עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דוברות הכנסת, shutterstock
בעוד כשבועיים צפויה סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס להודיע האם החליטה להוריד את הדירוג של מדינת ישראל, או להותירו על רמתו הגבוהה הנוכחית, A1. איך זה יעבוד, מה תהיה ההשפעה של הורדת דירוג אפשרית בעיצומה של מלחמה - ואיך זה ישפיע על הכיס של כולנו? גלובס עושה סדר בשאלות שעל הפרק.
● פרשנות | מדד S&P 500 נסחר בשיא כל הזמנים: מה צופים הכלכלנים להמשך?|
● מה עשתה מניית פז מאז הפיצול ואיזה מענק יקבלו שלושת מנהליה הבכירים
איך נקבע דירוג האשראי של המדינה?
בשגרה, חברות הדירוג מפרסמות את החלטות הדירוג שלהן פעמיים בשנה, במועדים שנקבעים מראש. מודי'ס הייתה אמורה לפרסם את הדירוג של ישראל כבר לפני שלושה חודשים. באותם ימים חששו במשרד האוצר מהיתכנות להורדת תחזית הדירוג העתידי בלבד, על רקע המהפכה המשפטית של הממשלה. ואז, ימים לפני ההכרעה, פרצה המלחמה וטרפה את הקלפים.
במודי'ס החליטו לדחות את ההחלטה ולהמתין להתבהרות תמונת המצב. במקביל, הכניסו את ישראל ל"מעקב שלילי" - מעין שימוע שבסופו החלטה האם להוריד את הדירוג הישראלי ל־A2. גם סוכנויות הדירוג המתחרות, פיץ' ו־s&p, הודיעו שהן בוחנות הורדת דירוג לישראל. תהליך הבחינה המחודשת של מודי'ס נמצא לקראת סיומו, לאחר שהאנליסטים בחברה קיימו בשבוע שעבר שורה של שיחות עם בכירים באוצר ובבנק ישראל.
לפי המתודולוגיה של מודי'ס, הציון של ישראל משוקלל מ־4 מרכיבים. הראשון שבהם הוא איתנות כלכלית, שבו ישראל מצטיינת לפי הסקירה המיוחדת שפירסמו במודי'ס בתחילת המלחמה. לפי מדד זה לבד, אמור היה הדירוג שלנו בכלל לקפוץ בשלב אחד ל־AA3 ולהעלות את ישראל לליגה של הונג קונג, בריטניה וקטאר.
אבל הדירוג של ישראל נלחץ כלפי מטה על ידי המרכיב השני בנוסחה: חוסן הממשל והמוסדות, שחלש בשתי דרגות ממהחוסן הכלכלי. המרכיב השלישי הוא היציבות הפיננסית, והאחרון הוא הנעלם הגדול - הרגישות לאירועי סיכון, המושפע ישירות מהמלחמה המתנהלת בחזית.
מהם הסיכונים שהכי מטרידים את מודי'ס?
במודי'ס מודעים היטב ליכולת המוכחת של ישראל להתאושש כלכלית מזעזועים במהירות יחסית. בחברה ציינו בתחילת המלחמה שהתרחיש המסוכן ביותר עבור הדירוג הוא "הסלמה של הסכסוך הצבאי באופן משמעותי או התפשטות מעבר לגבולות ישראל". שלושה חודשים וחצי לתוך המלחמה, תרחיש הבלהות של מלחמה כללית במזרח התיכון לא התממש.
סיכון אחר שהדגישה מודי'ס כבר בתחילת המערכה כסיבה פוטנציאלית להורדת הדירוג הוא "אם נסיק שהעימות הצבאי הנוכחי עלול להחליש באופן מהותי את המוסדות בישראל, ובפרט האפקטיביות של קביעת המדיניות שלה". במילים פשוטות, במודי'ס דאגו מהשתוללות תקציבית בעקבות המלחמה, בסגנון השנים של אחרי מלחמת יום הכיפורים.
כאן לישראל יש קושי מסוים. מעבר ל"גיבנת" של כ־220 מיליארד שקל, כפי שמכנה נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון את העלות החד־פעמית של המלחמה, קיים עדיין חוסר ודאות לגבי הגדלה קבועה של תקציב הביטחון לשנים הבאות בכ־15־20 מיליארד שקל בשנה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מדבר על הצמדת ההוצאה הביטחונית לתוצר, ובמודי'ס מוטרדים מהמשקל שזה יעמיס על הגמישות הפיננסית של המדינה.
