גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שורה של מחקרים גילו: האם יש קשר בין עוני לטרור?

שורה של מחקרים שנעשו מאז פיגועי ה־11 בספטמבר מצאו כי בניגוד למה שאולי היינו מצפים, עוני וחוסר השכלה הם אינם גורמים שמובילים לביצוע מעשי טרור ● ובכל זאת, זה לא אומר שיש תשובה קלה לשאלה הבוערת בעניין החזרתם של פלסטינים מיהודה ושומרון לעבודה בישראל ● המשרוקית של גלובס

מיקי זוהר, הליכוד (בנימני וגואטה, כאן ב', 15.1.24) / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
מיקי זוהר, הליכוד (בנימני וגואטה, כאן ב', 15.1.24) / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

מאז פרוץ המלחמה נעצרה כניסת פועלים פלסטינים מיהודה ושומרון לשטחי ישראל, וככל שחולף הזמן הצורך להתמודד עם השלכות המהלך הולך וגובר. במערכת הביטחון חוששים שהרעת המצב הכלכלי של הפלסטינים תתורגם להחרפה גם במצב הביטחוני שם. מנגד, השבוע חזינו בפיגוע קטלני ברעננה שביצעו שני תושבי הגדה שעבדו בישראל (ללא אישור). וישנה גם ההשפעה על הכלכלה שענפים מרכזיים בה תלויים בפועלים הללו.

נגיד בנק ישראל לא התייחס במפורש לצורך לקצץ בכספים הקואליציוניים?
האם לשר דוד אמסלם יש מעמד של "משקיף קבוע" בקבינט?

כשהשר מיקי זוהר נשאל על כך הוא העלה נקודה מעניינת. "כל מחקר שאני בדקתי לא אומר בהכרח שעוני מעודד לטרור, אני אומר את זה חד־משמעית". יחד עם זאת, לאחר הדברים הללו, במה שעשוי להישמע כסתירה, זוהר קרא לעודד כלכלה פנים פלסטינית משום ש"עושר והכנסה ושגשוג מונעים ממך לעסוק בטרור". אז מה באמת אומר המחקר שעוסק בתחום? הממצאים מעניינים.

הסרגל הלא נכון

מחקרים שבחנו את הקשר בין מצב כלכלי לטרור החלו לתפוס תאוצה באקדמיה לאחר "פיגועי התאומים" ב־2001. האינטואיציה הראשונית, כפי שמלמדים נאומים של הנשיא דאז ג'ורג' בוש ומזכיר המדינה קולין פאוול, הייתה שהגורמים לטרור הם עוני ובורות. אבל המחקרים העלו ממצאים אחרים. חוקרים כמו פרופ' קלוד בר רבי מביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, הכלכלן האמריקאי אלן קרוגר ואחרים בחנו את הרקע של מחבלי חיזבאללה, חמאס וג'יהאד אסלאמי והראו שטרוריסטים מגיעים דווקא מרקע סוציואקונומי גבוה יותר, והם בעלי השכלה גבוהה יותר, מהממוצע באוכלוסייה.

"מעמד נמוך וחוסר השכלה כגורמים לטרור הם לא הסבר נכון, או לכל הפחות לא הסבר מלא", אמר לנו השבוע פרופ' בר רבי. "הסברים כלכליים בוחנים את הטרור באמצעות סרגל הערכים שלנו במקום באמצעות סרגל ערכים פונדמנטליסטי ומוטיבציה פוליטית־דתית־אמונית. הרי המהפכנים הכי גדולים, שרצו להקריב הכל כדי לשנות סדרי עולם, לא היו עניים אלא הגיעו מרקע מבוסס ועם השכלה. המחבלים רואים את עצמם ככאלה".

כפי שמסביר בר רבי - וכפי שעולה גם מסקירה שערך בנושא יחד עם אואן אנגל אותה בחנו - התפיסה הזאת היא כיום "הקונצנזוס העדכני" בתחום, אבל יש גם ניואנסים. "ברמת המיקרו, כלומר האם עוני של אינדיבידואל מושך אותו לטרור, אכן יש קונצנזוס (שזה אינו המצב)", אמר לנו פרופ' אסטבן קלור, מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית ועמית מחקר בכיר ב-INSS. "ברמת המאקרו, כלומר אם עוני במדינה מביא לטרור, התמונה היא יותר מורכבת: יש כאלה שאומרים שאין קשר, כאלה שאומרים שיש, ויש שאומרים שהקשר לא לינארי".

"לעניים אין זמן לטרור"

עוד נשוב לקשר ברמת המאקרו, שהוא זה שעשוי להיות רלוונטי לפועלים מהגדה, אבל לפני כן ננסה להבין את מה שעולה מהקונצנזוס הזה. כלומר, אם זאת לא המצוקה הכלכלית שדוחפת לטרור אז מה כן?

יש מספר תיאוריות שניסו להתמודד עם הממצאים. "הראשונה", אומר בר רבי, "הייתה שהמחבלים הם מעין 'רובין הוד'. הם אמנם לא עניים בעצמם, אבל הם עושים את זה בגלל שיש עוני בחברה שלהם". אלא שקרוגר ודייוויד לייטין בחנו את המצב הכלכלי במדינות המוצא של הטרור, ומצאו שדווקא עלייה בתמ"ג העלתה את הסבירות לטרור. זה הפיל את תאוריית ה"רובין הוד".

