה שהיינו (בגלל המלחמה. נ"א) אבל ההמשך יהיה מאוד זהיר, מאוד מתון, ותלוי אם האינפלציה תמשיך להאט, בפעילות הכלכלית והתפתחויות נוספות גם בצד הפיסקאלי וכמובן בצד הגיאופוליטי, לצד אי הוודאות בעולם".

● מיטב: "באג"ח הדולריות ישראל כבר נסחרת כמו מדינה בדירוג BBB" 
● התקציב עבר, והאוצר יכול לרשום לפחות הצלחה אחת: הוא עמד ביעד ההתכנסות של נגיד בנק ישראל 

מנגד, הזהיר ירון כי "אם דברים יתפתחו", כלומר אם המלחמה תתרחב גם לצפון ולא תישאר בעיקר בעזה, "נצטרך להתאים מחדש את ההערכה שלנו ואולי לדאוג יותר ליציבות", או במילים אחרות: להעלות בחזרה את הריבית.

הנגיד גם אמר כי הריבית לא תחזור לרמה אפסית: "אני חושב שהריביות, לא רק בישראל, גם מסביב לעולם, כשהמחזור (של הורדות הריבית) יסתיים, יהיו באזור גבוה יותר ממה שהיו קודם. זה יהיה איטי, מתון והריבית כנראה תתייצב בריבית ריאלית גבוהה יותר וזה אומר גם ריבית נומינלית גבוהה יות"ר.

בהתייחס לתקציב המדינה החדש, שעבר שינויים בעקבות המלחמה, אך ספג ביקורת רבה על כך שלא בוצעו מספיק קיצוצים בכספים הקואליציוניים, אמר נגיד בנק ישראל כי "השבוע עבר תקציב מדינה חדש והממשלה עשתה תוך זמן די קצר צעדים משמעותיים כדי לקזז את העלייה הקבועה בהוצאות וזה כנראה יכניס אותנו למסלול יציב עם סביבת יחס חוב תוצר של 66% עד 67%. אני חושב שהיו צעדים משמעותיים כדי לקזז את העלייה הקבועה (בהוצאות), מה שאומר שהחוב שלנו לתוצר צריך להתייצב ואני רואה בזה אמירה חשובה מאוד לשוק".

החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, פרסם מוקדם יותר היום כי יחס החוב תוצר של ישראל עלה בשנת 2023 ל-62.1% - טוב מהצפי בשוק. רמות החוב-התוצר של ישראל  נמוכות משמעותית מרוב הכלכלות המפותחות בעולם, וזה נחשב לאינדיקטור כלכלי חיובי. כך, הממוצע בקרב הכלכלות המפותחות עומד על 112%, כאשר בריטניה, קנדה, ספרד וצרפת עם יחס חוב תוצר של 100%, ואילו ארה"ב עם 123%, איטליה עם 144%, יוון עם 168% ובולטת מעל כולם יפן עם יחס של 255%.

ישראל נמצאת עדיין מתחת לרמות של גרמניה, 65.9% וסלובניה עם 68.5%, אולם סביר להניח שעל רקע ההוצאות הכבדות שמצפות לישראל היא תעקוף לרעה את גרמניה.

עוד הוסיף ירון כי: "האתגר הגדול הוא הצד הפיסקלי, המלחמה עולה לנו ישירות 10% מהתמ"ג ועוד 2% של אובדן הכנסות. מצד אחד זה פוגע בצמיחה אבל מצד שני הגידול הקבוע בהוצאות על הצבא זה בערך עוד 1%".

בגלל המלחמה, האינפלציה עלולה לעלות שוב תוך חצי שנה 

ירון התייחס לסיכון לעלייה מחודשת באינפלציה בעקבות המלחמה ואמר "בתחילת המלחמה ראינו את זעזוע הביקוש השלילי במשק (הירידה בפעילות הכלכלית במשק. נ"א) גובר על זעזוע ההיצע השלילי (פחות עובדים והגיוס למילואים. נ"א), בעיקר בענף הבנייה שבו שליש מהעובדים מגיעים מיהודה ושומרון והם אינם נמצאים. זה עלול להעלות את האינפלציה בטווח של חצי שנה מהיום, את מחירי השכירות ואת החקלאות (פירות וירקות. נ"א)".  

אלא שבינתיים האינפלציה דווקא התמתנה ל-3% ונכנסה לחלק העליון של טווח היעד של בנק ישראל. ירון נשמע מרוצה כשאמר כי "בסך הכל דווקא הזעזוע בביקוש השלילי מהמלחמה החזיר את האינפלציה לטווח היעד מהר יותר ממה שציפינו לפני המלחמה. אנחנו בנתיב של נחיתה מאוד רכה. האינפלציה בכל מקרה תרד לתוך תחום היעד".