הגורמים הישראלים עמם שוחחו מודי'ס באחרונה ניסו להוכיח להם שלהוצאה הביטחונית החריגה יש גיבוי תקציבי. התקווה היא שצעדים שאישרה הממשלה בשבוע שעבר כחלק מתקציב המדינה החדש, כמו התאמות בסך 16 מיליארד שקל ב־2024, העלאת המע"מ באחוז מ־2025 והטלת מס נסועה על רכב חשמלי מ־2026, ירצו את חברת הדירוג.
אם במודי'ס ישתכנעו שמה שאושר בממשלה הוא אכן מה שיבוצע בפועל, עשוי להיות סיכוי טוב להסרת איום הדירוג. אבל כאן הבעיה חוזרת לאמון במוסדות הממשל מצד מודי'ס, שגם הייתה המבקרת החריפה ביותר של הממשלה מבין חברות הדירוג בעמדתה כלפי החקיקה המשפטית. בסוכנות מכירים את הפוליטיקה הישראלית ומבינים שלא תמיד כל תוכנית כלכלית שמסוכמת בממשלה מתבצעת בשטח, במיוחד כאלה שמתוכננות לשנים הבאות.
איך תשפיע הורדת הדירוג על יכולת הגיוס של ישראל?
יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מבקש להרגיע את הרוחות. "חשוב להגיד שאנחנו יודעים שבפועל הדירוג כבר ירד, אם מסתכלים על התמחור של ישראל בשוק", הוא מסביר. "רואים את זה בתשואות על האג"ח הישראלי בזירה הבינלאומית ואפילו בשוק המקומי. רואים את המרווח של ישראל מעל האג"ח של ארה"ב בכ־30 נקודות בסיס. זה דבר שלא נראה כבר הרבה מאוד זמן. כלומר, השוק כבר מתמחר הורדת דירוג בפועל, כך שהודעת הדירוג היא לא ממש דרמה".
כץ סבור כי הורדת דירוג תשפיע על המדדים של ישראל רק בטווח הקצר. "נראה כנראה שינוי מתון, אבל אני לא חושב שמשהו משמעותי או מתמשך".
אם השוק כבר מתמחר הורדת דירוג, מה זה בכלל משנה האם הדירוג ירד או ישאר?
"זאת באמת שאלה טובה. בכל זאת, דירוג האשראי תופס תקשורת ועושה כותרות. יש כאן ניתוח רשמי שמראה שמצבנו כבר לא טוב כפי שהיה. יכול להיות שיש לזה השלכה גם בקרן האג"ח הבינלאומית, ויש חברות שיש להן מגבלות. אבל בגדול, לדעתי המשמעות היא מינורית ביותר", מסביר כץ.
למרבה האירוניה, ייתכן שלישראל יש רק מה להרוויח מהאירוע. אם הדירוג ירד - ההשפעה תהיה זניחה. ואם לא ירד - ההשלכה החיובית דווקא תורגש. "בגלל שהשוק כבר מתמחר הורדת דירוג, זה יחשב כהפתעה ויכול להיות שנראה את השקל קצת מתחזק".
מה תהיה ההשפעה על הציבור?
הנפקת אגרות חוב ממשלתיות היא הדרך המרכזית של המדינה לממן את חובותיה. גובה הריבית שהאוצר משלם משמעותי ביתר שאת בתקופה הנוכחית, בה הממשלה נדרשת להוציא סכומים גבוהים שלא תיכננה מראש בענייני המלחמה. וברגע שהחוב של ישראל מתייקר, כל אחד מהאזרחים מרגיש את זה בכיס.
"לכולנו יש קרן פנסיה, השתלמות, ולפעמים גם קרנות נאמנות", הסביר דודי רזניק, אסטרטג ריביות בבנק לאומי. "כאשר מחיר החוב של ישראל עולה, זה אומר שהמחיר של איגרת החוב יורד, כי יש קשר ההפוך בין תשואה למחיר. לכן, אם נבדוק למשל את ביצועי קרן ההשתלמות שלנו לחודש אוקטובר, ככל הנראה נבחין בירידה. בין אם ירידה מתונה או חדה, כל אחד לפי המסלול שהוא בחר, כמעט בכל מסלול ישנה השקעה באגרות חוב ממשלתיות. כך זה בעצם משפיע ישירות על האחזקות שיורדות".