התאוריה השנייה, מ־2005, היא של אית'ן בואנו דה מסקיטה מאוניברסיטת שיקגו, שהציע שמדובר בכלל בהיצע וביקוש. ארגוני הטרור לא צריכים שכל מי שמעוניינים לבצע פיגוע אכן יצאו לעשות פיגוע, ולכן יכולים להרשות לעצמם לבחור מבין המעוניינים את הטובים ביותר. ואלו - שיכולים להוציא לפועל פיגועים איכותיים יותר - הם אכן המשכילים יותר שמגיעים ממעמד גבוה יותר. למעשה, מחקר של בר רבי, קלור ובנמלך מ־2012 מצא שכשהאבטלה עולה ברבעון אחד, הסיכויים שייצאו מפגעים "איכותיים" יותר ברבעון הבא עולים. כלומר, המצב הכלכלי לא משפיע על הכמות, אלא על האיכות. "תמיד יש מובטלים שמוכנים לבצע פיגועים", מסביר קלור. "אבל כשהאבטלה עולה קבוצת המתנדבים גדלה", ואז יש יותר אפשרות לברור. "הקבוצה של המיואשים היא לא סטטית, הגודל שלה משתנה בהתאם למצב הכלכלי".

אבל ב־2015 גם התיאוריה של בואנו דה מסקיטה עמדה בפני אתגר. באותה תקופה, כחלק ממה שכונה "אינתפיאדת הבודדים", מחבלים יצאו לפיגועים על דעת עצמם, ולא פעלו מטעמו של ארגון טרור כלשהו, מה שהפך את התיאוריה בנוגע לאפשרויות הבחירה לפחות מתאימה (אגב, האינתיפאדה השנייה - שנפתחה דווקא בתקופת פריחה כלכלית ברשות הפלסטינית, והסתיימה כשזו הייתה נתונה בשפל כלכלי - אכן מתיישבת עם הקונצנזוס שלפיו אין קשר בין עוני לטרור). בר רבי אומר כי אמנם באותו גל פיגועים "היו יותר ילדים ויותר עניים מבעבר, אבל עדיין המחבלים נטו להיות ממעמד גבוה ומשכילים יותר". כלומר, "ההסבר של בואנו דה מסקיטה לא מסביר הכל".

אז מה צריך להוסיף לתיאוריה? "לאנשים עניים אין זמן לעסוק בטרור", מציע בר רבי. "הם עסוקים בלהתקיים ואין להם זמן להתעסק בשאלות של כיבוש או חופש תנועה. כשהמצב משתפר, כשיש אוכל ועבודה, אפשר גם להתעסק בשאלות פוליטיות". ויש עוד עניין שהוא מזכיר: סוג ההשכלה. "אם מגיל אפס ועד האוניברסיטה הם מקבלים אינדוקטרינציה אנטי ישראלית", אולי זה לא כל כך מפתיע ש"דווקא המשכילים נהיים אחר כך מחבלים". קלור מציע סייג נוסף: "אנחנו לא מדברים על אנשים ממעמד גבוה במיוחד או עם תואר דוקטור. אנחנו מדברים על אנשים ממעמד יותר גבוה מהקבוצה הפוטנציאלית של המפגעים".

בכל זאת להכניס?

אז האם המסקנה מכל הנאמר היא שאין קשר בין הכנסת הפועלים לבין רמת הביטחון שתהיה לנו? אולי לא במקרה תשובתו של השר זוהר נשמעה מעט מבולבלת. הפנינו שאלות בעניין גם לאלוף במיל' עמוס גלעד, לשעבר מתאם הפעולות בשטחים וכיום חוקר באוני' רייכמן. זה נכון, הוא אומר, ש"לא כל דבר נובע ממניעים כלכליים", ומתחבר בהקשר זה למה שאירע באינתיפאדה השנייה, הפעם מפרספקטיבה של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, שהתריע מפני כוונות ערפאת.

אבל בעניין הכנסת הפועלים הפלסטינים, גלעד תומך באופן חד משמעי בעמדת המערכת כיום, למרות שהוא מדגיש שאינו מייצג אותה. "אם אתה שולל מהם את הפרנסה אתה הופך אותם לחבית חומר נפץ. אם תחליש במקביל את הרשות הפלסטינית, והם ירוויחו 50% משכרם הרגיל בגללנו - הם ייחלשו ואנחנו ניגרר לכיבוש ישיר של יו"ש, דבר שהוא נטל נוראי ביטחונית וכספית. אני מתבסס על הניסיון שלי, ועל ידע מצטבר".

באופן מפתיע או לא גם קלור ובר רבי סבורים שהיתרונות בהכנסת הפועלים עולים על החסרונות. "בטווח הארוך", אומר קלור, דווקא עדיף שהכלכלה הפלסטינית לא תהיה תלויה בנו, כי המשכורות הגבוהות בישראל מביאות לכך שפלסטינים מעדיפים לא לרכוש השכלה, מה שמונע יצירה של מעמד ביניים פלסטיני מבוסס. אבל כרגע, "אם ליותר אנשים תהיה רווחה מסוימת, לדעתי הסיכוי לפיגועים יירד, כי זה יוריד את ההשפעה של ארגוני הטרור שם".

גם בר רבי סבור ש"עדיף כן להכניס את מי שיש לנו ודאות גבוהה לגביו שלא יבצע פיגועים". אמנם, "זה לא שאם הם לא יעבדו אז חמאס יצליח להוציא יותר פיגועים, אבל במקרה כזה כן ייווצר אי שקט ציבורי שיקטין את כיסי ההתנגדות לארגוני הטרור, וגם עלולה להיות הפיכה ברשות. פשוט לא צריך לצפות שהקלה על הכלכלה הפלסטינית תוריד או תעלה את הטרור".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים